גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הרייטינג היה מוגבל כי נשים לא צפו; אולי הן העדיפו תכנים שקשורים למשק בית או ליחסים אישיים"

אחרי 16 שנה בערוץ עשר, ירון לונדון נפרד בשבוע שעבר מ"לונדון וקירשנבאום" ● בראיון אישי הוא מדבר על האופן שבו הערוץ בחר להיפרד מהתוכנית, מסביר שנשים הן "בעלות הארנק", ומצפה למעבר לבית החדש בתאגיד השידור "כאן"

ירון לונדון / צילום: איל יצהר
ירון לונדון / צילום: איל יצהר

ביום חמישי האחרון, רגע לפני שערוץ עשר מכבה את האור, ירדה סופית מהאוויר התוכנית "לונדון וקירשנבאום", אחרי 16 שנה בערוץ. עיתונאים מהשורה הראשונה התארחו בתוכנית הסיום ולא חסכו במילות פרידה חמות על ההשפעה שהייתה לתוכנית על חייהם ועל עיצוב תפישתם המקצועית.

לירון לונדון - שהופתע כמה שבועות לפני כן מהכוונה של ערוץ עשר להיפרד ממנו בדרך למיזוג עם רשת - הייתה זו הפתעה שהוא מכנה "לא בלתי נעימה", אם כי הוא לא משוכנע שפרץ הרגשות קשור אך ורק לפרידה ממנו.

"התגובות היו הפתעה", הוא אומר. "אין לי הסבר לזה. הבן שלי חושב שזאת פרידה לאו דווקא מאדם אלא מתקופה. עמיתיי חוו תקופה מעניינת, והסיום עצוב להם. אז אני ניקדתי את זה. הייתי הסמל של הסיום - ייתכן שזה העניין".

"שיעור הנשים שצופות בתוכנית הוא קטן מדי מכדי למשוך אותן. הנשים הן בעלות הארנק"

למרות שמהתבטאויות תקשורתיות קודמות של לונדון, ניכר כי הוא לא אהב את האופן התקשורתי בו בחרו להיפרד בערוץ מהתוכנית מבלי להודיע לו בצורה מסודרת, ונראה כי את הסיבות לכך הוא מבין - אפילו מקבל בצורה מאוד מפוכחת. "תקרת הזכוכית של התוכנית הזאת מוגדרת לי היטב. בשיאה זכינו ל-8% צפייה מכלל הצופים.

"מאז פיצול הערוצים, הרייטינג ירד ל-5%, וזה שיעור צופים קטן. נכון שאין תוכנית דומה לזו בשום ערוץ, אבל היא מגיעה לציבור צופים שיש לו יכולת ריכוז והקשבה וצורך בסוג כזה של מסרים ותכנים. זה לא הציבור כולו, זה מיעוט קטן. נכון שבמונחים של טלוויזיה גם מיעוט קטן כזה מהווה הרבה מאוד אנשים, כ-150 אלף איש צפו בתוכנית מדי ערב. אבל זה לא מיליון איש שצופים ב'הישרדות'.

"אני חושב שלערוץ כזה ולתוכנית מסוג זה השגנו נתונים יפים, אבל עובדה היא שהמפרסמים לא רוצים תוכנית כזאת. הן שיעור הצופים והן שיעור הנשים שצופות בתוכנית הוא קטן מדי מכדי למשוך אותם. הנשים הן בעלות הארנק.

"המומחים מסבירים לי שהמפרסמים מעוניינים בעיקר בציבור של נשים, ובנו הן צפו פחות. אני לא לגמרי יודע להסביר את זה. אולי שעת השידור איננה נוחה לצפייה של נשים, וייתכן שנשים מתעניינות בתכנים אחרים שקשורים במשק בית, יחסים אישיים... אלה השערות בלבד, אבל אין לי באמת הסבר".

הרייטינג הוא משהו שהזיז אותך, או שבשלב כלשהו אמרת "אני עושה את מה שאני אוהב"?

"מוטי קירשנבאום ואני תמיד שאלנו את עצמנו מה משפיע: מה ההבדל בין תוכנית שזוכה ליותר רייטינג ופחות. שיעורי הצפייה לא היו זהים מדי יום, והשינויים היו לעתים די קיצוניים. שאלנו עצמנו מה הסיבה לזה. אבל מספר המשתנים הוא כל-כך גדול, שקשה לדעת האם זה מזג-האוויר. די בכך שיהיה פקק תנועה או אירוע בידור גדול.

