גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להתאחד כדי לנצח את נתניהו? לא בטוח

בעיית המפלגות הקטנות אינה פוליטית אלא משילותית. גודל המפלגה לא קובע - אלא גודל הקואליציה

בנימין נתניהו/ צילום: רפי כוץ
בנימין נתניהו/ צילום: רפי כוץ

אחת הטענות המקובלות היא שכדי לנצח את ראש הממשלה בנימין נתניהו על המפלגות בגוש המרכז והשמאל להתאחד ולהציב חלופה ברורה. אבל בשיטה הנוכחית זה פשוט לא נכון. לפי הסקרים, הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר ובהפרש גדול. במצב הנוכחי של פיצול בגוש המרכז-שמאל נוצר אפקט דומה לזה של הבחירה הישירה שהייתה נהוגה בישראל ב-1996-2001. בוחרים רבים יגידו לעצמם כי נתניהו ממילא ייבחר ולכן אפשר לבחור במפלגה אחרת, שעשויה להיכנס לקואליציה. למשל, כזו שתעמוד מול המפלגות החרדיות או כזו שתשלב מדיניות חברתית יותר.

לעומת זאת, במירוץ דו-גושי ייהפכו הבחירות למשאל בעד ונגד נתניהו ואז רבים מאלו שהיו מרשים לעצמם לערוק למרכז ידבקו בליכוד. למצביעי השמאל-מרכז, שסבורים שאיחוד יגדיל את סך הכול המצביעים לגוש, כדאי להזכיר את כישלונה של ברית הליכוד-ביתנו, שקמה ב-2013, וזכתה בפחות מושבים מאשר הליכוד וישראל ביתנו זכו כאשר התמודדו בנפרד בבחירות 2009 ובבחירות 2015. קואליציית הליכוד ניצחה כאשר התחרות מוצבה כ"ביבי מול ציפי" בבחירות 2009 וכאשר עמד מול ברית המחנה הציוני בבחירות 2015. הוא כמעט הפסיד כאשר רץ מול שני ראשים, העבודה ויש עתיד, בבחירות 2013.

נראה כי בצד הימני של המפה הבינו את כללי המשחק. הכרזתם של איילת שקד ונפתלי בנט על הקמת מפלגה ימנית שתכרסם בקולות שמקבל הליכוד, אך אולי גם בקולות של מפלגות כמו "כולנו", ישראל ביתנו ומפלגות המרכז-מרכז החדשות, גם היא נובעת מההבנה שהמערכת מתגמלת פיצול וישנם בוחרים שירצו "לחזק אותו מימין".

ריכוז המפלגות לשני גושים מרכזיים לא צריך להיות שאלה של אינטרסים פוליטיים, אלא בראש ובראשונה צורך משילותי. מבדיקה השוואתית שערך ד"ר עופר קניג במכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה שגודלן של שתי המפלגות הגדולות בכנסת הוא בין הנמוכים ביותר מבין 15 דמוקרטיות פרלמנטריות אחרות שנבחנו (45%). מצב זה יוצר מספר השפעות שליליות: הפיכת כוחן של מפלגות קיצוניות לחסר פרופורציה לגודלן, עיסוק מרובה ב"ניהול הקואליציה" ומתן תקציבים עודפים ל"מגזרים" ואופוזיציה מפוצלת שאינה פועלת באופן אפקטיבי להציב חלופה לשלטון.

בסופו של דבר, כל פוליטיקה דמוקרטית היא פוליטיקה של צירוף אינטרסים וערכים ובניית קואליציות. השאלה המרכזית היא איזה חלק נעשה לפני הבחירות ואיזה חלק נעשה אחריהן. גם לטובת השקיפות ראוי שהאזרחים יזהו את הקואליציות האפשריות עוד לפני הבחירות. לטובת המשילות ראוי שהגושים העשויים לשלוט יהיו מגובשים וקשורים.

הפתרון למצב עניינים זה בפוליטיקה הוא רק אם יינתנו תמריצים לכך. השיטה הישראלית מתגמלת פיצול הן בימין והן בשמאל, משום שכל מפלגה ומועמד מרכזי יכולים לרוץ בנפרד כל עוד הם בטוחים שיעברו את אחוז החסימה וכך "להיות חייבים רק לעצמם".

כדי לטפל בבעיה הזו חייבים ליצור תמריץ הפוך, שיגבש את המערכת החל מהבחירות הבאות בשני גושים. יש לתקן את חוק יסוד: הממשלה כך שיקבע כי על הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה באופן אוטומטי על ראש הסיעה הגדולה, ללא צורך בהצבעת אמון בכנסת. זה ייתן תמריץ לפוליטיקאים ליצור בריתות לפני הבחירות ולאזרחים לתת את קולם לרשימה הגדולה.

כמובן שאם יהיה רוב לעומתי בכנסת, ניתן לפי החוק הקיים להחליף ממשלה בו ביום באמצעות הקמת ממשלה חליפית הנתמכת על ידי רוב חברי הכנסת וכך נימנע מבחירות חוזרות או ממשלה לא מתפקדת לאורך זמן.

מיתוס האיחוד והאחדות מחזיק מעמד בגלל התפיסה המופרכת שגודל המפלגה הגדולה הוא הקובע. האמת היא שמה שקובע זה גודל הקואליציה שמצליחים לבנות. כדי שתהיה הלימה מסוימת בין גודל הקואליציה לבין גודל המפלגה הגדולה, יש לתת תמריץ לפוליטיקאים לרוץ ביחד ולבוחרים להצביע לבריתות הגדולות.

הכותב הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא