חניה במרכז תל-אביב / צילום: shutterstock
לפני כמה שבועות התבשר אלעד מתל-אביב על הוצאה כספית חדשה. אם הוא רוצה להמשיך ולהשתמש בחניה ברחוב בן יהודה שנמצאת בסמוך לביתו, כך נאמר לו, עליו להוסיף עוד 100 שקל בחודש. "נאלצתי לבלוע את הגלולה והחל מינואר אני משלם 819 שקל עבור החניה שלי", סיפר לנו השבוע. וכך בנוסף לשכר הדירה הגבוה שהוא משלם עבור המגורים בעיר, אלעד ישלם השנה כמעט 10,000 שקל עבור מה שהפך לפריבילגיה בתל-אביב - חניה קרובה לבית. לדבריו, למרות העלאת התעריף, לא מדובר בסכום חריג מהרמה שמשלמים באזור שלו עבור חניה.
אלעד הוא כמובן לא חריג. תושבים רבים בעיר משלמים בכל חודש סכומי כסף הולכים ומאמירים עבור "הזכות" לחנות קרוב לבית, ללא הצורך המתיש בחיפוש חניה בסוף יום עבודה מתיש. השילוב של מחסור בחניות, ומחירים שרק מוסיפים לעלות, הפכו את החניות למוצר נדל"ני רווחי ויציב במיוחד, ולא פלא שבתי המשפט מתמלאים בשנים האחרונות ב'קרבות' על חניות.
מי לקח לי את מקום החניה ליד הבית?
אחד הסכסוכים המפורסמים בעיר סביב נושא החניה החל עם בנייתו של מגדל בארי-נהרדע היוקרתי. המחלוקת שהגיעה עד לבית המשפט העליון מהווה את אחד מהמאבקים הבולטים שניהלו תושבים על-מנת לממש את זכותם החוקית לקבל חניות ציבוריות. במאבק זה שראשיתו עוד בשנת 2010, נטלו חלק (מלבד שכני המגדל) גם תושבי מגדל המגורים עצמו, עיריית תל-אביב ויזמי המגדל. הראשונים, טענו שמקומות חניה שהוקצו להם בחניון המגדל לא עמדו לרשותם. הם עתרו לבית המשפט בדרישה להקצות להם 80 מקומות חניה בחניון המגדל, כפי שקבעה מראש הוועדה לתכנון ולבנייה.
המאבק המשפטי הגיע כאמור עד בית המשפט העליון, אשר קבע בשנת 2015 כי עיריית תל-אביב לא תוכל למכור את החניות במגדל ותידרש לאפשר לתושבי השכונה לעשות בהם שימוש. בשנת 2017 ובהתאם להחלטת העליון, הגיעה העירייה להסכם עם התושבים לפיו תיערך הגרלה שנתית בין תושבי הרחובות הסמוכים, מהם ייבחרו 80 תושבים שיוכלו לעשות שימוש בכל אחת מ-80 החניות למשך שנה. זאת במחירים הנעים בין 600 שקל לחניה אחת לחודש, לבין חניה כפולה ב-900 שקל לחודש. לא זול, אך נמוך יותר מהמחיר שאותו מוכן לשלם אלעד כיום. בשיחה שקיימנו השבוע עם באת כוחם של נציגות דיירי המגדל בהסכם, עו"ד ורד בלוך-שכטמן, היא ציינה כי לפי הידוע לה גם השנה צפויה להתקיים הגרלה בין תושבי הרחובות הסמוכים למגדל כמוסכם.
לא הרחק משם ניצב מגדל אסותא שהוקם במסגרת קבוצת רכישה על חורבות בית החולים אסותא לשעבר ברחוב ז'בוטינסקי 62 בתל-אביב. בין חברי קבוצת הרכישה נמצאים ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ומנכ"לית בנק לאומי לשער גליה מאור. גם במקרה הזה מחלוקת סביב החניות בחניון המגדל הגיעו עד לבית המשפט. גם במקרה הזה, טענו דיירי הרחוב, שסובלים ממצוקת חניה, כי הסכמים שנחתמו עימם לגבי שימוש בחניון שבמגדל לא כובדו. לאחרונה הוציא בית המשפט המחוזי בתל-אביב צו מניעה זמני שמונע מדיירי המגדל, להעביר 150 חניות שהוקצו בתב"ע לשימוש שכניהם, לגורמים אחרים.
ה'קרבות' בין השכנים לקבוצת הרכישה, שכפי שנראה בהמשך מתחילות להיות מעין מוטיב חוזר בתל-אביב, החלו כבר בשלבים הראשונים להקמת הפרויקט. ב-2010 ולאחר הליכים תכנוניים ומשפטיים, נחתם הסדר פשרה שנועד לאפשר ל-150 מתושבי השכונה לחכור בחכירה לדורות מקומות חניה במרתף המגדל.
אולם, האידיליה הזמנית הסתיימה בחודש מרץ 2018. אז, הגישה העמותה שהוקמה לצורך ביצוע הסדר הפשרה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בה נטען כי דיירי המגדל הפרו את הסכם הפשרה ואין בכוונתם לכבד את התחייבותם להחכיר ל-150 מתושבי השכונה מקום חניה בחכירה לדורות. בנוסף, הגישה העמותה את הבקשה לצו המניעה שהתקבלה כאמור. העמותה וחלק מחבריה יוצגו על-ידי עורכי הדין רם אורן, זאב רויץ, אילן סופר ואלעד בקר. יתר המבקשים יוצגו על-ידי עו"ד זוהר פדובה ועו"ד נטעלי מימון. דיירי המגדל יוצגו על-ידי עו"ד אלון יואלי ועופר לרר.
907 שקל לחודש בצפון הישן
סוגיית המחסור בחניות הביאה תושבים רבים בשנה שעברה למתוח ביקורת בענין מיזם החניות אוטותל המופעל על-ידי חברת קאר2גו. במסגרת הפרויקט, הופקעו על-ידי העירייה לא פחות מ-520 מקומות חניה, חלקם הגדול, במיקומים המרכזיים והאטרקטיביים ביותר בעיר, לטובת רכבי הפרויקט, שאותם ניתן לשכור לפרקי זמן קצרים. הפקעת החניות, וסימונם ברחבי העיר לשימושם הבלעדי של רכבי אוטותל בלבד, הביאה למרמור בקרב תושבים שטענו כי מקומות החניה הנחשקים, עומדים לעיתים קרובות ריקים משימוש. בעירייה טענו בעבר ב"גלובס" בקשר לטענות כי "בבחירת מיקומי חניות אוטותל בחנה עיריית תל-אביב-יפו מספר היבטים, לרבות הסדרי התנועה והחניה, המרחקים בין החניות, מיקומי תחנות תל-אופן, אזורי הביקוש הצפויים ורצון לצמצם ככל האפשר את ההשפעה על תושבי העיר. כמו כן, ישנה כוונה להרחיב את המיזם לערים נוספות במטרופולין והנושא בבחינה".
כדי להבין עד כמה מדובר בשוק רותח, בדק אתר yad2 לבקשת "גלובס" נתונים אודות שוק השכרת החניות בתל-אביב. מהנתונים עולה שנכון לתחילת השבוע הוצעו באתר 502 חניות פרטיות להשכרה בחמשת השכונות המובילות בעיר לבדן. לפי הנתונים אם תרצו להשכיר חניה בצפון הישן של תל-אביב יבקשו מכם את המחיר הגבוה ביותר בממוצע - 907 שקל. באזור גני שרונה וקרית הממשלה המחיר המבוקש עומד על 853 שקל בממוצע לחניה, ואילו בדרום הצפון הישן מבקשים בעלי החניות 809 שקל בממוצע עבור חניה. במרכז העיר, כך לפי נתוני אתר yad2, היצע החניות גדול מבשאר השכונות ה'יקרות' לחניות לשכירות בתל-אביב. נכון לתחילת השבוע הוצעו באזור זה 252 חניות במחיר ממוצע של 760 שקל לחודש.
ועם מחירים כאלה, אין פלא שבימים אלה מתקיים בבית המשפט מאבק משפטי אחר סביב הנדל"ן המבוקש ששמו חניה. מדובר במאבקם המשפטי של 80 מדיירי מתחם גינדי TLV בתל-אביב. אלה טוענים במסגרת עתירה מנהלית שהגישו לבית המשפט המחוזי בעיר, באמצעות עו"ד שלומי סהר ונאור אילוז ממשרד גרשטיין סהר, כי 300 חניות שהיו אמורות לשמש את אורחיהם, לא עומדות לרשותם. זאת לטענתם, בניגוד לתב"ע החלה על המתחם, שקבעה כי 20% מהחניות בפרויקט הענק יוקצו לטובת אורחי המתחם.
לטענת הדיירים, חניות אורחים מהוות חלק בלתי נפרד מתקן החניה למגורים שנקבע בתב"ע, אלא שבפועל הן משמשות את הנהלת הקניון. לטענתם, עיריית תל-אביב מתעלמת מהתכליות שהובילו להגדלת תקן החניה למגורים הכולל את חניות האורחים ואינה מבטיחה את קיום הוראות התוכנית. בפועל כך נטען, אין הפרדה בין חניות המגורים ואורחיהם לבין חניות הקניון, ואם לא די בכך, השימוש בחניות האורחים המיועדות לדיירי הפרויקט, כרוך בתשלום שנדרש על-ידי הנהלת הקניון.
המטרה שעומדת מאחורי מאבק הדיירים במקרה זה, כוללת את רצונם של הדיירים לוודא שחניות אורחי דיירי המתחם יוצמדו לדירותיהם בטאבו ויהיו חלק מהרכוש המשותף של כל בעלי הזכויות בפרויקט. בנוסף טוענים הדיירים כי בעוד התב"ע קבעה כי חניות המגורים יהיו באגף נפרד מחניות הקניון, הרי שבפועל היזמים לא ביצעו הפרדה והוועדה המקומית לא הבטיחה את מנגנון ההפרדה המחייב בין חניות המגורים והאורחים לבין חניות הקניון.
מחברת מגדלי תל-אביב המפעילה את המתחם לא נמסרה תגובה. יחד עם זאת, עיריית תל-אביב התייחסה לנושא וציינה, כי בניגוד לנטען בעתירת דיירי המתחם, "יישום חניות האורחים תואם את הוראות התב"ע". לטענת העירייה, "התב"ע קובעת תוספת של עד 20% מסך מקומות החניה למגורים עבור חניות אורחים לדיירים במתחם, אולם לא קובעת היכן ימוקמו חניות אלה ואף אינה קובעת כי הן חלק מהרכוש המשותף". עוד נמסר מהעירייה כי "ההחלטה לנהל את מקומות החניה לאורחים כחניון ציבורי הינה החלטה סבירה". ההליך המשפטי מוסיף להתקיים.