גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שקר התמ"ג: הכלכלה במצב טוב אבל חשבון הבנק שלכם לא? הכירו את הנתון שאחראי לעיוות

(עדכון) - התמ"ג נחשב לנתון הכלכלי האולטימטיבי, שמודד עושר והצלחה לאומית, ובהתאם מרומם או לחלופין משפיל ממשלות ושווקים ● אלא שמאחורי המספר היבש עומדת שיטת חישוב מעוותת שגורמת לכלכלה להיראות הרבה יותר טוב ממה שחשים האזרחים

התמ”ג הוא ברומטר כלכלי מוביל שרחוק מלשקף את המציאות/ צילום: רויטרס, Lucas Jackson
התמ”ג הוא ברומטר כלכלי מוביל שרחוק מלשקף את המציאות/ צילום: רויטרס, Lucas Jackson

הנה חידה: מאז 2009 ועד היום צמח המשק האמריקאי בכ-2.2% בממוצע לשנה, קצב ההתאוששות האיטי ביותר מתקופות של מיתון בתולדות אמריקה. שוק המניות לעומת זאת צמח באותה תקופה בשיעור ממוצע של 11% לשנה, השוק השורי הארוך והחזק ביותר בתולדות אמריקה. מה ייראה סביר יותר בעיני האדם הממוצע - ששוק המניות ייפגש בסופו של דבר עם השוק הריאלי (שגם כך מראה סימני היחלשות מההתאוששות הצולעת הזו) או שהחגיגה המטורפת בו תימשך עם מחירים שכמוהם לא היו בהיסטוריה, אפילו לא ב-1929?

ובכן, אף שזו שאלה שגם תלמיד תיכון ממוצע לא יתקשה לענות עליה, כל המומחים ובעלי התפקידים מוול סטריט דרך מועצת החכמים של הפדרל ריזרב וכלה בשלל בעלי התפקידים בוושינגטון די.סי מתקשים איכשהו להשיב.

לכאורה זה מוזר. האם ייתכן כי כל המומחים על שלל השכלתם, תואריהם, משכורותיהם, יועציהם ומחלקות המחקר שלהם ייכשלו שוב ושוב במה שאדם ממוצע יוכל להבין ולאבחן, אם רק ישים לב לכך?

בספרה המרתק "מצעד האיוולת" ניסתה ההיסטוריונית ברברה טוכמן לפצח את החידה הזו, וכך כתבה: "תופעה החוזרת על עצמה לאורך ההיסטוריה ללא קשר למקום ולתקופה היא שממשלות מתמידות ביישום מדיניות שהיא בניגוד לאינטרסים שלהן עצמן. כשמדובר בממשלות ובממשל, בני אדם, כך נראה, מצליחים להוציא לפועל את הביצועים הגרועים ביותר מאשר כל התנהגות אנושית אחרת...".

טוכמן המשיכה: "...מדוע המחזיקים בתפקידים בכירים נוהגים לעתים כה קרובות בדרך שהיא כה מנוגדת לשכל הישר ואפילו מנוגדת לאינטרס העצמי? מדוע התהליך השכלי והנפשי הפשוט לא מתפקד?".

לא זו אף זו, תבנית זו של התנהגות ממשלתית וקולקטיבית חוזרת על עצמה שוב ושוב כאילו מעולם לא קרתה. הבחין בכך המשורר והפילוסוף האנגלי מהמאה ה-18 סמואל טיילור קולרידג': "אם בני אדם יכלו ללמוד מההיסטוריה, איזה שיעור היינו לומדים, מלבד שתשוקה וסיעתיות מסמאות את עינינו, וכי האור שהניסיון מעניק לנו אינו יותר מפנס על הסיפון אשר מאיר רק את הגלים אשר מאחורינו".

סיכמו היטב את העניין נורברט שוורץ, ארין ניומן ו-וויליאם ליץ', שלושה מומחים לפסיכולוגיה קוגניטיבית, במאמר שפרסמו ב-2016: "במובן מסוים אנשים רואים את מה שהם רוצים לראות, כדי שיוכלו להאמין במה שהם רוצים להאמין. בנוסף, כל אחד רוצה להיות צודק, ושינוי עמדה ודעה הוא הודאה בכך שנעשתה שגיאה בעבר או לפחות שהייתה הבנה מוגבלת של הנושא".

מה היא האינפלציה האמיתית

המציאות היא בעיני המתבונן

עד כמה טעו המנהיגים הכלכליים של העולם ב-2008 כולנו יודעים, אבל מעטים מודעים לעד כמה הם התעלמו מאזהרות מפורשות שהשמיעו עשרות מנהלי קרנות ואקדמאים מודאגים. הרשימה קבורה בדוח עב כרס של ועדת החקירה של הקונגרס על אירועי 2008.

המנגנון שעל פיו "אנשים רואים את מה שהם רוצים לראות, כדי שיוכלו להאמין במה שהם רוצים להאמין" עבד ממש עד הרגע האחרון, כאשר שתי קרנות הגידור הראשונות של בנק בר סטרנס הודיעו כי נקלעו לקשיים בגין איגרות החוב מגובות המשכנתאות.

כמו היום, גם ביוני 2007 כותרות העיתונים והפרשנים מיהרו להרגיע. "איננו רואים כל סיכון מערכתי", פירשן מנהל בכיר באירוע פיננסי בסן פרנסיסקו ב-16 ביוני 2007. ב-22 ביוני קבעה הכותרת שהתפרסמה ב-CNBC: "הסכנה מבודדת", והוסיפה כי "סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פורס הודיעה כי לבעיות בשתי הקרנות לא תהיה כל השפעה על מעמד החברה בכללותה". מנתח סיכונים בכיר הסביר ב-21 ביוני בלשון ציורית ל"ניו-יורק טיימס": "אין זליגה של הסיכון לשוקי המניות או האג"ח, אז אינני חושב שאנשים צריכים להתחיל לאגור מזון, מים ותחמושת כאילו הסוף קרב".

חלפה שנה, וכולנו יודעים כמה מופתעים היו כל המומחים, ובראשם הפדרל ריזרב, וכמה הסוף היה דווקא די קרוב. הכתובת הופיעה בבירור על הקיר, אך הפסיכולוגיה האנושית מנעה מאנשים שנתפסו כמשכילים ואינטליגנטים לקרוא אותה.

הברומטר שמכוון את השווקים

כדי שאנשים בכלל ומומחים בפרט יראו את מה שהם רוצים לראות, המערכת מציגה אינספור מספרים המייצרים כותרות יפות בעיתונים אך בעצם אינם אומרים דבר.

ניקח למשל את הצמיחה בתמ"ג (GDP Growth), מושג מפתח בכלכלה המודרנית שעל פיו יישק כל דבר. זוהי הסטטיסטיקה הכלכלית האולטימטיבית, הסטטיסטיקה המרוממת שווקים וממשלות או לחלופין מביאה לסופם.

הצמיחה באה שלובת זרועות עם התמ"ג (GDP), שאת השינוי בו היא מודדת. אלא שמעטים יודעים כמה חדש המדד הזה וכמה הוא מעוות.

מקורו בשנות השלושים במדד בשם "הכנסה לאומית" אשר בא לעולם על ידי כמה חוקרים, שהידוע בהם הוא הכלכלן ולימים חתן פרס נובל סיימון קוזנץ, במטרה לייצר כלי לקונגרס האמריקאי ולנשיא ארה"ב לעקוב אחר התפתחות השפל הגדול של שנות השלושים. לאחר המלחמה המשיך המדד להתפתח, וה-GDP כפי שהוא מוכר היום ומודגש חדשות לבקרים אינו אלא יליד שנות ה-90.

צמיחת התמ"ג, אותו מספר קסום ויחיד, מתיימרת לבטא את כל הכלכלה, וממילא את כל העושר וההצלחה לאומית, וכך להוות ברומטר לשווקים ולמצב הרוח הלאומי.

שיטה שסובלת מליקויים משמעותיים

ככותרת הרעיון נחמד, אך בפועל סובלת השיטה מליקויים משמעותיים עד כדי כך שהנתון האחד שהיא מציגה רחוק מלשקף מציאות רלוונטית. הצביע על כך נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי: "התמ"ג", הוא אמר, "יוצר פער של ממש בין המומחים הבטוחים בידע שלהם לבין האזרחים שניסיונם בחיים הוא לגמרי שונה מהסיפור שהנתון מנסה לספר".

הבעיה המרכזית בקונספט של התמ"ג היא שהוא חיבור של הסכום של כל מה שהמשק מייצר ומוכר בתמורה לכסף בפרק זמן נתון, ללא הבחנה בין הערך של הדברים, מקור המימון להם או חלוקתם.

כאשר הפדרל ריזרב מדפיס כסף ומלווה אותו לממשלה וזו משלמת את הכסף ליצרני נשק המייצרים פצצות שייזרקו למשל על ראשיהם של ילדים בעיראק, התמ"ג גדל, למרות שבעצם כל שנעשה היה לקחת כסף מהדור הבא, באמצעות החוב הממשלתי, ולתת אותו לעובדי מפעל הפצצות. בפועל לא נוצר דבר שהיה בו ערך כלשהו לתושבי ארה"ב או לאיכות חייהם. לעומת זאת, מאה אלף אנשים שעובדים בהתנדבות בהכנת אוכל לעניים או במתן שיעורים פרטיים לילדים במצוקה לא ייספרו כלל בתמ"ג.

אם התמ"ג נועד להשוות בין רמת החיים של מדינות שונות או לבדוק את השיפור ברמת החיים של מדינה מסוימת לאורך זמן, איזה ערך יש להכללה של חוב ממשלתי שנועד לייצור ערימה של טנקים חסרי ערך או צורך המרקיבים במחסני ענק במדבר באריזונה, בתוך כלי האמור למדוד שיפור ברמת החיים וברמת העושר הלאומי?

מבחינת התמ"ג הרעבת האזרחים והשקעת המשאבים בפצצות אטומיות על ידי הדיקטטור של צפון קוריאה שוות-ערך ליזם הנוטל מהונו ובונה בתי חולים בדרומה. אך מסופקני אם תושבי צפון קוריאה רואים את הערך באופן זהה.

בעובדה הזו הכירה גם יו"רית קרן המטבע הבינלאומית כריסטין לגארד, שאמרה לא אחת: "תמ"ג הוא דרך חלשה למדוד את הבריאות של הכלכלות, ויש למצוא דרך אחרת".

מבחינת המדידה של התמ"ג הוריקן קשה שהורס חצי מטקסס הוא התפתחות חיובית משום שכל הוצאות השיקום יתווספו לתמ"ג, למרות שברור שהעושר הלאומי או האושר האישי של מישהו לא התקדמו אפילו מילימטר עקב כך, להפך.

לעומת זאת, אפליקציית הניווט ווייז, הניתנת בחינם, היא שקופה ולא נכללת בתמ"ג, למרות שהיא חוסכת זמן ועוגמת-נפש לעשרות, אם לא למאות מיליוני בני אדם בכל יום.

התמ"ג גם מתקשה מאוד במדידת שירותים, ואינו מודד כלל את איכותם. לפיכך, חברת תעופה שמרבה לאחר (דבר שיוצר גידול בביקוש למזון בזמן ההמתנה) ומדי פעם אחד ממטוסיה מתרסק (דבר שיוצר ביקוש למטוסים חלופיים) היא שחקן עדיפה מבחינת התמ"ג על פני חברת תעופה שעומדת תמיד בזמנים ויש לה רקורד בטיחותי מושלם.

ילדים המטפלים במסירות באימם הזקנה שווים אפס רישום בתמ"ג (העושר הלאומי), לעומת זקנה שהופקרה על ידי משפחתה ומטופלת על ידי עובד פיליפיני הממומן בכספי משלם המסים, תרומה של עשרות אלפי שקלים בשנה לגידול בצמיחה.

הנה אפוא דרך פשוטה ויעילה להגדיל משמעותית את התמ"ג בן לילה: מעתה כל אחת ואחד ינקה את בית שכניו בעבור תשלום, ובמקביל נקנה כולנו איש משכנו את ארוחת הערב שהוא הכין. הכמות הכוללת של הארוחות והניקיונות לא תשתנה וגם לא כמות העושר החדש, אך התמ"ג יגדל באחת בגלל שיעור הכסף שהחליף ידיים.

וכמובן התמ"ג עוסק בממוצעים רחבים מאוד. כאשר קומץ בנקאים בוול סטריט מתחלק בבונוסים של 30 מיליארד דולר, תוצאה עקיפה של ההרחבה הכמותית, קרי כסף שנוצר מהאוויר וניתן להם על ידי הבנק המרכזי, הדבר ישפיע על התמ"ג בדיוק כמו אם 3 מיליון פועלים שיפרו את תהליכי הייצור וייצרו עוד 10,000 דולר של מוצרים כל אחד.

סיכם את הנקודה הזו חתן פרס נובל פרופ' ג'וזף שטיגליץ ב-2016: "התמ"ג בארה"ב עלה כל שנה, למעט 2009, אבל רוב האמריקאים במצב גרוע יותר מאשר היו לפני שלושים שנה..."

ואחרון חביב - התמ"ג אינו מודד אושר, זמן פנוי או זמן בחיק המשפחה. איזה ערך יש למדד שמצביע על גידול בעושר של אומה, ונחשב ברומטר להתקדמות, אם הוא נותן אינדיקציה חיובית בשעה שכל העובדים במשק נאלצים לעבוד עוד שעתיים כל יום ולבלות בפקק עוד שעה (עוד הוצאות על דלק).

וכך התבטא בנושא עוד לפני שנים רבות הסנאטור בובי (רוברט) קנדי: "התמ"ג מודד כל דבר, חוץ ממה שהופך את החיים לבעלי ערך ולראויים".

הבלוף של מדדי המחירים האמריקאיים

ואז ישנה כמובן האינפלציה. התמ"ג מתואם לאינפלציה, כלומר עליות מחירים מנוכות ממנו. לפיכך, אם מדד עליית המחירים מעוות, הרי כל הגידול בתמ"ג מעוות.

הקדשנו לכך כתבה מפורטת בעבר. כעת נגיד רק ששיטת מדידת המדד שונתה בשנות התשעים כדי לייצר מדידה נמוכה יותר של ההתייקרויות. זאת על מנת לשחוק את תקבולי הביטוח הלאומי האמריקאי, הצמודים למדד, וכן להגדיל את נטל המסים האפקטיביים, שכן בלא התייקרויות כביכול, אין צורך לעדכן את מדרגות המס.

השורה התחתונה היא זו: אם מודדים את ההתייקרויות לפי השיטה הישנה, הם בערך פי שניים מההתייקרויות המדווחות.

כך למשל מאז תחילת המאה עלו מחיריהם של בתים, מדד הביג מק, שכר הלימוד באוניברסיטאות, עלויות טיפול וביטוח רפואי, גלון דלק, שכר דירה, פאונד בשר טחון ועוד ועוד לפחות פי שניים. מדד המחירים האמריקאי הרשמי (Core Cpi) גדל בזמן הזה בכ-42%.

המסקנה אפוא ברורה: כל ההפרש בין העליות האמיתיות במחירים לבין העליות הרשמיות נמדד כגידול בתמ"ג בה בעת שהוא לא יותר מגידול ביוקר המחיה. מכאן נובע כמובן האבסורד הגדול מכולם - התייקרויות מגדילות את התמ"ג בשעה שירידת מחירים היא "רעה לכלכלה" (חישוב ההתייקרויות של התמ"ג נעשה באופן שונה במקצת מחישוב מדד המחירים הן מבחינת היקף המוצרים המובאים בחשבון והם מבחינת השיטה, אבל התוצאה הסופית דומה מאוד).

בשעה שההמונים מתמרמרים על יוקר המחיה, הסטטיסטיקאים הממשלתיים והבנקים המרכזיים רואים בהתייקרויות האלו "צמיחה", ובשעה שהדור הצעיר מבקש הקלה מנטל עלויות הדיור הקובר אותם ואת הוריהם לעשרות שנים, הכלכלנים והפוליטיקאים החיים מהם חוששים שהקלה כזו היא "מיתון".

עם מכשירי מדידה שבורים ומעוותים, שנתונים למניפולציה צינית, עם פייק כסף המיוצר מהאוויר כדי לנפח את השווקים הפיננסיים, ועם נרטיבים שקריים הנדחפים על ידי אמצעי תקשורת ההמונים, אין פלא שאנחנו טסים במטוס מיושן ובטיסה עיוורת.

אך המציאות אינה נמדדת על ידי המכשירים ואי אפשר לאורך זמן לשנות אותה כדי שתתאים למודל. את הפער הזה רואים בחוסר השקט החברתי הגובר והולך בכל הכלכלות והחברות החופשיות.

גלריית הנבחרים החדשים לקונגרס האמריקאי הייתה המתאבן. בבחירות 2020 נחזה במנה העיקרית - פופוליסט גס רוח מימין המאשים את המהגרים ואת הסינים בצרותיה של אמריקה, מול סופר-פופוליסט משמאל המבטיח לתת הכול בחינם. קשה כעת לנחש מי ינצח, קל מאוד לדעת מי יפסיד. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

נפתלי בנט / צילום: אמיל סלמן-הארץ

ממשל ביידן רואה בנפתלי בנט פנים חדשות והתחלה חדשה

על מנת להפיג את המתח לגבי איראן ונושאי מדיניות אחרים שיש עליהם אי הסכמה, הממשל בארה"ב ימהר לעבוד מול הממשלה השברירית החדשה בישראל, אומרים בכירים אמריקאים

בורסת פרנקפורט / צילום: shutterstock

אירופה סיימה בעליות; ירידות בניו יורק, ג'י.פי מורגן בתחתית הדאו

המכירות הקמעונאיות בארה"ב ירדו ב-1.3% במאי; מדד המחירים ליצרן עלה ב-0.8% ובחישוב שנתי בשיא של 6.6% ● מדדי דאקס ופוטסי 100 התחזקו ב-0.3%, קאק 40 התקדם ב-0.4% ● השכר הממוצע באנגליה עלה מעבר לצפי, מספר המועסקים דווקא נמוך מהתחזיות

יואל רזבוזוב / צילום: יוסי זמיר

שר התיירות יואל רזבוזוב צפוי למנות את אמיר סולרסקי למנכ"ל משרדו

סולרסקי, ראש מטה השטח של יש עתיד, יחליף את אמיר הלוי שמכהן בתפקיד מאז 2013 בכפוף לאישור ועדת המינויים ואישור הממשלה ● מטרתם העיקרית של השר הנכנס ומנכ"ל משרדו תהיה להצליח להבריא את תחום התיירות שנפגע אנושות בתקופת המגפה

שריפות שנגרמו מהפרחת בלוני תבערה באזור גבול רצועת עזה / צילום: קק"ל

"מצעד הדגלים לא יגרום לעימות של ממש מול ארגוני הטרור בעזה"

כך מעריך גורם ביטחוני בכיר; עם זאת, לדבריו, צפויות תקריות מקומיות על הגבול ● ואכן, מגבול רצועת עזה יש דיווחים על מספר שריפות שנגרמו מהפרחת בלוני תבערה מהצד הפלסטיני ● ישראל העבירה אזהרה לחמאס כי אם ירי הרקטות יתחדש, התגובה תהיה חריפה מאוד

הבניין שבו נמצא הפנטהאוז של מיכאל שטראוס / צילום: כדיה לוי

פנטהאוז בשווי 16 מיליון שקל הועמד למכירה: מודעה קטנה בעיתון חשפה את המוכר המפתיע

מנהלי העזבון של מיכאל שטראוס פרסמו להזמנה להציע הצעות לרכישה הדירה במגדל אבשלום ברחוב פישמן מימון ● הדירה היא בת 290 מ"ר, ולפי אומדן שנערך עבור גלובס שווי מ"ר בנוי עומד כיום על כ-50 אלף שקל למ"ר

סטנלי פישר / צילום: תמר מצפי

גם חצי שנה זה יותר מדי: הכהונה של סטנלי פישר בבנק הפועלים הייתה טעות

כהונתו של נגיד בנק ישראל לשעבר כדירקטור בבנק הפועלים הייתה קצרה יותר מהסערה שליוותה את כניסתו לתפקיד ● ועדיין, למרות תקופת הצינון, מעבר של משרתי ציבור לעבוד בגופים עליהם פיקחו - הוא מעבר צורם

נדב פרסמן / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

בציר טוב: ירון פרל וזיו מאירי מצטרפים למקאן בתפקיד סמנכ"לי קריאטיב

לגלובס נודע כי נדב פרסמן, מנכ"ל המשרד, מחזק את שדרת המנהלים שלו בשני אנשי קריאטיב מוערכים ● פרסמן: "אני משוכנע כי שיתוף-הפעולה של מנהלת הקריאטיב הראשית סיגל עבודי עם זיו וירון יאפשר לנו להמשיך ולכבוש שיאים חדשים"

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

אחרי סלקום והוט: גם אסקו ישראל רוצה למכור חשמל

החברה, שעוסקת בפתרונות לייעול צריכת אנרגיה אצל לקוחות עסקיים, הגישה לרשות החשמל בקשה לקבלת רישיון לאספקת חשמל לצרכנים פרטיים

השרה להגנת הסביבה הנכנסת תמר זנדברג והשרה היוצאת גילה גמליאל בטקס החלפת השרים / צילום: רפי בן חקון, לע"ם

השרה להגנת הסביבה זנדברג: "לפליטת פחמן יש מחיר, ועלינו להתחיל לגבות אותו"

היום התקיים טקס חילופי השרות במשרד להגנת הסביבה וזנדברג הציגה את חלק מהמשימות להמשך דרכה ● "כדי להתכונן לעולם החדש שמעבר לפינה, עלינו להפסיק את התלות בדלקים פוסיליים, כולל גז, ולהציב יעדים שאפתניים למעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו אותם"

עידית סילמן / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

נשיאות הכנסת: הוקפאה החקיקה בחודש הראשון לכינון הממשלה

בישיבת נשיאות הכנסת שנערכה אתמול - כמעט ללא משתתפים - הודיע יו"ר הכנסת מיקי לוי על הצורך בהקפאת החקיקה למשך חודש ● עידית סילמן נימקה את ההחלטה בכך כי לא ניתן לקדם חקיקה פרטית כעת עד להקמת ועדת שרים לחקיקה וועדות הכנסת הקבועות ● באופוזיציה יצאו נגד ההחלטה: "פגיעה ביסודות המבנה"

אקוניס אופיר ח"כ / צילום: איל יצהר

מחירה של תאוות השלטון: 100 מיליון שקל על משרדים מיותרים בקדנציה

הממשלה החדשה ממשיכה, אם כי בהפחתה מסוימת, את המסורת המפוקפקת של משרדים מיותרים, שתפעולם עולים עשרות מיליונים בשנה למשלם המסים ● המחיר: קיצוץ משרות במשרדים משמעותיים ובלגן בחלוקת סמכויות

חי גאליס, מנכ"ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג מתרחבת בסרביה: רוכשת מרכזי מסחר וזכויות בנייה בכ-60.8 מיליון אירו

את העסקה ביצעה ביג באמצעות חברת-הבת שבבעלותה, CEE-BIG B.V, באמצעות רכישה של 100% מהון המניות של שתי חברות מטרה סרביות, אשר כל אחת מהן מחזיקה במרכז מסחרי מניב וזכויות בנייה נוספות

לשכת התעסוקה / צילום: כדיה לוי

הביקוש לידיים עובדות שובר שיאים: 133 אלף משרות פנויות בחודש מאי

מספר המשרות הפנויות במשק בחודש שעבר הגיע ל-133 אלף - זהו האומדן הגבוה ביותר שנצפה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז תחילת המדידות ● התחומים בהם נדרשים הכי הרבה עובדים הם ענפי האירוח וההסעדה

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: Shutterstock

התנועה לאיכות השלטון: "להטיל קנסות אישיים על נושאי משרה בפייסבוק"

בחודש שעבר הודיעה הממונה על התחרות על כוונתה להטיל קנס של 6 מיליון שקל על פייסבוק בשל אי-דיווח על שתי עסקאות רכישה ● התנועה לאיכות השלטון דורשת להגדיל את הקנס ומאיימת לעתור לבג"ץ: "תוצאה בלתי סבירה באופן קיצוני עד כדי פגיעה חמורה בתכלית חוק התחרות"

נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ

רה"מ נפתלי בנט האריך את כהונת ראש השב"כ נדב ארגמן בחודש

ארגמן ימשיך בתפקידו עד לאוקטובר השנה ● בזמן שנותר בנט יקבע את מי למנות במקומו, ולפי הנוהג עד כה יהיה זה מועמד מתוך השירות ● היום השניים נועדו לפגישת עבודה ראשונה, ודנו בין היתר בסוגיית מצעד הדגלים

אחד מהקניונים של קבוצת וושינגטון פריים בארה"ב / צילום: Reuters, USA TODAY NETWORK

מלקקים את פצעי המגפה: רשת של יותר ממאה קניונים בארה"ב הגישה בקשה להסדר פשיטת רגל

"וושינגטון פריים", הבעלים של רשת קניונים ביותר מ־100 מיקומים ברחבי ארה"ב, ציינה את הקורונה כאחראית לסגירה ● מאז תחילת השנה המנייה של הקבוצה צנחה ב־60%

חיסון / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

החיסון של נובהווקס לקורונה יעיל כמעט כמו חיסוני ה-RNA ומגן מווריאנטים

נובהווקס פרסמה תוצאות ניסוי שלב 3 מהן עולה כי החיסון שלה לקורונה, שמבוסס על הזרקה של חלבון שמיוצר במעבדה, יעיל ב-90% נגד תחלואה תסמינית ומגן ב-100% מתחלואה קשה ● החיסון הגן לדברי החברה גם מפני וריאנטים שנחשבים מדאיגים, אך היא לא פרטה איזה

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

בעקבות חסימת ימנים בישראל: פייסבוק מבקשת מהמועצה המפקחת עליה להציע מדיניות על כתובות מגורים

אנשי ימין בישראל התלוננו כשנחסמו על ידי פייסבוק, לאחר שפרסמו כתובות מגורים אישיות של פוליטיקאים כדי להפגין נגד הממשלה שהוקמה השבוע ● המועצה המפקחת על פייסבוק מאשרת כי היא תקבל את בקשת פייסבוק להציע מדיניות בנושא, ככל הנראה בעקבות אירועים אלו

-CCI החלה לבחון את ההאשמות נגד גוגל / צילום: Shutterstock, Heide Pinkall

מזרזת חקירות: הודו מחריפה את המלחמה בחברות הטכנולוגיה הגדולות

רשות התחרות ההודית הודיעה על צעדים שיחריפו את המאבק שלה נגד חברות הביג טק ● בין היתר, הרשות תזרז בדיקה לבחינת התנהגות בלתי תחרותית מצד אמזון וחברה נוספת

גיא בלוך, מנכ"ל ברינגג  / צילום: ג'ואל שטראוס

משלבות ידיים: Stor.ai ו-BRINGG בשותפות אסטרטגית

חברת הקמעונאות הדיגיטלית Stor.ai תשתף פעולה עם Bringg, חברה בתחום המשלוחים ● שתי החברות הישראליות יציעו לחברות הפועלות בשוק האמריקאי סל פתרונות לייעול הקניות המקוונות