גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הרייטינג היה מוגבל כי נשים לא צפו; אולי הן העדיפו תכנים שקשורים למשק בית או ליחסים אישיים"

אחרי 16 שנה בערוץ עשר, ירון לונדון נפרד בשבוע שעבר מ"לונדון וקירשנבאום" ● בראיון אישי הוא מדבר על האופן שבו הערוץ בחר להיפרד מהתוכנית, מסביר שנשים הן "בעלות הארנק", ומצפה למעבר לבית החדש בתאגיד השידור "כאן"

ירון לונדון / צילום: איל יצהר
ירון לונדון / צילום: איל יצהר

ביום חמישי האחרון, רגע לפני שערוץ עשר מכבה את האור, ירדה סופית מהאוויר התוכנית "לונדון וקירשנבאום", אחרי 16 שנה בערוץ. עיתונאים מהשורה הראשונה התארחו בתוכנית הסיום ולא חסכו במילות פרידה חמות על ההשפעה שהייתה לתוכנית על חייהם ועל עיצוב תפישתם המקצועית.

לירון לונדון - שהופתע כמה שבועות לפני כן מהכוונה של ערוץ עשר להיפרד ממנו בדרך למיזוג עם רשת - הייתה זו הפתעה שהוא מכנה "לא בלתי נעימה", אם כי הוא לא משוכנע שפרץ הרגשות קשור אך ורק לפרידה ממנו.

"התגובות היו הפתעה", הוא אומר. "אין לי הסבר לזה. הבן שלי חושב שזאת פרידה לאו דווקא מאדם אלא מתקופה. עמיתיי חוו תקופה מעניינת, והסיום עצוב להם. אז אני ניקדתי את זה. הייתי הסמל של הסיום - ייתכן שזה העניין".

"שיעור הנשים שצופות בתוכנית הוא קטן מדי מכדי למשוך אותן. הנשים הן בעלות הארנק"

למרות שמהתבטאויות תקשורתיות קודמות של לונדון, ניכר כי הוא לא אהב את האופן התקשורתי בו בחרו להיפרד בערוץ מהתוכנית מבלי להודיע לו בצורה מסודרת, ונראה כי את הסיבות לכך הוא מבין - אפילו מקבל בצורה מאוד מפוכחת. "תקרת הזכוכית של התוכנית הזאת מוגדרת לי היטב. בשיאה זכינו ל-8% צפייה מכלל הצופים.

"מאז פיצול הערוצים, הרייטינג ירד ל-5%, וזה שיעור צופים קטן. נכון שאין תוכנית דומה לזו בשום ערוץ, אבל היא מגיעה לציבור צופים שיש לו יכולת ריכוז והקשבה וצורך בסוג כזה של מסרים ותכנים. זה לא הציבור כולו, זה מיעוט קטן. נכון שבמונחים של טלוויזיה גם מיעוט קטן כזה מהווה הרבה מאוד אנשים, כ-150 אלף איש צפו בתוכנית מדי ערב. אבל זה לא מיליון איש שצופים ב'הישרדות'.

"אני חושב שלערוץ כזה ולתוכנית מסוג זה השגנו נתונים יפים, אבל עובדה היא שהמפרסמים לא רוצים תוכנית כזאת. הן שיעור הצופים והן שיעור הנשים שצופות בתוכנית הוא קטן מדי מכדי למשוך אותם. הנשים הן בעלות הארנק.

"המומחים מסבירים לי שהמפרסמים מעוניינים בעיקר בציבור של נשים, ובנו הן צפו פחות. אני לא לגמרי יודע להסביר את זה. אולי שעת השידור איננה נוחה לצפייה של נשים, וייתכן שנשים מתעניינות בתכנים אחרים שקשורים במשק בית, יחסים אישיים... אלה השערות בלבד, אבל אין לי באמת הסבר".

הרייטינג הוא משהו שהזיז אותך, או שבשלב כלשהו אמרת "אני עושה את מה שאני אוהב"?

"מוטי קירשנבאום ואני תמיד שאלנו את עצמנו מה משפיע: מה ההבדל בין תוכנית שזוכה ליותר רייטינג ופחות. שיעורי הצפייה לא היו זהים מדי יום, והשינויים היו לעתים די קיצוניים. שאלנו עצמנו מה הסיבה לזה. אבל מספר המשתנים הוא כל-כך גדול, שקשה לדעת האם זה מזג-האוויר. די בכך שיהיה פקק תנועה או אירוע בידור גדול.

"הערוץ המתחרה מבטיח אטרקציה שאין לנו כדי לשנות את שיעורי הצפייה. ברגע שהבנתי שלא נוכל להתאים את התוכנית לטעמם של הצופים כדי להרחיב את שיעור הצופים, השלמתי עם העובדה שזה כנראה שיעור הצופים שאוהב תוכנית כזאת, וצריך לעשות את הטוב ביותר שאפשר. ידעתי שברגע שציבור הצופים יצנח לשיעור כזה שהמאסטר שלנו יאמר לנו ללכת הביתה, אז זאת צרה. אבל כל עוד לא קרה - זה לא ממש עניין אותי".

ההשכלה של הצופים לא מעניינת את המפרסמים

הקהל שלך נחשב לאינטליגנטי. 

"אבל כנראה שזה לא מה שמעניין את המפרסמים. ההשכלה של הצופים או אפילו עושרם לא מעניינים אותם. את המפרסם מעניינת היכולת להניע צופים לקנות. זה מה שמעסיק את המעסיקים שלי בסופו של דבר. יש כמובן שאלות של יוקרה, אבל מה שמכריע זה באיזו מידה מפרסמים מוכנים לקנות את דקות הפרסום".

זה מקומם?

"לא. זאת המציאות. השוק הקפיטליסטי. אלה פניה של הטלוויזיה בכל מקום בעולם, ואין טעם להתמרמר על זה. צופים באים להתבדר. זה מכשיר לבידור, ולא להפצת השכלה להרחבת הדעת. ואם מצליחים להגניב קצת מזה, זה הישג. בטלוויזיה יש היום עיתונאים מצוינים, אבל גם הם חיים תחת אותם אילוצים שרוחב היריעה שהם יכולים לפרוש ומידת העומק שאפשר להגיע אליה הם די רדודים".

אתה צופה התפכחות מרדידות השיח?

"ברור שהניו-מדיה מחליפה את הטלוויזיה או לפחות דוחקת אותה. אני מניח שתהיה התפתחות דרוויניסטית שתגרום לאיזה ריאקציה מהדיקטטורה של גוגל ופייסבוק, אבל אני לא באמת יודע".

הרוח של ערוץ עשר תישאר במתכונת החדשה?

"זה לא יקרה, מפני שפה משחקים במשחק של גדולים, ואם הבעלים ייווכחו לדעת שגם במתכונת החדשה רשת-עשר מפסידים כסף, הם ימשכו את ההשקעות שלהם. הם לא משחקים. ינסו להתאים את אופי התוכניות לטעמו של הציבור הרחב. שום בעל הון לא יפרנס ערוץ מפסיד לאורך זמן".

על תאגיד השידור הציבורי, רייטינג מוגבל וטעם עממי

הפרידה מירון לונדון הזכירה אולי לרגע סיום של קריירה, אבל למעשה לונדון רחוק מלסגור את הספר: ירידת התוכנית היא אולי סגירת פרק-פסיק באמצע משפט. התחנה הבאה שלו היא בתאגיד השידור הציבורי "כאן", שם בחנו עמו בשבועות אחרונים מספר אפשרויות לשיתופי-פעולה. כרגע מסתמן כי לונדון יעלה תוכנית שבועית של פורמט בריטי המשלבת ידע כללי והשכלה רחבה עם הרבה הומור. התאגיד אמור בהגדרה להיות המקום שמשגר תוכן איכותי, אם כי לונדון סקפטי לגבי היכולת שלו לעשות זאת במספרים גדולים.

"הם יעשו את זה במידה מסיימת, אבל אני חושש שהם נידונים לשיעור צופים מוגבל. אם אין תכנים כמו 'כוכב נולד' או 'הישרדות', או שרוכשים מנטפליקס סדרות דרמות מותחות שגם הן דומות זו לזו במידה רבה - יש מעט מאוד תכנים שיספקו אנשים אניני-טעם. אך כך זה גם בספרות, בבידור פופולרי, במוזיקה. יש טעם עממי שבעיניי האינטליגנציה המושכלת הוא טעם נחוץ".

על המעבר לתאגיד השידור הוא אומר: "אני מרגיש טוב. אני אוהב את תקופות המעבר שבין לבין. כבר הייתי ברוב הפלטפורמות - אין כמעט עיתון, תחנת שידור או כלי תקשורת שלא עבדתי בהם, וכל חיי עברתי ממקום למקום - וזה היה הפרק הארוך ביותר.

"יש הבדל גדול בין תוכנית יומית לשבועית. מצד אחד תוכנית יומית זה יותר מחייב, אבל אפשר לפצות על תוכנית פחות טובה בתוכנית טובה יותר למחרת. התוכנית שנעשה היא מוקלטת. זה יותר נוח, וברגע זה בחיי נוח זה טוב".

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים