גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בני גנץ ממשיך לשתוק - אבל אם יהיה שר הביטחון, עמדתו בנוגע לתקציב דווקא ברורה

שתיקתו הממושכת של הרמטכ"ל לשעבר מותירה בערפל את עמדותיו בתחומים רבים, אבל לפחות בנושא תקציב הביטחון אפשר להסיק מהקריירה הצבאית שלו כי גם אם ימונה לשר הביטחון, הוא לא יהיה תומך נלהב בקיצוץ תקציב המשרד ובהתייעלות בצה"ל ● פרשנות

בני גנץ / צילום: אביב חופי
בני גנץ / צילום: אביב חופי

אלת היופי בירכה את בני גנץ כבר מזמן וניכר שגם אלת המזל הטוב מסמפטת אותו עד מאוד: היא כבר הופיעה בחייו כמה פעמים. אחת מהן הייתה לפני 8 שנים, כשמינויו של יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל שיחליף את גבי אשכנזי עלה על שרטון, סביב פרסום השימוש החורג שעשה המועמד לרמטכ"לות בשטח ציבורי בסמוך לביתו במושב עמיקם.

באותם הימים גנץ כבר שם את פעמיו לחיים האזרחיים. אלא שאז הוא נקרא לדגל, מונה לרמטכ"ל, עלה שוב על מדים ואחת הפעולות המיידיות שלו הייתה לסלק את "הפגר ששכב במרכז החדר" והבאיש את הקריה. ה"פגר", כך כינה גנץ את פרשת "מסמך הרפז", פורסם כחצי שנה קודם ופתח תיבת פנדורה על יחסיהם הרעילים של הרמטכ"ל היוצא גבי אשכנזי ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, קצינים ובעלי תפקידים במערכת הביטחון.

השאלות הפתוחות

בפעם האחרונה ליטפה אלת המזל את הבלורית של גנץ בקיץ האחרון, כשהתברר שתקופת הצינון שלו מצה"ל חושבה באופן שגוי ובכוחו להתמודד לכנסת כבר בבחירות הקרובות. מאז, הוא מקפיד על שתיקה ארוכה, ארוכה עד מאוד, שמטיסה למעלה את מספר המנדטים שמנבאים לו הסקרים, בין 14 ל-16, כ-90 יום לפני הבחירות.

חרף שתיקתו המתמשכת, לגנץ כבר יש מפלגה, "חוסן לישראל" שמה, יש לו כוונה להיות שר בכיר ומשפיע בממשלה הבאה, ויש לו גם מחזרים להוטים - בשלב הזה כמעט כל נציגי המערכת הפוליטית משחרים לפתחו.

בד-בבד, השתיקה הממושכת והאניגמטיות שהוא גזר על עצמו כבר היוו עבור כמה פוליטיקאים סיבה לנגח אותו: מאלה שטוענים ש"הוא לא אומר כלום כי אין לו מה להגיד", ועד לאלה שמגלגלים מסביב לשתיקתו הלצות, מדמים אותו לתינוק שכולם מחכים שכבר יתחיל לדבר, אך בינתיים מוציא מפיו רק הברות ראשונות. 

בשבת שעברה השר יואב גלנט, כיום נץ פוליטי מוצהר שלו, שערק משורות "כולנו" לשורות הליכוד, הסביר, לשיטתו, את שתיקתו של הרמטכ"ל לשעבר: "אני יודע למה הוא שותק, וגם אלפי קצינים ששירתו תחת פיקודנו יודעים למה הוא שותק". גורם צבאי בכיר ששירת במשך שנים ארוכות לצדם של גנץ וגלנט הגדיר את דבריו של האחרון כ"קשקוש מקושקש".

כשגנץ יפתח את הפה, יחשוף את השקפת עולמו המלאה, יספר על דעותיו ויגיד כיצד הוא רואה את עתיד מדינת ישראל היהודית לצד מיליוני פלסטינים בגדה ובעזה בלי שום אופק להסדר מדיני, בלי עתיד, בלי תקווה ושלום - גם אלה שמאוד רוצים היום שהוא ירוץ איתם לכנסת מחר, יפנו אליו חצים ארסיים בניסיון לקעקע את דמותו. כבר היו כמה שניסו לעשות סיבוב משלהם סביב לפעילותה בשמאל של רעייתו של גנץ, רויטל.

אחרים כבר עסוקים בצחצוח החרבות לקראת קרב, ומי יודע למה התכוון בדיוק מי שהתכוון בליכוד, כשסיפר לתקשורת על אותו "תיק גנץ", שבונים בימים אלה פעילים במפלגת השלטון בניסיון לסדוק את תדמיתו של הכוכב הבא של החיים הפוליטיים הישראליים 2019.

"לא חיים בשווייץ, אלא במזרח התיכון"

בממשלה העתידית שתקום כאן באביב הקרוב גנץ ירצה להיות שר הביטחון, התפקיד הרלוונטי והטבעי ביותר למי שפיקד על צה"ל בין 2011 ל-2015, שנים שהתאפיינו בשינויים אזוריים דרמטיים, מבצע מדמם וממושך בעזה ו"נאום הכלניות" שכבר הוצא מהקשרו - ויוצא מהקשרו עוד ועוד פעמים בעתיד הקרוב.

הרבה על החזון שגנץ ינסה להביא איתו למשרד הביטחון אין לדעת, וזאת בין השאר בשל שתיקתו: "הוא לא רפורמטור גדול וגם בתפקידיו בצבא הוא לא היה כזה", אומר קצין בכיר לשעבר: "בשבוע שעבר הלך לעולמו משה ארנס, שבתקופתו כשר ביטחון נעשו דברים גדולים: הוא הותיר חותם משמעותי על כל מערכת הביטחון, עד לימים אלה ממש, מהפיתוח של טילי החץ, הקמת להק המסוקים בחיל האוויר, שיגור של לוויין ביון לחלל בניגוד לדעה של צה"ל עצמו, הקמת פיקוד העורף ועוד ועוד. איך גנץ יהיה כשר ביטחון? פה דיון מו"גים (מבצעים וגיחות), שם ישיבת קבינט, שם עוד סיור באיזו יחידה או בחברה ביטחונית. הוא עשוי להזכיר בסופו של דבר את בוגי יעלון בתפקיד שר הביטחון".

בוועידה כלכלית שנערכה לפני כשנה, גנץ נתן את ההופעה הפומבית האחרונה שלו בטרם הסתגר באותה שתיקה שמטריפה ומלהיטה את כל המערכת הפוליטית. כשברקע הדשדוש המתמשך במישור המדיני, גנץ אמר שהסדר עם הפלסטינים הוא אינטרס ישראלי: "לשם, להסדרה מדינית, אנחנו צריכים לחתור ולשם אנחנו צריכים להגיע", הוא אמר: "ואני לא חושב שאנחנו צריכים להיות שבויים של קיפאון לאורך זמן. כל זה כמובן, מבלי שאנחנו מוותרים כהוא זה על השיקולים הביטחוניים כי אנחנו חיים באמת במזרח התיכון ולא בשוויץ".

"המלחמה העתידית עולה על כל דמיון"

יהיה מעניין לראות כיצד ישראל, שבני גנץ הוא שר הביטחון שלה, תילחם בטרור העפיפונים ובלוני התבערה שייתכן שעם בוא הקיץ, ישובו ויחרכו את השדות חקלאיים בעוטף עזה וביישובי הדרום. יהיה מעניין לראות כיצד הוא יוביל מהלכים שיבטיחו תקווה לעזה, נוכח המשבר ההומניטרי שהולך ומחריף ברצועה, אם יפעל להקמת נכסים או מערך כזה של אינטרסים בעזה שיהיו הדבר שחמאס יחשוש להפסיד לפני שיטווח את ערי ישראל ברקטות ובטילים.

"מעבר של נשק אסטרטגי לידיים לא רצויות, חשיפה של מנהרת תופת שמגיעה לפתחו של יישוב, מטען שפוגע בסיור בפתיחת ציר שגרתית - והתוצאות שעלולות להתפתח בכל אחד מאירועים אלה הן רק דוגמאות בודדות אך רלוונטיות ואקטואליות מהימים האחרונים ממש", כך אמר בסקירה שנתן גנץ הרמטכ"ל באוקטובר 2013 במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. את אותם הדברים הוא יכול להגיד גם היום, יותר מ-5 שנים אחר כך.

גנץ הוסיף ושירטט קווים למלחמה הבאה, הדמיונית, שעלולה לפרוץ כאן בכל רגע בחסות השינויים האזוריים הדרמטיים: "זו מערכה שראשיתה תיתכן בטיל מדויק לעבר בניין המטכ"ל שיפגע בלב הקריה בתל-אביב, או במתקפה קיברנטית על אתר שמספק שירותים יום יומיים לאזרחי ישראל. הרמזורים יפסיקו לפעול או שהבנקים יושבתו. 

"היא יכולה להיפתח במנהרת תופת שתביא לקריסה של גן ילדים או בהסתערות המון על יישוב סמוך גדר. היא יכולה להיות משולבת בכל אלו והאפשרויות עולות על כל דמיון", אמר והוסיף: "ארגון הטרור העתידי הזה, מוכר יותר או מוכר פחות, יכול להבעיר בפעולתו את כל הגבולות למערכה רב-זירתית מיידית. חיזבאללה ישגר מטחי טילים לעבר יישובי הגליל, כוחות שלו יחלו לבצע ניסיונות חדירה אל יישובי הגולן. רמת הדיוק של הטילים תעלה מאוד, ואם חיזבאללה יבחר לפגוע במטרה נקודתית כמעט בכל שטח מדינת ישראל - הוא ידע לעשות זאת. מטחים דומים ישוגרו גם לכיוון אילת על ידי ארגון אחר שפועל במתואם עם חיזבאללה או בידי כל מי שיבחר להצטרף לחגיגה. במקביל, מאות פעילי חמאס יעשו את דרכם למחסום ארז או אל עבר החטיבה הצפונית בעזה. נשמע לכם דמיוני? אני לא סבור שכך".

באותו הנאום גנץ דיבר על הנוף הפסטורלי של רמת הגולן, זרועת הבזלת ושטופת הנחלים, שיכול להשתנות במפץ רגעי לשדה קרב של דם, אש ותמרות עשן. לדבריו, מהרגע שפורצת מלחמה, כפויה או יזומה, ומדינת ישראל משלמת בדמים על כל שעה שבה השגרה נפגעת - ולכן האינטרס המרכזי לקיים מערכה צבאית קצרה ככל שניתן. 

פחות משנה אחרי אותו נאום במרכז בגין-סאדאת, בקיץ 2014, גנץ פיקד על צה"ל שיצא למבצע צוק איתן בעזה. 51 ימים ארך המבצע הזה, והיה למערכה הצבאית הארוכה ביותר של ישראל, מלבד מלחמת העצמאות ב-1948. 68 חיילים נפלו בקרבות, עוד 6 אזרחים נהרגו מאש ארגוני הטרור ברצועה.

"תשמור על כבודם של לובשי המדים"

ספק אם גנץ יזדקק לדוחות מודיעיניים עדכניים כדי להבין שמאז שפשט מדים ונהיה סחורה פוליטית לוהטת לא חל כל שינוי חיובי במורכבות הזירה שמאתגרת את צה"ל ואת מערכת הביטחון: האיומים שעליהם הוא דיבר ב-2013 הפכו עמוק לתוך תקופת הכהונה של מחליפו איזנקוט למטרות שחיל האוויר מפציץ בסוריה, בניסיון להקשות על איראן לחמש את חיזבאללה בנשק מתקדם, ולהקנות לה יכולות לדייק את ארסנל הטילים שלה לקראת מלחמה עתידית עם ישראל. ועזה? היא אותה עזה, רק עצבנית יותר.
נוכח התממשות האיומים והצפי להתפתחותם ולהקצנתם בשנים הקרובות, שר הביטחון הבא, שאולי יהיה גנץ, יצטרך לשמור על המסגרת התקציבית של משרדו - משימה שמעכשיו לא תהיה קלה נוכח בור תקציבי של מיליארדי שקלים ששר האוצר העתידי יבקש לכסות.

בתקופת כהונתו כרמטכ"ל, הוא כבר התנסה בקיצוצי תקציב, עצר לפחות פעמיים תוכניות אימונים והידק את החגורה - לא בלי מחאה: כשבתחילת 2012 שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, הציג בישיבת הממשלה תוכנית לקיצוץ רוחבי שכולל גם את מערכת הביטחון, פרץ בין השניים עימות שפרטיו דלפו החוצה ועשו כותרות גדולות: גנץ הגדיר את דבריו של שטייניץ כ"הבל הבלים", שטייניץ נזף בו על כך שכקצין לובש מדים עליו להנהיג סגנון אחר, וגנץ קם ממקומו, הניף אצבע והטיח בשר האוצר: "אני זוכר שאני לובש מדים יותר טוב ממה שאתה זוכר שאני לובש מדים. שמור בדבריך על כבוד לובשי המדים".

מאז, שרים התחלפו, המציאות הביטחונית נשארה: שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון ושר האוצר, משה כחלון, חתמו על הסכם שמסדיר את הוודאות התקציבית של צה"ל ושל מערכת הביטחון לשנים הבאות, ועל בסיסו הם פועלים עם מסגרת תקציבית שנתית של כ-70 מיליארד שקל בשנה. שר הביטחון לשעבר, ליברמן, כבר דרש בכהונתו תוספת של יותר מ-8 מיליארד שקל לביטחון. האם גנץ, כשר ביטחון עתידי, יוסיף וידרוש כסף? סביר להניח שכן, כי במערכת שזוללת מיליארדים, ויעילותה, למרות ההבטחות לרפורמות, מוטלת בספק - תמיד צריך כסף.

תקופת כהונתו של גנץ כרמטכ"ל התאפיינה במאמץ גדול להגביר את השקיפות והבקרה בצבא. על הכוונת של האוצר היו נתוני השכר והפנסיה של אנשי הקבע ובמיוחד תוספת הרמטכ"ל השנויה במחלוקת - שלאוצר לא היה שמץ של מושג כיצד היא מחולקת. הימים נזכיר הם ימי המשבר הכלכלי העולמי וחשש אמיתי ליציבות התקציבית ולגורל תקציבי המשרדים האזרחיים. המאמצים של האוצר נתקלו בהתנגדות גדולה מצד גנץ, בתיאום עם שר הביטחון אהוד ברק. רק התערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו לטובת האוצר אפשרה את הכנסת השקיפות והבקרה התקציביים לצבא. באוצר התרשמו כי מעבר לשיקולים הטקטיים, גנץ אינו מגלה הבנה לאינטרס של מערכת הביטחון לניהול כספי תקין לשקיפות ולבקרה. גם לנושאי התייעלות במערכת הביטחון לא נמצאה אוזן קשבת אצל הרמטכ"ל גנץ. מספר אנשי הקבע זינק בתקופת כהונתו של גנץ. כל ההערות האלה הופכות לרלוונטיות עוד יותר בגלל היחס הענייני שגילה הרמטכ"ל היוצא גדי אייזנקוט, שקיבל על עצמו מאמצי התייעלות מתוך הבנה שהכסף יילך בסופו של דבר להתעצמות הצבא.

השאלות הפתוחות

¡ האם יבין שיש לשמור על מסגרת תקציבית במשרד הביטחון ויסכים לקיצוצים בתקציב?
¡ האם יוסיף להתנגד כפי שעשה כרמטכ"ל לשקיפות והבקרה בצבא לגבי השכר והתוספות לאנשי הקבע?
¡ האם ימשיך לעמוד על חתירה להסדר מדיני, כפיר שהצהיר בוועידה כלכלית לפני שנה, בכל קואליציה שיהיה חבר בה?
¡ איך יעדיף להילחם בטרור העפיפונים ובלוני התבערה אם יתחדש בקיץ ואיזו עמדה ינקוט לגבי המשבר ההומניטרי המתהווה בעזה?
¡ האם יהיה נאמן להצהרתו שישראל משלמת בדמים על כל יום של מלחמה, או יסכים להתמשכות מערכה כפי שהיה בצוק איתן?

עוד כתבות

דוד פורר / צילום: רפי דלויה	,

עסקת בזק: הראל ואלטשולר התנגדו והצעת סרצ'לייט לא זכתה לרוב הדרוש

(עדכון): באסיפת מחזיקי איגרות החוב (סדרה ג') של ביקום לא זכתה ההצעה לרוב מינימלי דרוש של 75% מקרב משתתפי האסיפה ● זאת לאחר ששניים מהמחזיקים העיקריים באג"ח - חברת הראל ובית ההשקעות אלטשולר שחם, הצביעו נגדה

טל גרנות גולדשטיין, מנכ"לית HOT / צילום: יחצ

פירות הבאושים של השוק הסיטונאי: הוט אולצה להעלות את מחירי האינטרנט

החברה הודיעה על העלאת מחירים בחבילת ה-200 מגה, וזאת בעקבות התערבות משרד התקשורת, שקבע כי הוט מוכרת את החבילה במחיר נמוך יותר מאשר היא מוכרת את שירותי התשתית שלה לפרטנר או לסלקום במסגרת השוק הסיטונאי

שיאים נשברים בוול סטריט / צילום: Reuters, Brendan McDermid

נעילה ירוקה בוהקת בוול סטריט; מדד הדאו ג'ונס טס 1.44%

נגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, ציין כי הבנק המרכזי עשוי לבצע הפחתת ריבית נוספת אם האינפלציה לא תגיע ליעד ● דריכות לקראת הודעת הריבית של הפד מחר ● פייסבוק עולה בהמשך לזינוק של 4% אתמול ברקע להשקת המטבע הדיגיטלי שלה ● עליבאבא מזנקת ב-5% לקראת הרישום הכפול בהונג קונג

גיל קוטלר \ צילום: תמר מצפי

גיל קוטלר עוזב את אי.די.בי ועובר לקבוצת תשובה

כפי שנחשף ב"גלובס", קוטלר, סמנכ"ל הכספים של אי.די.בי, התפטר מתפקידיו בקבוצה ועובר לקבוצת תשובה ● קוטלר צפוי להתמנות לתפקיד סמנכ"ל כספים בחברה בת של דלק שתוקם ותרכז את עסקי האנרגיה במפרץ מקסיקו ובארה"ב כולה

המשחק "פוקימון גו"/  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בעולם הדור החמישי תופס תאוצה מהר מהצפוי, אך בישראל קובעי המדיניות לא עומדים בקצב

יצרנית רשתות הסלולר הגדולה בעולם שופכת אור על מגמות בולטות בענף התקשורת העולמי • בתוך חמש שנים כ–20% ממשתמשי הסלולר בעולם יגלשו בדור החמישי, והווידאו ידרוש תשתיות מתקדמות הרבה יותר • וגם: מה יכול משרד התקשורת הישראלי ללמוד ממה שקורה בטורקיה

עמירם ברקת/צילום:מתן פורטנוי

לכו להצביע: כמה באמת עולות לנו חמש דקות בקלפי?

יום שבתון בבחירות זה אולי כיף, אבל המחיר פשוט יקר מדי ● רוצים יום חופש? לכו להצביע

אנגלה מרקל / צילום: רויטרס - Hannibal Hanschke

מרקל תועדה רועדת במהלך ההמנון, וכלי התקשורת בגרמניה עסקו במצבה הבריאותי

מרקל, בת 64, השתתפה בטקס קבלת פנים למנהיג אוקראינה הנבחר, וולודמיר זלנסקי, וצולמה כשהיא מנסה להשתלט על רעד כבד שאחז בגופה במהלך נגינת ההמנון הגרמני

זיהוי פנים/ צילום: שאטרסטוק

הסטארט-אפ התל-אביבי AnyVision השלים גיוס של 31 מ' ד'

הסטארט אפ שהוקם ב-2015 מפתח טכנולוגיית זיהוי פנים, גוף ועצמים ● בסבב הגיוס הראשון של החברה גויסו 74 מיליון דולר ● בין המשקיעות נמצאות הקרנות M12 של מיקרוסופט, קרן הצמיחה DFJ ו-OG של אייל עופר

לשכת עורכי הדין / צילום: שלומי יוסף

הצפת המקצוע, עומס התיקים ושמירה על שלטון החוק: הבעיות הבוערות של יו"ר הלשכה הנבחר

היום יסתיים הקרב על ראשות לשכת עורכי הדין: האם יהיה זה היו"ר הזמני עו"ד אבי חימי או אולי עו"ד ציון אמיר • נראה שהבחירות, שהתנהלו בצל עלילות אפי נוה, לא סחפו את העו"דים בהמוניהם אל הקלפיות, חרף חשיבותן • היו"ר הנבחר ייאלץ להתמודד עם שלל משימות קריטיות, הנוגעות ללשכה ולעורכי הדין, אך גם לשלטון החוק • "גלובס" מיפה את האתגרים שמצפים ליורשו של נוה

שטח התוכנית בצפון תל אביב / צילום: איל יצהר

כך "נולדו" לעיריית ת"א זכויות לעוד 800 דירות בצפון העיר – על חשבון בעלי הקרקע

בשנת 2015 תוכנית לבניית 12 אלף דירות מצפון לאזור שדה דב קיבלה תוקף ● באחרונה התגלה תוך כדי עיון אקראי במסמכי התוכנית כי חל שינוי לא מוסבר בהקצאת הזכויות בקרקע לטובת העירייה, על חשבון בעלי הקרקע הפרטיים ● הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה: "הנושא ייבדק"

רובוט-רוקח בפעולה / צילום: יח"צ

סוף לתורים בבתי המרקחת? הרובוט-רוקח של סופר-פארם שיביא לכם את התרופה

רובוט-רוקח החל לפעול בבתי המרקחת בשני סניפים במסגרת פיילוט של סופר-פארם ואמור לקצר את משך ההמתנה בתור ● כדי לפרוס רובוטים כאלה בכל סניפיה תידרש סופר-פארם להשקעה של עד 70 מיליון שקל

דיור מוגן / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

פסק דין בחיפה: עדיפות לבעלי הבית ברכישת זכויות מדייר מוגן

בית משפט השלום בחיפה פסק כי בעלי דירה שהושכרה בדמי מפתח יקבלו עדיפות ברכישת זכויותיו של דייר מוגן שביקש לפנותה

ראול סרוגו / צילום: תמר מצפי

נשיא התאחדות בוני הארץ: "מטרתנו היא להוריד את תאונות העבודה לרבע מהכמות כיום"

בכנס בטיחות ראשון מסוגו שמקיימים הבוקר התאחדות בוני הארץ בשיתוף ההסתדרות, אמר נשיא ההתאחדות ראול סרוגו: "נושא הבטיחות יותר חשוב לי מנושא מחירי הדירות" ● יו"ר ההסתדרות: "להגיד שההסתדרות צריכה להשבית את הענף – אני לא בטוח. צריך לשלב ידיים ולעסוק בהסברה"

ג'ואי שמחון / צילום: שוקה כהן

מנהל מרכז המו"פ פייסבוק ישראל עובר למטה בקליפורניה; המרכז בארץ יעבור למודל ניהולי משותף

שמחון, שהצטרף לפייסבוק בשנת 2016, מונה למנהל בצוות מוצר, בטיחות ויושרה העולמי בחברה, הצוות שמוביל סגן הנשיא גיא רוזן, הישראלי הבכיר בפייסבוק ● מפייסבוק נמסר כי המרכז בתל אביב יעבור למודל ניהולי משותף, בדומה למרכזי מחקר ופיתוח נוספים של פייסבוק בעולם שהגיעו למעל 250 עובדים

דוד פורר / צילום: רפי דלויה	,

הראל מכנסת ועדת השקעות נוספת לדיון בהצעת סרצ'לייט; הנאמן ממתין עם פרסום התוצאות

ל"גלובס" נודע כי בחברת הראל החליטו לכנס היום פעם נוספת את ועדת ההשקעות לדיון בהחלטה, וזאת בעקבות הבהרות שקיבלה הראל מסרצ'לייט ומהנהלת ביקום ● בין השאר עדכנה הנהלת ביקום את הראל, כי מנכ"ל משרד התקשורת מסר לה שאין מניעה עקרונית לקבלת היתר שיעבוד, בכפוף כמובן להגשת בקשה בהתאם לחוק התקשורת ולצו הבזק

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

עליות בבורסת ת"א; אלביט מערכות עולה ב-2%

אלביט מערכות זכתה בחוזה אספקה לחיל האוויר הגרמני ● השלמת עסקת המכירה של חברת אירונאוטיקס לחברה משותפת של רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו מתעכבת ● טראמפ צייץ אמש כי "הייתה לי שיחת טלפון טובה מאוד" עם נשיא סין שי ג'ינפינג, והשווקים מגיבים בזינוק: בוול סטריט המדדים העיקריים ננעלו בעליות חדות של עד 1.44% בהובלת הדאו ג'ונס, באסיה מדד ההנג סנג זינק ב-2.3%

קלפי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

להקים קלפי בנתב"ג, לאפשר לישראלים בחו"ל להצביע: כך יגדלו אחוזי ההצבעה גם בלי יום שבתון

חוקרים בתחום מדע המדינה מסבירים שהקשר בין יום שבתון לבין שיעור ההצבעה בבחירות לא מובהק, ומציעים שורה של פתרונות אחרים שישכנעו את מי שלא מצביע להגיע לקלפי ● האם כדאי לכפות על האזרחים להצביע, באיזה פרמטר ישראל היא שיאנית העולם ולמה כדאי להקים קלפי גם בנתב"ג ● מצביעים. לא מבזבזים יום עבודה

אלי כהן  / צילום: איל יצהר, גלובס

שר הכלכלה קורא לישראל להצטרף לגל עולמי של החרמת ה–BDS. כמה גבוה הגל?

סירובה של מקדונלד'ס לפתוח סניפים מעבר לקו הירוק עורר את חמתו של השר אלי כהן ● לדבריו, "בכל העולם, כולל גרמניה רק לאחרונה, מוציאים מחוץ לחוק את ה-BDS". האומנם? ● המשרוקית של גלובס

ג'ק מא - מייסד עליבאבא / צילום: רויטרס

עליבאבא דוהרת על רקע כוונתה לרישום כפול בהונג קונג

מפעילת שירות המסחר המקוון הגישה בשבוע החולף בקשה להירשם למסחר בבורסת הונג קונג, באמצעות בצ'יינה אינטרנשיונל קפיטל קורפ ● שוויה של החברה מגיע כעת ל-435 מיליארד דולר

ישיבת הפתיחה של מועצת המדינה הזמנית/  צילום: דוד אלדן, אוסף התצלומים הלאומי

לנצח "מצב חירום"? כבר 71 שנה שהח"כים המבוהלים משמרים מצב חוקי לא-דמוקרטי

הכנסת שוב אישרה ברוב קולות גדול במיוחד שיש "מצב חירום" בישראל ● איך קורה שלא קם איש וזועק נגד איומי הקטסטרופה המדומים ● התוצאה - שרים ופקידים בכירים, נהנים מכוח עצום מול החלטות כנסת ● דעה