רפי רותם / צילום: שלומי-יוסף
מדינת ישראל נגד רפי רותם - סיבוב נוסף: פרקליטות המדינה הגישה לבית-המשפט העליון את נימוקי הבקשה לקבלת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, שבמסגרתו בוטלו 20 אישומים שהוגשו נגד רותם בטענה שביצע עבירות של "הטרדה באמצעות מתקן בזק".
רותם, חושף השחיתות ברשות המסים, הועמד לדין, בין היתר, בעבירות של "העלבת עובד ציבור" ו"הטרדה באמצעות מתקן בזק". זאת, בעקבות מסרונים ופקסים ששלח לבכירים במערכת אכיפת החוק, לאחר שלטענתו תלונותיו לא טופלו כראוי ולאור סגירתם של תיקי החקירה שנפתחו בעקבות תלונותיו. לאחרונה אף נקשר שמו של רותם בקשר להחלטתה של "הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה", בראשות שופט בית-המשפט העליון אליעזר גולדברג, שדחתה את מינויו של ניצב בדימוס משה-צ'קו אדרי למפכ"ל המשטרה. זאת, בין השאר לאור תלונותיו של רותם על אדרי, והעובדה שאדרי יצר קשר עם בא-כוחו של רותם, עו"ד פיני פישלר, לאחר שהתברר לאדרי שרותם הגיש תלונה לוועדה למינוי בכירים.
רותם הורשע בבית-המשפט השלום בעבירות האמורות. אך בערעור שהגיש למחוזי בוטלו האישומים נגדו, בגין העבירה של "הטרדה באמצעות מתקן בזק". בנוסף, זוכה רותם מ-15 עבירות של "העלבת עובד ציבור", אך על כך לא ערערה המדינה. בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי נותרו על כנן 3 הרשעות של רותם בעבירות של הפרת הוראה חוקית ועונש המאסר על-תנאי שנגזר עליו הופחת מ-9 ל-3 חודשים.
"פסק-דינו של המחוזי חריג ויוצא דופן"
מכיוון שמדובר בערעור ב"גלגול שלישי" (רותם נשפט בפני בית-משפט השלום, וערעורו נדון בבית-המשפט המחוזי; ראו מסגרת), הדין קובע תנאים מיוחדים שרק בהתקיימותם ייאות בית-המשפט העליון לדון בטענות המדינה נגד פסק-הדין של המחוזי בערעור שהגיש רותם. תנאים אלה נקבעו ב"הלכת חניון חיפה", הקובעת כי על-מנת שבקשת רשות ערעור תתקבל, נדרש כי הבקשה תגלה שאלה משפטית חשובה אשר להכרעה בה יש חשיבות ציבורית כללית החורגת מעניינם הספציפי של בעלי הדין.
כלומר, הפרקליטות לא יכולה להסתפק בנימוקי ערעור שבהם מופנה הזרקור לשגיאות שנפלו לדעת אנשיה בהכרעתו של בית-המשפט המחוזי, ועליה להרחיב את היריעה ולהראות כי אכן המקרה של רותם מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית מיוחדת.
מכאן, ברור מדוע עו"ד נעמי גרנות, סגנית מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, החתומה על נימוקי הערעור שכוללים 72 עמודים! בחרה לפתוח את כתב הטענות שבו פורטו נימוקי הערעור בדברים הבאים: "פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הוא פסק-דין חריג ויוצא דופן... המדובר בפסק-דין המשנה באופן בולט את סדרי הדין המקובלים בפלילים... משנה את הממשקים המקובלים בין הרשויות השונות הקשורות למימושו של ההליך הפלילי... מערב בין תחומי משפט שונים ונפרדים... ונוקט סעד בלתי מקובל". בהמשך, כתב הטענות, אף נכתב כי הכרעת בית-המשפט המחוזי בעניינו של רותם היא "הכרעה חדשנית, חסרת בסיס משפטי של ממש".
לטענת הפרקליטות, בהכרעת הדין של בית-המשפט המחוזי בערעור בעניינו של רותם, כמו גם בהחלטות נוספות של בתי-המשפט המחוזיים, נעשה שימוש בכלים מהמשפט המינהלי, על אף שמדובר בהליך פלילי. לטענתה, שימוש זה נעשה במסגרת דוקטרינה שטרם זכתה להתייחסות מעמיקה של בית-המשפט העליון, דבר אשר מצדיק כשלעצמו את בקשתה לערער על פסק-הדין של המחוזי.
עוד טוענת הפרקליטות, כי באמצעות דוקטרינה זו, המכונה "דוקטרינת הביקורת המינהלית", מחילים בתי-המשפט המחוזיים לעיתים עקרונות מהמשפט המינהלי על המשפט הפלילי. כך, למשל, נמנעים בתי-המשפט מיישום דווקני של כללי הראיות הדווקניים בפליליים; מעניקים פרשנות מקילה לדרישה כי הודאתו של נאשם תהא חופשית ומרצון, וכיו"ב.
עוד טוענת הפרקליטות, כי בית-המשפט המחוזי עשה בהכרעתו שימוש שגוי בדוקטרינה זאת, כשהציע לתביעה לחזור בה מהאישומים נגד רותם הנוגעים לעבירות "הטרדה באמצעות מתקן בזק", וכשזו (התביעה) סירבה שגה (המחוזי) כאשר החליט לבטל את האישומים האמורים.
לטענת הפרקליטות, מדובר בנורמה שבאמצעותה מתאפשר לבתי-המשפט "לעקוף את ההסדרים המאזנים והמאוזנים שאליהם הגיע המשפט הפלילי הישראלי עד הנה". עוד לטענתה, מהותו של השימוש בדוקטרינה המאפשרת לבית-המשפט לבקר מהזווית המינהלית את פעולות התביעה היא "לברוא משפט פלילי ישראלי חדש"; וכי "אין מקום להפוך את המשפט הפלילי למשפט היברידי: פלילי-מינהלי. אין מקום לאפשר לכל מותב פלילי לתפקד כ'בג"ץ קטן'".
סוגיה נוספת המופיעה בנימוקי הערעור של הפרקליטות, נוגעת לקביעה שגויה לטענתה, שהופיעה בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, אשר השלמה עימה משמעותה 'שינוי סדרי עולם'. לטענת הפרקליטות, בפסק-דינו של המחוזי נקבע כי ניתן להעמיד אדם לדין פלילי "רק, ואך ורק, כאשר כלו כל האפשרויות האחרות לטפל בעבירה שנתגלתה".
"הגידופים אינם 'זכאים' לתואר 'ביטוי פוליטי'"
עוד נטען בנימוקיה, כי מפסיקתו של המחוזי עולה שהעדפת האכיפה הפלילית על פני אלטרנטיבה אחרת מהווה לדעת בית-המשפט המחוזי "הכרעה בלתי מידתית ובלתי חוקתית מצדה של התביעה". עם השקפה זו, לא ניתן להשלים, טוענת הפרקליטות.
לטענתה, ממילא נוהגות רשויות האכיפה בהתאם לעיקרון שלפיו יש לעשות שימוש זהיר בהליכים הפליליים, אך עם זאת "יישומו בפסק-הדין שלפנינו חרג באופן קיצוני וברור מן המקובל במשפט הישראלי". זאת, שכן מדובר בעיקרון שיש להביאו בחשבון בעת שקילת האפשרות להעמיד אדם לדין, אך ודאי לא בשיקול הבלעדי.
לסיכום עמדתה ביחס לשתי הסוגיות האמורות, טוענת הפרקליטות: "מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת בקרה שיפוטית מצומצמת על שיקול דעת התביעה... האחריות הישירה לאכיפת החוק מוטלת בראש ובראשונה על רשויות האכיפה... לא בכדי מקובלת ההלכה שלפיה אין בית-המשפט שם עצמו בנעליה של הרשות, והוא אינו מחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו".
עוד צוין בנימוקי הערעור שהגישה הפרקליטות, כי בית-המשפט המחוזי שגה גם כאשר זיכה את רותם מ-15 העבירות של העלבת עובד ציבור. המחוזי קבע, כי ההתבטאויות של רותם הן ביטוי פוליטי, אך לדעת הפרקליטות מדובר במשגה קשה. לטענתה, "הגידופים, ההשמצות והעלבונות, שהטיח רותם בעובדי ציבור לא מעטים, שלא פעלו לפי הראוי בעיניו, אינם 'זכאים' לתואר 'ביטוי פוליטי'". עם זאת, היות שמדובר בערעור בגלגול שלישי, נותרה אמירתה האמורה של הפרקליטות בשולי הדברים, והיא לא מהווה חלק מנימוקי הבקשה.
בשם חופש הביטוי: המחוזי ביטל את אישומי ההטרדה
לפני כשנתיים, בשלהי שנת 2016, הורשע רפי רותם בבית-משפט השלום בתל-אביב ב-28 סעיפי אישום: 15 עבירות של העלבת עובד ציבור, בגין שליחת הודעות ופקסים לבכירים במשטרה ובפרקליטות, שאותם האשים בטיוח תלונות וחקירות על שחיתות ברשות המסים; 10 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק; ו-3 עבירות של הפרת הוראה חוקית שאותן ביצע כשהפר את הוראת בית-המשפט להימנע מלפנות למספר גורמים. על רותם נגזרו 9 חודשי מאסר על-תנאי.
הרשעתו של רותם בעבירת העלבת עובד ציבור, שנהפכה בערעור שהגיש למחוזי, הייתה בגין מסרונים ופקסים ששלח לבכירים במשטרה, בפרקליטות, ברשות המסים ובנציבות שירות המדינה, שאותם האשים בטיוח תלונות וחקירות על שחיתות ברשות המסים, תוך שימוש במילים כמו "מושחת" ו"מטייח תיקים".
בין הבכירים שאליהם העביר רותם מסרים: שופט השלום מנחם מזרחי, שהיה סגן פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר, עו"ד רות דוד. זאת, על רקע החלטתם לסגור את תיק החקירה שעסק בתלונתו של רותם וחבריו ל"קבוצת ה-15" (15 חוקרים ברשות המסים) על שחיתות בצמרת רשות המסים. כן נשלחו מסרים למי שהיה מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף; ולבכירה בפרקליטות המדינה, עו"דית נחמה זוסמן.
הרשעתו של רותם בבית-משפט השלום בעבירת "הטרדה באמצעות מתקן בזק", שבוטלה מאוחר יותר בפסק-דין המחוזי, נגעה גם היא לשימוש שעשה רותם בפקסימיליה ובטלפון ("מכשירי בזק"), בעת שפנה לבכירים הנ"ל.
הרשעתו של רותם בעבירות של "הפרת הוראה חוקית", שנותרה על כנה גם בהכרעת בית-המשפט המחוזי בערעור שהגיש רותם, נגעה לכך שכאשר הובא רותם מספר פעמים להארכת מעצר, הורו לו השופטים שבפניהם הופיע רותם להימנע מפניות נוספות לאלה שקיבלו ממנו מסרים קודמים; ולמרות זאת רותם המשיך לפנות אליהם.
כשנה וחצי לאחר מכן, השנה, ביוני 2018, הפך בית-המשפט המחוזי את החלטת השלום. בפסק-הדין, שאת עיקרו כתב השופט יונתן גונטובניק, בוטלה הרשעת רותם בעבירה של העלבת עובד הציבור.
השופט גונטובניק ניתח את עקרונות חופש הביטוי והמלחמה בשחיתות מול זכויות עובדי ציבור לפרטיות ולכבוד. השופט ראה את ההתבטאויות של רותם כביטוי פוליטי, ולכן קבע כי יש להותיר "פתח צר" לביטויים כאלה, גם כאשר הם מוטחים נגד עובדי ציבור. בסעיף זה הייתה הסכמה פה-אחד של השופטים, לזכות את רותם.
השופטים (בדעת רוב) הציעו למדינה לחזור בה מסעיפי האישום הנוגעים לעבירת ההטרדה באמצעות מתקן בזק, אך משזו סירבה, ניתן בספטמבר 2018 פסק-הדין המשלים של הרכב השופטים בערעור, שבמסגרתו החליט בית-המשפט לבטל כליל את האישומים נגד רותם בגין עבירה זו.