עו"ד אפי נוה / תצלום: תמר מצפי
בית המשפט לא מאפשר לחשוף את שמות המועמדים לשפיטה שבעניינם דן יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, בתקופה שבה נוה עדיין לא מונה לחבר הוועדה לבחירת שופטים, אך השפיע על המינויים מבחוץ. את ההחלטה שלא לאפשר את חשיפת שמות המועמדים לשיפוט, שבהם עסק נוה בטרם מינויו לוועדה לבחירת שופטים, קיבל השופט גלעד הס, במסגרת הדיון בתביעת לשון הרע שהגיש נוה נגד העיתונאית שרון שפורר.
השופט דחה את בקשתה של שפורר בנושא, בנימוק שחשיפת שמות המועמדים לשיפוט, שחלקם הם כיום שופטים מכהנים, ושנוה עסק בעניינם, תפגע בפרטיות של אותם מועמדים.
יצוין כי נוה מונה לחבר הוועדה לבחירת שופטים בספטמבר 2017, והשעה את עצמו מהוועדה בשל הגשת כתב האישום נגדו ב"פרשת ביקורת הגבולות".
עו"ד נוה ולשכת עורכי הדין הגישו תביעת לשון הרע, בסך כמיליון שקל, נגד שפורר, בטענה כי בסדרת כתבות שהיא פרסמה באתר "המקום הכי חם בגיהינום" וכן בפייסבוק, הוציאה שפורר את דיבתם רעה.
שפורר הגישה כתב הגנה, שבו היא שוללת את הנטען נגדה.
במסגרת ההליך, ובניסיון להגן על פרסומים שייחסו לנוה התנהלות בעייתית בעניין מינוי שופטים, ביקשה שפורר מבית המשפט - לחייב את נוה להשיב על השאלה, האם בעת שהוא לא כיהן כחבר הוועדה למינוי שופטים, נוה שוחח עם מי מחברי הוועדה על תפקידם כחברי הוועדה ו/או על המועמדים לשיפוט.
נוה השיב על השאלה באופן כללי, וציין כי הוא שוחח בנוגע למינויים עם חברי הוועדה לבחירת שופטים; עם שרת המשפטים, איילת שקד; נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות; שר האוצר, משה כחלון; שני חברי-הכנסת בוועדה, ועם חברי הוועדה מטעם לשכת עורכי הדין, שבאותה תקופה היו עו"ד אילנה סקר ועו"ד חאלד חוסני זועבי.
אין להורות לנוה לפרט שמות
עוד השיב נוה כי "מדובר בשיחות רבות בנושאים רבים אשר עסקו בעשרות רבות של מועמדים, אשר חלקם נבחרו וחלקם לא נבחרו".
כלומר, נוה אישר כי גם כשלא היה חבר הוועדה לבחירת שופטים, הוא התערב והשפיע מבחוץ על מינוי השופטים. וזאת, כאשר דיבר עם מרבית מחברי הוועדה למינוי שופטים, ובעניינם של עשרות רבות של מועמדים. יצוין כי דברים דומים אמר נוה בראיון שנתן לעמרי אסנהיים בתוכנית "עובדה".
שפורר ועורך דינה, יהונתן קלינגר, לא הסתפקו בתשובה הזאת של ראש לשכת עורכי הדין. לטענת הנתבעים, היה על נוה לפרט באופן ספציפי מי הם אותם המועמדים שעליהם דיבר, עם מי דיבר על המועמדים הללו, ומתי.
השופט הס דחה את הבקשה הזאת, בנימוק ש"מדובר בתשובה שיש בה בכדי לפגוע באינטרס מובהק של צד ג'; ומכאן, אין מקום להורות על השלמת התשובה".
השופט הס, שנימק את החלטתו, הוסיף כי "ברור כי חשיפת שמות המועמדים לשיפוט (שעליהם שוחח נוה עם מי מחברי הוועדה למינוי שופטים. ח' מ') מהווה פגיעה בפרטיות של אותם מועמדים, אשר אינם צד להליך זה; וזאת בין שמועמדים אלה נבחרו לתפקיד שיפוטי ובין שמועמדים אלה לא נבחרו".
השופט הס ציין עוד כי "כאשר מצד אחד אני מוצא כי אינטרס גילוי האמת בחשיפת שמות המועמדים שעליהם דיבר נוה עם מי מחברי הוועדה במסגרת ההליכים בתיק זה, אינו גדול, ומצד שני קיימת פגיעה בפרטיות של אותם המועמדים - הרי אין מקום להורות לנוה לפרט את שמות המועמדים".
העליון הסכים שאין עילה לפסילה
השופט הדגיש כי מדובר בסכסוך אזרחי ובתביעה כספית, ולא בעתירה מינהלית או בהליך מכוח חוק חופש המידע. לפיכך, "השאלה שלפניי אינה - האם יש עניין ציבורי בגילוי שמות המועמדים שעליהם שוחח נוה עם מי מחברי הוועדה למינוי שופטים, אלא השאלה הינה - האם בתיק הספציפי שלפניי מוצדק לגלות את שמות המועמדים הללו לאור אינטרס גילוי האמת בתיק זה, לעומת זכויות צד ג' שייפגעו מהגילוי".
יצוין כי השופט הס שדן בתביעת לשון הרע שהגיש נוה נגד שפורר, ניסה בעבר להימנע מלדון בסכסוך הזה. באפריל 2018 פסל את עצמו הס מלדון בתיק, בנימוק שלפיו "המניעות נוצרה בשל שינוי נסיבות שאירע לאחרונה, שבו הצטרפה בת זוגי, עו"ד שרון לובצקי-הס, כשותפה במשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון, אשר לחלק משותפיו קשר עם אפי נוה".
הס הוסיף כי "בנסיבות אלה, ולו רק מטעמי נראות, סברתי לנכון כי אין מקום שאמשיך לדון בתיק זה".
אולם מאוחר יותר, קיבל בית המשפט העליון את ערעורה של שפורר על החלטת השופט לפסול את עצמו בנסיבות הללו, וכפה עליו לדון בתביעת נוה ולשכת עורכי הדין. נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, פסקה כי העובדה שבת זוגו של השופט הס עובדת כשותפה במשרד שבו אחד השותפים מקיים קשרי חברות עם עו"ד נוה - "אין די בה כדי להצביע ולו מבחינת מראית פני הדברים על חשש המצדיק את פסילת המותב".
בא-כוחו של אפי נוה, עו"ד רונן בוך, מסר בתגובה כי "לשכת עורכי הדין וראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, לא ינהלו את ההליך הזה באמצעי התקשורת. המקום היחיד שבו ראוי לנהל את התיק הזה הוא בית המשפט".
כתב אישום פלילי ב"פרשת ביקורת הגבולות"
כחצי שנה לפני הבחירות הבאות על ראשות לשכת עורכי הדין, מתמודד ראש הלשכה המכהן, עו"ד אפי נוה, עם שורה הולכת ומתארכת של בעיות. הגדולה מכולן היא, מן הסתם, כתב האישום הפלילי שהוגש נגדו ב"פרשת ביקורת הגבולות".
בכתב האישום, שהוגש נגד נוה לפני כשבועיים וחצי, ב-25 בדצמבר 2018, מואשם נוה על-ידי הפרקליטות כי הוא סייע לבת זוגו לעבור במעבר הגבול ביציאה מישראל בדרכם לחופשה זוגית בתאילנד; ובכניסה אל ישראל כשחזרו מהחופשה, ללא הצגת דרכון.
נוה הודה בעובדות, וטען, בין היתר, כי מדובר במעשה שנעשה על רקע הליך גירושים קשה שבו הוא מצוי ומתוך מצוקה רגעית.
האישום מייחס לנוה תכנון מוקדם של ה"התפלחות" בגבול, היצמדות לאישה זרה במעבר הגבול, בעת היציאה מהארץ, בלי שזאת תהיה מודעת כלל לנוכחותו; וכן מסירת גרסה שקרית לבקרית הגבול ש"תפסה אותו על חם", שלפיה הוא אינו מכיר כלל את בת הזוג.
בעקבות העמדתו לדין פלילי, נוה השעה את עצמו מהחברות בוועדה לבחירת שופטים. נוה גם יצא במתקפה על הפרקליטות, וטען כי פרקליט המדינה, שי ניצן, קיבל את ההחלטה ממניעים אישיים ולא ענייניים.
*** חזקת החפות: יודגש כי ההליך הפלילי נגד אפי נוה נמצא בעיצומו. נוה מכחיש את המיוחס לו ועומדת לזכותו חזקת החפות.