"הערוץ המתחרה מבטיח אטרקציה שאין לנו כדי לשנות את שיעורי הצפייה. ברגע שהבנתי שלא נוכל להתאים את התוכנית לטעמם של הצופים כדי להרחיב את שיעור הצופים, השלמתי עם העובדה שזה כנראה שיעור הצופים שאוהב תוכנית כזאת, וצריך לעשות את הטוב ביותר שאפשר. ידעתי שברגע שציבור הצופים יצנח לשיעור כזה שהמאסטר שלנו יאמר לנו ללכת הביתה, אז זאת צרה. אבל כל עוד לא קרה - זה לא ממש עניין אותי".

ההשכלה של הצופים לא מעניינת את המפרסמים

הקהל שלך נחשב לאינטליגנטי. 

"אבל כנראה שזה לא מה שמעניין את המפרסמים. ההשכלה של הצופים או אפילו עושרם לא מעניינים אותם. את המפרסם מעניינת היכולת להניע צופים לקנות. זה מה שמעסיק את המעסיקים שלי בסופו של דבר. יש כמובן שאלות של יוקרה, אבל מה שמכריע זה באיזו מידה מפרסמים מוכנים לקנות את דקות הפרסום".

זה מקומם?

"לא. זאת המציאות. השוק הקפיטליסטי. אלה פניה של הטלוויזיה בכל מקום בעולם, ואין טעם להתמרמר על זה. צופים באים להתבדר. זה מכשיר לבידור, ולא להפצת השכלה להרחבת הדעת. ואם מצליחים להגניב קצת מזה, זה הישג. בטלוויזיה יש היום עיתונאים מצוינים, אבל גם הם חיים תחת אותם אילוצים שרוחב היריעה שהם יכולים לפרוש ומידת העומק שאפשר להגיע אליה הם די רדודים".

אתה צופה התפכחות מרדידות השיח?

"ברור שהניו-מדיה מחליפה את הטלוויזיה או לפחות דוחקת אותה. אני מניח שתהיה התפתחות דרוויניסטית שתגרום לאיזה ריאקציה מהדיקטטורה של גוגל ופייסבוק, אבל אני לא באמת יודע".

הרוח של ערוץ עשר תישאר במתכונת החדשה?

"זה לא יקרה, מפני שפה משחקים במשחק של גדולים, ואם הבעלים ייווכחו לדעת שגם במתכונת החדשה רשת-עשר מפסידים כסף, הם ימשכו את ההשקעות שלהם. הם לא משחקים. ינסו להתאים את אופי התוכניות לטעמו של הציבור הרחב. שום בעל הון לא יפרנס ערוץ מפסיד לאורך זמן".

על תאגיד השידור הציבורי, רייטינג מוגבל וטעם עממי

הפרידה מירון לונדון הזכירה אולי לרגע סיום של קריירה, אבל למעשה לונדון רחוק מלסגור את הספר: ירידת התוכנית היא אולי סגירת פרק-פסיק באמצע משפט. התחנה הבאה שלו היא בתאגיד השידור הציבורי "כאן", שם בחנו עמו בשבועות אחרונים מספר אפשרויות לשיתופי-פעולה. כרגע מסתמן כי לונדון יעלה תוכנית שבועית של פורמט בריטי המשלבת ידע כללי והשכלה רחבה עם הרבה הומור. התאגיד אמור בהגדרה להיות המקום שמשגר תוכן איכותי, אם כי לונדון סקפטי לגבי היכולת שלו לעשות זאת במספרים גדולים.

"הם יעשו את זה במידה מסיימת, אבל אני חושש שהם נידונים לשיעור צופים מוגבל. אם אין תכנים כמו 'כוכב נולד' או 'הישרדות', או שרוכשים מנטפליקס סדרות דרמות מותחות שגם הן דומות זו לזו במידה רבה - יש מעט מאוד תכנים שיספקו אנשים אניני-טעם. אך כך זה גם בספרות, בבידור פופולרי, במוזיקה. יש טעם עממי שבעיניי האינטליגנציה המושכלת הוא טעם נחוץ".

על המעבר לתאגיד השידור הוא אומר: "אני מרגיש טוב. אני אוהב את תקופות המעבר שבין לבין. כבר הייתי ברוב הפלטפורמות - אין כמעט עיתון, תחנת שידור או כלי תקשורת שלא עבדתי בהם, וכל חיי עברתי ממקום למקום - וזה היה הפרק הארוך ביותר.

"יש הבדל גדול בין תוכנית יומית לשבועית. מצד אחד תוכנית יומית זה יותר מחייב, אבל אפשר לפצות על תוכנית פחות טובה בתוכנית טובה יותר למחרת. התוכנית שנעשה היא מוקלטת. זה יותר נוח, וברגע זה בחיי נוח זה טוב".

עוד כתבות

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס