גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחירות 2019: בצל פייק ניוז ומניפולציה של דעת הקהל

עלינו התחייב לשקיפות מלאה בתקופה שבה יתערערו כללי המשחק הדמוקרטי

פייק ניוז. ניסיונות לעשות מניפולציה תקשורתית תמיד היו / צילום: depositphotos
פייק ניוז. ניסיונות לעשות מניפולציה תקשורתית תמיד היו / צילום: depositphotos

ההודעה הדרמטית בשבוע שעבר הייתה לא זאת של ראש הממשלה אלא כמובן של ראש השב"כ. מדינה זרה, ככל הנראה רוסיה, הולכת להתערב לנו בבחירות. לא מפתיע, צפוי, אבל חשוב ומסוכן. גם אם אנחנו חושבים שאנו ערוכים מבחינה טכנולוגית, ויש לנו מערך סייבר מפואר עדיין יש סיבה של ממש לדאגה.

הבעיה היא בכלל במקום אחר, במבנה החברתי הרעוע שלנו, בחוסר האמון שלנו כציבור, בתקשורת בכלל, ובתעמולה בפרט, ובהיעדר מסורת של בדיקת עובדות, והיעדרם של מוסדות ואישים הנהנים מאמון רב. בהיעדר מסורת של אמון, והסכמה על עובדות, אנו חשופים יותר מארה"ב ויותר מרוב המדינות הדמוקרטיות, לפרסומים חסרי שחר בתקשורת למניפולציה של דעת הקהל, להסתה ולהסטה של הדיון לרגשות, פחדים, איומים, השמצות והכפשות.

טעמנו מכל אלה כבר בבחירות הקודמות, במניפולציה שהפעיל ראש הממשלה כאשר פרסם ביום הבחירות את סרטון הערבים נוהרים לקלפיות, ושלטון הימין בסכנה. סרטון שככל הנראה השפיע על שיעורי ההצבעה ועל התוצאות הסופיות. אך מה שהיה בבחירות הקודמות הוא כאין וכאפס לעומת הצפוי לנו הפעם. עיקר המעורבות והשאיפה של המדינה הזרה, אם אפשר ללמוד מהניסיון במדינות אחרות, הוא ליצור בלבול, מבוכה, עוינות, כעס, שנאה, חוסר אמון, ופירוק המערך החברתי התומך, תוך ערעור כללי המשחק.

המטרה היא לאו דווקא לשרת צד זה או אחר, לאו דווקא טראמפ או נתניהו, אלא להחליש את הדמוקרטיה, וליצור סדקים ונזקים חברתיים ופוליטיים, שמערערים את הביטחון הלאומי, ואת הלכידות של האומה. גם כך תקופת הבחירות היא תקופה רגישה, שבה נשמעים ביטויים קיצוניים, חלקם על סף הלגיטימיות וערעור כללי המשחק הדמוקרטי.

לכן לא מספיק להיערך לנושא הטכנולוגי, לפריצות סייבר או הפעלת בוטים, ולא מספיק למנוע או לסכל חלק מההשפעות. מדובר באחריות רחבה יותר של ועדת הבחירות המרכזית לגבי טוהר הבחירות ודרכי התעמולה וחובתה למנוע מניפולציה ותעמולה עקיפה, חסרת זהות, שבאה ממקורות עלומים. החוק הקיים לא נותן את הדעת, ואין בו פתרונות והסדרים למציאות הטכנולוגית החדשה, וגם לא לפעילות שמקורה מחוץ לישראל, מחוץ למפלגות ולרשימות, וממניעים זרים. לכן על יו"ר ועדת הבחירות להפעיל שיקול דעת וסמכויות כלליות שיש בידיו, כדי למזער את הסכנות, להתכונן מראש וגם לפעול בזמן אמת, במהירות ובהחלטיות.

הצעד הראשון שצריך לעשות כבר עכשיו הוא להתחייב לשקיפות מלאה ולרתום את המערכת כולה, גם זאת הפוליטית שתפעיל תעמולת בחירות, וגם את התקשורת, כולל רשתות חברתיות ואתרים בולטים שיעסקו בבחירות, כדי להתמודד עם הסכנות. הנושא חייב להיות מטופל באופן שקוף וגלוי על ידי ועדת הבחירות המרכזית, וביצירת כללי פעולה ידועים ומוכרים לכל הנוגעים בדבר. לא להשאיר את זה לגורמי הביטחון והסייבר, שיכולים לסייע בצד הטכני והטכנולוגי, אך לא ערוכים לסכנה הנוגעת מתוכן הדברים, השפעתם בתקשורת, הפצתם ומשמעותם. ראש הממשלה לא יכול לעסוק בכך הואיל והוא צד בבחירות.

ועדת הבחירות יכולה להוציא הנחיות מראש וגם בזמן אמת, על החובה להפסיק, להסיר ולאסור, תכנים של תעמולה מניפולטיבית. גם לנו כאזרחים יש אחריות אישית, לבדוק, לשקול, לחשוב, לספור עד 10, לא ליפול קרבן למניפולציות. הבחירות הפעם הן במציאות תקשורתית חדשה ומורכבת, וגם במציאות פוליטית שסועה ושברירית. השילוב הזה יכול להביא לתוצאות מפתיעות חריגות, שעשויות לשבש את המפה הפוליטית ואת הדמוקרטיה הישראלית. חשוב שניערך לכך מראש.

ד"ר יובל קרניאל הוא מומחה למשפט ותקשורת

עוד כתבות

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

757 מיליון דולר: עסקת הענק החדשה של אלביט

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו ● מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור