כאשר האיחוד האירופי פרסם לפני שנתיים את הפרוטוקול החדש והמחמיר של מבחני הפליטה לרכב (WLTP), בשילוב עם "דד-ליין" קצר יחסית ליישומו (ספטמבר 18), הציבור קיבל זאת באדישות יחסית. רוב הנהגים, ולא רק בישראל, לא ממש מתעניינים במה שיוצא מהמפלט ברכב שלהם. כולם התרגלו מזמן לעובדה שקיים קשר רופף בין צריכת הדלק המוצהרת לצריכה בפועל.
אבל מבחינת יצרני הרכב זו הייתה "גרסת המהנדסים של יום הדין". תחת המבחנים החדשים זינקו לשמיים כל ערכי הפליטה, ובעיקר ערך ה-CO2 שהוא שיקול מרכזי בהטבות מס וברכישות מוסדיות באירופה. יתר על כן, הם נדרשו לתת לכך פתרון סביר בתוך של פחות משנה וחצי, הרף עין במונחים של הנדסת רכב, כדי לעמוד בדרישות המחמירות של אירופה מהיצרנים להוריד את הפליטה הממוצעת בכל צי הדגמים שלהם או לספוג קנסות עתק.
התוצאה הייתה מהומה רבתי. הייצור של סדרות דגמים שלמות הופסק לחודשים ארוכים, דגמים ומנועים פופולריים "עפו" כליל מההיצע. במקומם הופיעו שלל פתרונות טכנולוגיים שונים משונים, שמטרתם להוריד את הפליטה, הפרטנית והממוצעת.
וכך קורה שבשלהי 2018 זוכה השוק הישראלי לקבל יציר-כלאיים הנדסי מעניין: קרוס אובר משפחתי מגודל, שמצויד במנוע טורבו-בנזין שלושה צילינדרים בנפח 1.2 ליטר, אבל עם תיבה אוטומטית "HIGH-END" בת 8 מהירויות.
עיצוב צעיר ורענן
חיצונית, שומרת גרסת הבסיס על העיצוב הנאה של ה-3008. הרכב נראה גדול וגבוה מספיק לצורך טיפוס בסולם הסטטוס, אבל לא גדול מדי לתנועה עירונית צפופה. יש לו פנסי חזית, שבוהקים כמו שרשרת פנינים, פנסים מעניינים מאחור, מסגרת גג מודגשת וחישוקים בוהקים. עם שילוב שונה של צבעים לגוף ולגג, הוא עדיין נראה יותר רענן ואופנתי מרבים ממתחריו.
גם תא הנוסעים שומר על הייחודיות והשימושיות. סף הכניסה ממוקם בגובה אידיאלי לבני כל הגילים, הגובה מעל הכביש צנוע יחסית ל-SUV, אבל עדיין מרגיש בטוח יותר מאשר ב"סתם" משפחתית. הראות לפנים ולצדדים סבירה ומרחב הפנים מכובד.
העיצוב העתידני של מערך הפיקוד ועזרי השליטה עדיין מקטב את הדעות. מעריצי הז'אנר אוהבים את התחושה של ההגה הזעיר והאליפטי ואת מערך המתגים בנוסח כלי נגינה אלקטרוני, ששולטים על תפריטים חיוניים במסך. אחרים, כמונו, עדיין נאלצים להסב אליו קצת יותר מדי תשומת לב בנהיגה.
מנגד, לוח המחוונים מבוסס ה-LCD יעיל, מסתגל ועשיר במידע. בהתחשב בעובדה שחלק לא מבוטל ממותגי הפרמיום ממשיכים לגבות על פיצ'ר כזה אקסטרה של אלפי עד עשרות אלפי שקלים, הוא בהחלט משדרג את תחושת התמורה לכסף. כנ"ל מערך הבטיחות האקטיבית המקיף. גימור הפנים לוכד את העין עם שלל זוויות וטקסטורות מעניינות, אבל קצת יותר מדי חומרי דיפון נוקשים ומחוספסים נמצאים בטווח עין ואצבע מהנוסעים. רמת הגימור מכובדת ורכב ההדגמה שלנו, שעבר לא מעט בחייו הקצרים, הרגיש בנוי היטב.
לא תרגישו בחיסרון
אורח הכבוד הוא מנוע ה-1.2 ליטר טורבו-בנזין עם 130 כ"ס ו-23 קג"מ, שפגשנו כבר בדגמים אחרים של פיז'ו וסיטרואן. מנועי טורבו קטנים ברכבי קרוס-אובר גדולים הם כבר לא תופעה נדירה בימינו, וגם ההשתלה הזו עברה בשלום. עם משקל עצמי נמוך יחסית, כ-1,290 קילו בלבד, הרכב מאיץ ל-100 קמ"ש בתוך פחות מ-10 שניות, משייט במהירויות גבוהות בשקט - יחסית למנוע שלושה צילינדרים - ושומר על מומנטום ראוי בעליות.
התיבה החדשה בת שמונה המהירויות משודכת היטב למנוע, אם כי היא מתוכנתת לעבור לעיתים תכופות להילוכים קצת יותר מדי גבוהים "ורגועים". די ברור מדוע נבחר הפתרון הזה כדי לצלוח את ה-WLTP. המצב הספורטיבי מחדד משמעותית את תגובת הדוושה ואת קצב צבירת המהירות וכצפוי צריכת הדלק מכובדת. לא נתקלנו בקושי להשיג 16 קילומטר לליטר בנהיגה נמרצת.
השלדה המצוינת של ה-3008 זוכה לשדרוג נוסף בזכות הפחתת הקילוגרמים, שמתלווה למנוע הקטן. הרכב הוא עדיין אחד הנעימים ביותר לנהיגה בפלח שלו עם תחושה רהוטה וזורמת בפניות, היגוי מדויק, כושר תמרון מצוין בעיר ונוחות, שמזכירה את הימים הטובים של הצרפתיות הקלאסיות. במחיר התחלתי של 150 אלף שקל, כ-15 אלף שקל פחות מהגרסה המקבילה עם מנוע 1.6 ליטר טורבו בנזין, הגרסה החדשה מציעה אופציית כניסה מעניינת מאוד לאחד הדגמים המוצלחים בפלח הזה. ואם לא תספרו, אף אחד לא ידע שחסר לכם צילינדר.