כבר שנים ששוק הטלפונים סובל ממחסור בחדשנות. היצרניות אמנם משפרות את יכולות המכשירים ומציגות פיצ'רים חדשים בכל שנה, אך במשך תקופה לא היה בשוק הזה מוצר שישנה את חוקי המשחק - ואותו קיפאון טכנולוגי השפיע גם על המכירות. פי נתוני חברת המחקר IDC, ברבעון השלישי נמכרו 335.2 מיליון סמארטפונים בעולם - ירידה שנתית של 6%: במצב בו מכשירים חדשים לא מביאים שיפור משמעותי למודלים הקיימים, צרכנים לא ממהרים לרכוש. כעת החברות הגדולות מקוות להשיק פיתוח טכנולוגי שישנה את המצב.
הפיתוח החדש ומרובה ההייפ הוא הטלפון המתקפל: מכשיר היברידי בעל מסך גמיש, שמשמש כטאבלט כשהמסך פתוח, וכסמארטפון כשהוא מקופל. המכשיר נועד לתת לצרכנים את היתרונות של טאבלט - מסך גדול בו ניתן לשחק משחקים, לצפות בסרטים ובתמונות בנוחות, אך בו זמנית לאפשר להם להכניס אותו לכיס ולנוע איתו בקלות ממקום למקום.
שתי יצרניות הסמארטפונים הגדולות בעולם, סמסונג ו-וואווי צפויות להשיק מכשירים כאלה בשנה הקרובה, אבל מי שהקדים את שתיהן היה בכלל סטארט-אפ סיני קטן בשם Royole (רויול). חברת רויול השיקה כבר בנובמבר 2018 את המכשיר פלקספיי, שעולה 1,300 דולר, ויכול לעמוד לדברי היצרנית ב-200 אלף קיפולים. בשבוע שעבר, רויול הגיעה לתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, CES, כדי להציג לראווה את המכשיר.
מכשיר יקר מדי ולא מלוטש
הסקרנות הייתה רבה: תור ארוך של אנשים התגודד סביב הביתן של רויול במרכז הכנסים של לאס וגאס כדי לחזות בפלא, לאחוז בו, וכמובן - לקפל אותו. אבל לאחר שניסינו את הטלפון בעצמנו התברר שיש מספר בעיות משמעותיות, וכגודל ההייפ - כך גודל האכזבה.
הרושם הראשוני דווקא היה מבטיח: יש משהו מעורר השתאות ומספק במסך שניתן לקפל ולפתוח בצורה כזו, ובהחלט מדובר בחוויה טכנולוגית שונה ממה שאנחנו מכירים. אבל פעולת הקיפול מצריכה מאמץ מסוים ואינה מהירה וטבעית. אמנם לא מדובר בהפעלת כוח רב, אלא במשימה שאפילו ילד קטן יוכל לעמוד בה, אך התחושה הכללית אינה נוחה ואינה מתרחשת באופן חלק לגמרי. מאחר שכל הקונספט של המכשיר בנוי סביב קיפולו של הטלפון ופתיחתו - פעולה שאמורה להתרחש באופן טבעי ונינוח לכל הפחות מספר פעמים מדי יום - ולאחר שמתחשבים בכך שהתרגלנו למסכי מגע ולטכנולוגיות שמבצעות את פקודותינו בעקבות המגע הקל ביותר, מדובר בעניין בעייתי.
שנית, וחמור יותר - גם התוכנה עצמה לא פועלת בצורה מהוקצעת. מהתנסותינו, בכל פעם שמקפלים את המסך, המכשיר נוטה לחוות עיכובים במעבר מתצוגת הטאבלט הגדולה לתצוגת מסך הסמארטפון הקטנה יותר והאפליקציות "נתקעות" ולא פועלות מיד. הבעיות הללו היו נסלחות אילו היה מדובר באב-טיפוס, אך מדובר במכשיר שכבר נמכר לצרכנים (כרגע בסין בלבד, בארה"ב הוא נמכר למפתחים ומהחברה נמסר ל"גלובס" כי היא נמצאת במגעים עם חברות טלקום בארה"ב כדי להביא אותו גם לצרכנים במדינה), ותמורת תג מחיר יקר. הצגה חלקה של אפליקציות וחוויית משתמש על גדלי מסכים שמשתנים בעקביות ובמהירות היא אחד האתגרים הידועים בפיתוח טלפונים מתקפלים, וכרגע רויול לא עומדת בו בהצלחה, והתחושה שעולה מהמכשיר היא שהטכנולוגיה שלה עדיין לא מוכנה לשוק וזקוקה לעבודה נוספת.
לבסוף, גודלו של המכשיר, שהתצוגה שלו היא 7.8 אינץ' במצב הפתוח, פשוט מרגיש גדול מדי בתור טלפון, ולא נוח לשימוש בשל עובדה זו כשהוא מונח בכף היד או מוצמד כנגד האוזן. גם אם הוא נכנס לכיס, גודלו כנראה יגרום לכך שנשיאתו בתוכו לא תהיה חוויה נוחה במיוחד לאורך זמן - בעיה גדולה בהתחשב בכך שזה כל הרעיון מאחורי הפיתוח.
טלפון בוסרי שמיתג את החברה כמובילה
אפשר לקוות שוואווי וסמסונג, חברות עם משאבים גדולים בהרבה מרויול, יגיעו לשוק עם טכנולוגיה בוגרת יותר ונוחה יותר למשתמש. בתחום התוכנה, סמסונג תהנה מתמיכה של גוגל, שהודיעה כי תתמוך באנדרואיד למכשירים מתקפלים, מה שכנראה יסייע לה במתן חוויית משתמש טובה יותר. בכל מקרה, מדובר כמובן בטכנולוגיה בשלבים ראשוניים, שככל הנראה תלך ותשתפר עם השנים ועם המודלים החדשים, בתנאי שבאמת יהיה לה ביקוש.
ועדיין, למרות ההשקה של רויול, כלל לא בטוח שהטכנולוגיה של מסכים מתקפלים נמצאת מעבר לפינה. כשבוחנים את הסמארטפון החדש מקבלים את הרושם שהסיבה להשקה בנקודת הזמן הנוכחית היא בעיקר כדי למתג את רויול - חברה שעד לאחרונה הייתה יחסית לא מוכרת - כחברה חדשנית וככזאת שמזוהה עם המסך המתקפל. הטלפון עדיין בוסרי, אך הוא משך לדוכן שלה בתערוכה מספר מבקרים גדול, וכלי התקשורת המובילים בעולם שלחו את העיתונאים שלהם לנסות את המכשיר ולהביא את רשמיהם. אם סמסונג, למשל, הייתה משיקה טלפון מתקפל לפני רויול, סביר להניח שאף אחד לא היה מתעניין במכשיר של הסטארט-אפ הסיני.