מחשב על רקע תיקיות / צילום: shutterstock
רשות התקשוב הממשלתי פותחת את מערכות המידע הממשלתיות בפני חברות סטארט-אפ ישראליות, במסגרת פרויקט פיילוטים חדש. פיתוח טכנולוגיות GovTech, המבוססות על מידע ממשלתי, היא מגמה המאפיינת מדינות מתקדמות אולם עד כה הדבר לא התאפשר בישראל.
עתה רשות התקשוב מבקשת לאתר חברות שמפתחות טכנולוגיות ניתוח ביג דאטה ולמידת מכונה, כדי שיוכלו להפיק תובנות חדשות מהמידע הנצבר במחשבי הממשלה לפעילותם ובמקרים מסויימים גם לייעל את עבודת הממשלה. בין הרעיונות: מערכת שתסייע לממשלה לעקוב אחר רמת הציות של האזרחים ותסייע לגבות מס אמת, ומנגד תאפשר לאזרחים לקבל החזר כספים שמגיעים להם, ומערכת שתלמד את תחושות האזרחים לגבי נושאים שונים ותשמש ככלי בתהליך קבלת ההחלטות במשרדי הממשלה. גם חברות שזקוקות למידע לפעילותן, כמו למשל חברות ביטוח חדשניות, יוכלו להיעזר במידע הממשלתי, אם קיים כזה.
רק השבוע התריעה רשות החדשנות בדוח השנתי שלה כי כי הצלחת ההייטק הישראלי אינה מתורגמת לצמיחה כלכלית בישראל, והדגישה כי המשק המקומי צריך להפוך למשק חכם. "אזרחי ישראל חשופים יותר מבעבר לסטנדרטים במדינות המפותחות ודורשים רכבות המגיעות בזמן, אספקת חבילות דואר באופן סדיר, הקלה בפקקים בכבישים ועוד שירותים חיוניים בסיסיים. ישראל צריכה להפוך למשק טכנולוגי וחכם המוביל הן בפיתוח טכנולוגיות והן בהטמעתן", נכתב בדוח.
רשות התקשוב ורשות החדשנות פרסמו בתחילת החודש קול קורא לסטארט-אפים ולחברות טכנולוגיה ישראליות להגיש בקשות תמיכה ב"תוכניות הרצה" (פיילוטים) לטכנולוגיות שדורשות גישה לנתונים ממשלתיים. הבקשות הזוכות ייהנו מתקציב של כמיליון עד שני מיליון שקל בשנה, וליווי מקצועי של מומחי התקשוב הממשלתי. המערכות החדשניות יפותחו במסגרת "ארגז חול" שייפתח עבורן במערכות המידע הרלוונטיות, שיאפשר לבדוק את הטכנולוגיה מבלי להשפיע על נתוני אמת.
"ממשלות הן האחרונות לאמץ חדשנות"
בנוסף לפרויקט הפיילוטים, ברשות התקשוב עומדים להכריז בקרוב על פרויקט ראשון מסוגו במגזר הממשלתי: אקסלרטור ממשלתי לחברות סטארט-אפ. מדובר במסגרת תמיכה לחברות סטארט-אפ עם טכנולוגיה קיימת, שיאפשר להאיץ את הטמעת הטכנולוגיה במערכות מידע ממשלתיות בתוך מספר חודשים. האקסלרטור יקלוט בין שש לעשר חברות בשני מחזורים בשנה, ויעניק לחברות תמיכה כספית, משרדים ושירותי פיתוח, ליווי עסקי וליווי שיווקי. לאחרונה הודיעה רשות התקשוב גם על כוונה לצאת בקול קורא לגיוס 30 מהנדסים, "טאלנטים" בתחום ההיי-טק, שיעבדו במשך כשנתיים במשרדי הממשלה במטרה להטמיע טכנולוגיות חדשניות.
רשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה היא הגורם המנחה את אגפי מערכות המידע במשרדי הממשלה והיא מטמיעה מתודולוגיות וסטנדרטים רוחביים ופועלת לפיתוח תשתיות, מערכות ושירותים, ולהנגשת מידע ושירותים ממשלתיים לציבור. במסגרת הרשות פועלת היחידה להגנת הסייבר בממשלה ומרכז השליטה והבקרה הממשלתי לאיומי סייבר (ה-SOC הממשלתי).
יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי, אומר: "הרשות מובילה את חזון 'האזרח במרכז' ופועלת לאתגר ולפרוץ את גבולות החדשנות בממשלת ישראל ולגייס את אומת הסטארט-אפ לשורות הממשלה. מדובר ב-win win - הממשלה תהנה ממוצרים חדשניים שיסייעו לה לתת שירותים דיגיטליים ברמה גבוהה יותר לאזרחים ולעסקים ובכך להוריד את הנטל הבירוקרטי, וכן לשפר ולייעל את עבודת הממשלה. חברות הסטארט-אפ יזכו ל'מגרש משחקים' חסר תקדים בערכו ובהיקפו שבו יוכלו לבצע תהליך הוכחת יכולת וכן יזכו בחשיפה מול ממשלות בעולם ומול גורמים עסקיים ומשקיעים".
רווית קורן, ראש המטה ברשות התקשוב הממשלתי, אומרת שתחום הגוב-טק צומח בכל העולם והיקפו מגיע לכ-400 מיליארד דולר בשנה. לדבריה, הממשלות עדיין מורגלות לעבודה במודלים ישנים של התקשרות עם חברות גדולות ולא עם חברות שנמצאות בחוד החנית של החדשנות: "חשבנו איך להביא את הסטארט-אפ ניישן לתוך הממשלה, אנחנו כבר שנים מתוסכלים מזה שיש המון חדשנות בישראל אבל הממשלות הן האחרונות לאמץ חדשנות. מה שיש לנו ביד זו תשתית עם ערך מאוד גדול לחברות סטארט-אפ, כל תשתיות המידע הממשלתיות והפלטפורמות הרוחביות, והן נכס עבור סטארט-אפים שיכולים להשתעשע איתן כמו בלונה-פארק - אבל גם לעשות תהליך הוכחת יכולות, שדרוש כדי להתבסס כלכלית".
לדברי קורן, הטכנולוגיות החדשות ישרתו את האזרחים, בין השאר בהפחתת הנטל הבירוקרטי, בקבלת שירות בערוצים רבים במקביל, במילוי טפסים אוטומטי באמצעות מידע השמור במערכות הממשלתיות, בקליטת מידע באמצעות דיבור ועוד. "אלה טכנולוגיות שנמצאות כבר בשימוש במגזר הפרטי ואנחנו מעריכים שיש המון סטארט-אפים שעובדים עם בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים וכו', ועל ידי שינוי קטן יכולים להתאים את הטכנולוגיה שלהם לממשלה ולהביא לקפיצת מדרגה בשירות לאזרח".
"אנו מעוניינים שיזמים יפתיעו אותנו"
פרויקט הפיילוטים יציע גם מנטורים לליווי היזמים, שיסייעו להם במעבר מהסביבה העסקית המוכרת להם לסביבה הממשלתית המוכרת פחות. ברשות התקשוב מתכוונים לסייע לחברות שייבחרו גם בחשיפה מול ארגונים ממשלתיים נוספים בעולם, כמו למשל פורום המדינות הדיגיטליות המובילות D9, ופורום מנהלי מערכות המידע הבינלאומי ITA, שדרכם ניתן יהיה להתניע פיילוטים ממשלתיים במדינות נוספות.
לדברי קורן, במחזור הפיילוטים הראשון ייבחרו בין שתיים לחמש חברות והתקציב הכולל יהיה 4 מיליון שקל. מדובר בתקציב "מאצ'ינג" - כלומר, החברות יצטרכו להביא שקל עבור כל שקל שיקבלו.
אתם משוכנעים שיש חברות בישראל שמתאימות לציפיות שלכם?
"כן בהחלט, אנחנו כבר מגששים את השוק ונמצאים בקשר עם סוכנויות של גופים עסקיים. אנחנו גם רוצים לאותת למשקיעים להשקיע בסטארט-אפים שפניהם לממשלה. אנחנו חושבים למסד פלטפורמות שידעו לסייע ב"סקיילאפ", לעזור לסטארט-אפ לבנות את עצמו עסקית ולא סתם לעשות אקזיט, להפוך לכוח משמעותי בכלכלה הישראלית. אנחנו מאוד פתוחים ליד הדמיון הפרועה של היזמים והמפתחים ומעוניינים שיציעו לנו דברים שיפתיעו אותנו ונרצה לאמץ אותם".