גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בינה מלאכותית ופיגור טכנולוגי: רשות החדשנות מסמנת את הבעיות בהייטק הישראלי

בסקירה באורך 100 עמודים מסכמת רשות החדשנות את השנה שלה, ומצביעה על כמה תחומים שמהם יכול להפיק ההייטק הישראלי תועלת ● ברשות מזהירים מפני עמדה פסיבית בקידום הבינה המלאכותית, למרות שהממשלה החליטה להקים ועדה שתקדם את הנושא כבר ביוני

מימין לשמאל: אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות; שר הכלכלה, אלי כהן; ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות
מימין לשמאל: אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות; שר הכלכלה, אלי כהן; ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות

רשות החדשנות תמכה ב-920 חברות בשנת 2018 ומימנה 1,480 פרויקטי מו"פ בהיקף כולל של 1.7 מיליארד שקל - כך עולה מהדוח השנתי שפירסמה הרשות. הנתונים הללו לא פורסמו בדוח השנתי של 2017 כך שקשה לבצע השוואה, אך מספר בקשות התמיכה שהוגשו לרשות בשנה החולפת היה גבוה ב-6% ממספרן בשנה שלפני כן.

450 מיליון שקל ניתנו כתמיכה לחברות שהגישו בקשה לתמיכה לראשונה השנה, מהם 400 מיליון שקל ל-213 חברות במסלולי החממות הטכנולוגיות וחברות מתחילות בזירת הזנק. 177 חברות צמיחה וחברות בוגרות קיבלו מענקים מקרן המו"פ בהיקף כולל של כ-430 מיליון שקל. המענק הממוצע היה 2.4 מיליון שקל לחברה. בתחומי מדעי החיים ניתנו תמיכות בהיקף של כ-550 מיליון שקל, בתחומי ייצור מתקדם ותעשייה 4.0 ניתנו תמיכות בהיקף של כ-400 מיליון שקל. כפי שדווח באחרונה ב"גלובס", ברשות החדשנות מציגים הסטת תקציבי תמיכה מחברות בשלבים מוקדמים לחברות בשלבי צמיחה. ברשות הסבירו כי מדובר בחלק ממגמה עולמית, שמשקפת שינוי בהעדפות המשקיעים.

הרשות מנצלת את הדוח השנתי שפירסמה, שאורכו 100 עמודים, כדי להציג סקירה של תעשיית ההייטק המקומית ומגמות שמתרחשות בה, למשל שיא בהיקף גיוסי הון, ירידה במספר חברות הסטארט-אפ הנפתחות בישראל, וירידה במספר האקזיטים ובהיקפם הכספי. אלו מגמות ידועות שכבר הופיעו בדוחות של גופים אחרים.

לצד הנתונים, בארבעת הפרקים הסוקרים תחומים שונים בתעשיית ההייטק והחדשנות הישראלית, מופיעות המלצות הנוגעות לאפשרות ההייטק לפרוץ את גבולותיו. ההמלצות הללו מתחלקות ל-4 ממדים: הממד הענפי, המתייחס לקידום ענף הרפואה המותאמת אישית; המימד הגיאוגרפי, המתייחס לפיתוח כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה; הממד הטכנולוגי, הכולל קריאות חריפות לכינון מדיניות ממשלתית שתהפוך את ישראל למובילה בתחום; וממד העומק - הטמעת הטכנולוגיה במרקם חיי הישראלים.

ארבעת הממדים הללו נועדו להרכיב תמונת מצב ותוכנית פעולה רחבת היקף לכלל תעשיית ההייטק, במטרה לספק נקודת מבט כוללת. רבים מהם כבר מיושמים בשלבים שונים על ידי רשות החדשנות עצמה או על ידי משרדי ממשלה שונים, אך לא תמיד ברור מהדוח שהם כבר מתבצעים בפועל.

