נשים וגברים בשוק העבודה / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
עצוב היה לי לקרוא את הטור נשים מרוויחות פחות אבל עולות יותר, במיוחד כשהוא נכתב על-ידי אישה, ועוד מומחית לשוק העבודה, שבוודאי יש לה השפעה על איך ארגונים תופסים את הנשים ואת האימהות בשוק העבודה. מצאתי בו גישה קפיטליסטית טהורה, שמתייחסת לכולנו כחומר גלם בר-החלפה. זוהי חשיבה קטנה ומקטינה שלא רואה את הפוטנציאל הגלום במשאב האנושי.
בקריאה ראשונה, הטור הרגיש כמו אוסף של מקרים מצערים שקרו לאנשים, קוריוזים. מיד זה הזכיר לי את כל הגברים שטוענים כי רוב ההטרדות המיניות הן תלונות-שווא, בעוד שתלונות-שווא מהוות בפועל 1% מסך כל התלונות המוגשות. כתבת: "להיתקע 4 שנים עם עובד לא יעיל" - כמה מגמתי. מתוך סך כל הנשים העובדות - כמה מתוכן הן כאלה שהיו בטיפולי פוריות בדיוק כשהמעסיקה שלהן הייתה רוצה להיפרד מהן? כמה מזה בכלל מעיד על הכלל?
ועוד משהו - יש לך את הניסוח, "תשומות הניהול העודפות הכרוכות בהעסקת אימהות", ביותר מיזוגני? אם כבר, את יודעת כמה אימהות יעילות ועושות פחות עניין מכל דבר, וכמה "תשומות ניהול" זה דווקא חוסך? את יודעת כמה נשים פחות מונעות מאגו, וכמה זמן נחסך מזה לטובת נטו עבודה? ומה לגבי כל הכישרונות שפוספסו ולא מומשו על-ידי עסקים שסימנו את הנשים מראש כעובדות לא כדאיות, אולי נדבר על ההפסד למשק מזה?
בואי נדבר על עובדת עם 10 שנות ניסיון ומעלה בשוק העבודה שהיא עובדת איכותית, מיומנת, מנוסה, בוגרת, שמעסיקה כרגע הפסידה אותה, כי היא עוד עלולה ללדת חלילה? בואי נדבר על אמא שיציבה כל-כך הרבה יותר ממקביליה הגברים, שנוטים לדלג בין מקומות עבודה אחת לכמה שנים, בעוד שנשים רק מחפשות מקום שיאפשר להן לשלב בין היכולות שלהן לבין הזמן של המשפחה. ועוד לא דיברנו על התקתקנות המפורסמת והמולטי-טסקינג שנשים ידועות בו, ולא דיברנו על מחקרים שמראים בצורה מובהקת שככל ששעות העבודה עולות - התפוקה יורדת? ותכלס, כולנו רואים את הגברים בשיחות המסדרון והפסקות הצהרים הארוכות והישיבות המיותרות. הכנסת את כל אלה לחשבון?
בעבודתי אני חווה לשמחתי דווקא את הארגונים שמשוועים לכוח הנשי, חברות שמשתוקקות לגיוון מגדרי מאוזן יותר (והרבה מאד בחברות ההייטק), כולל ארגונים שמציבים לעצמם יעדי גיוון ונוקטים בפעולות אופרטיביות כדי למשוך יותר נשים.
למה לדעתך ארגונים מצליחים כמו אינטל משקיעים כל-כך הרבה בנשים (מיוזמתם! לא כי מישהו כפה עליהם), ובמיוחד בתקופת האימהות הטרייה שלהן? למה ברפאל מתגאים ב-100% חזרה לעבודה של עובדות שיוצאות לחופשת לידה? באינטל, כיולדת, תקבלי גם 6 שבועות נוספים של חופשת לידה בתשלום (אבא יקבל שבועיים), וגם יאפשרו לך לחזור תחילה להיקף של 70% משרה, מתוך הבנה שחזרה הדרגתית שלך תחזיר אותך לתפקוד טוב ואפקטיבי, והארגון שוב יוכל ליהנות מכל הדברים הטובים שאת יודעת לעשות.
מרצון טוב? כדי להתחנף למישהו? כדי למצוא חן? לא. כי זה כ-ל-כ-ל-י להם. כי להעסיק עובדים טובים זה משתלם לעסק. ועובד טוב לא תלוי במגדר או במצב המשפחתי שלו. ובארגונים יודעים את זה. אם כבר, מחקרים מראים שגיוון מגדרי דווקא מעלה את ביצועי העסק.
בקריאה נוספת של הטור התגנב לי החשש: כמומחית לשוק העבודה, האם זה מה שאת ממליצה ללקוחותייך? לא להעסיק נשים? שהן לא שוות את זה? תרשי לי להציע לך כיוון מחשבה אחר. אנחנו ב 2019. הזמן הזה בו גם אבות לוקחים חלק גדול יותר בניהול המשפחה, הזמן הזה בו הדור החדש של העובדים לא מוותר על הפנאי שלו. הזמן הזה בו נשים לוקחות חלק משמעותי ומוביל יותר בכל תחומי החיים, הזמן הזה בו מדידה של עובדים לפי כמה עבדו וכמה נעדרו או כמה גמישות הם דורשים - מיושנת ולא משקפת ביצועים של חברות ולכן גם לא רלוונטית.
אז איך פותרים את הבעיה? תלוי מה הבעיה. ככל שאני רואה את זה, הבעיה היא בעיקר דעות קדומות ותפיסות מיושנות, בעיה שלך יש יכולת עצומה להשפיע על פתרונה, כמי שמצויה בצומת שבין הארגון לעובדות/ים. אני מזמינה אותך ואת הלקוחות שלך להתחיל ליהנות ולהרוויח גם מכל מה שיש לכוח-האדם הנשי להציע.
הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית שותפה ב-jobs4mom - עבודות שאוהבות אימהות