הרכבת הקלה בירושלים / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
ממשלת ישראל מודה כי אין כיום שום מניעה שחברות זרות המקיימות פעילות עסקית באיראן יתמודדו במכרזים ממשלתיים בישראל - אף שהדבר מנוגד לכאורה להכרזות ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתשובה רשמית שהעבירה ועדת מכרזים בראשות סגן החשב הכללי באוצר לאחרונה נאמר כי "לא מתעורר כל קושי משפטי לפי החוקים הקיימים בנושא איראן" סביב השתתפותם של מתמודדים שמקיימים בגלוי פעילות עסקית ענפה ברפובליקה האסלאמית. ברקע הפנייה לוועדת המכרזים של האוצר עמדו השתתפותה של חברה סינית במסגרת אחת הקבוצות במכרז. החברה, המספקת קרונות לפרויקטים של רכבות קלות באיראן אף התגאתה בכך שהיא ספקית קרונות הרכבת הקלה הגדולה ביותר לאיראן.
התשובה ניתנה לשאלה שהעלו מתמודדים בהליך המכרזי להקמת קווי רכבת קלה בירושלים. המתמודדים פנו לוועדת המכרזים בעקבות הצהרתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בחשבון הטוויטר שלו ב-7 באוגוסט שלפיה "מי שעושה עסקים עם איראן - לא יעשה עסקים איתנו" והכרזתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מברך את טראמפ וקורא למדינות אירופה ללכת בעקבותיו. "הגיע הזמן להפסיק לדבר, הגיע הזמן לעשות" הכריז נתניהו "זה בדיוק מה שארה"ב עשתה וזה מה שאירופה צריכה לעשות".
כפי שנחשף ב"גלובס", לישראל יש מספר אפשרויות חוקיות למנוע מחברות שיש להן פעילות עסקית באיראן להתמודד במכרזים ממשלתיים בישראל. כך למשל חוק המאבק בתוכנית הגרעין האיראנית שנחקק בכנסת ב-2012 הורה על הקמת מטה סנקציות באוצר שיגבש רשימה של תאגידים זרים שיש להם פעילות עסקית באיראן. החוק מטיל שורה של מגבלות וסנקציות על תאגידים המופיעים ברשימה וקובע בין היתר שלא יקבלו מהמדינה רישיון או זיכיון ולא יוארך להם רישיון או זיכיון שכבר ניתן להם. בנוסף קובע החוק כי ישראלי שישקיע בתאגיד כזה עובר עבירה פלילית שדינה שנת מאסר. אלא שמאז חקיקת החוק לא נעשה כמעט דבר ליישומו למעט הטלת אחריות לרישום החברות במרשם הסנקציות על פקיד זוטר באוצר. גם שר האוצר משה כחלון שמוסמך לפי החוק לבקש להרחיב את רשימת החברות המוחרמות בגין פעילות עסקית באיראן - לא עשה בנושא דבר.
למכרז הענק של הארכת הקו האדום והקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים ניגשו בשנה שעברה 8 קבוצות, וכעת נותרו רק 6 בלבד. זאת, לאחר שאחת הקבוצות בהשתתפות חברה סינית CRRC , הכשרת היישוב וקרן נוי, הודיעה על פרישתה מהמכרז על רקע הכלל שאינו מאפשר לבעל שליטה אחד להחזיק בחברות המתמודדות ביותר מקבוצה אחת. קבוצה נוספת אשר כללה את אגד נפסלה מהשתתפות במכרז בהמלצת הממונה על הגבלים עסקיים, זאת כיוון שאגד מפעילה וצפויה להמשיך להפעיל חלק משמעותי של קווי שירות באמצעות אוטובוסים במרחב העירוני בירושלים.
המכרז נמצא כעת בשלב טרום הצעת המחיר שצפוי להסתיים לקראת סוף מרץ, שם הקבוצה הזוכה יפורסם כארבעה חודשים מאוחר יותר.
במסגרת המכרזים, שהיקפם הכספי מוערך ב-10 מיליארד שקל, צפויה המדינה להציע זיכיון להפעלת קו הרכבת הקלה הקיים ולארבעה קווי רכבת קלה עתידיים באזור מטרופולין ירושלים. במסגרת פרויקט זה ובשונה מהקו האדום הקיים, תתאפשר הפעלת אוטובוסים במקביל לקווי הרכבת הקלה. רשת הקווים החדשה הכוללת את הקווים הירוק והאדום ומכונה J-NET , צפויה להפעיל 5 קווים תפעוליים שיעניקו שירות למעל 350 אלף נוסעים מדי יום.
מדובר בהרחבה משמעותית של פרויקט הרכבת הקלה בירושלים באמצעות הקמה והפעלה של הקו הירוק מהר הצופים לשכונות גילה ומלחה; וכן, הפעלת רשת קווי הרכבת העתידית הכוללת את הקו האדום הקיים והקו הירוק, בכפוף למימוש זכות המדינה החוזית לרכישת הפרויקט מידי הזכיין (Buy Back). הפרויקט, שיבוצע בשיטת (PPP (Public Private Partnership , יכלול מימון, תכנון, הקמה, תפעול ואחזקה של קווי הרכבת הקלה בירושלים.
הקו הירוק של הרכבת בבירה מתוכנן להתפרש על פני כ-18 ק"מ ו-33 תחנות מהר הצופים לשכונת גילה, עם שלוחות למלחה ולגבעת שאול. הפרויקט יכלול הקמה של מוסך (דיפו) במתחם קריית הממשלה בעיר בהיקף של כ-50 רכבות. תקופת התפעול של המיזם צפויה לעמוד על כ-20-15 שנה מתום הקמת הקו הירוק, כאשר בסיום התקופה יועבר הפרויקט לידי המדינה.