בדו"ח נאמר גם כי לשינויים בכלכלה העולמית, כמו רפורמת המסים של טראמפ, מלחמת הסחר שהכריז על סין והידוק הרגולציה על חברות טכנולוגיה באירופה, תהיה השפעה משמעותית על חברות הייטק ישראליות, בין השאר כי מדובר בחברות גלובליות עם דגש על השוק האמריקאי. ברשות החדשנות אומרים כי הממשלה בוחנת כיצד להקל את נטל המס הצפוי לחברות ההייטק כתוצאה מהרפורמה. "נכון לסוף 2018 נראה שהשחקנים הרלוונטיים במערכת החדשנות בישראל יושבים על הגדר ומחשבים את צעדיהם נוכח השינויים הגלובליים", נכתב בדו"ח.

לזנוח את הטווח הקצר, לכונן תכנית לאומית

בכל הנוגע לבינה מלאכותית רשות החדשנות נוקטת עמדה המאופיינת בהתבוננות רחבה ובמבט-על, ושמה דגש על הטווח הרחוק ועל המרחב הגלובלי. הדוח סוקר את ההשקעה הממשלתית של מדינות העולם בתוכניות לפיתוח הבינה המלאכותית, כשבראשון סין עם השקעה ממשלתית של 10 מיליארד דולר שנועדה להפוך אותה למובילה עולמית בתחום עד 2030. אחריה נמצאת קוריאה עם השקעה של שני מיליארד דולר, וצרפת עם מיליארד וחצי דולר.

לאור התחרות העולמית, הדוח קורא לזנוח גישות קצרות טווח ולכינון תוכנית לאומית שתיתן לישראל יתרון תחרותי בתחום. "הצלחות העבר עלולות להביא למסקנה כי אקוסיסטם החדשנות הישראלי בהכרח יוביל בבטחה גם בגל החדשנות של הבינה המלאכותית, גם ללא פעילות מיוחדת מצד קובעי המדיניות. אנו סבורים כי עמדה פסיבית כזו הינה הימור מסוכן על ההובלה הטכנולוגית הישראלית", מזהירה הרשות כנביא זעם.

בחודש יוני האחרון, ראש הממשלה בנימן נתניהו אישר את הקמתה של ועדה שתפקידה להתוות את היעדים ואת תוכנית הפעולה המדינית בנושא הבינה המלאכותית. הוועדה, בראשות פרופ' יצחק בן ישראל ואביתר מתניה, לשעבר ראש מערך הסייבר, תורכב ממערך של 10 עד 15 ועדות מקצועיות, שיהיו כפופות לוועדה עליונה, שתהיה כפופה לוועדת היגוי. בכל ועדה אמורים להיות חברים 5-10 אנשים, סך של 250 איש ממיטב המוחות בישראל, בשיתוף הממשלה, האקדמיה, המגזר הפרטי ומערכת הביטחון. יחד הם אמורים לבנות את התוכנית לישראל של העידן הבא - ישראל של בינה מלאכותית.

בראיון עם "גלובס" שנערך בחודש אוגוסט סיפר בן ישראל כי הוועדה פועלת לגיבוש מדיניות שתשלב את הבינה המלאכותית בכל תחומי הכלכלה והתעשייה: חינוך טכנולוגי ותשתיות מחקר לבינה מלאכותית באוניברסיטאות, שילוב הטכנולוגיה בתעשייה המסורתית והפיכת ישראל לאחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום. בנוסף, בן ישראל אמר כי הוועדה תפעל למינוף טכנולוגיית הבינה המלאכותית לצורך פיתוח תחום הרפואה המותאמת אישית, הפינטק, התחבורה והתעשייה - ארבעה תחומים שהוועדה מקווה שישמשו מודל שיוביל אחריו את שאר המשק. עוד אמר כי הוועדה צפויה להגיש את המלצותיה בסוף חודש מארס.

כך, ההמלצות המופיעות בדוח הרשות לחדשנות דומות להפליא לצעדים שכבר מתחילים לנקוט בוועדה: הדוח קורא למדיניות שתפעל לחיזוק תשתיות המחקר בתחומי בינה מלאכותית באקדמיה; טיפוח פירמידת ההון האנושי הדרש התחום; פיתוח תשתיות מו"פ שישרתו הן את האקדמיה והן את התעשייה; והטמעה של טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל ענפי הכלכלה. כל זאת, מבלי שהוועדה מוזכרת בדוח הרשות כלל וכלל.

אולם, בשיחה עם "גלובס", אורי גבאי, סמנכ"ל אסטרטגיה וכלכלה ברשות החדשנות ואחד ממחברי הדו"ח, אמר כי "התובנה הזו הושגה בממשלה לפני שנה וחצי, ואנחנו מטפטפים את זה למקבלי ההחלטות. הנושא המרכזי של הוועדה הוא בינה מלאכותית והיא כבר רצה ברמה הממשלתית. אנחנו רואים אותה כצעד משמעותי לגיבוש חזון ואסטרטגיה לאומית בתחום הבינה המלאכותית בישראל. הדוח הזה בא לתת גם רוח גבית לעשייה הזו".

למה אין פה משק טכנולוגי וחכם?

כל אזרח במדינת ישראל מכיר את הניגוד בין הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים לאופן שבו מתנהלים המשרדים הממשלתיים וההטמעה האיטית של טכנולוגיות חדשניות לחיי היומיום במדינה. גם הפריון הנמוך של ישראל נובע בין השאר מאי אימוץ של טכנולוגיות במפעלים ובאתרי ייצור.

כעת הגיע תורה של רשות החדשנות להביע את עמדתה. בדוח השנתי שפירסמה הרשות הבוקר היא מתריעה כי הצלחת ההייטק הישראלי אינה מתורגמת לצמיחה כלכלית בישראל וכי "אזרחי ישראל חשופים יותר מבעבר לסטנדרטים במדינות המפותחות ודורשים רכבות המגיעות בזמן, אספקת חבילות דואר באופן סדיר, הקלה בפקקים בכבישים ועוד שירותים חיוניים בסיסיים. ישראל צריכה להפוך למשק טכנולוגי וחכם המוביל הן בפיתוח טכנולוגיות והן בהטמעתן", נכתב בדוח.

קשה להגיד שזה תהליך קל. כדי לקדם זאת החלה הרשות בשנה האחרונה ליישם את פרויקט הפיילוטים ("אתרי הרצה") וקידום שינויים ברגולציה בתחומי הטכנולוגיה השונים, כדי לעודד חברות סטארט-אפ לפתח טכנולוגיות חדשות ולנסות את יעילותן במסגרת משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות. בדוח מציגה הרשות את התקציב לתוכנית - 70 מיליון שקל לכ-60 חברות בתחומי בריאות דיגיטלית, הגנת הסביבה, אנרגיה, תחבורה חכמה, הגנת סייבר, חקלאות ובחברות ממשלתיות.

בדו"ח נאמר כי הרשות תשתף פעולה עם הפורום הכלכלי העולמי ותצטרף לרשת C4IR שמטרתה גיבוש ושיתוף דרכים משופרות לקידום רגולציה של החדשנות. במסגרת זו תשמש הרשות כגורם מתאם בין הרגולטורים המקומיים לרגולטוריים בעולם לקידום טכנולוגיות עתידיות.

מרכזים מאמצים בפריפריה

בנוגע לפיתוח כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה, הדוח מציג נתונים שמשקפים את העובדה כי תעשיית החדשנות בישראל מוגבלת לאזור המרכז ולתל אביב בפרט. מהנתונים עולה כי מעל 60% מכלל משרות ההייטק בישראל ממוקמות באזור תל אביב והמרכז, וכ-77% מחברות ההזנק פועלות באזור זה.

כדי שגם בפריפריה הגיאוגרפית ייהנו ממשרות בשכר גבוה ומפיתוח כלכלי, הרשות גיבשה תכנית שנועדה לסייע הן לפריפריה להנות מיתרונות ההייטק, והן להייטק - להתפתח וליהנות מיתרונות הפריפריה, לאור המחסור בכוח אדם מוכשר בענף, והצורך להתרחב לתחומי פעילות נוספים. כך, הרשות תפתח במהלך השנה הקרובה מסלול לעידוד הקמת והרחבת פעילות של חברות הייטק באזורי הפריפריה.

מסלול אחר הוא מסלול חממות יזמות בפריפריה שיתחיל לפעול במהלך השנה. רשות החדשנות תשתתף במימון התפעול השוטף של החממה לצד הזכיינים שיבחרו במכרזים ויפעילו את החממות. חממות אלו נועדו לקדם הקמת חברות סטארט-אפ מקומיות, על ידי יזמים מקומיים. שתי התוכניות האלו שמות דגש על זיקה לעוגנים אזוריים דוגמת מוסדות אקדמיים ומוקדי תעשייה, מזון וחקלאות.

כשל בהעברת הידע מהאקדמיה לתעשייה

בתחום הרפואי, התמקד הדו"ח בהבטחה הגלומה ברפואה מותאמת אישית, המבוססת על בינה מלאכותית, גנטיקה ואיסוף מידע רציף. רפואה מותאמת אישית יכולה לשפר את הרפואה תוך הורדת עלויות הרפואה, שהופכות להיות לא בנות קיימא, וכן לשפר את התפוקה של חברות התרופות, מבחינת יחס ההשקעה למספר התרופות החדשות המאושרות.

לדברי כותבי הדו"ח, ישראל, שלא ניצלה עד כה את היכולות שלה בתחום המחקר והרפואה לשם השגת עמדת יתרון בסקטור פיתוח התרופות העולמי, נמצאת כאן בעמדה מצוינת לשלוט בשוק זה, בשל השילוב הנמצא כן בין: מערכת רפואית מתקדמת, מידע רב שכבר נאסף על החולים, יכולות בתחום הביג דאטה ונכונות ממשלתית לתמוך במהלך. מבחינת המחקר הרפואי, זוהה כשל בשלב העברת הידע מן האקדמיה אל גורמים תעשייתיים, והרשות מצביעה על הצורך לערב גורמי תעשייה בפעילות האקדמיה בשלב מוקדם יותר. כמו כן נכתב כי מימון ניסויים קליניים רחבי היקף הוא עמק מוות עבור חברות פיתוח תרופות מישראל, וכי שימוש במידע גנומי ומערכות ביג דאטה כדי לצבור ידע שיכול לאפשר להקטין ולקצר ניסויים כאלה, יכול לעזור לחברות התרופות.

עוד כתבות

אסדות קידוח נפט / צילום: shutterstock

משחקי הנפט: מהפכת הפצלים בארה"ב שטרפה את הקלפים

תמו הימים של מונופול אופ"ק על ייצור נפט ותלות של ארה"ב בזהב השחור של המזרח התיכון ● במקום העולם הישן קם עולם חסר יציבות של מלחמת כל בכל על שוקי היצוא לנפט ● הסנקציות על איראן מוציאות אותה ממשחק הנפט העולמי, והתמשכותן משרתת את כל יתר השחקנים בזירה

פרויקט תמ"א 38 בראשל"צ / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

צריך לתת לתמ"א 38 למות בכבוד

ההחלטה להאריך את תוקף תוכנית תמ"א 38 לשלוש שנים נוספות אמורה להביא לתקופה של ודאות תכנונית ● עם זאת, התנגדות חלק מהעיריות, ובראשן עיריית ת"א, מסמנת כי יהיה קשה לשמור על התוכנית בחיים ● דעה

פרויקט תמ"א 38./ צילום: איל יצהר

הולנת"ע: סמכויות הוועדות המקומיות יורחבו והן יוכלו לאשר תוכניות לחיזוק מבנים ללא צורך בהיתר בנייה

הוועדה המליצה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לסיים את תמ"א 38 בעוד שלוש שנים, שבמהלכן בקשות להיתרים יטופלו כרגיל

בני גנץ בבאר שבע, יום ג׳ 3 בספטמבר / צילום: אבישי פינקלשטיין, יח"צ

הזדמנות וחשש בצידה: המנדט עבר לבני גנץ. מה צפוי לו בימים הקרובים?

אחרי שלא הצליח להרכיב ממשלה, בנימין נתניהו החזיר אתמול את המנדט לנשיא המדינה בצעד נדיר ● האם יו"ר כחול לבן בני גנץ יכול להצליח?

ניצן הורוביץ / צילום: איל יצהר, גלובס

האם אפשר להקים ממשלה גם ללא תמיכת רוב חברי הכנסת?

שתי מערכות הבחירות האחרונות המחישו עד כמה קשה לקבל את אמון הכנסת להרכבת ממשלה ● מה קשה יותר: להקים ממשלת מיעוט או להפיל אותה? צללנו ללשון החוק ● המשרוקית של גלובס

חיים ביבס / צילום: איל יצהר

חיים ביבס: השלטון המקומי יממן שליש מפרויקטים להתחדשות עירונית וחיזוק מבנים בפריפריה

למרות הצהרה זאת, יו"ר המרכז לשלטון מקומי מתנה את הצעד בכך שהממשלה תשלים את מימון הפרויקטים ● כמו כן הוא הודיע כי המרכז מתנגד להארכת תמ"א 38 ללא הסדרה תקציבית של התחדשות עירונית ביישובי הפריפריה

פסולת / צילום: איל יצהר

המדינה נאבקת בהטמנת הפסולת – והתעשיינים מתלוננים על ייקור העלויות

"המשרד להגנת הסביבה נכשל מזה מספר שנים בקידום של פתרונות למחזור וטיפול בפסולת ולמרות זאת, הוא פועל במטרה להקשות על תפעול המטמנות האקולוגיות שמהוות כיום פתרון מוסדר יחיד לפסולת הביתית", כך אמר ד"ר אלי אברמוב, יו"ר איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה שבהתאחדות התעשיינים

שרון בן צבי / צילום: גלי חרמון

ליאורה עופר ממנה סמנכ"לית שיווק חדשה בעופר השקעות

חברת עופר השקעות הודיעה על מינויה של שרון בן צבי, עד לאחרונה סמנכ"לית השיווק בקבוצת משולם לוינשטין, לתפקיד סמנכ"לית השיווק והנכסים בחברה ● וגם: חברת נטו של דודי עזרא תסתפק בתשלום מופחת מהחברה-הבת

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

נעילה חיובית בוול סטריט; טבע זינקה 8.8% לאחר שאישרה הדיווח על הסדר בפרשת האופיואידים

הסוחרים ממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחויות בנוגע לברקזיט ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ● עונת הדוחות נכנסת השבוע להילוך גבוה ●  טבע אישרה את הדיווח בוול סטריט ג'ורנל, לפיו החברה ושלוש חברות נוספות שנתבעו בגין שיווק של משככי כאבים אופיואידים ממכרים, הגיעו להסדר פשרה

כבשים / צילום: שאטרסטוק

החברה הזו מייצרת מוצר אחד בלבד שמתאים לארון של כל אחד - ועל הדרך רוצה להפיץ מסר של קיימות

מסר של קיימות סביבתית: חברת Sheep הבריטית מוכרת מהשבוע מוצר אחד בלבד - סוודר יוניסקס מצמר מרינו, אליו יוצמד תג NFC הניתן לסריקה, דרכו יכול לובש הסוודר ללמוד על הכבשה "שלו" ולקבל עדכונים על מצבה ● והמחיר? לא זול בכלל: 234 דולר

חיים כצמן, מבעלי גזית גלוב ועמוס לוזון, בעלי קבוצת א.דורי  / צילומים: תמר מצפי

כבר לא עסקת חייו: השיעור שקיבל עמוס לוזון מההשקעה בדורי בנייה

מי שהייתה אחת מחברות הבנייה הבולטות בארץ עשתה בשבוע שעבר עוד צעד לקראת סופה עם הגשת בקשה להקפאת הליכים ● מה שנראה כעסקת חייו של עמוס לוזון, לנוכח זינוק 1,000% במניה לאחר שהשתלט על קבוצת א.דורי, נראה כעת פחות זוהר: המניה צנחה ב-70% מהשיא, ותשואות האג"ח קפצו

התמכרות למשככי כאבים  / צילומים: shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כך התמכרה האומה האמריקאית למשככי כאבים. ואיך הסתבכה גם טבע הישראלית בפרשה

מספרי מקרי המוות בארה"ב משימוש בתרופות אופיואידות עלה ב-2018 לכ-70 אלף איש בשנה, לעומת כ-8,000 בסוף שנות ה-90 • מדוע התרחש הזינוק במספר מקרי המוות, מי אשם במגפת ההתמכרות ואיך הסתבכה חברת טבע הישראלית? • גלובס מאמ;לק

השופט גרשון גונטובניק / צילום: אלון רון

כך הוליד אחד המשפטים הסוערים שנוהלו בישראל בעשור האחרון שופט שמצליח לעצבן גם את הבנקאים וגם את עורכי הדין

הקריירות של עורכי הדין שייצגו בתחילת העשור את עו"ד יעקב וינרוט במשפט שניהלה נגדו המדינה, המריאו מאז ● יוצא הדופן היחיד מאותו צוות הגנה הוא גרשון גונטובניק שהחליט ללכת לשיפוט, ופסק השבוע באופן יצירתי ואמיץ נגד שכר-הטרחה הגבוה של "חבריו" מהעבר

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

היתר מיותר? איך הפך מדד יתר 60 לכבשה השחורה של מדדי המניות בת"א

אין זו השנה הראשונה שבה מדד מניות היתר מאכזב קשות את המשקיעים בו ומציג ביצועי חסר ניכרים ביחס למדדי מניות השורה הראשונה ● הפיזור הסקטוריאלי של יתר 60 הוא עקב האכילס של מדד זה, ונדרשת מחשבה מחודשת בעניין

מלך תאילנד ובת הלוויה שהודחה מתפקידה / צילום: Royal Household Bureau, רויטרס

מלך תאילנד הדיח את בת הלוויה שלו בשל "חוסר נאמנות"

מלך תאילנד מאהה וצ'יראלונגקון שלל מבת הלוויה שלו סינינט וונגווג'ירפקדי את הדרגות ואת התארים שלה ● בהודעה רשמית מטעם המלוכה נכתב כי סינינט ניסתה "לרומם את עצמה לאותו מעמד כמו המלכה"

אורי רוזן, מנכ"ל מאקו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"העולם הוא לא רק דיווחים על פוליטיקה והפצצות בסוריה"

הסירוב לתפקיד מנכ"ל חדשות 13 ● ההתחממות על הקווים במגרש מול ynet ● החשש מפני ענקיות האינטרנט הבינ"ל ● ולמה לא תמיד צריך אג'נדה גאה ● מנכ"ל מאקו אורי רוזן סוגר למעלה מ-6 שנים באתר, ומבחינתו – שרק יהיו עוד כאלה ● "אוף דה רקורד"

הנשיא טראמפ ונתניהו / צילום: רויטרס Carlos Barria

"אתה אדיר!" טראמפ מברך את נתניהו ליום הולדתו ה-70

נשיא ארה"ב חתם בסוף הברכה לנתניהו בכתב ידו והוסיף: "אתה אדיר" ● אמש קיבל נתניהו גם שיחת טלפון אישית מהנשיא פוטין

בני גנץ / צילום: שריה דיאמנט

בית הנשיא הודיע לראשי סיעות הכנסת ה-22 על העברת המנדט לגנץ

יו"רית הימין החדש, איילת שקד: אין בכוונתנו לנהל מו"מ עצמאי בנפרד מגוש 55 ● בכחול לבן אמרו ל"גלובס" כי בכוונתם לפנות לכל הסיעות בכנסת ה-22, אך הדגישו כי הטלפון הראשון שלהם יהיה לליכוד

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה

לקראת תביעה ראשונה במשבר הטונה: ויליגר נגד ארומה ת"א

ויליגר מאיימת לתבוע את רשת בתי הקפה וטוענת לירידה במכירות ולנזקים כספיים כבדים שנגרמו לה בעקבות אזכור שמה בפרשה, ובעיקר אחרי שממצאי הבדיקות הוכיחו כי ארומה ת"א היא שאחראית לליקויים בטונה שמכרה ללקוחות

רומן זדורוב / צילום: חגי אהרון

למרות התחייבות שרת המשפטים, הפרקליטות סירבה לאשר בדיקות DNA נוספות על גופה של תאיר ראדה בזירת הרצח

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה ל"גלובס" כי "עד כה בוצעו מספר בדיקות ומעבר להן לא נמצא צורך בביצוע בדיקות נוספות" ● משרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, נמסר: "כל בדיקה שיכולה לשפוך אור ולתת מידע חדש צריכה להיעשות, מבלי לחסוך בכסף או בכוח אדם"