אלכס ויסמן היה שם כשזה התחיל. הוא כיהן כסמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת כאשר יושמה ההפרדה המבנית בבזק בעקבות דוח ועדת רוזן, אי-שם ב-1997. היום, 21 שנה אחרי, הוא מסתכל על שוק התקשורת ורואה כיצד המשרד ממשיך להיאחז באותה מדיניות בדיוק וחושש לבצע את השינויים המתבקשים כדי להציל את שוק התקשורת המקרטע.
ויסמן, המשמש היום כיועץ כלכלי עצמאי, מביט בנעשה ועיניו כלות. הוא אמנם לא בתמונה כבר הרבה שנים, אבל למי שנדבק בחיידק הטלקום קשה להשתחרר. בראיון ל"גלובס" מדבר על הקיבעון התפישתי של המשרד, ובשורה התחתונה הוא אומר כי אם משרד התקשורת לא ישתחרר מהפחד מפני בזק, לא יושג שום שינוי מהותי. כך לדבריו ישראל תמשיך את הפיגור שלה אחרי העולם בתחום הסיבים האופטיים ובסלולר.
נראה שמשרד התקשורת מנסה להילחם בכל כוחו ברווחיות העודפת בבזק. איך לדעתך צריך לטפל בסוגיה, אם בכלל?
"לגבי הרווחיות העודפת, לא בטוח שהיא קיימת אם משווים את התוצאות שלה ביחס לחברות אחרות בעולם, אבל אין ספק שהיא מרכזת את עיקר הרווחיות בענף, והשאלה היא האם צריך לטפל בסוגיה הזאת. על כל פנים, המצב הנוכחי הוא מצב בעייתי. יש פה מילכוד.
"בוא נניח שיש רווחיות עודפת לבזק או שבכל מקרה רוצים לשחוק את הרווחיות שלה - אחת הדרכים לעשות את זה היא דרך פיקוח על תעריפים או דרך הפחתה נוספת בתעריפים. העניין הוא שמהלך כזה יכניס את כל השוק לסחרור. ההפחתה תוריד את התעריפים בשוק ותפגע בשחקנים האחרים, כי אי-אפשר להתעלם מזה שהשוק היום נמצא בתחרות".
וגם לבטל את ההפרדה המבנית בבזק ולאפשר לה למכור את כל שירותי התקשורת?
"השוק נמצא בתחרות, שקיימת בין הנייח לנייד, יש תחרות בשוק הקווי ובטלוויזיה, בוטל הצורך לפעול על בסיס תשתיות עצמאיות כי מחייבים את בזק למכור את תשתיותיה במחירים מופחתים. נוצרה תחרות, והגיע הזמן שמשרד התקשורת יפנים את זה. הציבור כבר הפנים את זה וסוגיית התקשורת היא לא סוגיה מהותית, לא בסל ההוצאה של המגזר הפרטי ולא העסקי. לכן בשלו התנאים לצמצם באופן משמעותי את הפיקוח, והמשמעות היא גם לבטל את ההפרדה המבנית ואת הפיקוח על התעריפים".
צריך לתלות את ביטול ההפרדה המבנית בפרישה אוניברסלית של סיבים אופטיים או בשינויים מבניים בבזק?
"אם יש סוגיות ספציפיות, כמו השקעה בסיבים אופטיים, שעומדות היום על הפרק, צריך להגיע למדיניות מוסכמת שתאפשר להאיץ את התהליכים האלה. אני שומע קולות שהתנאים לביטול ההפרדה הוא חיוב בזק ביצירת שתי חברות תשתית ושירותים. מהלך כזה, הוא בעייתי כי השאלה איך מאיצים השקעות בסיבים ובדור חמש בסלולר שייקחו את השוק קדימה. להתעסק בהפרדה הוריטקילית זה להתעסק בתפל ולא בעיקר".
ומה המשמעות שתהיה למהלך כזה על השוק כולו?
"אם יאפשרו תשתית סיבים אופטיים ודור חמש במהירות ומבלי להתמהמה, התוצאה תהיה שלכל החברות תהיה נגישות לפלטפורמות החדשות. כך הן יוכלו לספק שירותים חדשים, ושתי הפלטפורמות האלה הן מה שישנו לאורך זמן את חלוקת ההכנסות והרווחיות בשוק. נכון, זה לא יקרה ביום אחד אלא בתהליך ארוך. כל זמן שהמשרד מתעסק בפיקוח על בזק ולא בפיקוח על שוק התקשורת בכללותו, הוא מפספס את המטרה שלמה הוא קיים".
בוא נעזוב לרגע את בזק. הכניסה של סלקום ופרטנר לתחום הטלוויזיה בזמן שהרווחיות שלהן בסלולר נשחקת הייתה נכונה?
"בין אם זה כמדיניות של המשרד לייצר תחרות אלימה בשוק הסלולר ובין אם זה משיקולים אחרים של המפעילים הסלולריים, בין אם מבחירה או בלית ברירה - הפוקוס העסקי של החברות הסלולריות אבד. הן החליטו לשנות את המדיניות ולהפוך לחברות תקשורת. הן נלחמות על נתח שוק ומקיזות דם, ואי-אפשר להתעלם ממצבן הבעייתי. אני לא נכנס לשאלה אם זו טעות או לא".
"לא לחזור על טעויות העבר"
לדעתו של ויסמן, הדרך שבה נוהג משרד התקשורת במסגרת "השוק הסיטונאי", לפיה החברות משלמות לבזק מחירים זולים עבור שימוש בתשתיות שלה, היא שגויה. "אחת מטעויות העבר הייתה להכניס חברות לעולם התקשורת דרך חיוב בזק לתת להן לעשות שימוש בתשתיות שלא שלהן, במחירים נמוכים במסגרת השוק הסיטונאי".
לדעתו, זו הסיבה המרכזית לפיגור שישראל צברה אחרי מדינות המערב בפרישת סיבים אופטיים. "עכשיו אין סיבים ואי-אפשר לחייב את בזק להקצות. אבל חייבים להיכנס לתהליך גמילה על בסיס מחירים כלכליים - וזה יהיה לטובת כולם".
לדבריך, צריך להעלאות את המחיר שפרטנר וסלקום משלמות לבזק ולהוט עבור השימוש בתשתיות שלהן.
"אני חושב שמחיר פרויקט הטלוויזיה הרבה יותר מורכב מאשר המחיר הכלכלי של השימוש בתשתיות בזק. יש פה עלויות תוכן כבדות מאוד ועלויות נוספות, כך שהמודל הכלכלי בטלוויזיה בעידן של אינטרנט ונטפליקס - מורכב ובעייתי, בלי שום קשר לדיון בשאלת הסיבים האופטיים".
"ההשקעה בתשתיות בסכנה קיומית"
"באותה מידה אפשר לבוא ולהגיד שעלויות שכר הדירה של פרטנר או סלקום גבוהות מדי וצריך לחייב את המשכירים אחרי שהחזירו את ההשקעה בנכס בעלות שולית או תוספתית. בסופו של דבר, יש מבנה עלויות ומולו צריך להתמודד. צריך לגמול את החברות משימוש במחירים תוספתיים, ואם רוצים לקיים את המודל הזה של תימחור, התוצאה תהיה עיכוב בפרישת תשתיות. מה שאנחנו חווים כרגע".
אם היית כעת במשרד התקשורת, כיצד היית נוהג?
"בעשור הנוכחי השוק הגיע לחוסר שיווי משקל שמעמיד בסכנה קיומית את המשך ביצוע ההשקעות הנדרשות לצורך קידומו. צריך לפתח אסטרטגיה חדשה שתתמקד בפרישה מהירה של תשתיות, מתוך הבנה שאסטרטגיה כזאת תאפשר התחדשות השוק והתבססות של מרבית השחקנים מחדש בענף ולצמוח ביחד עם השוק. אם הדברים האלה יקרו וההתנהלות תהיה נכונה, לצד רגולציה תומכת, אני מניח שכולם יצליחו לתקוע יתד מחדש בשוק".
בוא נדבר על שוק הסלולר, שם המחירים הנמוכים מאיימים הישרדות החברות.
"אני לא יודע לשפוט אם בשוק הזה צריכים להיות חמישה או שלושה מפעילים. זה תלוי בהתנהלות של החברות. אבל אין ספק שהמהלכים להפחתת עלות השיחה הנכנסת והכנסת מספר מפעילים, הביאו לכך שהשוק הזה מלקק את הפצעים עד היום. השאלה אם במתכונת הנוכחית יש הצדקה לכולם. אנחנו מדינה קטנה, והשוק הזה לא צומח".
ואתה לא חושב שהמצב שם משפיע גם על השוק הקווי?
אני לא חושב שיש קשר בין שחקני הסלולר לבין השוק הקווי. הדומיננטיות שם היא של בזק והוט, אבל גם שחקנים נוספים משחקים בו. השאלה תלויה באיתנות שלהם, לא רק בסלולר, וכרגע אין ספק שרמת הסיכון שלהם היא גבוהה. נכון להיום החברות לא בהפסדי ענק ואין כרגע איום קיומי עליהן. הבעיה היא שהיקפי הרווחיות לא מאפשר שירותים חדשים. הדרך להרחיב ולהיכנס לעולם הסיבים עוברת דרך בזק, ואני חושב שדרך תהליכים נכונים אפשר להגיע לתמחיר כלכלי ולשאת בעלות הכרוכה בה".
הן מודות שקשה להן להשקיע בתשתיות במקביל להמשך השחיקה. זה מסוכן בעיניך?
"גם היום פרטנר וסלקום פורשות סיבים אופטיים. העלויות הכלכליות עומדות לנגד עיניהן, אבל יש פרישה. עם זאת, אני חושב שזו שגיאה שכל אחת מהן תשקיע. צריך בסופו של דבר מודל של קונסורציום והשקעות משותפות ולא שכל אחת תפרוש תשתיות בנפרד. אם השוק הזה היה יותר יציב כלכלית והחברות היו מבינות שהן צריכות להשקיע, הן היו עושות את זה. הבעיה היא, שוב, שכרגע השוק התרגל לקבל תשתיות בזול מבזק, וזה נוח לרוב החברות".
ת"ז: אלכס ויסמן (56)
מצב משפחתי: נשוי + 1; השכלה: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במנהל עסקים; ניסיון קודם: כלכלן באגף התקציבים, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, מנהל אגף כלכלה בהוט ובאגד, מנכ"ל מוריה חברה לפיתוח ירושלים; תחביבים: משתתף בתחרויות איירון מן
השבוע
מחובר: הבחירות משתקות
הכאוס שבו נמצא שוק התקשורת כאילו לא נוגע במשרד התקשורת. הגוף שאחראי על הסדרת השוק מתעלם לחלוטין ממה שקורה בשוק, ובעצם נכנס לסוג של תרדמת עד לאחר הבחירות. שוק התקשורת נמצא במשבר עמוק, אבל בגלל הבחירות אי-אפשר בעצם לעשות שום דבר. קחו למשל את הסוגיה שפרסמנו אתמול ב"גלובס" על כך שהמשרד שוקל לתת להוט למכור חבילות אינטרנט בשוק העסקי שכוללות את הוט נט. איך יכול להיות שאוסרים על איזושהי חברת תקשורת במאה 21 למכור אינטרנט? יש שוק סיטונאי, יש תחרות בטלוויזיה, מדוע אסור להוט או לבזק למכור אינטרנט? במקום לסבך את החיים של כולנו עם ההפרדה המיותרת בין ספק לתשתית, היה יכול המשרד להביא בשורה ולתקן איוולת שאין לה שום הצדקה ושממררת לכולנו את החיים.
מנותק: לפרוש תשתיות בחכמה
אחת הבשורות החיוביות שיצאו מהפגישה של משרד התקשורת עם בזק שפרשה בפניו את תוכניותיה בעולם הסיבים, היא שהמשרד מתחיל להבין שאין הצדקה לפרישה של מספר תשתיות מתחרות במקביל לאותו בניין. אם לא יטפלו בכך כמה שיותר מהר נהיה עדים לכאוס נוסף ומיותר. תארו לעצמכם מה יקרה כאשר סלקום, פרטנר, בזק והוט יגיעו לאותו בניין עם סיב אופטי. ניקח את פרטנר לדוגמה שפורסת עכשיו סיב בשכונה בקרית גת ומציעה 1 גיגה לטריפל ב-139 שקלים לחודש. הרי סלקום מתכננת להגיע לאותם בניינים גבוהים, וכנ"ל גם בזק והוט. כמה סיבים נדרשים בבניין אחד? מישהו חשב על ההשלכות התפעוליות של סיבים שיתחילו להעביר מחוץ לבתים בגלל שלא יהיה מספיק מקום להעביר את כולם בתוך הבניין? זהו כאוס אדריכלי תכנוני אבל בעיקר כלכלי. מה יקרה אם בזק או סלקום יגיעו מחר לבניין של פרטנר? המחירים יירדו? סביר להניח שכן. ואז מי יישא בעלות הפרישה?