גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך איבדה ממשלת נתניהו את ההישג הכי משמעותי שהייתה יכולה להציג בתחום התעסוקה

זאת הייתה אמורה להיות הבשורה הגדולה ביותר לשוק העבודה הישראל בעשרות השנים האחרונות ● רפורמה מקיפה בתחום של הכשרות מקצועיות ובהשקעה ממשלתית של 300 מיליון שקל, שפרטיה נחשפים כאן לראשונה, תידחה בגלל הקדמת הבחירות, וספק אם תצליח לשרוד את שר העבודה הבא

ח``כ חיים כץ / צילום: איל יצהר
ח``כ חיים כץ / צילום: איל יצהר

הקדמת הבחירות עלולה להוריד לטמיון את עבודת הוועדה לקידום התעסוקה לקראת 2030 - כך חוששים גורמים המעורבים בעבודת הוועדה. דוח הוועדה יוגש כנראה בסוף החודש, באיחור של מספר חודשים לעומת המועד המקורי, אך הקדמת הבחירות תדחה את יישומו לממשלה הבאה. בכך עלולה לחמוק ההזדמנות לחולל רפורמה עמוקה ונחוצה מאוד למשק בשוק העבודה.

דוח הביניים שפורסם באוגוסט השנה כלל המלצות לרפורמה במערך ההכשרה המקצועית ויעדים חדשים להשתלבות מגזרים שונים בשוק העבודה. ההמלצות זוכות לתמיכת האוצר, שמוכן לתקצב את הרפורמה בסכום שנתי של 300-200 מיליון שקל, מתוך הציפייה שהדוח ישדרג בצורה דרמטית את מערך ההכשרות המקצועיות ויוביל לעליית הפריון של הקבוצה בעלת רמת המיומנויות הנמוכה ביותר במשק הישראלי - המהווה 20% מכלל העובדים. בנוסף הסכים האוצר באופן תקדימי להשתתף במימון הכשרות מקצועיות לעובדים במקצועות שיוגדרו בסיכון גבוה לאוטומציה, ואולם חילוקי הדעות שקדמו להסכמות עיכבו את הגשת הדוח הסופי במשך מספר חודשים.

■ הנתון שלא יופיע בנאומים ובקמפיינים: הפריון של העובד הישראלי | עמירם ברקת

ל"גלובס" נודע כי כבר נקבע מועד להגשת הדוח הסופי של הוועדה לשר העבודה והרווחה חיים כץ, לקראת סוף החודש. בנוסף, נערכו בימים האחרונים פגישות ודיונים אינטנסיביים שנועדו לסיים את ניסוחי הדוח בהשתתפות יו"ר הוועדה פרופ' צבי אקשטיין, הממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה, מוטי אלישע, ובכירים נוספים. יחד עם זאת, להערכת גורמי המקצוע, לממשלה הנוכחית כבר אין אפשרות משפטית לקבל את ההחלטה המיישמת את המלצות הדוח ויישומו יידחה עד כניסתה של ממשלה חדשה, בתקווה כי שר העבודה הבא יסכים לקדם מהלך המזוהה עם השר הנוכחי.

טלי ניר, מנכ״לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, שפועלת לקידום ההשקעה הממשלתית בהכשרות מקצועיות, אמרה ל"גלובס" כי ״דוח ועדת 2030 היה יכול לחולל מהפכה ולהניח תשתית לצמצום הפערים החברתים, אם הוא היה מפורסם במועד שתוכנן, לפני עשרה חודשים, והיה כולל בתוכו בשורה ונטילת אחריות ממשלתית להשקעה בפיתוח מיומנויות עובדים". לדברי ניר, "לא ברור מדוע הדוח לא מפורסם, אף שהוועדה עבדה קשה במשך חודשים כדי לגבש מסקנות, והחשש הוא שהוא ייגנז ונישאר באותה השקעה נמוכה בנושא הזה".

לימודים תיאורטיים והתנסות מקצועית

המהלך המרכזי שעליו ממליצה הוועדה הוא רפורמה מקיפה במערך ההכשרות המקצועיות שפועל כיום בפיקוח משרד העבודה והרווחה. מדובר בקשת רחבה של מאות קורסים, שאינם דורשים תואר אקדמי, כגון מטפלות סיעודיות, קונדיטורים, מנהלי חשבונות, מקצועות העיצוב השונים, פועלי בניין, ברמנים, מפעילים בתחום הסייבר ועוד. ההכשרות ניתנות באמצעות מאות מכללות וגופי הוראה שונים שבמסגרתם לומדים כ-40 אלף איש. כ-8,000 משתתפים נוספים - רובם מקבלי הבטחת הכנסה המוגדרים "מחוץ לשוק העבודה" - מקבלים את ההכשרות במימון ישיר של המדינה או באמצעות שוברים (וואוצ'רים).

וועדת 2030

הוועדה ממליצה להביא להאחדה של מערך ההכשרות המקצועיות עם מטה המכללות הטכנולוגיות, לאור הצלחת הרפורמה שנעשית בלימודי ההנדסאות והטכנאות. במסגרת הרפורמה במכללות הטכנולוגיות, שתצא לדרך השנה, עודכנו חומרי הלימוד והוגדל משמעותית התקצוב למכללות פר תלמיד בשותפות בין המדינה לקרנות פילנתרופיות (קרן עזריאלי וקרן סטף ורטהיימר). העלות התקציבית של הרפורמה במכללות הטכנולוגיות מוערכת בכ-250 מיליון שקל לשנה והיא מקיפה כ-26 אלף סטודנטים לתעודת הנדסאי וטכנאי. ההאחדה שעליה ממליצה הוועדה אמורה להביא לחיזוק ושדרוג משמעותיים של מערך ההכשרות המקצועיות ולהרחבת המודל של לימודי הנדסאות וטכנאות באופן שממשיך את הרצף שנקבע בין לימודי טכנאי ללימודי הנדסאי גם לקורסים בסיסיים יותר (נניח למפעיל מכונה). כך שלשם הדוגמה, שעות הלימוד של בוגר קורס להפעלת מכונה יוכרו לו לצורך לימודי המשך לתעודת טכנאי או להנדסאי. המלצה נוספת שאמורה להיות מיושמת גם במערך ההכשרות המקצועיות היא לשלב את המעסיקים בבניית תכוניות הלימודים והסיליבוס, כפי שנעשה בלימודי הטכנאות ובהנדסאות - וכן לשלב פרקים של התנסות מקצועית במסגרת תוכנית הלימודים.

האתגר: שוק העבודה העתידי

השר כץ הקים את "הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030", בשמה הרשמי, באוגוסט 2017. פרופ' אקשטיין ממכון אהרן במרכז הבינתחומי בהרצליה מונה לעמוד בראשות הוועדה, לצד 20 חברים מטעם משרדי הממשלה השונים ובהם האוצר ומשרד הכלכלה, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, ההסתדרות, התאחדות התעשיינים, ארגונים לא-ממשלתיים והתאחדות הסטודנטים. חברי הוועדה שובצו בארבע תת-וועדות שעסקו בנושאים הבאים: יעדי תעסוקה, פריון ושינויים מבניים; תוכניות תעסוקה לאוכלוסיות יעד; הון אנושי ותשתיות הכשרה; ומוכנות לשוק העבודה המשתנה.

היוזמה להקמת הוועדה נולדה בעקבות הצלחת ועדה קודמת להכנת שוק התעסוקה לשנת 2020. יישום המלצות הוועדה הקודמת, שהייתה בראשותו של אקשטיין (אז המשנה לנגיד בנק ישראל) ב-2010, הוביל להקמת מטה הממונה על התעסוקה (אז במשרד הכלכלה) ולהחלטת ממשלה מס' 1994, שכללה לראשונה קביעת יעדי תעסוקה להשתלבות אוכלוסיות יעד בשוק העבודה, בין היתר באמצעות מרכזי הכוון תעסוקתיים ייעודיים לחרדים וליוצאי אתיופיה. הגורם הממשלתי שמולו התנהלה עבודת הוועדה הוא הממונה על התעסוקה - תפקיד שנוצר כאמור בעקבות המלצות וועדת 2020, תחילה במסגרת משרד הכלכלה ולאחר הקמת הממשלה הנוכחית הועבר למשרד העבודה, לדרישתו של השר כץ. במארס השנה מונה סגן החשב הכללי לשעבר באוצר מוטי אלישע לתפקיד במקומה של מיכל צוק, שפרשה בסיום כהונה בת שש שנים.

בשנים שעברו מאז אימוץ דוח 2020 נרשמו הישגים משמעותיים בקידום השתלבותן בשוק העבודה של מרבית הקבוצות: הנשים החרדיות כבר את יעד התעסוקה שנקבע ל-2020 (72.8% נכון ל-2017 לעומת יעד של 63% ל-2020) וגם בקרב נשים וגברים ערבים יש התקדמות משמעותית לקראת סגירת פערים. הקבוצה היחידה שבה לא נרשמה התקדמות משביעת רצון היא זו של גברים חרדיים, ששיעור התעסוקה שלהם אף ירד לאחרונה מתחת ל-50% והתרחק בכך מהיעד שנקבע ל-2020, העומד על 63%. בדומה לוועדת 2020, גם ועדת 2030 התבקשה להמליץ על מדיניות שתביא להגדלת היקפי התעסוקה בקרב אוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג בשוק העבודה - כלומר חרדים וערבים - אלא שבשונה ממנה נתבקשה הוועדה לשים דגש גם על "שיפור רמת המיומנויות והכישורים של העובדים ומידת התאמתם לצורכי המשק וחיזוק היערכות הממשלה לשוק העבודה העתידי".

וועדת 2030

ההיערכות לשוק העבודה העתידי התגלתה כנושא מורכב ומעורר מחלוקת יותר מהטיפול בשילוב בתעסוקה של חרדים וערבים. במשרד העבודה היו מוטרדים מאוד ממחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות, שהצביעו על כך שעד 50% מהמקצועות במשק עשויים לעבור בשנים הקרובות תהליכי אוטומציה. במשרד האוצר, לעומת זאת, טענו שניסיון העבר מלמד ששוק העבודה מצליח להתאים את עצמו לשינויים הטכנולוגיים.

הבדלי הגישות בין משרד העבודה והאוצר קיבלו ביטוי במחלוקת עקרונית בשאלה האם המדינה צריכה לקבל אחריות ולממן הכשרות עובדים שכבר נמצאים בשוק העבודה או שעליה להסתפק בשדרוג והרחבה של מערך ההכשרה בכניסה לשוק, כלומר בגילאי עשרים פלוס. במשרד העבודה לעומת זאת צידדו בגישת Life-long Learning, הגורסת כי השינויים הטכנולוגיים שנעשים יותר ויותר תכופים מחייבים את העובדים להתאים כל הזמן את מיומנויותיהם - ולא ניתן עוד להסתפק בהכשרה אחת בתחילת החיים במקצועיים. באוצר התנגדו להרחבה משיקולים פרקטיים: גם בשל העלות התקציבית הכרוכה בהרחבת מערך ההכשרות לעובדים פעילים ותיקים, אך בעיקר בגלל חשש מניצול לרעה של המימון הממשלתי בידי מעסיקים - באוצר טענו שמעסיקים אלה שכבר משקיעים בהכשרות מקצועיות לעובדיהם, יעדיפו כעת לגלגל את האחריות ואת המימון להכשרת העובדים שלהם לכתפי הממשלה ומשלם המיסים.

"למען מאות אלפי האזרחיות והאזרחים שצריכים להתפרנס בכבוד, כולי תקווה שהפרסום הזה יביא להגשת ההמלצות והתנעת השינויים הנחוצים עוד לפני הבחירות", מסכמת ניר.

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

נאסד"ק עולה ב-0.5% ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה