דונלד טראמפ, אנדרס מנואל לופז אוברדור / צילום: מארק ניימן-לע''מ, רויטרס, shutterstock, עיבוד תמונה:
משאבי הטבע שמקסיקו משופעת בהם, בין היתר נפט, כסף ונחושת, היו אמורים להספיק לה כדי להפוך למובילה עולמית במדדים כלכליים וחברתיים. אך המציאות במדינה רחוקה מכך שנות אור. מאחורי היופי עוצר הנשימה של חופי מקסיקו, מתחוללת דרמה שלא הייתה מביישת אף סדרה איכותית: שחיתות של הממשל לצד קרטלים של סמים שהחריבו במדינה כמעט כל חלקה טובה. תחלואות השלטון והשחיתות הובילו להעמקת הפערים הכלכליים והחברתיים במקסיקו, וליצירת שכבת עוני מאוד עבה.
המשבר שחוותה מקסיקו ב-1994 האיץ את הפיתוח הכלכלי והביא את המדינה להיות מדורגת ה-11 בגודלה בעולם במונחי כוח קנייה, עם תוצר בשווי 1.1 טריליון דולר. מאז 1994, כלכלת מקסיקו מציגה יציבות שתומכת באינפלציה איתנה, ריבית נמוכה ושכר שעולה בקצב יציב. עם זאת, הפער העצום ברמת החיים והפיתוח בין האזורים העירוניים לכפריים נותר הגורם המעכב העיקרי להמשך התפתחותה של מקסיקו. פערים אלה הם כר פורה לשחיתות גואה ולפשע.
מיקומה הגיאוגרפי של מקסיקו מאפשר לה יתרון יחסי מובהק. מצפון היא חולקת גבול לאורך 3,000 ק"מ עם ארה"ב, מדרום יש למדינה גישה חופשית לשווקים המתפתחים של אמריקה הלטינית וממזרח שוכן מפרץ מקסיקו העשיר במשאבי טבע. היתרון היחסי בא לידי ביטוי בהסכמי סחר שאחראים לרוב המוחלט של היקף היצוא שטיפס ליותר מ-400 מיליארד דולר בשנים האחרונות.
אחד ההסכמים החשובים ביותר לכלכלה המקסיקנית הוא הסכם הסחר הצפון-אמריקאי (NAFTA). מאז כינונו, גם כן ב-1994, הוא הביא לזינוק היקף היצוא המקסיקני לארה"ב לכ-80% מסך היצוא של המדינה. לאחרונה נפתח ההסכם לדיון מחודש כחלק ממדיניות הסחר החדשה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. כעת הוא מעניק תמריצים לשימוש בתוצרת הפנימית של שלוש המדינות שחברות בו (ארה"ב, קנדה ומקסיקו), מחיל רגולציות סביבתיות, הסכמי עבודה ושמירה הדוקה יותר על קניין רוחני. החתימה על ההסכם בסוף נובמבר האחרון אחראית ככל הנראה לסנטימנט החיובי של המשקיעים כלפי מקסיקו.
השווקים הופתעו מנכונותו של הנשיא החדש אנדרס מנואל לופז אוברדור, או בקיצור "אמלו", לקבל את הסכמי הסחר החדשים. הפתעת השווקים נובעת מכך שמאז שנבחר לתפקיד ביולי ועד שהושבע בדצמבר, דאג אמלו להבהיר לכולם שיש בוס חדש במקסיקו. בצעד חריג הוא הודיע באוקטובר כי ממשלתו החדשה תבטל את פרויקט בנייתו של נמל תעופה חדש, שעלותו מוערכת בכ-13 מיליארד פזו מקסיקני, זאת כאשר שליש ממנו כבר הושלם. מדובר על "שוק" במונחים פיננסים שכן מחזיקי האג"ח, שסמכו על כך שיש להם בטוחות ממשלתיות, חוו זינוק של כ-40% בתשואה לפדיון. פעולה זו העבירה מסר מאוד בעייתי לקהילה הפיננסית - תחת הממשלה הנוכחית, אין השקעות בטוחות במקסיקו. מיותר לציין שלא עבר זמן רב עד שסוכנויות הדירוג פיץ' וג'יי.פי. מורגן חתכו את תחזיות הצמיחה שלהן למקסיקו על רקע אי ודאות פוליטית.
ועם כל ההתרחשויות הללו, לא ברור איך ממשלת השמאל החדשה בראשותו של אמלו מתכוונת לקיים את הבטחות קמפיין הבחירות שלה ולהרים מיליונים אל מעל לקו העוני. במיוחד לאור העובדה שהממשלה הקודמת השאירה אחריה צמיחה כלכלית לא מספקת והתקדמות מדשדשת בטיפול בפערים החברתיים. ברור לכל שפתרון בר-קיימא הוא צמיחה כלכלית שתייצר יותר משאבים שיוכלו להיות מופנים לרווחה, אך הדבר יקרה רק בשילוב המדיניות הציבורית המתאימה. הממשלה החדשה לא תוכל להשיג רווחה באמצעים מלאכותיים של מדיניות מרחיבה, שכן התבססות על צריכה לשם צמיחה תאלץ בסופו של דבר לספק מימון מחסכונות וממשאבים עתידיים. כאשר השימוש במשאב זה יגיע לכדי מיצוי (והוא תמיד מגיע לידי מיצוי בשלב מסוים), היכולת של הממשלה לתמוך בשכבות החלשות באמצעים מלאכותיים תתפוגג ומצבם יחמיר. כל שצריך לעשות הוא להסתכל על ההתרחשויות בארגנטינה וונצואלה בשנים האחרונות.
צמיחה גבוהה ומתמשכת דורשת השקעה בהון האנושי וחומרי. לכן על אמלו להביא להגדלת ההשקעות במשק. לא ניתן לעשות זאת ללא המגזר הפרטי, שכמובן ייכנס מתחת לאלונקה רק אם ישררו ודאות וביטחון בסביבה העסקית, עם כיבוד זכויות קניין. העובדה שהתעשייה המקסיקנית נשענת ברובה על הצרכן האמריקאי לא מסבירת פנים לאור העובדה שפניה של ארה"ב להאטה בחלק האחרון של 2020. לכן לאמלו נותרה קצת יותר משנה למשוך אליו את המשקיעים בחזרה.
טראמפ נחוש להקים חומה ולאלביט מערכות יש ניסיון
התרחבות הפער הסוציו-אקונומי במקסיקו בעשורים האחרונים הובילה מיליוני מקסיקנים לעשות את הדרך המסוכנת והמפותלת לעבר הגבול עם ארה״ב בכדי לברוח מעוני מחפיר ורעב. למרות מאמצים רבים שנעשו בעבר במטרה להגביל הגירה זו מצד האמריקאים, המקסיקנים ממשיכים לנהור בהמוניהם לנקודות המעבר בתוך 3,360 הקילומטרים המפרידים בין מקסיקו לארה"ב, בתנאי שטח קשים, שאותם חלקם אינם שורדים.
האמריקאים, מהצד השני, ניסו לשלוט בדרכים רבות בהגירה הלא חוקית לתוך ארה"ב. למרות זאת, חלה עלייה במספר המהגרים הלא חוקיים שנכנסים לתוך ארה"ב. הגירה זו ממקסיקו הייתה לאחד מיסודות מצע הבחירות של הנשיא טראמפ, והוא טען שיש לבנות מחסום יבשתי גדול וחומה מבוצרת בגבול על מנת לעצור את ההגירה הלא חוקית, שפוגעת לדבריו באזרחי ארה"ב - ושאת עלותה תשלם מקסיקו.
נראה שנושא בניית החומה בוער לאמריקאים היום יותר מתמיד נוכח ההידרדרות שנרשמה במצב הכלכלי של מקסיקו, שהובילה בבחירות האחרונות לעליית מפלגת השמאל לשלטון. החשש הגדול של האמריקאים מהמפלגה הסוציאליסטית הוא הניסיון להשליט כלכלה "וונצואלית" במדינה שתוביל למשבר עמוק עוד יותר שיתגלגל לפתחה של ארה"ב ויגביר את גל ההגירה הבלתי חוקי מהמדינה.
חששות אלו נעוצים במצע של הנשיא הנבחר הכולל חיזוק ועדי העובדים, העלאת השכר ויצירת מיליוני משרות ממשלתיות. אז נראה שיש כוונות טובות, אבל ידוע שעם כוונות טובות לא הולכים למכולת. חלק מהכלים שבהם עשויה מפלגת השמאל להשתמש לא הוכחו כיעילים במדינות אחרונות ורק העמיקו את המשבר בהן.
לכן אנו מעריכים שנשיא ארה"ב נחרץ בהיבט של בניית הגדר. הערכה זו מובילה אותנו ישירות לחברות שמפתחות אמצעים וטכנולוגיות להגנה על גבולות, וישן להן גם פעילות ונוכחות בארה"ב כדוגמת אלביט מערכות הישראלית. מדובר בפרויקט שהיקפו מיליארדי דולרים רבים ומעורבותה של אלביט מערכות בו צפויה להיות ארוכת שנים.
אלביט מערכות מספקת פתרונות אינטראקטיביים לגבול החכם באמצעות חברת הבת בארה"ב. הפתרון של החברה מתבסס על הקמת מגדלי תצפית שמשלבים שורה של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים: מערך מגוון ומקיף של חיישנים מתוחכמים, מערכות לניטור וניתוח מידע, מערכות תקשורת חדישות ומערכות שליטה ובקרה מתקדמות. על פי דיווחים, אלביט החלה לפני כשנה את עבודתה ברצועת שטח של כמה מאות ק"מ בגבול של מדינת אריזונה ובהמשך היא צפויה להתרחב גם לאזורים נוספים. החברה הייתה מעורבת בעבר בפרויקטים להבטחת הגבול עם מקסיקו גם בהיבט של הברחות סמים. אלביט מספקת בין היתר ציוד מעקב, כגון מכ"מים ומצלמות על מגדלים קבועים במטרה לסייע לרשויות לזהות ולעקוב אחרי גורמים לאורך הגבול. בנוסף, בהיבט המנהרות נציין כי הדיווחים מורים על הברחה של אלפי ק"ג של סמים מדי חודש ובנוסף מהגרים ופעילי טרור. לשם כך, נדרשה אלביט לתת פתרון גם לבעיה זו על פי מערכת דומה שפיתחה והייתה שותפה להקמתה בגבול רצועת עזה.
הכותבים הם כלכלן ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע