גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש דיל: ציון המעבר בבחינות ההסמכה של לשכת עוה"ד יורד ל-60

לאחר מו"מ קדחתני הושגה הסכמה בין שרת המשפטים איילת שקד, ח"כ מיקי זוהר, לשכת עורכי הדין והוועדה הבוחנת ● עוד נקבע: מועד בחינה מיוחד לנבחנים שנכשלו באחד משלושת מועדי הבחינה האחרונים וקיבלו ציון בטווח שבין 50-59 ● במקביל פורסמו היום הציונים במבחן ההסמכה האחרון מדצמבר 2018, ובקרב המתמחים מתחוללת שוב סערה

שרת המשפטים איילת שקד / צילום: שלומי יוסף
שרת המשפטים איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

יש דיל ויש ציונים: ציון המעבר של בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין יורד ל-60 (במקום 65) ויחול רטרואקטיבית על שלושת מועדי הבחינה האחרונים בהם נרשמו שיעורי מעבר נמוכים במיוחד - כך נקבע לפנות בוקר (ד') בסיכום בין שרת המשפטים, איילת שקד, ח"כ מיקי זוהר, ח"כ אסנת מארק ולשכת עורכי הדין, ועל דעת חברי הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בראשות סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט שאול שוחט.

על-פי הסיכום, טקס הסמכה ללשכה לנבחנים שנכשלו בשלושת המועדים האחרונים ועתה יעברו את הבחינה בעקבות שינוי ציון המעבר, ייערך עד לחודש מארס 2019.

במקביל, קיבלו הבוקר אלפי הנבחנים במבחן ההסמכה האחרון שנערך בדצמבר 2018, את הציונים במבחן, בתום עבודת הוועדה הבוחנת. בשלב זה עדיין לא נמסרו נתונים רשמיים בנוגע לאחוזי המעבר בבחינה, ואולם אל "גלובס" מגיעות פניות שונות משעות הבוקר של עשרות נבחנים שנכשלו. הציונים מחוללים שוב סערה בקרב הנבחנים, אך ניתן להניח כי לאחר שיוגשו ערעורים והשגות ישתנו מעט הנתונים, וחלק מהנכשלים יעברו.

גם הסיכום שהוגש במהלך הלילה רלוונטי לנבחנים שנכשלו, היות שהוא יחול גם עליהם, באופן שתינתן להם הזדמנות נוספת לעבור את המבחן. על-פי ההסכם בין שרת המשפטים לחברי הכנסת, יינתן מועד בחינה מיוחד לנבחנים שנכשלו באחד משלושת מועדי הבחינה האחרונים וקיבלו ציון בטווח שבין 50-59. נבחנים אלה יוכלו לגשת למועד בחינה מיוחד, שבו תיערך בחינה על-פי המתכונת הקבועה בחוק, בהיקף מצומצם שהוועדה הבוחנת תקבע לגביה רשימת מיקוד מצומצמת. מועד הבחינה המיוחד ייקבע בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, בהתאם לקבוע בתקנות.

בהודעה משותפת שהוציאו הצדדים צוין כי ההחלטה להוריד את ציון המעבר ב-5 נקודות "מבוססת על השוואת ציון המעבר לציון הנהוג במקצועות מוסדרים אחרים, ביניהם: רואי חשבון, שמאי מקרקעין, יועצי מס ויועצי השקעות; וכן על ההבנה שהתגבשה אצל כלל הגורמים, כולל הוועדה הבוחנת, לפיה זהו ציון המעבר הראוי בבחינה, בהתחשב בשינוי המתכונת ובמבנה הבחינה החדש, הכולל לראשונה ניקוד על מטלת כתיבה וכן פרק העוסק בדין המהותי ופרק העוסק בסדרי דין".

ההסכמות בין הצדדים מגיעות לאחר משא-ומתן קדחתני שכלל אף מלחמת גרסאות בין השרה שקד לח"כ זוהר, ונראה כי הן מורידות סופית מסדר היום את "חוק הפקטור" השנוי במחלוקת, שכלל לא ברור אם היה עובר את "מבחן בג"ץ". במסגרת התיקון המוצע לחוק ביקשו מספר רב של חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית להוביל להורדת ציון המעבר בשלושת הבחינות ההסמכה האחרונות ל-50.

הרקע ל"חוק הפקטור" הוא תלונות של מתמחים שנכשלו במבחני ההסמכה על הכוונות של לשכת עורכי הדין והוועדה הבוחנת להכשיל אותם, על-מנת לצמצם את העוסקים במקצוע עריכת הדין. לטענתם, המבחנים לא נועדו לבחון ידע או יכולת אלא לסגור את שערי המקצוע, השאלות היו בעייתיות ועוד שלל טענות. כראיה לכך הציגו המתמחים את אחוזי המעבר הנמוכים מאוד בשלושת המועדים האחרונים בכלל והאחרון בפרט (כ-42% לאחר הקלות, עררים ופסילת שאלות).

 

המאבק של המתמחים מתנהל מזה תקופה, וניתן לראות בהסכמות בין הצדדים כהישג גדול של המתמחים, וזאת למרות שנבחנים רבים שכשלו נותרו מחוץ להסכמות האמורות. 

בתוך כך, ובניסיון אולי אחרון להציל את חוק הפקטור, שלח אמש (ג') חבר הכנסת עיסאווי פריג' מכתב למזכיר הממשלה, עליו חתומים 64 חברי כנסת מכל סיעות הבית, בבקשה "לכנס את הכנסת באופן מיידי ובהול כדי להשלים את הליך החקיקה".
במכתב מדגישים חברי הכנסת כי הצעת חוק הפקטור התקבלה בוועדת ההסכמות, וכי לא נרשמה לגביה התנגדות הממשלה.
על המכתב חתומים, בין היתר, גם חברי הכנסת מיקי זוהר ואסנת מארק, שלקחו חלק גם בהגעה לסיכום האמור עם שרת המשפטים והוועדה הבוחנת. 

ח"כ פריג' מסר: "הפשרה, שהושגה ללא שיתוף המתמחים, היא בעיקרה פוליטית לקראת בחירות הפריימריז בליכוד".

הקלות קודמות ובהן ביטול גזירת השליש

ההודעה היום מגיעה בהמשך לשינויים נוספים שבוצעו במתכונת הבחינה על-ידי הנוגעים בדבר. בין השינויים האמורים: תוספת זמן של כשעה בזמן הבחינה שניתנה על-ידי הוועדה הבוחנת (תוספת של דקה לכל שאלה בפרק הדין המהותי ותוספת של חצי דקה בפרק הדיוני); ביטול "גזירת השליש", אשר דרשה מהנבחנים לענות נכונה לפחות על שליש מהשאלות בכל אחד מהפרקים; צמצום רשימת החיקוקים לבחינה; חלוקת רשימת החיקוקים- לחלק הדיוני בנפרד ולחלק המהותי בנפרד.

במקביל פעלה שרת המשפטים שקד, טרם יציאת הכנסת לבחירות, להקמת וועדה שתפקידו לבחון את מתכונת הבחינה הקיימת וכן את האפשרות לקיים בחינת מעבר לאחר שנה ראשונה ללימודי משפטים. לפי השרה, המטרה בקיום "בחינת מעבר" היא שהסטודנטים יוכלו לדעת עם תחילת לימודיהם האם הם יוכלו לשמש כעורכי דין. לדבריה, הדבר יאפשר למי שייכשל במבחני המיון בסוף השנה הראשונה ללימודים, להחליט בשלב מוקדם האם להמשיך במסלול לימודי משפטים ללא הסמכה לשמש כעורך דין או לעבור ללמוד מקצוע אחר. זאת, בניגוד למצב היום בו סטודנטים נאלצים לשלם הון רב עבור 3.5 שנות לימודים, לבצע התמחות וללמוד עוד 3 חודשים מפרכים לבחינות ההסמכה, ורק לאחר מכן לדעת האם ההשקעה והמשאבים שלהם ירדו לטמיון, אומרת שקד. 

תגובות

ח"כ מיקי זוהר מסר: "לצערי חוק המתמחים טרם התקדם להצבעה בכנסת משום שראש הממשלה עדיין לא הספיק להכריע בנושא. בכל מקרה חשוב לציין שישנו סיכון ממשי שגם אם החוק יעבור בכנסת, הוא עלול להיפסל או בטח להתעכב חודשים ארוכים בבג"ץ. הפשרה שהושגה עם השרה שקד שציון 60 יהיה עובר לשלושת המועדים האחרונים וכמובן שגם כן הלאה, הוא הישג מיידי וחשוב יחד עם הישג עתידי נוסף ומשמעותי בכך שכל מי שקיבל ציון שנע בין 50-59 בשלושת המועדים האחרונים יזכה למבחן מעבר קצר וסביר שיידרש גם בו ציון עובר של 60".

שרת המשפטים איילת שקד מסרה: "החקיקה שאושרה בהכנה לשניה ושלישית איננה פתרון נכון. אסור היה להוריד את רף המעבר ל 50. בתקנות החדשות נציב את עורכי הדין בשורה אחת עם מקצועות אחרים כמו רואי חשבון. ההסכמה שהושגה בין כל הגורמים הנוגעים בדבר תפעל למען מאות מתמחים שחסרו להם נקודות ספורות כדי לקבל את ההסמכה כעורכי דין. אני מודה ליו"ר הוועדה הבוחנת השופט שוחט, לועדה כולה על עבודה מסורה, לח"כ מיקי זוהר ולמנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור על ההסכמה המשותפת והמאוזנת אליה הגיעו לטובת כלל הנבחנים".

ח"כ אסנת מארק מסרה: "הצעת החוק אותה הובלתי נבעה מתוך מצוקה גדולה של ציבור המתמחים. ההסכם שהושג הוא הישג היסטורי שנבע מלחץ ציבורי שהצליח להביא לתוצאה מרשימה אבל בעיקר הביא תקווה לאלפי מתמחים שקרובים יותר מתמיד להגשים את חלומם. לכל אורך הדרך האמנתי שהצדק לצידנו וההישג הזה בעבורי הוא סגירת מעגל ותיקון של עוולה גדולה גם לאלו שציונם מתחת ל-60 שיזכו למבחן מעבר שיעניק להם סיכוי ממשי ואמיתי להיכנס בדלת הראשית למקצוע".

ח"כ אמיר אוחנה, יוזם חוק המתמחים, מסר בתגובה לפשרה שהציגה שרת המשפטים: "מדובר הצעה רעה שעושה עוול נוראי עם רבים וצדק עם מעטים מדי. אחרי כל המאמצים שהושקעו וכל התקוות שנתלו, לא כך צריכה להסתיים הפרשה. לשכת עורכי הדין השקיעה משאבים רבים בהשחרת פניהם של המתמחים, גם אלה שעכשיו היא מקבלת לשורותיה, על לא עוול בכפם. מי שהוכח כי נכשל זו הלשכה והוועדה הבוחנת - המתמחים הוכשלו. 

"כשבאו אליי נציגי המתמחים לפני מספר חודשים והוכיחו לי את אי-הצדק שנעשה עימם, והראו לי את הסיפורים הקשים שהביאו את חלקם לשיברון לב וכיס ולסבל עצום, פניתי לשרת המשפטים בפניה דחופה לתיקון העוול שעליה חתמו רוב חברי הכנסת מכל סיעות הבית, מהלך פרלמנטרי נדיר.

"השרה לא התרצתה. כבר כשהודעתי על כינוס מיוחד למען המתמחים באולם הגדול ביותר בכנסת, אליו הגיעו מאות משתתפים, ניסתה השרה להציע הצעה שהייתה בבחינת לעג לרש, והוסיפה מספר מצומצם ביותר של מתמחים למעגל העוברים. אז הודעתי את מה שאני מודיע היום - זה צדק למעטים מדי ועוול כבד לרבים מדי. המאבק יימשך".

ח"כ אוחנה הוסיף כי "לשכת עורכי הדין והשרה עשו יד אחת לפגוע באנשים טובים שחייהם הפכו לסיוט מתמשך, תוך זלזול בכאב המתמחים, ואני אומר להם - עוד לא מאוחר מדי. קבלו את ההצעה שאלה שקיבלו בשתי הבחינות המדוברות ציון של 50 ומעלה יעברו. זה עדיין יותיר רבים מחוץ למעגל אבל אמרנו מתחילת הדרך - לא כולם יהיו עורכי דין, ולא כולם יעברו, רק אלה שקיבלו ציונים גבוליים.

"גם אם עדיין יהיו מי שיכעסו - החלטה מסוג זה היא הוגנת. אמשיך את המאבק על הצעת החוק, אם אפשר יהיה אז עוד בכנסת הזאת, ואם לא - בכנסת הבאה".

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"