דוד דאוד גודובסקי / צילום: שלומי יוסף
בית המשפט העליון הכריע: עונש המאסר שהושת על דאוד גודובסקי - מי ששימש כמנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו - יעוכב עד הכרעה בערעור שהגיש.
המשמעות: גודובסקי - שהורשע על-ידי בית המשפט המחוזי בלקיחת שוחד ובעבירות נוספות בפרשת השחיתות המכונה "פרשת ישראל ביתנו" (תיק 242) ונידון ל-7 שנות מאסר בפועל - יישאר חופשי לפחות עד לאחר שבית המשפט העליון יכריע בערעור שהגיש.
בית המשפט העליון, בהחלטה מנומקת ונדירה, קבע כי לגודובסקי יש "טענות מוגדרות, ברורות וכבדות-משקל לכאורה" לכך שהפרקליטות הפרה עמו את הסדר הטיעון. טענות אלה, הוסיף שטיין, "תומכות לכאורה בבקשתו (של גודובסקי - מ' ש') לבטל את הסדר הטיעון ולחזור בו מההודאה שעל יסודה הוא נמצא אשם".
השופט אלכס שטיין, שהכריע בבקשת עיכוב הביצוע שהגיע גודובסקי, הדגיש כי אין בהחלטתו לעכב את ביצוע עונש המאסר, "אשר נתגבשה על בסיס בדיקה לכאורית של הדברים - משום הבעת דעה על הערעור גופו".
שטיין: אין חולק כי חומר חקירה לא מבוטל הועבר לגודובסקי רק בימים אלה
החלטת בית המשפט העליון מהיום (ד') מגיעה כאמור בהמשך לבקשה דחופה שהגיש גודובסקי באמצעות באי-כוחו, במסגרתה טען, בין השאר, כי יש לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר עליו, משום שחומרי חקירה רבים הוסתרו ממנו והובאו לידיעתו רק לאחר הגשת הערעור לבית המשפט העליון.
בהחלטתו התייחס השופט שטיין לנושא וקבע כי "אין חולק כי חומר חקירה לא מבוטל הועבר לידי המבקש (גודובסקי - מ' ש') רק בימים אלה, אחרי שהמבקש כבר הורשע והגיש את ערעורו", וכי לכאורה הדבר מהווה הפרה של זכות העיון של גודובסקי הקבועה בסעיף 74(א)(1) לחסד"פ, שהיא "חלק מזכותו של הנאשם להליך הוגן, והינה בעלת מעמד חוקתי", קבע השופט שטיין.
בית המשפט קבע כי "הפועל היוצא" של אי-העברת חומר החקירה הביאה לכך שתהיה לצידו של גודובסקי "טענה מוגדרת, ברורה וכבדת-משקל, אשר תומכת לכאורה בטענתו שהתביעה הפרה את הסדר הטיעון (כפי הנראה, לא במתכוון) ופגעה בזכותו להליך הוגן".
נוכח קביעה זו הגיעה השופט שטיין למסקנה כי יש בטענת גודובסקי, "לכאורה, כדי לתמוך בדרישת המבקש לבטל את הסדר הטיעון, ולהטות את הכף אל עבר עיכוב ביצועו של עונש המאסר שהושת עליו".
בית המשפט אף הוסיף כי ההסברים שקיבל בעניין זה מהפרקליטות, יכול אמנם שיתקבלו על-ידי המותב שידון בערעור וייתפסו "כאמינים ומשכנעים". אולם, הוסיף שטיין, "לא היה בהם כדי להוריד את טענת המבקש, ככל שזו תומכת בעיכוב הביצוע, מסדר היום".
כך, כדוגמה נוספת לטענה אליה יידרש ההרכב שיידון בערעור, ציין השופט שטיין את טענת באי-כוחו של גודובסקי, לפיה "התביעה הפרה את הסדר הטיעון, בכך שטענה לפני בית משפט קמא להתקיימותן של עובדות בלתי מוסכמות אשר משוות חומרה יתרה למעשי העבירה בהם הוא (גודובסקי - מ' ש') הודה במסגרת הסדר הטיעון ואשר עומדות בסתירה להוראותיו".
החלטת העליון: "חריג שבחריגים"
החלטת השופט שטיין - המהווה לדבריו "חריג שבחריגים", המתאפשרת בנסיבות מתאימות בלבד ובמקרים נדירים בלבד - מגיעה לאחר ששני שופטי עליון אחרים, בשתי החלטות שונות, הורו על עיכוב ביצוע עונש המאסר של גודובסקי לתקופות קצרות ומטעמים הומניטריים.
לצד ההחלטה לעכב את ביצוע העונש, החליט השופט שטיין לחייב את גודובסקי בהפקדת ערובות אשר יבטיחו את התייצבותו לדיון בערעורו ולריצוי עונש המאסר שלו, לכשיידרש. בין הביטחונות, עירבון כספי בסך של 150,000 שקל, התחייבות עצמית וערבות צד ג׳ על סך כולל של 250,000 שקל.
עורכי הדין אורי קורב ואסף בנמלך, מנהל מחלקת צווארון לבן במשרד טולצ'ינסקי-שטרן, הגיבו להחלטת בית המשפט העליון ומסר: "בית המשפט המחוזי הטיל על גודובסקי עונש חסר תקדים בחומרתו על בסיס עובדות החורגות מהסדר הטיעון שנחתם עמו. בית המשפט העליון קבע כי לכאורה יש ממש בטענותיו של גודובסקי, לפיהן התביעה הפרה את הסכם הטיעון עליו חתמה עמו. על יסוד זה קבע בית המשפט כי דין בקשתו של גודובסקי לעכב את ריצוי עונשו - להתקבל. אנו סמוכים ובטוחים כי בית המשפט יקבל את הערעור המוצדק ויבטל את הכרעת הדין ואת העונש המוגזם והחריג שהוטל עליו".
הפרקליטות מסרה בתגובה להחלטה: "בית המשפט המחוזי הרשיע את גודובסקי על-פי הודאתו בשורה של עבירות שוחד והלבנת הון, בפסק דין מנומק ומפורט. הפרקליטות דוחה מכל וכל את הטענה כי נעשתה הפרה של הסדר הטיעון עליו חתם גודובסקי. טענותיו ייבחנו בהמשך במסגרת הערעור".
בקשת עיכוב הביצוע - רקע
בקשתו של גודובסקי מבית המשפט העליון נומקה "בנסיבות חדשות" שנודעו לאחרונה לבאי-כוחו בקשר לחומרי חקירה שלא הועברו לעיונו עד כה. במסגרת הבקשה ביקש גודובסקי כי בית המשפט העליון יורה לפרקליטות להסביר כיצד התרחש המחדל האמור, וכיצד מועברים חומרי חקירה רבים רק בשלב זה - דהיינו, לאחר הרשעתו של בדין וגזירת עונשו על-ידי בית המשפט המחוזי. כפי שציין העליון, הסברי התביעה ייבחנו על-ידי המותב שידון בערעור של גודובסקי.
כפי שפרסמנו, בחודש נובמבר האחרון שלחה הפרקליטות מייל לבאי-כוחו של גודובסקי, החושף, לטענתם של האחרונים, כי חומרי חקירה רבים בפרשת ישראל ביתנו סווגו על-ידי המשטרה "כמסמכים פנימיים", ומשכך, אלה לא הועברו עד כה לעיון הנאשמים - ובכלל אלה גודובסקי - כנדרש.
במייל ששלחה ב-18 בנובמבר מציינת הפרקליטות כי "במסגרת הטיפול בתיק בעניינם של פאינה קירשנבאום ורמי כהן (מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר -מ' ש')", התברר כי בקלסרי מסמכים אשר סווגו על-ידי המשטרה כמסמכים פנימיים ולא נסרקו "נמצאים מסמכים אשר נכון לסווגם כחומר חקירה". לפי תגובת הפרקליטות, מסמכים אלה הועברו כבר לעיון צוות ההגנה.
גודובסקי הוא הנאשם המרכזי בפרשת "ישראל ביתנו" לצד סגנית שר הפנים לשעבר מטעם מפלגת ישראל ביתנו, פאינה קירשנבאום. הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון על-פי הודאתו בשורת עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון. במסגרת הפרשה מואשמת קירשנבאום, שמשפטה עדיין מתנהל, בקבלת שוחד וטובות הנאה בתמורה לחלוקת תקציבים קואליציוניים של המפלגה לעמותות ולגופים שונים, בסיועו הצמוד של גודובסקי, שנחשב ליד-ימינה.
*** חזקת החפות: דאוד גודבסקי הגיש ערעור לבית המשפט העליון על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. פאינה קירשנבאום ויתר הנאשמים בפרשת ישראל ביתנו הם בגדר נאשמים בלבד. הם לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. בעניינה של קירשנבאום מתנהל בימים אלה הליך הוכחות, שבמסגרתו היא מכחישה את כל המיוחס לה. כל עוד לא הורשעו בדין, הנאשמים הם בגדר חפים מפשע.