האמירה של גלנט מחייבת תביעת דיבה
למה האלוף יואב גלנט לא מונה לרמטכ"ל? ובכן, למעשה הוא כן מונה, אבל המינוי בוטל. למה? כי לפני כניסתו לתפקיד התגלה שהוא עבר על החוק כאשר "הגדיל" את ביתו ביישוב עמיקם על קרקע ציבורית, מבלי לקבל אישור לכך.
ככה "שמים מאחור"?
עכשיו "גילה" גלנט, בחוג בית לאחרונה ביישוב יהודית, כי מועמדותו נפסלה מכיוון שמי שהיו אז היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה, יהודה וינשטיין ומיכה לינדנשטראוס, נסחטו על-ידי "גורמים מסוימים". והוסיף: "אני לא רוצה להיכנס כאן לעניינים הנוגעים לצנעת הפרט, אבל הם נסחטו. כתוצאה מהדבר הזה הם עשו את מה שעשו, ובסופו של דבר לא מוניתי, שמתי את זה מאחוריי".
ככה שמים מאחור? לדעתי זה נראה יותר כמו לשים לפנים.
ללא הוכחה
הדברים של גלנט מלמדים בעיקר על אומרם. הוא לא מביא שמץ של הוכחה. בעניין עילת הסחיטה הוא ממלמל משהו על "עניינים הנוגעים לצנעת הפרט". שוב בלי הוכחה, בלי ניסיון להציג שמץ של ראיה. זריקת בוץ תוך בריחה מאחריות. זה לא פחות ממעשה נבלה. גרוע מגזילת קרקע ציבורית.
ומה אומרים על כך לינדנשטראוס ווינשטיין? למרבית הצער, המבקר לשעבר חולה ואינו יכול להגיב. וינשטיין הגיב: "לא יודע על-ידי מי נסחטתי, שגלנט יגלה לי".
תביעת דיבה
זה לא מספיק. אם לא היה כלום, זה מקרה הזועק לתביעת דיבה. ואם לא תוגש, זה יאמר דרשני. הגשת תביעה כזאת היא חשובה גם מבחינה ציבורית כדי להיפטר מאדם בעייתי, שכבר למד לומר "שמאל" כאילו זו קללה. גלנט לא היה צריך להיות רמטכ"ל, והוא גם לא צריך להיות חבר בממשלה, או אפילו בכנסת. הוא הוכיח כי אינו ישר, ואנחנו לא זקוקים לעוד אחד כזה בחיים הציבוריים שלנו.
אדישות התקשורת
ראיתי את הידיעה על גלנט ב"החדשות" בערוץ 12. הנחתי שהידיעה תהיה כותרת ראשית ברוב העיתונים. אין האשמות יותר חמורות מכך שהיועמ"ש והמבקר נסחטו. זו רעידת אדמה משפטית וחברתית. אם אי-אפשר לסמוך על יושרתם של שני גורמים אלה, החוק והמשפט במדינה נמצאים בבעיה קשה. זו ידיעה חשובה מאין כמותה, ואני מניח שהיא עוד תהדהד בחדשות אצלנו.
בהמשך הסתבר כי התקשורת ברובה התייחסה אל סיפור גלנט באדישות, לפעמים בהתעלמות. יגעתי וחיפשתי ולא מצאתי בתקשורת ידיעה חשובה מזו. רשלנות או אי-הבנת הנקרא?
