נחל שניר / צילום:יותם יעקובסון
אחרי חמש שנות בצורת, הגיע סוף-סוף חורף שתלויות בו הרבה תקוות למימוש ייעודו המקורי, ואם לשפוט מתחילת דצמבר ועד הלום, נראה שהוא בא מכוון מטר(יי)ה. בזכות המשקעים הללו, הימים האלה אידיאליים לטיולים בעקבות המים - בכל חלקי הארץ, שכן מערכות הגשמים האחרונות היטיבו עם מקורות המים, עם מפלסי מי התהום, עם שפיעת המעיינות ועם הזרימות בנחלים. גם האגם הלאומי והמאגרים זכו למנה נאה ואפילו שלוליות החורף, בורות מים ובארות.
למרות האופטימיות, חשוב לזכור ששנות הבצורת הביאו איתן גם היפוך מגמה מבחינת אזורי המשקעים. "התרגלנו שבצפון יש גשם", מסביר אורי שור, דובר רשות המים, "אבל בחמש השנים האחרונות הדרום קיבל יותר, והבצורת איימה על מקורות המים בצפון, על המעיינות ועל הטבע".
אומנם כולנו זוכרים את אירועי הגשם הגדולים ששטפו את נחלי מדבר יהודה, לעומת הכינרת שנותרה בשיממונה ועדיין סובלת מחוסר, על אף שכמעט ולא שואבים ממנה. נתון מעניין נוסף שמספק שור הוא שבממוצע 70% מהגשם מתאדים, רק רבע מגיעים למקורות המים ויתר חמשת האחוזים זורמים לים. "שינויי האקלים משפיעים עלינו באופן מובהק ורואים זאת בצורה קבועה במשך 30 השנים האחרונות. לכן חשוב עדיין להשתמש במים בצורה מושכלת ויעילה".
מבחינה מטאורולוגית, החורף הזה כבר הגיע למחציתו, והלל גלזמן, ראש אגף ניטור נחלים ברשות הטבע והגנים, אומר שעד כה, כמות המשקעים שירדה, גבוהה בכ-25% מהממוצע השנתי. גם הטבע הגיב לגשמים, וגלזמן מוסיף שהגשמים היטיבו עם הפריחה במדבר, אבל גם עם הפרחים העונתיים ובהם כרכומים, סתווניות ובימים אלה גם נרקיסים. בקרוב יציפו אותנו גם רקפות וכלניות.
תוספת השלגים וכמויות הגשם הגדולות, הביאו לכך שמפל נחל סער, אחד המפלים הפופולריים בדרך לחרמון, מצדיק את שמו, והוא שוצף וזורם בעוצמה גדולה. מי שחולף בסביבה לא יכול להישאר אדיש למראה כמויות המים. כל נחלי הגליל העליון ומקורות הירדן נהנו ממראות מרנינים ועלו על גדותיהם. באזור גשר הפקק בירדן נרשמו השבוע זרימות בעוצמה של יותר מ-100 קוב לשנייה - הזרימה החזקה ביותר זה חמש שנים. מפל הבניאס שופע ומפלי נחל עיון ובהם התנור מגבירים זרימתם לקול שאון המים. בגליל המערבי נחל כזיב חווה התאוששות מרשימה, המעיינות חזרו לשפיעתם הרגילה והנחל זורם בעליצות. אפילו נחל הקישון סיפק כמויות מים אדירות ובהתאם - הצגה חד פעמית.
רמת הגולן שזכתה למנת השלג שלה, נהנתה ממופעי זרימה משובחים. מפל נחל עיט לא נח לרגע, וכיוון שהוא קרוב לכביש, גם הוא הפך ליעד פופולרי ומטיילים רבים פוקדים אותו. גם בנחל עורבים המים גועשים, אם כי במקרה הזה נדרשת הליכה קלה ובעיקר מגפיים טובים, אבל המראה של מצוק עורבים מצדיק את המאמץ. בשמורת הטבע גמלא זורם המפל הגבוה בארץ, ויש אליו מסלול הליכה קל, אם כי אפשר לראות אותו מרחוק גם מתצפית הנשרים. גם מפל הג’ילבון סוער ורוגש וכך גם מפלי דליות. שני האחרונים הם מסלולים שמתאימים יותר למיטיבי לכת. שימו לב שבעקבות הגשמים, נסגרו חלק מהמסלולים, אך עם ההפוגה בגשמים הם ייפתחו מחדש.
שני נחלים נוספים שזורמים בגליל התחתון והתמלאו עד גדותיהם, הם נחל עמוד ונחל צלמון, אשר מתנקזים לכינרת. העובדה הזו משמחת כי שניהם קיבלו מנות גשם איכותיות מאגן הניקוז באזור הר מירון, התברכו בזרימות חזקות והוסיפו כמויות לא קטנות של מים לכינרת המצטמקת.
הגשמים של דצמבר העלו אותה בכ-20 סנטימטרים, עדיין פחות מהממוצע (27), אך מראשית ינואר המצב השתפר והיא עלתה ביותר מעשרה סנטימטרים. "בחורף ממוצע", מחדד שור, "עולה הכינרת ב-1.6 מטרים, ולמרות שכמעט ולא שואבים ממנה מים, ההערכה היא שהכינרת תחצה רק את הקו האדום התחתון". החשש ממפלס הכינרת הביא את רשות המים להקים מערכת שתעביר אליה בשעת חירום מים מותפלים. המערכת נמצאת בשלבי בנייה.
גם השנה מערכות הגשמים מגיעות עד לנגב וגוררות אחריהן מופעי שיטפונות. ציידי השיטפונות, בהם גם אזרחים מיושבים בדעתם, נוהרים לנגב ולמדבר יהודה לצפות בתופעה. חשוב רק לזכור שנחל שוטף בעוצמות שקשה להעריך, וקשה שלא להיזכר בהקשר זה בקורבנות השיטפונות שידענו לאחרונה.
צריך לזכור גם שהטבע הוא דינמי, ושהשטף הזה בנחלים מסתיים די מהר אחרי אירוע גשם. הנחלים עוד זורמים, אבל עוצמתם הולכת ופוחתת.