סיבים אופטיים / צילום: shutterstock
בדצמבר 2017 דיווחו פרטנר וסלקום על מו"מ לשיתוף-פעולה בתחום התשתיות. המטרה של שתי החברות הייתה לאחד כוחות על מנת ליצור מכפיל כוח בגזרת הסיבים האופטיים ולצמצם עד כמה שהן יכולות את הצורך להשתמש בתשתיות חברת בזק במסגרת השוק הסיטונאי. כך הן קיוו להעביר יותר ויותר לקוחות לפעול על גבי תשתיות עצמאיות שלהן.
הרעיון ביסודו חשוב ונכון. אם כל חברה בונה תשתיות עצמאיות ומחברת בניינים, איזו סיבה יש שבאותן שכונות ייפרשו שתי תשתיות יקרות של סיבים אופטיים במקביל? במקום זה, שתי החברות יתאמו את הפרישה באזורים שונים ברחבי הארץ, וכל חברה תקצה לרעותה את השימוש בסיבים האופטיים באזורים שפרשה. כל זה על בסיס מנגנון מוסכם לפיצוי הדדי. כך יושג מכפיל כוח משמעותי ותיווצר בהדרגה תשתית סיבים שתייצר תחרות לבזק.
עד כאן הכול נשמע טוב, אבל פה זה נגמר נכון לעכשיו. "גלובס" משרטט את מפת האינטרסים של החברות שאחראיות על תשתיות התקשורת העתידיות שלנו.
המו"מ בין החברות עלה על שרטון
במהלך המו"מ, סלקום האיצה במקביל את המו"מ להשתלטות על מיזם הסיבים האופטיים IBC, שמבוסס על תשתיות חברת חשמל. הרעיון של סלקום היה להרחיב את שיתוף-הפעולה המסתמן עם פרטנר ולשלב בתוכו את IBC, שלה יש כבר פוטנציאל נגישות ל-150 אלף בתי אב ברחבי הארץ.
בחודשים האחרונים בכל פעם שהחברות נשאלו על עתיד המו"מ, הן דיווחו שהן ממשיכות לדבר. אף אחת מהן לא רצתה להגיד שהוא הסתיים בלא כלום. משיקולים טקטיים של מו"מ, שתיהן המשיכו לחזור על אותה תשובה.
בפועל, די ברור שהמו"מ לא מתקדם לשום מקום. קיים ספק רב אם העסקה תצא לפועל. סלקום הודיעה לפני מספר חודשים שהיא במו"מ להכנסת תש"י כשותפה ב-50% במיזם הסיבים שעליו השתלטה, מה שמקטין את הסיכוי שגם פרטנר תיכנס אליו.
פרטנר החליטה לסמוך רק על עצמה
נשאלת השאלה - מה עומד מאחורי התארכות המו"מ ומדוע מה שנראה לכאורה כאינטרס של שתי החברות מתמסמס? ובכן, על פי הערכות, הסיבה שהמו"מ לא התקדם נעוצה בראש ובראשונה בכך שפרטנר הגיעה למסקנה כי השעטה שלה קדימה בפרישת סיבים באופן עצמאי, מתגלה לה כנכס אסטרטגי. בכך היא פותחת פער גדול מסלקום.
סלקום פורשת לאט יותר לעומת פרטנר מאחר שהיא בונה על IBC והנגישות שלה. יחד עם זאת, פרטנר כבר השלימה פרישה לבתים יותר בערך כמו סלקום ו-IBC ביחד (כך היא טוענת על בסיס המספרים שהיא מפרסמת). אם כך הם פני הדברים, איזו סיבה יש לפרטנר לתת לסלקום ליהנות מהנכס האסטרטגי שיצרה לעצמה?
גם לתחרות בטלוויזיה בין פרטנר לסלקום יש מניות בכישלון המו"מ בין החברות. נסביר באמצעות דוגמה. אם פרטנר היא היחידה שהשלימה פרישה בבניין בשכונה חדשה בקרית גת למשל, והיא מתחרה בהוט ו-yes, יש לה יתרון משמעותי - היא יכולה להציע גם אינטרנט במהירות של עד 1 ג'יגה בשנייה - לעומת הוט ו-yes. אם גם לסלקום תינתן נגישות לאותו בניין, היתרון המוחלט של פרטנר ייעלם. מכיוון ששתיהן מוגדרות כשחקניות חדשות מחוללות תחרות בתחום הטלוויזיה, יוצא שפרטנר עשויה להיפגע ולחלק את המנויים הפוטנציאליים שלה עם סלקום.
בנוסף, צריך לזכור שפרטנר מעולם לא האמינה בפרויקט הסיבים של חברת החשמל, שסלקום השתלטה עליו. המשנה למנכ"ל פרטנר, יובל קינן, הוביל את הבדיקה של המיזם בכמה וכמה הזדמנויות. לשיטתו, אין הצדקה להשקעה במיזם ועדיף לפרטנר ללכת באותו מתווה של השקעה עצמאית. קינן גם הצליח להרגיז את אנשי IBC וגם את אנשי סלקום לא אחת בביטחון העצמי. הוא מקפיד לומר שעדיף לפרטנר ללכת לבד, ולזכותו יש לומר שהוא אחד שכבר ניהל פרויקטים בעבר ויודע לנפק קבלות.
הסלולר הוא הקוף על הגב של כל החברות
נראה שהמניעים של פרטנר ברורים והיא בחרה באסטרטגיה עצמאית. ומה לגבי סלקום? ובכן, סלקום חייבת למצוא משקיעים למיזם הסיבים שלה. תש"י שחברה לסלקום היא שותפה משמעותית, אבל סלקום הייתה שמחה לשותף נוסף בדמות פרטנר או הוט, שכנראה הפוטנציאל לשיתוף-פעולה עמן היה מונע מאינטרס הדדי של שימוש ברשת.
במילים אחרות, אם הוט או פרטנר היו נכנסות כשותפות במיזם, היה להן אינטרס אסטרטגי להשקיע בו ולתפעל אותו. עבור תש"י זה פרויקט תשתית שמחליף לסלקום הלוואה לטווח ארוך. תש"י היא לא מפעיל תקשורת. ולכן אם אין לקוחות למיזם הסיבים, היכולת לגייס את ההון הדרוש להשקעה הופכת למורכבת יותר.
סלקום קוראת את המפה היטב. כשהיא משרטטת את המהלכים בתחום השוק הקווי, היא מבינה שפרטנר רצה קדימה, והיא חייבת להדביק את הפער. המטרה היא לעשות זאת דרך IBC בתחום הסיבים האופטיים. סלקום נמצאת בבעיה כי היא חייבת להמשיך ולהשקיע, למרות העובדה שהעסק נהיה הרבה יותר קשה ומסובך, על רקע המשך ההידרדרות בשוק הסלולר שפוגעת בכל החברות. לפרטנר בהיבט הזה יותר קל לכאורה בגלל החוב הנמוך שיש לה, אבל לסלקום יש חוב של 2.5 מיליארד שקל. זה הופך את החיים שלה להרבה יותר מורכבים.
שתיהן מחזרות אחרי חברת הוט
אם בפרישת תשתיות של סיבים אופטיים עסקינן, עולה השאלה מה קורה עם הצלע השלישית - חברת הוט. היא מוצאת את עצמה מחוזרת בימים אלה. אחרי שסלקום ניסתה לגייס אותה למיזם IBC, הסתבר שגם פרטנר לוטשת עיניים לכיוונה.
לאחרונה דיווחנו שבעלי השליטה בהוט מנסים להכניס שותף לחברת הוט טלקום, על מנת להתמודד עם המצוקה שלה בצורך בהשקעת מיליארדי שקלים בסיבים אופטיים. במקביל, פרטנר מנסה לעניין אותה בשימוש בסיבים שלה עצמה, כלומר שהוט תקבל זכות להשתמש בסיבים שפרטנר פרשה.
עוד לא ברור האם שיתוף-הפעולה ביניהן יקרום עור וגידים, אבל מה שעולה מהשיחות הוא שפרטנר צריכה את הוט, בדיוק כמו שסלקום צריכה אותה. הסיב קיים, אבל הוא סובל משימוש חלקי. בהנחה שפרטנר מצליחה למכור אפילו ל-20%-30% מהלקוחות בבניינים שהיא מגיעה אליהם - עדיין יש הרבה מאוד לקוחות שלא התחברו, והם הרוב. אז למה לא לאפשר למישהו את הנגישות לסיב הזה ושיעזור בהחזר ההשקעה?
לסיכום, כל זה קורה לפני שאנחנו יודעים בכלל מה יהיה עם בזק ופרישת הסיבים שלה. היא השלימה פרישה על פני 60% מהמדינה, כמיליון וחצי בתי אב, אך בניגוד לפרטנר וסלקום היא טרם הדליקה את הרשת שלה. לא ברור מה יקרה כשהיא תיכנס לשוק ובאילו תנאים, וכיצד זה ישפיע על המוטיבציה של השחקניות להמשיך ולהשקיע. אבל דבר אחד בטוח, והוא שהתיקון של שוק התקשורת חייב לעבור קודם דרך התיקון בשוק הסלולרי. כל עוד השוק הסלולרי ימשיך לדשדש ולהפסיד כסף, הוא זה שיכריע את גורלן של חברות התקשורת. הוא ולא הטלוויזיה.
פירות הבאושים של הנהלת בזק הקודמת
כל מה שקורה עכשיו בבזק, עם המחיקות האדירות שהחברה נדרשת לבצע עבור החברות בנות, קשור לשלטון הקודם בבזק. זה פשוט בלתי נתפס היקף הנזק שנגרם לחברה כתוצאה מהמניפולציות החשבונאיות שנעשו בעסקת בזק-yes, וזה עוד לפני שדיברנו על המחיקות שהקבוצה נאלצה לבצע בפלאפון. מתחלפת לה השליטה ומיליארדי שקלים מתאדים להם מהרגע להרגע. שימו בצד את אירועי תיק 4000 ובואו ונתמקד בעסקת בזק yes.
היום כשהדירקטוריון אומר שהוא נדרש למחוק מאות מיליוני שקלים משוויה של yes, מישהו זוכר בכלל שהמוסדיים בארץ התנגדו לעסקה? מישהו זוכר בכלל את ההתנגדות של הדרג המקצועי בבזק שקבע ש-yes שווה 250 מיליון שקל בלבד? כל מה שקורה עכשיו זה גלי הדף של העסקה שנכפתה על החברה. מי שחשב שזה יהיה קצר ושתהליך ההבראה של החברה כבר הסתיים, מגלה שיקח עוד זמן עד שזה יקרה, ולא בטוח שראינו את סופו.
הרגולציה פוגעת בספקיות הקטנות
רמי נחום וחברת טריפל סי שבבעלותו, הם מהנפגעים הגדולים כתוצאה מהבלגן הגדול שנוצר בשוק האינטרנט שעליו דיווחנו אמש - משרד התקשורת אוסר על בזק לשווק חבילות מסוימות למשך יותר משנה, מה שגורם לניתוק של עשרות אלפים. על נחום ועל חברות קטנות שנפגעות מכך שמנוייהן מנותקים מהאינטרנט צריך לחשוב קודם, לפני שחושבים על השחקנים הגדולים. משרד התקשורת מסרב לאשר לבזק להאריך את תוקף המבצעים שלה והתוצאה היא שאחרי שנה הלקוחות ששוכחים להתקשר מחדש עם בזק או עם אחת הספקיות המתחרות מוצאים את עצמם ללא שירות. כרגע הניתוק הוא מול ספקיות קטנות כמו טריפל סי ואקספון, אבל בקרוב הוא יחול גם על ספקיות כגון סלקום ופרטנר. זה כבר יהפוך את הבלגן לכאוס.