גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכיר לשעבר במוסד: "אם פוטין ינסה להתערב בבחירות בישראל, אני משער שזה יהיה לטובת נתניהו"

חיים תומר, ראש אגף מודיעין במוסד לשעבר וראש אגף תבל במוסד לשעבר, סבור כי סכנת ההשפעה הזרה על הבחירות קיימת ומוחשית, וכי רק היערכות מוקדמת ושיתוף-פעולה של כל הגופים והרשויות ימנעו אותה • בראיון ל"גלובס" הוא מעריך: "בדרג המדיני עדיין לא הפנימו שגם הפעלת בוטים וטרולים זו מלחמת סייבר"

חיים תומר/ צילום: איל יצהר
חיים תומר/ צילום: איל יצהר

"שם המשחק הוא מלחמות סייבר" - כך פתח בכיר המוסד לשעבר חיים תומר את הראיון שערכנו עמו, בצל הצהרתו של ראש השב"ב נדב ארגמן, לפיה מדינה זרה תנסה להתערב בבחירות לכנסת. לדבריו, "הכרנו את האסטרטגיה של פגיעה בתשתיות לאומיות, הכרנו אסטרטגיה של פגיעה בתשתיות פיננסיות של חברה ואף עבור המשתמש הבודד - אבל רק מאז הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 נחשפנו בפעם ראשונה בהיקף גדול להתערבות סייברית למטרות פוליטיות. חשוב להדגיש את זה כי אנחנו בעצם מצויים במצב של כיול האופן שבו כולנו חושבים ותופסים את הדברים כדי להבין שהסכנה אמיתית. היא קיימת". תומר ישתתף בכנס סייברטק שייערך ב-28-30 בינואר בתל-אביב.

הקריירה של תומר במוסד נמשכה 30 שנים ובשיאה הוא שירת בתפקיד ראש אגף המודיעין בשנים 2008-2011 ולאחר מכן, עד 2013, ראש אגף תבל, האחראי על הקשרים הדיפלומטיים והמודיעיניים. כיוון שכך, הוא מכיר מקרוב את הנפשות והגורמים הפועלים במרחב הסייבר ברחבי העולם. כיום משמש תומר כיועץ בתחום מודיעין הסייבר ואף היה מעורב בתחילת דרכה של חברת המימד החמישי, שבה היו מעורבים גם הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ והמשנה לראש המוסד לשעבר רם בן ברק. לאחרונה החברה נקלעה לקשיים ונסגרה.

עתה מזהיר תומר כי הניסיונות לכאורה של גורמים בחו"ל, בעיקר מרוסיה, להשפיע על תוצאות הבחירות מחייבים את הדרג המדיני בישראל לשינוי תפיסתי עמוק: "גורמי ממשל ייעודיים, כמו מערך הסייבר הישראלי, יודעים שהבעיה קיימת, אך הבעיה היא שבדרגים המדיניים, שם הרבה פעמים מונחת הבעיה בקבלת החלטות אסטרטגיות, כמו גם בנושאי ביטחון קונבנציונלי, עוד לא מכויילים בראש להבין שגם הפעלה של כמה בוטים או טרולים זו מלחמת סייבר".

הצעד הנכון המיידי, אומר תומר, ומוסיף שזה אמור להיות מובן מאליו, הוא ש"כל אחד מראשי המערכת יפעל מול המערכת שכפופה לו: ראש הממשלה מול מערך הסייבר, ראש אמ"ן מול גורמי הסייבר שלו, ושר הביטחון מול הרמטכ"ל וגורמים נוספים - וכולם צריכים לתת הנחיה שאומרת 'אנחנו מתקדמים לקראת בחירות באפריל, כתבו תוכנית עבודה מסודרת איך אתם מגינים, בשיתוף-פעולה של כל הגופים, על המערכת הישראלית מפני אפשרות שתופעל עלינו תוכנית התקפית ברמה המדינתית שמטרתה להשפיע על תוצאות הבחירות'. אחרת דברים לא יקרו".

תומר סבור שאין די בדברי האזהרה וההרגעה של ארגמן. "ארגמן אמר שיש להתמקד בנושא הבחירות וההתערבויות החיצוניות. הוא חשף את הדברים בפורום שהרגיש בו בטוח ואמר שיש הוכחות. אבל זה לא מספיק, כי הוא מרכז רק חלק מהאמצעים שיכולים לבלום מעורבות סייברית פוליטית. יש את רשות הסייבר, יש את פיקוד הסייבר הצבאי והאחריות נחלקת על פני עוד כמה ממלכות. ראוי שעכשיו שר הביטחון וראש הממשלה ייתן הנחיה לעבודת מטה מהירה שבו תוצג לו תוכנית הגנתית ותגובתית למקרה שיתברר שהדברים נכונים".

האופן שבו ממשלות זרות יכולות   להתערב בבחירות בישראל

"מתקפות סייבר - כדי להעביר מסר"

לפני שתומר מפרט את איומי הסייבר שישראל עלולה להיחשף להם, הוא משרטט את מאזן הכוחות העולמי בתחום. לדבריו: "ישראל היא אחת מארבע מעצמות הסייבר בעלות יכולת התקפית החזקות בעולם המערבי, לצד ארה"ב באמצעות ה-NSA, בריטניה ושבדיה. בשאר העולם המדינות הבולטות הן רוסיה, סין וצפון קוריאה. למודיעין הצבאי הרוסי, ה-GRU, מיוחסת הפעלת מתקפת סייבר מול מערכת הבחירות בארה"ב; לסין יש מנהלת סייבר בתוך הצבא הסיני שעיקר עיסוקו בגניבת מידע למטרות תעשייתיות ומדעיות, כחלק מהתפיסה של השגת איזון אסטרטגי מול מתחרותיה, כולל חדירה לאוניברסיטאות. הפרשה האחרונה של מעצר הבכירה בוואווי בקנדה קשור להפעלת יכולות סייבר גם הוא; היכולת של הצפון קוריאנים בתחום התפרסמה בפרשת סוני פיקצ'רז ב-2015 שהשביתה את ענקית המדיה".

לדבריו, הפרשות הללו הן רק החלק הגלוי בשורה של מתקפות שמטרתן היא בעצם ניסויים. "יש מלחמות בעולם התשתית שלא מבינים אותן כמו השבתת הרכבת הקלה בקליפורניה, או הווירוס WannaCry בבריטניה. אלו מקרים שבהם לא ברור מי הרוויח מזה משהו. התשובה שלי היא שכנראה מדובר בהאקרים סינים או רוסים שעושים ניסויי כלים כחלק מההכנות שהם עורכים למלחמת הסייבר שיום אחד תפרוץ".

לצד המתקפות הלא מוסברות קיים סוג אחר של מתקפות, נגד תשתיות, שבצדן מסר פוליטי. "האיראנים תקפו את חברת הנפט הסעודית Saudi Aramco שהשביתה אותה ל-72 שעות וגרמה לנזק של בין 6 ל-10 מיליארד דולר כדי להעביר מסר של 'אל תסתבכו איתנו'. התקפות הרוסים על תחנת החשמל באוקראינה באמצע החורף או ההתקפה על תחנות החשמל בליטא שהייתה אזהרה מפני הצטרפות נאט"ו".

הסוג הבא הוא חדירות לשם בצע-כסף: "יש גניבות של 100 מיליון דולר ויותר שאף אחד לא שומע עליהן. שמעתי את זה משני בנקים לפחות - אחד באסיה ואחד בצפון אמריקה. מומחים מעריכים שמדובר על 4-6 מיליארד דולר בשנה שנגנבים בחדירות סייבר".

סוג המתקפות האחרון שהתפתח הוא במישור הפוליטי. רוסיה נחשבת כמי שעומדת מאחורי ניסיונות ההתערבות שאירעו בשנתיים האחרונות בארה"ב, גרמניה ובצרפת - שם היא דווקא זוהתה ונוטרלה. "האמצעי הוא שימוש בוטים וטרולים שמפיצים דעות, או כפי שראינו ממש לאחרונה כשפורסם פייק ניוז לפיו אפי נווה פרש מלשכת עורכי הדין והצטרף למפלגת הימין החדש. גם אם פייק ניוז משפיע רק ל-24 שעות, צריך לזכור שלא כל הבוחרים הם בעלי מודעות פוליטית גבוהה ולכן הם עלולים לומר לעצמם שאם עבריין מצטרף למפלגה מסוימת אז זו כנראה מפלגה של עבריינים. זו בדיוק הפואנטה של השימוש בבוטים וטרולים".

אנחנו עסוקים מאוד בשאלה 'מה' אבל שוכחים לשאול מה המוטיבציה של הרוסים להתערב. בארה"ב זה יותר ברור, אבל מה המוטיבציה של פוטין להתערב בנעשה בישראל?

"קראתי מאמרים שטוענים שהוא רוצה לייצר עולם שמתאים לתפיסתו ולדפוס השלטוני שלו. קלינטון והדמוקרטים לא התאימו לו, אז היה ברור שהיה רוצה להחליף אותה, ואם זה יהיה בטראמפ אז שיהיה בטראמפ. אבל מה פוטין רוצה בישראל? אני לא בטוח שיש למוסד מידע מדויק, אני מנחש שפוטין היה רוצה שראש הממשלה הנוכחי, שהוא בר שיח ויש ביניהם הערכה הדדית, ימשיך בתפקידו. אבל זה לא רק זה - נתניהו הולך ומושך את ישראל לממשל אוטוקרטי סמכותני, הוא מקזז את שומרי הסף וזה מתאים למגמה שלו. פוטין רוצה שיח של מנהיגים אוטוקרטיים שמבינים את החסרונות של הדמוקרטיה מול האוטוקרטיה. לא צריך להיות פילוסוף פוליטי גדול כדי להבין שפוטין מעדיף לעבוד עם ראש ממשלה סמכותי שגם מכבד אותו אבל להגיד בוודאות שזה המצב - לא. זוהי רק הערכתי. אז כן - אם פוטין ייתן הנחיה להתערב בישראל אז אני משער שזה יהיה לטובת נתניהו, אבל זאת רק הערכה. מצד שני יתכן שהאינטרס יהיה דווקא להביא לכך שהוא לא ייבחר, כדי שיהיה משטר יותר חלש וישראל תהיה יותר חלשה - עד שהממשלה תעמוד על הרגליים עם קואליציה של לפיד וגנץ וכל אלה. זה נוח לו".

אם יתקפו, מה אנחנו צפויים לראות?

"דילמה אחת היא רמת החשיפה: עד כמה פוטין מוכן להיחשף כמי שמוכן להתערב. ככל שהוא יהיה מוכן לקחת סיכוני חשיפה גדולים יותר, כך הכלים שלו יוכלו להיות יותר אגרסיבים. אני לא יודע מה הנחיית המפקד של פוטין, אם תהיה. אני לא חושב שהוא ירצה שישראל, שנחשבת מעצמת סייבר הגנתי, תחשוף מאיפה באה פקודה ובאילו כלי תקיפה נעשה שימוש.

"אבל השאלה המעניינת יותר היא האם יש לרוסים יכולת להפעיל בישראל את מה שנקרא 'יכולת נגישות קרובה' - כלים שמאפשרים לחדור ליעדים דרך הווי-פיי ועובדים בטווחים של 300-500 מטר. הם יכולים לסמן את עשרים הבכירים במפלגה ולהחדיר למחשביהם תוכנות ריגול והשפעה בזמן שהבכירים חושבים שהם מוגנים ברשת הווי-פיי. השאלה היא אם הרוסים יקחו את הסיכון או לא. לא מן הנמנע שהתשובה תהיה 'לא'".

קשיי השפה לא מגינים עלינו? בניגוד לאנגלית, יש מעט דוברי עברית על בוריה והרבה יותר קשה לעשות מניפולציות בלי ליפול בכל מיני דקויות.

"כן, אבל אל תזלזל בצד השני. יושבים שם אנשים שמתגברים על השפה בקלי קלות ואם לא, אז הם יכולים להציע 300 אלף דולר לשלושה חודשי 'ייעוץ'. אני לא מכיר הרבה אנשים שיגידו לא. הרי אתה לא עושה משהו לא חוקי. בסך הכל מפיץ דעות פוליטיות". 

עוד כתבות

מתניהו אנגלמן / צילום: אתר המלג

בכירים במשרד המבקר עולים להתקפה: "דוח הגירעון נכתב ברוח המפקד"

לדברי הגורמים, היו במשרד חילוקי דעות בשאלה אם משרד האוצר כשל בהתנהלותו סביב הגירעון ואם הדוח צריך לכלול המלצות

בריאן פירס, ראש אגף הכלכלה ביאט"א / צילום: IATA

למרות הגידול במספר הנוסעים: 2019 הייתה שנה מאכזבת לענף התעופה

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין השליכה השנה גם על ענף התעופה ותנועת הנוסעים, שאומנם צמחה אך בשיעור מתון מהתחזיות ●  בפתיחת כנס המדיה העולמי של ארגון התעופה העולמי בז'נבה, הודיע הארגון כי הוא מצמצם את התחזית לשנה הבאה לתנועה עולמית של 4.7 מיליארד נוסעים

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

סופית: תאגיד השידור פורש מוועדת המדרוג; "מדידה מיושנת ולא מתאימה"

בתאגיד טוענים כי המדידה של ועדת המדרוג מיושנת ולא מתאימה לתאגיד הציבורי ● רוני ארן, מנכ"ל ועדת המדרוג: "הפרישה לא תפתור את נתוני הצפייה של כאן 11. הרעיון שגוף שידור ציבורי ידווח בעצמו על תוצאותיו לא קיים בשום מקום בעולם"

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: מארק ניימן-לע''מ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

הולכים לסבב שלישי: הכנסת קבעה כי תאריך הבחירות יהיה ה-2 במרץ

המשבר החוקתי החריף ביותר בתולדות המדינה מתגלגל מאז 9 באפריל, עת הסתיימה מערכת הבחירות לכנסת ה-21 וראש הממשלה נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה ● יום הבחירות השלישי בפחות משנה יתקיים ב-2 במרץ 2020

שלמה פיוטרקובסקי ויגאל ארנון ב 2006 / צילום: קובי קנטור

פיוטרקובסקי ישלם עוד כ-9 מיליון ש' ליורשות של ארנון בגין מניות סלקום

הסכסוך בין עו"ד יגאל ארנון המנוח לבין שלמה פיוטרקובסקי על הבעלות ב-1% ממניות סלקום מגיע לסיומו: לאחר שב-2009 נקבע כי פיוטרקובסקי יעביר לארנון את המניות שאותן החזיק בנאמנות עבורו וכן 60 מיליון שקל בגין דיבידנדים עליהן - קובע העליון כעת כי עליו להוסיף גם הפרשי ריבית והצמדה

ירון רצון, מנכ"ל וממייסדי קנביט / צילום: יחצ

בכירים לשעבר בקנביט במרכז חשדות הרשות לשימוש במידע פנים

רשות ניירות ערך חוקרת חשדות לעבירות של שימוש במידע פנים, במסגרתה נחקרו נושאי משרה בחברה בעבר ובהווה ● בין הנחקרים היו המנכ"ל לשעבר בשלד, ירון רצון, ושרון אדיב

טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ

פרשנות: גם ביום האחרון של הכנסת הח״כים דאגו בעיקר לעצמם. ישראל בוחרת, שוב. כך זה נראה מאחורי הקלעים

הפעם הראשונה שישראל הלכה לבחירות הייתה סבירה, הפעם השנייה הייתה טירוף, הפעם השלישית נראית כמעשה אובדני ● ככה לא מתנהלת מדינה מודרנית

כלי רכב בנמל חיפה / צילום: ורהפטיג ונציאן

גם שוק הרכב מחכה לממשלה החדשה: מה יקרה ב-2020?

נתוני המכירות של שנת 2019 מזכירים את אשתקד: ארבעה מותגים חולשים על חצי מהענף ● האם 2020 תיראה אותו הדבר (לא בטוח), איך יושפע הענף מהגירעון, ולמה לא צריך להתרגש יותר מדי מהרכב החשמלי?

אמנון ברקאי, סמנכ”ל ההפקה בחדשות 13 וטלי גורן, סמנכ”לית הרגולציה של קשת / צילום: יח"צ

"גם ככה זו שנה היסטרית לחברות החדשות בכל מה שקשור להוצאות כספיות"

ההיערכות למערכת הבחירות, ובעיקר ליום השידורים המיוחד בבחירות עצמן, מאתגרים את תאגיד השידור ואת קשת ורשת ● לכולם ברור שמתכונת משדר הבחירות תהיה דומה יותר למתכונת החסכנית של בחירות ספטמבר ופחות לסבב הראשון של הבחירות בחודש אפריל

ריצ׳רד טראמקה ודונלד טראמפ / צילום: רויטרס

בין טראמפ לטראמקה: דרמה כפולה בוושינגטון

הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים הכריז מלחמה על הנשיא – ומיד אח"כ חיבק אותו ● המלחמה היא השלב הסופי של האימפיצ'מנט: העמדתו למשפט הסנאט ● החיבוק הוא הסכם סחר חדש בצפון אמריקה, יותר מטריליון דולר ● והאיש שאיפשר את ההסכם הוא מנהיג האיגודים המקצועיים ריצ'רד טראמקה, שהסיר את הווטו שלו

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

המסחר בת"א ייפתח בהמשך לעליות בניו יורק על רקע החלטת הריבית

יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול הותיר את הריבית ללא שינוי בהתאם לציפיות ואף רמז כי לא יחול שינוי ב-2020 ● אתמול ננעל המסחר בת"א ביציבות עם נטייה לעליות

מאיר פלשתייב ז"ל / צילום: תמונה פרטית

שנה וחצי לאחר תאונה קטלנית באתר בנייה בחולון: כתבי אישום נגד בעלי חברת הבנייה

כשנה וחצי לאחר שמאיר פלשתייב נהרג כתוצאה מקרשים שנפלו מאתר בנייה בחולון ופגעו בו, הוגשו כתבי אישום נגד גורמים בחברת הבנייה שבנתה פרויקט במסגרת תמ"א 38, בגין גרימת מוות ברשלנות

חשבוניות  / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מTAXים עצה: שנת המס לקראת סיום, הנה כמה טיפים מהמומחים

2019 סופרת את ימיה האחרונים וזה הזמן למספר שיפורים לקראת המפגש עם רשויות המס ● המומחים בתחום עם מספר טיפים שעשויים לעזור לכם

סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל (מימין) / צילום: רויטרס / HANNIBAL HANSCHKE

כבר לא גוגל: מהו מקום העבודה הטוב ביותר לעבוד בו ב-2020?

פייסבוק וגוגל שתיהן נפלטו מעשרת המקומות הראשונים בדירוג השנתי של גלאסדור ● שתי החברות התמודדו השנה עם ביקורת רבה מהעובדים בשל החלטות מעוררות מחלוקת של ההנהלה ● אלה עשר החברות שכן נכנסו לרשימה

ירון יצהרי, עומר ישראק, פרופ' ורדה שלו, רן סער וג'ף מרתה  / צילום: מדטרוניק, יח"צ

משלחת של מדטרוניק חתמה על הסכם עם מכבי בכנס ICI 

וגם: מי ביקשה מיעקב ליצמן שילמד מארה"ב ולא רק מצ'ילה

 

כנס חירום על עתיד התיווך בישראל / צילום: איגוד המתווכים, איציק לוי, יח"צ

300 מתווכים בכנס חירום: קוראים למנוע את חובת רישיון התיווך

מאות מתווכים הגיעו אתמול לכנס חירום שארגן איגוד המתווכים, בשל כוונת משרד המשפטים לבטל את חובת רישיון התיווך בישראל ● יו"ר האיגוד איציק לוי: "המהלך הוא מחטף. לא ניתן לבטל את החוק בקיים בממשלת מעבר"

תחבורה ציבורית בת"א / צילום: איל יצהר

דעה: הכסף חייב ללכת כולו לתחבורה הציבורית

כדי ליצור מערך תחבורה אטרקטיבי שיסיט משתמשים מהרכב הפרטי, מוטב יהיה שכל הסכום שיוזרם לקופת המדינה כתוצאה מאגרות הגודש יגיע לשדרוג מערך האוטובוסים ● דעה

סיבוס חוברת ל-Wolt במלחמה מול תן ביס / צילומים: שלומי יוסף

התחרות על ארוחת הצהריים מעלה הילוך: סיבוס חוברת לוולט במלחמה מול תן ביס

ספקית שירותי ההסעדה סיבוס חוברת לאפליקציית משלוחי האוכל Wolt, כדי לחזק את כוחה בתחרות מול החברה החזקה בתחום - תן ביס, וכדי לקצר את זמן המשלוחים לחצי שעה בממוצע • בנוסף, ל"גלובס" נודע כי Wolt מרחיבה את שירותיה גם לראשל"צ ולפ"ת

כרמי יין שניזוקו ממזג האויר / צילום: אורון שמאי קנט\הקרן לנזקי טבע בחקלאות

כבר לא גשמי ברכה: תנודות האקלים מאיימות על עתיד החקלאות

גשמים חזקים, סופות ברקים וסערות חזקות - התנודות במזג האוויר מסבים נזקים כלכליים עצומים לחקלאות בכל העולם וגם בישראל ● בשירות המטאורולוגי אמנם לא מזהים בישראל מגמה מובהקת מבחינת משטר הגשמים, אבל דיווחי המבטחים על פיצויים לחקלאים מעידים על הנזקים הרבים

בניין הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המסחר בת"א ננעל בעליות קלות: ת"א 90 הוסיף 0.3% לערכו, מניית דלק רכב זינקה בעוד 15%

המדדים ננעלו בנטייה חיובית קלה סביב רמות הפתיחה ● קבוצת דלק הודיעה על מכירת יתרת החזקותיה בדלק רכב ● בורסות וול סטריט נפתחו בעליות קלות לקראת פרסום הודעת הריבית של הפד מאוחר יותר הערב