גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הודעותיה של בזק ערב המכירה מעלות תהיות קשות: האם ההנהלה עבדה לטובת בעלי מניותיה?

יש כתובת עיקרית לצלילה של מניית בזק בשבועות האחרונים שהביאה לכישלון הצפוי ● שלמה רודב ודודו מזרחי, יו"ר ומנכ"ל בזק מצטיירים כאשמים העיקריים בצלילת מניית בזק ובכישלון המכירה

1. לטעמי יש כתובת עיקרית לצלילה של מניית בזק בשבועות האחרונים שהביאה לכישלון הצפוי של המכרז על מכירת השליטה בחברה (דרך החברה האם). ולכתובת הזו קוראים שלמה רודב, יו"ר בזק ודודו מזרחי, מנכ"ל החברה. רודב מכהן כיו"ר בזק החל מסוף אפריל 2018, למעלה מ-8 חודשים בחברה ואילו דודו מזרחי נכנס לתפקידו בתחילת ספטמבר אשתקד, למעלה מ-4 חודשים בחברה. בחודשיים האחרונים, בעיתוי מאוד בעייתי טרם הניסיון למכירת החברה, "הפציצה" בזק בראשות רודב ומזרחי את הבורסה בהודעות שהצטיירו כסוג של ניקוי שולחן, ניקוי אורוות, הפרשות ענק, החלטות שפוגעות משמעותית ביכולת של בזק לחלק דיבידנידים - כולן הודעות שהיו גורם מזרז מאוד מובהק בירידת המניה. למה הם עשו זאת בעיתוי סופר בעייתי, טרם המכירה? למה הנהלת חברה מקבלת החלטות שהיא יודעת שהן עלולות לגרום נזק לבעלי המניות דווקא טרם ניסיון המכירה? האם בכלל היה צורך במגה דרמות של רודב ומזרחי בשם השקיפות לבעלי המניות. אני ממש לא בטוח ועברתי על ההודעות אחת לאחת, כדי להראות שהן בעייתיות מאוד ושידרו מסר רע מאוד למשקיעים, לטעמי לאו דווקא בצורה שמשקפת את המציאות. חשוב לי להדגיש שהבנקים עשו את כל הטעויות האפשרויות בתהליך המכירה העקום של בזק ועתה הם אוכלים את הדייסה שהם בישלו. יחד עם זאת, את הדייסה של החודשים האחרונים, בישלו רודב ומזרחי עצמם בשורה של החלטות מעוררות מחלוקת. הנה ההחלטות, הנה המחלוקת, על דבר אחד השניים לא יכולים לחלוק: תוך חודש ימים איבדה בזק כ-20% משווייה, מאמצע נובמבר 2018, חודשיים בלבד, היא איבדה כ-30% משווייה. למה? זה לא רק הסנטימנט השלילי בשווקים, זה הרבה מעבר לזה.

2. האירוע הראשון התרחש ב-7 לינואר. בהודעה די לא אפויה, תחת הכותרת "אפשרות לירידת שווי בחברות הבנות" ששלחה בזק לבורסה היא כתבה בה כי במסגרת הדיונים בתחזיות הרב השנתיות של כל החברות בקבוצת בזק, נערכו דיונים בדירקטוריונים של החברות הבנות - פלאפון, בזק בינלאומי ו-יס, בנושא שהוגדר כ"סקירת תחזיות רב שנתיות על בסיס הערכות מוקדמות ותרחישים מסויימים של הנהלות החברות הבנות". עד כאן, דבר שגרתי. חברת ענק כמו בזק מקיימת דיונים על תוכניות רב-שנתיות. בהמשך ההודעה לבורסה נראה שהנהלת בזק החלה בסיפורי אלף לילה ולילה על מה שעתיד לקרות, מה שעשוי לקרות ומה שאולי יקרה. זה לא נראה כמו הודעה לבורסה, זה נראה כמו ציור של תסריטים, שאולי יתממשו ואולי לא ויכול להיות שהתממשו, רק לא ברור מתי ולא ברור מה ההשלכות הכספיות המדויקות שלהן. בקיצור: הוציאו עוגה מהתנור 2 דקות אחרי שהכניסו לתנור וזה נראה בדיוק כך: לא אכיל.

שימו לב ללשון ההודעה בהמשך: "כעולה מהדיונים הנ"ל ובהתחשב בתזרים המזומנים הנגזר מהתרחישים הנ"ל בתקופת התחזית ולצורך עריכת הדוחות הכספיים השנתיים של החברה צפויות להתבצע הערכות שווי עדכניות שכתוצאה מהן ובהתאם לתוצאותיהן ישנה אפשרות לירידה מהותית מאוד בשווי הפעילויות ו/או לירידת ערך של מי מהחברות הבנות". אז ככה, ראו את הלשון הספקנית: בהתחשב, צפויות, ישנה אפשרות. רגע, אז למה בכלל מדווחים? כדי להראות שאתם יותר צודקים מהאפיפיור, כדי להראות שבזק "מנקה אורוות", ביטוי מגוחך שאנשי שוק ההון התאהבו בו ולפעמים נראה שגם מנהלים חדשים מנסים למחוק בכל כוחם למחוק את ההיסטוריה ולשדר - הנה אנו באים והופכים את העולם בשביל בעלי המניות, מה שלא עשו קודמנו.

וזה היה רק הסיפתח לסיפורי אלף ולילה בהודעה לבורסה. "החברה שוקלת באם נכון, מבחינה חשבונאית", נכתב בהמשך ההודעה, "להתייחס לפעילויות החברה, יס ובזק בינלאומי, כיחידה מניבת מזומנים אחת במקום שלוש יחידות פרדות, ולפיכך היא בוחנת את הטיפול החשבונאי בהתאם. התייחסות לפעילויות לפעילויות הללו כיחידות מניבות מזומנים נפרדות, עלולה להביא לכך שהירידה בשווי הפעילות כאמור תביא למחיקת סכומים משמעותיים מערכה הפנקסני של יס במאזן החברה ובהתאמה לקיטון ברווח הנקי, ובהון העצמי של החברה. לעומת זאת, התייחסות לפעילויות הללו כיחידה מניבת מזומנים אחת, צפויה להביא למחיקה פחותה משמעותית בערכה הפנקסני של יס כאמור. החברה טרם ביצעה הערכות שווי עדכניות וכן עדין לא סיימה את תהליך הבחינה של הטיפול החשבונאי...".

החברה שוקלת, באם נכון, היא בוחנת, עלולה להביא, צפויה להביא. נו, באמת. אז למה להוציא הודעה לבורסה אם זה לא יקרה בקרוב והחברה גם לא יודעת ממש מה יקרה בדיוק? ההסבר של בזק היא שהיא חייבת לפעול לפני מדיניות דיווחים מוקפדת וכד', אבל נראה לי שעודף המשפטיזציה גם מייצר דיווחים לא הכרחיים, שלא משרתים את בעלי המניות, אלא רק משרתים את התדמית של המנהלים שמפקידים על "שקיפות" לכאורה, למרות שלא מדובר בשקיפות, אלא בעמימות.

3. ההודעה השנייה, דווקא די אפויה, היתה בנוגע לתוכנית התייעלות ב-16.12.2018. זה יפה שחברה עובדת על תוכנית התייעלות רב שנתית ומודיעה על כך לציבור המשקיעים שלה, אבל לא ברור העיתוי, כי בזק מתייעלת לאורך השנים בצורה עקבית באמצעות פרישת עובדים. בכל מקרה, על פי ההודעה דירקטוריון החברה אישר תקציב סיום העסקה בחברה לצורך מימוש תכנית התייעלות לשנת 2019 בסך כולל של כ-263 מיליון שקל בעיקר לפרישת 243 עובדים קבועים (ותיקים וחדשים). בנוסף, אישר הדירקטוריון הפרשה של כ-249 מיליון שקל לתוכנית פרישה מוקדמת, עד לתום תקופת ההסדר הקיבוצי (סוף שנת 2021) לכל עובדי החברה אשר הועברו לחברה ממשרד התקשורת (94 עובדים). בסיכומו של דבר בזק צפויה לרשום בדוחותיה הכספיים לשנת 2018 הוצאה בסך 512 מיליון שקל וזאת בנוסף להוצאה בסך של כ-90 מיליון שקל שנרשמה בדוחות הכספיים של החברה לרבעון הראשון והשני של שנת 2018 בגין אישור פרישה מוקדמת של עובדים. בשורה התחתונה הודיעה בזק שההפרשות הללו צפויות להקטין את הרווח הנקי של החברה לשנת 2018 בכ-464 מיליון שקל.

אז ככה: א. בזק, כאמור, מבצעת את ההתייעלות שלה כבר שנים רבות ב"טפטוף" פרישה של עובדים; ב. לא מדובר בהתייעלות של חברה שבקושי מרוויחה, מדובר בחטיבה הכי רווחית של בזק; ג. מדוע להפריש עכשיו סכום ענק למשהו שיקרה עד 2021? לא ברור, מה שברור שלהנהלת החברה היה דחף להפריש כבר עכשיו על מה שיקרה עוד שנתיים או שלוש. למה? שוב, כי הם רוצים כנראה להצטייר כמי ש"מנקים אורוות" ופותחים דף חדש מול שוק ההון. חייבים להדגיש: בזק כאמור התייעלה לאורך השנים בחטיבה הכי רווחית שלה בלי הרבה טררם ובלי הרבה רעש, עם הפרשה שנתית (כפי שנעשה כבר ב-2018) ומצבת העובדים שלה ירדה בין 2015-2017 בכ-300 עובדים. אז מה פתאום ההפרשה העתידית המאסיבית הזו? האם הנהלת בזק אולי מתכננת "להחזיר" את ההפרשה הזו בעתיד ושומרת לעצמה "עתודת" רווח לשנים הבאות?

גם הדחיפות לבצע התייעלות קודם כל בחטיבה הנייחת והאינטרנט, החטיבה הכי רווחיות של בזק, היא תמוהה לטעמי. מה עם פלאפון, יס ובזק בינלאומי, שצריכות דיאטה דחוף מאוד ומספר העובדים שלהם כפול מאלו של המתחרות? ההסבר של בזק לכך הוא שההסכמים הקיבוצים בבזק עצמה מאפשרים זאת ואילו ההסכמים בחברות הבנות לא מאפשרים זאת וצריכים לעבוד עליהם. לי נראה שזה קצת קלוש והיו מספיק חודשים כדי לגבש הסכמים כאלה כדי להוציא לפעול כמה שיותר מהר תוכנית התייעלות הרבה יותר אקוטית לעתידה של בזק.

4. ההודעה השלישית, בסמוך לשנייה, נגעה להסכם של חברת יס עם חלל ושירותי הלוויין. למעשה, בזק יוצאת מההסכם בתחנת היציאה שמאפשרת לה בעוד כשלוש שנים (ההסכם היה לעשר שנים) והחליטה להעביר אותם לאינטרנט. אני לא רוצה להיכנס לשיקולים של נכון או לא נכון, ומניח שלבזק יש טיעונים מצויינים לכל העניין הזה, כולל צידוקים טכנולוגיים וצרכניים. אלא, שהפעולה הזו נראית גם תמוהה: למה "להוריד" בכח מנויים מהלוויין, מה העלות הכלכלית של ירידה מהלווין ומעבר לאינטרנט, מה ההשקעות הנדרשות, האם זה אפשרי בלוח הזמנים שקבעה לעצמה בזק, האם זה אפשרי מבחינת התשתיות האלטרנטיביות והאם יש עוד תקדים אחד בעולם שחברה ירדה כך מהלוויין לטובת האינטרנט? והחשוב מכל: האם החלטה כה דרמטית צריכה להתקבל ערב העברת השליטה בחברה, העברת שליטה שנכשלה בינתיים?

עוד כתבות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

כמעט ארבעים שנה של דיכוי וטרור: מי הוא עלי חמינאי?

לפי הערכות, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה