איילת שקד ואפי נוה / צילום: שלומי יוסף
התיקון לחוק לשכת עורכי הדין, שאמור להוריד באופן רטרואקטיבי את ציון המעבר בבחינות ההסמכה של הלשכה - או בשמו הידוע יותר: "חוק פקטור" - ממשיך לעורר סערה רבתי. העלאת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית שתוכננה לאתמול (ד') נדחתה לעת עתה, ולא ברור אם ומתי תונח על שולחנה של הכנסת.
במקביל, גוברים הדיווחים על פשרה שהולכת ונרקמת בין שרת המשפטים, איילת שקד, ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), שבמסגרתה לא יקודם החוק, אך יתאפשר לאחוז גדול מהנכשלים להיבחן בבחינה נוספת, קלה יותר. עם זאת, ח"כ זוהר מסר אתמול (ג') ל"גלובס" כי אין כל כוונה להגיע לפשרה כלשהי, וכי החוק יעלה להצבעה עוד לפני הבחירות. "ישבתי עם ראש הממשלה. הוא בודק את זה עם השרים וחוזר אליי בתשובה לגבי הצבעה על החוק בשבוע הבא, בעזרת השם", אמר.
לפי החוק המוצע, מי שקיבל בבחינות ההסמכה שנערכו מאז מועד קיץ 2016 ציון 50 ומעלה, ייחשב כמי שעבר את הבחינה. במצב הקיים ציון עובר הוא 65. ככל שיאושר החוק, הוא צפוי לאפשר את הסמכתם של מאות, אם לא אלפי, עורכי דין חדשים. ללא כל קשר לשאלה אם החוק מוצדק, ברור שמדובר בחקיקה חריגה, המבקשת להתערב באופן רטרואקטיבי במבחן הסמכה שנכתב ונבדק על-ידי הוועדה הבוחנת של הלשכה, שבה חברים גם 3 שופטים, שני אנשי אקדמיה ועורכי דין מהמגזר הפרטי והציבורי.
"שיקולים פוליטיים זרים"
גדרי המחלוקת בין התומכים בחוק לבין מתנגדיו ברורים למדי: מצד אחד ניצבים אלפי מתמחים שהשקיעו כ-3.5 שנים בלימודי משפטים ובלמידה למבחן, והם מרגישים כי עריכת הבחינה במתכונתה החדשה והקשה יותר משנה את כללי המשחק לאחר שזה כבר החל.
גם יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, הודה בסוף השבוע האחרון בכנס הלשכה באילת כי קיים קושי מסוים עם הבחינות שנעשו במתכונת זו. "אני מוכן לקבל ששתי הבחינות הראשונות במתכונת החדשה, יש בהן משום ניסוי וטעייה, אולי במידה מסוימת שפני ניסיון", אמר.
מהצד השני, מתנגדי החוק זועמים על מה שהם מכנים "מחטף חקיקתי", וממשיכים לטעון כי הסמכת מי שנכשלו בבחינות בצורה גורפת מהווה סכנה למקצוע ולציבור בכללותו שאמור לקבל שירותים מעורכי הדין. לטענת מתנגדי החוק, ובראשם לשכת עורכי הדין והוועדה הבוחנת האמונה על כתיבת ובדיקת בחינות ההסמכה, חברי הכנסת העומדים מאחורי קידום החוק "מונעים משיקולים פוליטיים זרים ודורסניים, מבקשים לגייס לעצמם קולות והון פוליטי לפריימריז".
"הדרך היחידה - התפקדות"
גורמים המקורבים ללשכת עורכי הדין, כמו גם גורמים מסביבת משרד המשפטים, מסרו ל"גלובס" כי למיטב ידיעתם, בתקופה האחרונה התפקדו לליכוד כ-300 מתמחים שנכשלו בבחינת ההסמכה. נדגיש כי על נוסח הצעת החוק חתומים למעלה מ-40 חברי כנסת, ובהם - בנוסף לחברי כנסת מהליכוד - גם חברי כנסת ממפלגת העבודה, ממרצ, מהבית היהודי ומהרשימה המשותפת.
בדיקה בקבוצת הפייסבוק "זעקת המתמחים", שבין שורותיה נמנים בעיקר מי שנבחנו בלשכת ההסמכה ונכשלו בה, מגלה כי במהלך השנה וחצי האחרונות עלתה הקריאה להתפקד למפלגות המקיימות פריימריז, ובאופן ספציפי הקריאה להתפקד למפלגת הליכוד, שחלק מחבריה הם ממובילי המאבק לחקיקת חוק הפקטור.
"לכל המתמחים וכל הנבחנים. בדרך שהלכתם אל תלכו. בואו נשנה את דרך הלחימה. הדרך היחידה זה התפקדות למפלגת השלטון", כתב אחד מחברי הקבוצה ביוני השנה בפוסט בפייסבוק שזכה לתגובות ושיתופים רבים. "התפקדות של 13 אלף חברי הליכוד (כדי) לקבוע מי יהיה שר המשפטים הבא או לפחות החדרת 4/5 נציגים בכנסת הבאה שזה יהיה תפקידם מהבוקר ועד הלילה - שינוי הבחינה... אבקש ליצור קשר בפרטי, ואשלח טופס התפקדות לליכוד".
פוסט נוסף שכתב אחד מהמובילים הבולטים של מחאת המתמחים שנכשלו בבחינה כבר לפני כשנה וחצי, מגלה מגמה דומה. "על אף שנמענו עד כה מלעשות את הצעד הבא, ועל אף שהוצע לנו מספר רב של פעמים בעבר, החלטנו עתה להתחיל לפעול ולהשפיע בדרך של התפקדות.. מצ"ב קישור המסביר מהי התפקדות וכיצד ניתן להביא לשינוי המתבקש", כתב המתמחה בפייסבוק.
"המתמחים עשו בשכל רב"
בשבוע שעבר התייחס הפרופסור למשפטים ודקאן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, פרופ' יובל אלבשן, באופן ספציפי לטענה כי חברי כנסת שפועלים לאישור החוק בכנסת מונעים משיקולי פריימריז, והדגיש כי הפרקטיקה האמורה אינה מהווה התנהלות פסולה כשלעצמה. "המוכשלים עשו בשכל רב", אמר פרופ' אלבשן ל"גלובס". "הם הבינו שמהמערכת המשפטית - לרבות מבית המשפט העליון - לא תבוא להם ישועה בגלל הכוח הפוליטי העצום שצבר נוה, ולכן יצרו כוח נגדי. זה לגיטימי בדמוקרטיה, וזה חוקי.
"מי שהשתמש בכוח שלו בצורה לא מידתית כדי לסגור את שערי המקצוע, רק כדי שהגילדה תמשיך להעמיס עוד שקלים בכיסי חבריה, לא יכול ליילל עכשיו כשהצד השני מצא דרך להכניס רגל לשער בדיוק באותה צורה".
חברי כנסת בליכוד: "טענות מופרכות. כל סיעות הבית תמכו בחוק"
יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) מסר: "מדובר בטענות מופרכות. אין אנשי ליכוד שגורמים לי לקדם את החוק. כמובן שפנו אליי כמעט כל סוגי האוכלוסייה - החל מערבים המצביעים לרשימה המשותפת וכלה באנשים שמצביעים לליכוד. זה בטח לא משפיע עליי".
מטעמה של ח"כ אוסנת מארק (הליכוד) נמסר: "כשח"כ מארק נכנסה לכנסת, נושא הפריימריז כלל לא היה על הפרק. בנוסף, המתמחים שפנו אינם חברים שלה, והיא אף לא הכירה אותם בעבר. כמו כן, בקרב כל סיעות הבית ניתן לראות את ההסכמה הבלתי מסויגת המוכיחה את צדקת החוק".
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) מסר: "נציגי המתמחים הגיעו ללשכתי לפני כחודשיים ושיתפו אותי בעוול, בכאב ובסבל שעוברים חבריהם עקב ההחלטה על שינוי אופי הבחינה באופן שהפכה לבלתי עבירה כמעט, כמחסום בפני חירותם לעסוק במקצוע בו בחרו. כשהחלטתי לקחת על עצמי להוביל את מאבקם, לא רציתי בהצעת חוק: פניתי ראשית לשרת המשפטים באיגרת, שעליה חתמו רוב חברי הכנסת מכל סיעות הבית, מהלך פרלמנטרי נדיר בו דרשנו את תיקון העוול.
"משלא שעתה שרת המשפטים לדרישה, בחרתי לנצל את הזכות שיש לכל חבר כנסת פעם אחת בלבד בשנה, וקיימתי את כנס המתמחים הגדול באודיטוריום. בקהל ישבו מאות יהודים וערבים, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים - והוא איחד את כל קצוות הבית.
"הטענה השקרית והזדונית שהפיצה שרת המשפטים באותו הבוקר כאילו אני עושה זאת למען פריימריז מתעלמת מכמה עובדות שאינן ניתנות להפרכה: ראשית, יש בציבור הכללי והליכודי הרבה יותר עורכי דין מאשר מתמחים - כך שלכאורה, אני פועל נגד האינטרס הפריימריסטי הצר שלי.
"שנית, רוב חברי הכנסת והסיעות שהצטרפו ליוזמה באים ממפלגות שאין בהן פריימריז כלל. שלישית, לא ידוע לי על אדם אחד שהתפקד לליכוד בעקבות היוזמה, אך גם אם יש כזה - הוא ייאלץ להמתין 18 חודשי תקופת אכשרה בטרם יוכל להצביע בפריימריז.
"רביעית, כל היוזמה והגשת הצעות החוק - כמוצא אחרון לתיקון העוול - החלו לפני שנודע על פיזור הכנסת והליכה לבחירות; וחמישית - אם לא די בכל אלה - המוציא מחברו, עליו הראיה: מי שטוען שיש התפקדות מאורגנת הידועה לי - יצטרך להוכיח זאת. אני מוכן לעמוד בכל מבחן ומעל כל במה ולהוכיח שמעולם לא ביקשתי מאף מתמחה להתפקד לליכוד - ומעולם לא שאלתי אף מתמחה אם הוא פקוד לליכוד".
מתנועת הליכוד לא נמסרה תגובה.