יצרנית המל"טים מיבנה, חברת אירונאוטיקס , עדכנה הבוקר (ג') בנוגע לחקירת רשות ניירות ערך בחברה. לפי הדיווח, החקירה "נוגעת לחשד לשימוש במידע פנים ובמסגרתה נחקרו נושאי משרה בחברה וכן מעורבים נוספים". המידע הותר לפרסום לבקשת החברה, בהמשך לפשיטה שבוצעה במשרדיה על ידי חוקרי רשות ניירת ערך בשבוע שעבר (ב-31 בדצמבר). במסגרת הפשיטה נתפסו חומרי מחשב, מסמכים וכן עוכבו נושאי משרה לחקירה, ואולם היות והוטל צו איסור פרסום גורף על הפרשה, לא ניתן היה להרחיב בנוגע לחשדות ולחשודים הנחקרים.
גם כעת היקף המידע שניתן לפרסם מצומצם וכולל רק את העובדה כי החקירה המתנהלת נוגעת לחשד לשימוש במידע פנים, ובמסגרתה נחקרו נושאי משרה בחברה וכן מעורבים נוספים. בחברה ציינו כי נושאי המשרה והמעורבים הנוספים נחקרו בנוגע לדיווחים של החברה לבורסה ב-28 באוגוסט 2017, ולאחר מכן ב-14, 22 ו-28 בנובמבר באותה שנה. דיווחים אלה קשורים לפרשה פלילית בה מעורבים על פי החשד בכירים ונושאי משרה באירונאוטיקס. החקירה הפלילית בפרשה, שבעקבותיה היתלה משרד הביטחון את רישיון השיווק והיצוא של מל"ט מתוצרתה ללקוח מהותי במדינה זרה, החלה בנובמבר 2017.
אירונאוטיקס עדכנה לראשונה את המשקיעים בנוגע לפרשה ב-28 באוגוסט 2017, אז דיווחה כי "האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון הודיע לחברה כי הוא מתלה את רישיון השיווק והיצוא של מל"ט החברה מסוג Orbiter 1K ללקוח מהותי של החברה במדינה זרה". בחברה העריכו אז כי ההתלייה תהיה זמנית ועדכנו עוד כי "היקף ההזמנות של הלקוח מהחברה בקשר עם המל"ט האמור עמד על כ-20 מיליון דולר לשנים 2017-2018".
באוגוסט אשתקד, ימים אחדים לאחר שהחברה פרסמה דוחות חלשים שאיכזבו את המשקיעים, הודיעה הפרקליטות כי 10 בכירים בחברה הביטחונית, ובהם המנכ"ל שלה, עמוס מתן, יועמדו לדין בכפוף לשימוע שייערך להם במחלקה הכלכלית שבפרקליטות המדינה. מכתבי הזימון לשימוע המתוכנן נשלחו למנכ"ל מתן; לסמנכ"ל החטיבה העסקית, מאיר ריזמוביץ'; למנהל חטיבת הפיתוח לשעבר, חיים היבשר; למנהל השיווק, דוד גולדין; ולעובדים נוספים בחברה בעבר ובהווה. מדובר בעובדים ובבכירים שנחקרו במהלך השנה האחרונה ביחס לעסקה שהחברה עשתה עם לקוח זר, שהוגדר על-ידה "מהותי".
כתב האישום שגובש נגד בכירי אירונאוטיקס מייחס למנהלי החברה ולעובדים בכירים בה ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות על חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, שבוצעו בנסיבות מחמירות.
פרנקל ממשיך להגדיל החזקות
בתוך כך, איש העסקים אהרון פרנקל ממשיך להגדיל את החזקתו בחברה. בימים האחרונים רכש פרנקל קרוב ל-3% מהון מניות החברה והגיע להחזקה של קצת יותר מ-20% מהמניות. לפרנקל (61), שעיקר פעילותו בתחומי הנדל"ן והתעופה, אין ככל הידוע כוונה להגיע לשליטה בחברה והוא רואה בה השקעה פיננסית בלבד.
מאז שפרנקל נכנס להחזקה בחברה, לפני כשבועיים, זינקה מניית אירונאוטיקס בקרוב ל-50% (כולל עלייה של 3% היום) ושוויה של החברה הגיע לכ-520 מיליון שקל. עם זאת, מאז שהחלה להיסחר בבורסה באמצע 2017 צנחה המניה ביותר מ-40%. נזכיר כי לפני מספר חודשים דחה דירקטוריון אירונאוטיקס הצעת רכישה מצד רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו לפי שווי של 430 מיליון שקל הנמוך מהותית משווי השוק הנוכחי שלה.
באירונאוטיקס, הנשלטת על ידי קרנות ההשקעה KCPS, ויולה ובראשית, דיווחו לאחרונה על מגעים עם מספר גורמים, ובהם התעשייה האווירית וקרן השקעות זרה, המבקשים לרכוש שליטה בחברה או בחברה הבת קונטרופ, המתמחה בפיתוח וייצור מערכות אלקטרו-אופטיקה מתקדמות לשימושים צבאיים ולהגנת גבולות. אירונאוטיקס מחזיקה 50% ממניות קונטרופ, החזקה לה מיוחס חלק ניכר משווי הקבוצה כולה, כשביתרת מניות החברה הבת מחזיקה רפאל.
אירונאוטיקס עוסקת במתן פתרונות מודיעיניים על בסיס מערכות בלתי מאוישות, עם מגוון מטוסים ללא טייס (מל"טים), מחלקת את פעילותה לשלושה תחומים עיקריים: מערכות בלתי מאוישות, המהווה את עיקר פעילותה; מערכות אלקטרו-אופטיות; ופיתוח ושיווק מערכות תקשורת ומנועים למל"טים. באפריל האחרון מונה ידידיה יערי, לשעבר מנכ"ל רפאל, לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה, במקומו של איתן בן אליהו.
במקביל לדיווח של החברה הבוקר הגישו עורכי הדין איתן חיימוביץ' וסיני אליאס לבית המשפט הרחבה של בקשתם לקבלת מסמכים בנוגע לאפשרות הגשת תביעה הנגזרת כנגד אירונאוטיקס ונושאי משרה בחברה, גם לעניין השבת הרווחים שנגרפו כביכול משימוש במידע פנים. בשם בעלת מניות המיעוט יהודית דה-לנגה טוענים עורכי הדין כי גורמים בחברה ידעו שעומדת להינקט סנקציה קשה נגד החברה, ולכן סחרו בניירות הערך של החברה לפני שהן צנחו בבורסה.
נזכיר כי בחודש אפריל 2018 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת דה-לנגה לקבל מסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת כנגד בכירי אירונאוטיקס, בגין נזק המוערך בין 150 מיליון שקל (בחישוב שמרני) ל-690 מיליון שקל (בחישוב המקסימלי) שגרמו לחברה בגין אותה פרשה.