גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם החוק ליישוב סכסוכים במשפחה באמצעות גישור משיג את מטרתו?

משרד העבודה והרווחה, באמצעות מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, מציג  את תוצאותיו של החוק שנכנס לתקוף ביולי 2016: 58% מהמשפחות סיימו את הסכסוך המשפטי תוך 3 חודשים בהסכמה; 49% מהמשפחות לא הגישו תביעה לערכאה משפטית; כרבע מהצדדים לסכסוך (23%) דיווחו כי נפגעו מאלימות פיזית של הצד השני בסכסוך

הליך גישור / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
הליך גישור / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

שנתיים וחצי חלפו מאז נכנס לתוקפו החוק ליישוב סכסוכים במשפחה באמצעות גישור - שחייב זוגות לפני גירושים לעבור 4 מפגשי גישור בטרם פתיחה בהליך משפטי - והיום (ד') מוצגות לראשונה תוצאותיו: ממחקר שנערך בנושא עולה כי 49% מהמשפחות לא הגישו תביעה בערכאה משפטית לאחר הליך הגישור (מהו"ת); לאחר 3 חודשים מסיום מפגשי הגישור - 58% מן המשפחות דיווחו כי הסכסוך המשפטי הסתיים, לרוב בדרכי שלום והסכמה; ו-26% מן המשפחות דיווחו כי הסכסוך המשפחתי המשיך להתנהל בדרך חלופית להכרעה שיפוטית. רק 16% מהמשפחות דיווחו כי הסכסוך המשפטי לא נפתר בהליך הגישור, אך גם לא דווח על ניהולו בדרך חלופית כלשהי.

הנתונים הללו מוצגים היום במסגרת מחקר שערך משרד העבודה והרווחה באמצעות מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שבדק לראשונה את יישומו של "החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה", שמטרתו לבחון חלופה לניהול הסכסוך המשפחתי מחוץ לכותלי בית המשפט. החוק נועד לסייע לבני משפחה ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד. 

החוק מהווה מהפכה באופן שבו מנוהלים סכסוכים משפחתיים בישראל, ומחייב את הצדדים להשתתף בעד 4 פגישות עם עובדת סוציאלית ביחידות הסיוע של משרד העבודה והרווחה, טרם הגשת תביעה בעניין משפחתי. ביחידות הסיוע מקבלים זוגות המצויים בסכסוך משפחתי מידע וסיוע ללא תשלום מאנשי מקצוע שונים. זאת במטרה לאפשר להם ליישב את הסכסוך מבלי להגיע להתדיינות משפטית, תוך שליטה מלאה של שני בני הזוג בהליך הגירושים ומבלי לפגוע בילדים. פגישות אלה מכונות "מהו"ת" (מידע, היכרות ותיאום).

במהלך מפגשי המהו"ת מקבלים הצדדים סיוע ראשוני, מידע על השלכות הסכסוך עליהם ועל ילדיהם, על החלופות העומדות בפניהם ליישוב הסכסוך בהסכמה והתאמתם להליכים אלה, במטרה לקבל החלטות התואמות את מצבם ומצב ילדיהם. השירות ניתן במימון מלא של משרד העבודה והרווחה. ביחידות הסיוע פועלים עובדים סוציאליים ומגשרים, וניתנים שירותי ייעוץ, טיפול וגישור, כאשר לאחד או יותר מהמפגשים מצטרף עורך דין שנותן לצדדים מידע משפטי רלוונטי. 

מאפייני הסכסוכים שמגיעים לגישור חובה במשפחה

החוק נכנס לתוקף ביולי 2016 כהוראת שעה של 3 שנים, כשבקרוב (יולי 2019) הכנסת אמורה להכריע אם וכיצד להחיל את החוק באופן קבוע.

הרעיון שעמד בבסיס החוק היה לחסוך למתדיינים בענייני משפחה זמן וכסף, ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בילדים שנקלעים בעל-כורחם לסכסוכים אמוציונליים בין הוריהם. יוזמי החוק קיוו שאולי כך הצדדים יגיעו להסכם מהיר יותר, והסכסוך יסתיים ללא קרבות קשים בבית המשפט. ויתרון נוסף - כל סכסוך שמסתיים ללא תביעה חוסך זמן שיפוטי יקר ומוריד מעט מהנטל של שופטי בתי המשפט לענייני משפחה הקורסים מעומס.

ואולם מהר מאוד עלו טענות כלפי החקיקה והיישום שלה, כאשר באי-כוחם של הצדדים לסכסוכים המשפחה טענו כי המציאות בשטח מלמדת על פספוס של המטרה, ובגדול. בין היתר, בחודשים הראשונים ליישומו של החוק נטען כי פגישות גישור ראשונות נקבעות ל-100 יום קדימה, העובדים הסוציאליים שמנהלים את הגישור לא מבינים כלום בסכסוכי משפחה, וקיימים עיכובים של חודשים ארוכים בהכרעות הכי דרמטיות בסכסוכי גירושים, משמורת, מזונות ועוד.

כעת, בסמוך לסיום תקופת "ההרצה" של החוק, תוצאות המחקר שנערך משקפות מציאות אחרת - של הצלחה. עורכי המחקר מבהירים כי תוצאותיו תומכות באופן חד-משמעי בהמשך כינון החוק, שאמור להסתיים ביולי 2019.

המחקר הוזמן על-ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, במטרה לבחון את יישום מפגשי המהו"ת ביחידות הסיוע, תוך כדי תהליכי הטמעתם ולפני פקיעת הוראת השעה לחוק. לשם כך נערך מחקר הערכה ארצי.

במחקר נעשה שימוש בסקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של 240 לקוחות, שנערך כ-3 חודשים לאחר שסיימו את הליך המהו"ת. כמו כן, נערכו ראיונות עומק עם לקוחות ועם בעלי תפקידים שונים, נעשה שימוש בקובץ מנהלי של יחידות הסיוע, ונערך ניתוח תוכן של סיכומי ועדות של הכנסת.

המחקר מציג את מאפייני המשפחות המגיעות לסכסוכי משפחה ומעלה כי ב-78% מהמשפחות הילדים היו במוקד הסכסוך. זאת, בין היתר, במסגרת מחלוקות על משמורת, זמני שהות והסדרי ראייה.

עוד עולה מהמחקר כי המחלוקות חריפות ואמוציונליות, כאשר רוב המשתתפים דיווחו על עוצמה גבוהה ביותר של העימות המשפחה (68%). נתון מטריד נוסף שעולה מהמחקר הוא שכרבע מהמשתתפים (23%) דיווחו כי נפגעו מאלימות פיזית של הצד השני בסכסוך - וזאת ללא הבדל משמעותי בין גברים ונשים בשיעורי החשיפה לאלימות.

על-פי המחקר, קרוב ל-40% מן המשפחות דיווחו כי במסגרת מפגשי המהו"ת הן הצליחו להגיע להסכמה לפחות באחד מנושאי הסכסוך. ברוב המקרים האלה דווח כי ההסכמות היו יציבות לאורך זמן (72%), וכי הן תרמו להמשך ניהול הסכסוך במשפחה (59%).

עולה עולה מהמחקר כי כ-40% מן המשפחות דיווחו על תרומות נוספות של המפגשים, כגון הפחתה בעצימות העימות במשפחה.

ואולם גם על-פי המחקר, יש מספר בעיות ביישום החוק. כך עולה כי עבור 51% מן המשפחות, זמן ההמתנה לפגישת המהו"ת הראשונה נמשך יותר מ-45 ימים. במשפחות אלה יחידות הסיוע לא עמדו ביעד שקבע המחוקק - עד 45 ימי עיכוב ההליכים לצורך קיום מפגשי המהו"ת במשפחה.

החוקרים מציינים במסקנותיהם כי נתוני מחקר זה מצביעים באופן חד-משמעי על הצורך בהמשך כינון החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה ותומכים בהמשך יישומו של הליך המהו"ת ביחידות הסיוע.

עם זאת, החוקרים ציינו כי זוהו סוגיות מהותיות הדורשות שיפור ליישום החוק ולאכיפתו, למשל, המתנה ממושכת מידי של המשפחות לפגישה ראשונה והיעדר מסע הסברה הולם לרפורמת המהו"ת. בדוח מוצעים כיווני פעולה יישומיים לקובעי המדיניות ולמפעילי הליך המהו"ת, אשר יסייעו לטפל בסוגיות, ויקדמו הטמעה מיטבית של החוק בתוך יחידות הסיוע.

לדברי ד"ר טלי באייר-טופילסקי, ראש צוות בחטיבת המשפחה במכון ברוקדייל, "ישנה הסכמה רחבה בספרות שהליך לעומתי-משפטי אינו מתאים לטיפול בסכסוכים משפחתיים ופוגע בבני המשפחה וביחוד בילדים. לכן, ברוב מדינות ה OECD ננקטים צעדים לעודד דרכים חלופיות לפתרון הסכסוך. לפני כניסת החוק לתוקף הייתה אמנם אפשרות למשפחות להגיש בקשה ליישוב סכסוך כדרך חלופית לתביעה, אך מעטים ידעו עליה, ורק 6% עשו שימוש באפשרות זו. המחקר מראה כי בעקבות החוק ולאחר מפגשי המהו"ת, כמחצית מהמשפחות בחרו שלא להגיש תביעה משפטית. שינוי זה הוא משמעותי מאוד ומצביע על השגת המטרה הראשונית שלשמה חוקק החוק".

יהודית אסף, מנהלת יחידות הסיוע במשרד העבודה והרווחה, הוסיפה כי "הנתונים מעידים על חשיבותם של יחידות הסיוע המהוות גשר בין זוגות המבקשים להתגרש ומסייעות להם לעשות זאת באופן שימנע פגיעה בילדים. אנו רואים שלמרות רמת סכסוך גבוהה ותקשורת לא יעילה שנמצאת בקרב זוגות אלה, במקרים רבים בני הזוג הצליחו להגיע להסכמה בעזרת יחידות הסיוע. כמו כן, המודעות הגוברת של גורמי רווחה ומערכת המשפט מובילים לסיום מהיר ומוסכם של הסכסוך המשפחתי מחוץ לכותלי בתי המשפט באמצעות הליכי גישור וטיפול".

פרופ' מייקל הרטל, מנכ"ל מכון ברוקדייל, ציין כי "המחקר הנוכחי מתפרסם סמוך לפקיעת הוראת השעה, וממצאיו מעידים על התועלת הרבה שתצמח מקיבוע המהו"ת בחקיקה".

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, הוסיף כי "הנתונים מעידים על חשיבותם של יחידות הסיוע ועל הצורך להמשיך את פעילותם ואף להרחיבה. היחידות מהוות גשר בין זוגות המבקשים להתגרש ומסייעות להם לעבור את התהליך באופן שימנע פגיעה בילדים ובמשפחה כולה".

עוד כתבות

איילת שקד / צילום: כדיה לוי

האם איילת שקד ניסתה לקדם את כניסתה לליכוד באמצעות הבטחה להשפעה על היועמ"ש?

היום בצהריים פרסם עיתון "הארץ" (העיתונאי חיים לוינסון) כי במסגרת ניסיונות ההצטרפות לליכוד, איילת שקד שלחה שליחים מטעמה שניסו להבטיח לרה"מ כי היא תעבוד למענו אצל היועמ"ש אביחי מנדלבליט ותגבה מהלך של הענקת חסינות לנתניהו

מנכ"ל סלקום ניר שטרן ומנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי צילום: תמר מצפי

התחרות על המהירויות הגבוהות הוצתה: פרטנר וסלקום מעכבות את השקת ה-500 מגה של הוט

שתי החברות מעכבות לעת עתה את השקת המהירות של הוט בשל התחרות שהיא מעמידה לקצב הגבוה על גבי הסיבים האופטיים שהן משווקות ● מקורבים להוט מציינים כי המדיניות של פרטנר וסלקום היא להסב נזק להוט, ולכן הן כל הזמן מייצרות תלונות-שווא למשרד התקשורת

דירות חדשות בקרית גת / צילום: איל יצהר

עלייה של 8% במספר עסקאות הנדל"ן במחצית הראשונה של 2019; רוב הרוכשים – זוגות צעירים

לפי נתוני הכלכלנית הראשית, מספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו במחצית הראשונה של 2019 הגיע ל-54 אלף דירות ● מספר הדירות שנרכשו במסגרת הגרלות מחיר למשתכן מגיע לכ-13% מכלל העסקאות ● הכלכלנית הראשית מציינת את הגידול במספר העסקאות בדירות החדשות גם בשוק החופשי, כגורם שמוביל את השוק

בנימין נתניהו / צילום: יוסי זמיר

מוריס קאהן, בני לנדא ועשרות בכירי משק נוספים לנתניהו: עצור את גירוש ילדי מהגרות העבודה

שורה ארוכה של אנשי כלכלה ומשק, בהם גם שמואל חרל"פ, יוסי ורדי ואודי אנג'ל, כתבו בפנייה רשמית לרה"מ כי "כמה מאות ילדים אינם מאיימים על צביונה של מדינת ישראל. לפני עשר שנים הענקת מעמד לקבוצה של 600 ילדי מהגרי עבודה שמאז גדלו, שירתו בצה"ל לצד ילדינו והינם אזרחים ישראליים למופת. אנו קוראים לך לפעול באותה הדרך"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט: הנאסד"ק עלה 1.5%; מניית אסתי לאודר זינקה 12.6%

רווחי אסתי לאודר לרבעון עקפו את הציפיות, המניה זינקה ● המדדים באירופה ננעלו בעליות של יותר מ-1% ● התוכנית של סין להוזלת המימון לחברות דחפה את הבורסות: הבורסה בשנחאי זינקה ביותר מ-2%, הונג קונג טיפסה בשיעור דומה, והניקיי היפני עלה ב-0.7%

פרויקט תמ"א 38 בראשל"צ / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

12 מיליון שקל להתחדשות העירונית בשמונה רשויות שונות זה ממש לא מספיק

רוב הדירות בארץ עדיין נמצאות בבניינים קטנים שיש בהם עד 10 דירות, ובשביל להגביר את הצפיפות ולחזק בניינים צריך שהמדינה תשקיע הרבה כסף ● דעה

גרינלנד / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

למה טראמפ רוצה לקנות את גרינלנד, ואיך זה קשור דווקא להתחממות הגלובלית שהוא מעדיף להכחיש

הרעיון של נשיא ארה"ב לקנות את הטריטוריה שנמצאת בבעלות דנמרק נתפס בתחילה כהלצה ● אבל דווקא תופעת ההתחממות הגלובלית, שטראמפ מתכחש אליה, היא הסיבה העיקרית לפוטנציאל כלכלי לא מבוטל שטמון באי ש-85% ממנו מכוסים בכיפת קרח

דונלד טראמפ ומנכ"ל אפל טים קוק / צילום: רויטרס

טראמפ: טים קוק הציג טיעונים טובים לגבי הקושי של אפל להתחרות בסמסונג לאחר שיוטלו עליה מכסים

מנכ"ל אפל נפגש לארוחת ערב עם נשיא ארה"ב ואמר לו כי "יהיה קשה לאפל לשלם מכסים אם היא מתחרה בחברה טובה מאוד שלא משלמת מכס" ● לדברי טראמפ, קוק העלה "טיעונים טובים" ● על רוב מוצרי אפל צפוי להיות מוטל מכס יבוא של 10% בקרוב, והם צפויים להיות מושפעים מהמכסים יותר מסמסונג שמייצרת את מוצריה במספר מדינות

מכשירי גלקסי של סמסונג / צילום: יח"צ

סאני מתחילה למכור חבילת סלולר ב-14.90 שקל לחודש

החברה תמכור את השירות, הכולל 50 ג'יגה גלישה, על בסיס הרשת של הוט מובייל ● כרגע מדובר על חבילת הסלולר הזולה ביותר בישראל, ויהיה מעניין לבחון את השפעתה על מחירי הסלולר בכלל

בניה בשכונה החדשה מצפה ימים, צפת / צילום: עיריית צפת

הסבת מפעל הבטון של איטונג פגעה בתוצאות אינרום: הרווח הנקי צנח ביותר מ-20% ברבעון השני

חברת מוצרי הבנייה מציגה ירידה של 9% בהכנסות הרבעוניות ל-228 מיליון שקל וצניחה ברווח הנקי ל-23 מיליון שקל ● יביא לה מזל? מנכ"ל מפעל הפיס לשעבר, עמרי לוטן, ימונה לתפקיד מנכ"ל החברה הבת נירלט

זאב אבלס / צילום: איל יצהר

צומת הדרכים של בנק אגוד: היו"ר שנדבק לכיסא והבנק שנשאר מאחור

יו"ר בנק אגוד, זאב אבלס, סוגר בימים אלה 20 שנה בתפקיד - הישג מרשים במיוחד בבנק שסובל מיעילות ומרווחיות נמוכות ונסחר בשווי נמוך משמעותית מההון העצמי שלו • אגוד נמצא בימים אלה בצומת דרכים, כשהוא מחכה להחלטה על מיזוג עם מזרחי טפחות • כשבעלי השליטה מאבדים עניין בבנק, ועתידו תלוי בהחלטת ביהמ"ש על המיזוג, דבר אחד בטוח - זהות היו"ר לא תשתנה בקרוב ● ניתוח

אילוסטרציה / צילום: שאטרסטוק

פיענוח פשעים וזיהוי רמאים: איך הפך הקול שלנו לטביעת האצבע החדשה?

פיתוחים טכנולוגיים, ובראשם הבינה המלאכותית, מאפשרים להתחקות אחר ניואנסים בקול וכך לאתר רמאים ולסייע לרופאים לאתר מחלות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

המחקר של בנק ישראל על פריון מנותק מהמציאות העסקית בתחומי המיסוי והסלולר

מה הבעיה של דוח המחקר הראשון תחת הנהגתו של פרופ' אמיר ירון? למרות העובדה שבנק ישראל מתגאה מאוד בעבודת המחקר המקיפה, המלצותיו כלליות מדי, שלא לומר אשלייתיות ● אי-אפשר לכתוב המלצות תאורטיות, צריך לכתוב המלצות מעשיות ● דעה

אופיר כהן / צילום: גיא קרן

איך יגיב היועמ"ש בבג"ץ על העתירה לפסילת מינוי אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים?

ביום רביעי ידון בג"ץ בעתירת איכות השלטון נגד מינויו של עו"ד אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים ע"י השר אמיר אוחנה ● בינתיים הוקפאה כניסתו לתפקיד ● אם היועמ"ש אביחי מנדלבליט יגן על המינוי, הוא יצטרך להסביר מדוע החליט לפעול בניגוד להנחיית היועמ"ש מ-1999 בנוגע למינויים בתקופת בחירות

משחק גמר גביע המדינה לנוער בין מכבי נתניה להפועל באר שבע באדיבות התאחדות הכדורגל הישראלית / צילום: באדיבות התאחדות הכדורגל הישראלית

רוב שחקני הכדורגל לא יגיעו לליגת העל, אבל אולי אחד יהפוך לכוכב: קרן ההון סיכון של קבוצת הילדים

חוסר השקעה בחינוך השחקנים הצעירים, מחסור במתקני אימונים ראויים וחוזים דרקוניים שקושרים ילדים למועדונים ● אלה רק חלק מהמכשולים שצריך לעבור ילד בדרך לקריירה פוטנציאלית של כדורגלן ● קבוצות ילדים כקרן הון סיכון: רוב השחקנים לא יגיעו לליגת העל, אבל אולי אחד מהם יהפוך לחד-קרן ● ליגת העל חוזרת – פרויקט מיוחד

גל הבר, אלון גונן / צילום: יח"צ

לאחר שמכר אשתקד מניות Plus500 תמורת מאות מיליוני שקלים: אלון גונן חוזר לקנות מניות בחצי המחיר

מנייתה של פלטפורמת המסחר המקוון נפלה 55% בשנה האחרונה, על רקע חולשה בתוצאות שנבעה מהחמרת הרגולציה בתחום ● היקף הרכישות של גונן - כ-43 מיליון שקל

איילת שקד בהצגת רשימת "ימינה" לכנסת / צילום: כדיה לוי, גלובס

כמה פלסטינים יקבלו אזרחות ישראלית אם נספח את שטחי C?

איילת שקד רוצה לספח את שטחי C, ושותפה לרשימה, בצלאל סמוטריץ' חולם על הגדה המערבית כולה ● השאלה המרכזית בתוכנית המדינית של "ימינה" היא כמה פלסטינים חיים בשטחים הנתונים למחלוקת, ולמה קשה כל-כך לספור אותם? ● האזינו לפודקאסט "המשרוקית של גלובס"

רפי סער / צילום:  שלומי יוסף

המדינה משותקת, והשטח מכתיב את המציאות: עיריית כפ"ס הוציאה היתרי בנייה לתמ"א 38 – וביטלה אותם

כפר סבא מצטרפת לרשויות מקומיות נוספות שלאחרונה קובעות מדיניות לתוכנית לחיזוק מבנים, מול שיתוק ממשלתי שנובע מתקופת הבחירות ● העירייה: מקדמים תוכנית כוללנית להתחדשות עירונית

כלכלה אוסטריה // צילום: שאטרסטוק

אג"ח למאה שנים? חותם על זה ב-100%

כשהמלצתי בספטמבר 2017 להסיט חלק מתיק ההשקעות לאיגרות חוב אולטרה-ארוכות, הגיבו לי שזה רעיון השקעה מהגיהינום, ושמדובר בהפסד ודאי של עשרות אחוזים ● מאז עברו פחות משנתיים, ואיגרת החוב של אוסטריה ל-100 שנים, למשל, השיאה תשואה של 100% ● איך מתרחשת הכפלה של שווי ההשקעה בשנתיים באיגרת של מדינה המדורגת +AA, והאם מח"מ ארוך זו עדיין השקעה כדאית?

עשו אקזיט/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מחקר חדש מצא: אלה התכונות שמאפשרות להפוך רעיון מהגראז' לאקזיט של מיליארדים

המחקר, שנערך באוניברסיטת בר-אילן, מנסה לייעל את השקעות העתק שזורמות לתעשיית הסטארט-אפים באמצעות זיהוי תכונות היזם ● החוקר ד"ר יחיאל רווה: "לא מדברים על בית הקברות של ההייטק, אנחנו רוצים להפחית את שיעור הכישלון מ־90% ל־70%"