גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברות הבינלאומיות אינן האיום הגדול ביותר על ההייטק המקומי

חברות ענק זרות שנכנסות לישראל אינן מאיימות על סטארט־אפים קטנים מקומיים, למרות תנאי השכר התחרותיים שהן מציעות לעובדיהן • הפתרון למחסור בעובדים צריך להיות יצירתי

הייטק גלובלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק
הייטק גלובלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

המגזין MIT Technology Review פרסם בשבוע שעבר מאמר מקיף על נוכחותן של חברות הייטק בינלאומיות בישראל ועל האיום האפשרי שהן מהוות על אלפי הסטארט-אפים המקומיים ועל כלכלת ההייטק הישראלי. תחת הכותרת "אומת הסטארט-אפ הישראלית נמצאת תחת איום מכיוונם של ענקי הטכנולוגיה שטיפחו אותה" מתאר המאמר את סצינת השחקנים הזרים, המשמעותיים כל כך להייטק הישראלי.

יותר מ-300 חברות הייטק בינלאומיות פעילות היום בשוק הישראלי ותרמו לעיצובו כמרכז חדשנות ויזמות מוביל בעולם. אל אינטל, IBM, מיקרוסופט, סיסקו ומוטורולה - שהיו החלוצות בזירה המקומית - הצטרפו בשנים האחרונות פייסבוק, גוגל, אמזון, אפל ועוד מאות חברות אחרות, המרכיבות כיום את פסיפס ההייטק העולמי. חלקן הגיעו לכאן משום שרכשו חברת הייטק ישראלית, אחרות החליטו לפתוח כאן את משרדיהן כי זה המקום הנכון להיות בו, משתי סיבות עיקריות: יש בישראל הרבה מאוד מוחות מוכשרים המהווים נכס עבור כל חברת הייטק עתירת מחקר ופיתוח; ובנוסף, יש כאן אלפי סטארט-אפים (כ-6,000 בכל רגע נתון על פי המאמר), היכולים להוות מטרה לעסקת רכישה לכל המרבה במחיר. לכאורה, חדשות טובות לא רק עבור החברות הזרות, אלא גם, ובעיקר, עבור החברות המקומיות ועבור האלפים שעובדים בהן. אבל המאמר מעלה מספר בעיות משמעותיות, הגורמות לתמונה הוורודה הזו להיראות קצת פחות זוהרת.

מרכזי הפיתוח הבינ"ל במספרים

חברה מקומית מייצרת גם משרות חיצוניות

ראשית, המשכורות. חברות גדולות משלמות יפה: בשנים האחרונות "יפה" הפך להרבה, הרבה מאוד כסף. ברצותן למשוך אליהן אנשי פיתוח ישראלים, הן משלמות שכר גבוה מאוד, כזה שסטארט-אפים אינם מסוגלים להתחרות אתו. חלקן מציעות בונוסים עשירים ביותר, רובן מציעות סביבת עבודה עתירה בפינוקים רבים ובשנים האחרונות הן גם נעשו מאוד אגרסיביות במאמצי הגיוס שלהן - החל משלטי חוצות ענקיים ומאירי עיניים והמשך באיתור טאלנטים ופניות אישיות אליהם תוך הבטחות מפוצצות, שקשה מאוד לסטארט-אפים צעירים להתמודד איתן. תוסיפו לכך את העובדה שבהייטק הישראלי חסרים באופן קבוע כ-15 אלף איש ותקבלו תמונה לא בריאה של חוסר בכוח אדם ומאבק איתנים על עובדי ההייטק, הנשאבים באופן כוחני למדי אל מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות הפועלות כאן בארץ.

תופעה נוספת שהתפתחה בשנים האחרונות: פחות סטארט-אפים חדשים נפתחים (ירידה של 10% מאז שנת 2015) לעומת עלייה במספר המיזמים שנסגרים בגלל חוסר יכולת לגייס כספים או פשוט בגלל כישלון עסקי. על אף שלכאורה אין קשר בין תופעה זו - המשקפת גם מגמה עולמית - לבין נוכחות החברות הזרות, ברור שהלחץ התחרותי המופעל על ידי החברות הגדולות לא מוסיף בריאות למיזמים קטנים הנלחמים מדי יום את מלחמת קיומם. עוד נושא שהמאמר של MIT Technology Review נדרש אליו בהרחבה: חברות בינלאומיות הפותחות כאן מרכזי פיתוח (ולא מעסיקות עובדי שיווק, מכירות, ייצור וניהול), אינן תורמות לכלכלה הישראלית כמו חברות "שלמות". על פי מחקרים שבוצעו בישראל, חברה "שלמה" מייצרת שלוש משרות חיצוניות לחברה על כל משרה פנימית (עורכי דין, רואי חשבון, ספקים, יועצים למיניהם), בעוד שחברת "מחקר ופיתוח" מייצרת רק שליש משרה חיצונית על כל עובד.

המאמר מסיים בדוגמאות לנסיונות לתיקון המצב באמצעות הטבות שמחלקת הרשות לחדשנות לחברות ישראליות שיש להן פוטנציאל להפוך להיות חברות גדולות בפני עצמן. זהו צעד הגיוני, כי הרי ברור לכאורה שהאינטרס המובהק של ההייטק הישראלי הוא לייצר רק חברות ישראליות גדולות ושלמות, המעסיקות את מיטב הכשרונות הישראלים ומייצרות משרות רבות סביבן. למה לכאורה? כי התמונה איננה פשוטה כפי שהיא אולי מצטיירת כאן. נוכחותן של חברות בינלאומיות זרות בישראל קריטית להמשך צמיחתו של ההייטק הישראלי. נתחיל בתופעה הלא כל כך פופולרית, שהחברות האלו קונות כאן סטארט-אפים על ימין ועל שמאל.

התופעה הזו, "תרבות האקזיטים", זכתה כבר לאינספור השמצות מבלי לקחת בחשבון את העובדה הפשוטה שזהו הדלק המניע את כלכלת ההייטק הישראלית. בהינתן שלמעלה מ-90% מהמימון להייטק הישראלי מגיע ממקורות מימון פרטיים, חשוב לזכור שהמשקיעים הללו מחפשים תשואות להשקעותיהם. לפעמים התשואות האלו מגיעות מחברות "גדולות" שמגיעות לשוויים של מליארדי דולרים, אבל ברוב המקרים מדובר ברכישות הרבה יותר קטנות, של חברות שפשוט אין להן היכולת לצמוח מספיק מהר או שאין להן זכות קיום כחברות עצמאיות. בעמק הסיליקון המצב דומה וכך גם במרכזי חדשנות ויזמות אחרים מסביב לעולם. ההמשכיות הזו של כלכלת ההייטק חיונית לעצם קיומו של ההייטק הישראלי וחשוב לקחת זאת בחשבון כשמנסים להגביל את יכולתן של החברות הזרות לרכוש כאן חברות קטנות.

פתרונות יצירתיים עדיפים על מגבלות

נקודה נוספת שחשוב לזכור: התחרות הקשה הזו על הטאלנט ועל השכר איננה ייחודית להייטק הישראלי. היא מתקיימת במלוא עוזה גם בעמק הסיליקון, בניו יורק, בברלין ובלונדון. ובכל מקום אחר בו יש ריכוז של כישרונות אנושיים ויזמות. המחסור בכוח אדם מתאים הוא בעיה עולמית, והדרך להתמודד איתו איננה בהטלת מגבלות על חברות זרות אלא במציאת דרכים יצירתיות להכשרה מהירה של אלפי אנשי פיתוח בהייטק הישראלי. בעמק הסיליקון, מספרם של עובדי פיתוח שלא עברו הכשרה אקדמית אבל כן עברו קורסים מזורזים בפיתוח תוכנה ובמקצועות רלונטיים אחרים, עלה בשנים האחרונות באופן דרמטי. בחברות לא מעטות מספרם עולה על האקדמאים שהקדישו שנים ארוכות וכסף רב כדי לרכוש מקצוע שיכשירם לעבוד בהייטק. בישראל אנחנו עדיין מעדיפים לגייס את בעלי הניסיון מיחידת 8200 שגם רכשו תואר אקדמי, אבל המגמה העולמית של הכשרה מואצת לא תפסח על ההייטק המקומי והיא יכולה להיות חלק מהפתרון.

וכמובן, הפתרון אמיתי, ארוך הטווח אך הנכון, זה שיספק את תיאבונן של חברות ההייטק הגדולות וגם ישאיר מרחב לסטארט-אפים הקטנים, הוא שילובן של האוכלוסיות המודרות עדיין מההייטק הישראלי. שילובן של הרבה יותר נשים, הרבה יותר ערבים, חרדים ותושבי הפריפריה בהייטק המקומי יכול לתת פתרון לאלפי המשרות המתחרות כרגע על מאגר מצומצם מדי של הון אנושי מתאים. הפתרון הזה יתרום באופן ישיר לכלכלה הישראלית ובאותה הזדמנות יטפל בחלק משמעותי מה"איום" לכאורה של החברות הזרות על ההייטק המקומי.

עד אז, עד שזה יקרה, מוטב לנו לחשוק שפתיים ולקבל בנימוס המתחייב את ענקיות ההייטק העולמי, כי נוכחותן כאן חשובה בהרבה מהאיום שהן מסמנות לנו. חשוב שנמשיך לקבל אותן בסבר פנים יפות, לארח אותן במקומותינו, לסייע להן במאמציהן להשתלב בסצינה המקומית ומדי פעם להריע להן על עוד רכש מוצלח של חברת הייטק ישראלית, גם אם הן גייסו כמה עשרות מהנדסים באמצעות משכורות מעלפות ופינוקים שרק הן יכולות להרשות לעצמן. 

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

אזעקות מצפון עד דרום, איראן: פתחנו בתגובה ראשונה למתקפה

התרעות הופעלו ברחבי הארץ אחרי שיגורים מאיראן ● חיל האוויר בשיתוף כוחות אמריקאיים תקפו עשרות מטרות של המשטר האיראני • שר הביטחון חתם על צו מיוחד ולפיו יוטל מעתה מצב חירום מיוחד בכל שטח מדינת ישראל • בפיקוד העורף הנחו לשהות סמוך למרחבים המוגנים • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • גל תקיפות חריג בהיקפו גם בלבנון נגד פירי שיגור תת-קרקעיים • עדכונים שוטפים

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

"להימצא סמוך למרחב מוגן": ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה