הפגנת פעילי ימין נגד הנערים החשודים בטרור/ צילום: ניב אהרונסון
בימים האחרונים נתון השב"כ למתקפה עזה מצד גורמים שונים, לנוכח טענות בדבר אופן ביצועה של חקירת נערים יהודים, החשודים בביצוע פעילות טרור כנגד פלסטינים. זאת, עד כדי השוואתו למנגנונים חשאיים ואפלים במדינות טוטליטריות. הדברים הגיעו לידי כך שהארגון נאלץ לפרסם הודעה פומבית וחריגה, שבה נכללה הפסקה הבאה: "מאז תחילת המעצרים, שב"כ מזהה מאמץ יזום ומתמשך מצד גורמים בעלי אינטרס להכפיש את הארגון ועובדיו וליצור דה-לגיטימציה לפעילותו. ניסיון זה ראוי לגינוי ולאי-שיתוף, ואין בו בכדי לרפות את ידי השב"כ מהמשך פעילותו לסיכול טרור באשר הוא טרור...".
במקרים מעטים מאוד בעבר פורסמו על-ידי השב"כ הודעות לציבור שתכליתן קבלת לגיטימציה. ניתן להזכיר שתי דוגמאות בולטות בעניינים לגביהם הופנתה כלפיו ביקורת נוקבת, אז מצד גורמים בשמאל, עליה מצא לנכון השב"כ להגיב: האחת - מכתב מלפני כעשור לגבי כללי הטיפול של הארגון בתופעת החתרנות; השנייה - גילוי דעת פומבי מן הקיץ האחרון ביחס למדיניות התחקורים במעברי הגבול.
אמון הציבור הוא מרכיב קריטי מבחינת השב"כ, כארגון חשאי שפועל במדינה דמוקרטית, שפעילותו למען שמירת ביטחון המדינה מתנגשת בהכרח - לא פעם - עם זכויות הפרט. כבר לפני שנים ארוכות פסק בג"ץ לגבי השב"כ כי "כוחו של השירות באמון הציבור בו. כוחו באמונו של בית המשפט בו. אם שיקולי ביטחון יכריעו את הכף, לא יהא האמון של הציבור, ולא יהא אמון של בתי המשפט בשירות הביטחון ובחוקיות חקירותיו. בלא אמון לא יכולות מערכות השלטון לתפקד".
במקרה אחר, שבו עמדה על הפרק אפשרות מינויו למשרה ציבורית של בכיר לשעבר בשב"כ, אשר סרח, קבע בג"ץ: "קיים ועומד האינטרס הציבורי בטוהר השירות הציבורי ובצורך להבטיח את אמון הציבור ברשויות השלטון. בלא אמון הציבור ברשויות הציבור יעמדו הרשויות ככלי ריק. אמון הציבור הוא המשענת של רשויות הציבור, והוא המאפשר להן למלא את תפקידן".
מובן, כי "אמון הציבור" אין פירושו אמון מלא בכל רגע נתון של כל אחד ואחד מבני הציבור, אלא הכרת הציבור הרחב בחשיבות עשיית השב"כ לסיכול הטרור, יהא מקורו אשר יהא, ולא פחות מכך - ביושרה המקצועית המלווה עשייה זו. לא ניתן להתעלם מכך שבצד הטרור הפלסטיני, אשר גבה אלפי קרבנות ישראליים, בוצעו - למרבה צער - בידי יהודים כמה מפעולות הטרור החמורות ביותר בתולדות המדינה, לרבות רצח של עשרות פלסטינים במערת המכפלה ואפילו רצח של ראש ממשלה מכהן.
אמון אין פירושו שהשב"כ עומד מעל לחוק. ההפך הוא הנכון: על-מנת לשמר אמון זה ולחזקו, מתקיים פיקוח הדוק על פעילות השב"כ, שתכליתו לוודא כי אכן הוא עומד באופן מלא בכל דרישות החוק. באופן קונקרטי לעניין חקירות השב"כ מתבצע פיקוח זה על-ידי בתי המשפט, אשר אינם מהססים להעיר, לעתים בחומרה רבה, על כל חריגה בה הם נתקלים ולפעול לתיקונה.
זאת ועוד, ראוי כי אלה התוקפים היום בעוז את דרכי פעולתו של השב"כ בהקשר של מאבקו לסיכול טרור המבוצע בידי יהודים, יבינו כי הם עלולים לגרום לכרסום ולפגיעה עתידית קשה בסמכויות הארגון ובכלים הנתונים בידו לשם מימוש ייעודו גם בתחום המאבק בסיכול הטרור הפלסטיני.
חשוב שהשב"כ יזכה לגיבוי ברור וחד-משמעי מצד הדרג המדיני הממונה עליו, ובמידת האפשר גם משאר נבחרי הציבור, שכן זהו תנאי הכרחי לשמירת אמון הציבור בעשייתו ובדרכי פעולתו.
המשך קיומו של השב"כ כגוף חזק ואפקטיבי - מבלי שהדבר יעמוד בסתירה כלשהי לחובתו לפעול במסגרת החוק - הוא אינטרס מן המעלה הראשונה לטובת שמירה על הביטחון הלאומי של המדינה, כי אין לנו שב"כ אחר.
הכותב היה מבקר הפנים ויועמ״ש של השב"כ; כיום עמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי ומנהל תחום דיני הביטחון במשרד גדעון פישר.