גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הודעותיה של בזק ערב המכירה מעלות תהיות קשות: האם ההנהלה עבדה לטובת בעלי מניותיה?

יש כתובת עיקרית לצלילה של מניית בזק בשבועות האחרונים שהביאה לכישלון הצפוי ● שלמה רודב ודודו מזרחי, יו"ר ומנכ"ל בזק מצטיירים כאשמים העיקריים בצלילת מניית בזק ובכישלון המכירה

1. לטעמי יש כתובת עיקרית לצלילה של מניית בזק בשבועות האחרונים שהביאה לכישלון הצפוי של המכרז על מכירת השליטה בחברה (דרך החברה האם). ולכתובת הזו קוראים שלמה רודב, יו"ר בזק ודודו מזרחי, מנכ"ל החברה. רודב מכהן כיו"ר בזק החל מסוף אפריל 2018, למעלה מ-8 חודשים בחברה ואילו דודו מזרחי נכנס לתפקידו בתחילת ספטמבר אשתקד, למעלה מ-4 חודשים בחברה. בחודשיים האחרונים, בעיתוי מאוד בעייתי טרם הניסיון למכירת החברה, "הפציצה" בזק בראשות רודב ומזרחי את הבורסה בהודעות שהצטיירו כסוג של ניקוי שולחן, ניקוי אורוות, הפרשות ענק, החלטות שפוגעות משמעותית ביכולת של בזק לחלק דיבידנידים - כולן הודעות שהיו גורם מזרז מאוד מובהק בירידת המניה. למה הם עשו זאת בעיתוי סופר בעייתי, טרם המכירה? למה הנהלת חברה מקבלת החלטות שהיא יודעת שהן עלולות לגרום נזק לבעלי המניות דווקא טרם ניסיון המכירה? האם בכלל היה צורך במגה דרמות של רודב ומזרחי בשם השקיפות לבעלי המניות. אני ממש לא בטוח ועברתי על ההודעות אחת לאחת, כדי להראות שהן בעייתיות מאוד ושידרו מסר רע מאוד למשקיעים, לטעמי לאו דווקא בצורה שמשקפת את המציאות. חשוב לי להדגיש שהבנקים עשו את כל הטעויות האפשרויות בתהליך המכירה העקום של בזק ועתה הם אוכלים את הדייסה שהם בישלו. יחד עם זאת, את הדייסה של החודשים האחרונים, בישלו רודב ומזרחי עצמם בשורה של החלטות מעוררות מחלוקת. הנה ההחלטות, הנה המחלוקת, על דבר אחד השניים לא יכולים לחלוק: תוך חודש ימים איבדה בזק כ-20% משווייה, מאמצע נובמבר 2018, חודשיים בלבד, היא איבדה כ-30% משווייה. למה? זה לא רק הסנטימנט השלילי בשווקים, זה הרבה מעבר לזה.

2. האירוע הראשון התרחש ב-7 לינואר. בהודעה די לא אפויה, תחת הכותרת "אפשרות לירידת שווי בחברות הבנות" ששלחה בזק לבורסה היא כתבה בה כי במסגרת הדיונים בתחזיות הרב השנתיות של כל החברות בקבוצת בזק, נערכו דיונים בדירקטוריונים של החברות הבנות - פלאפון, בזק בינלאומי ו-יס, בנושא שהוגדר כ"סקירת תחזיות רב שנתיות על בסיס הערכות מוקדמות ותרחישים מסויימים של הנהלות החברות הבנות". עד כאן, דבר שגרתי. חברת ענק כמו בזק מקיימת דיונים על תוכניות רב-שנתיות. בהמשך ההודעה לבורסה נראה שהנהלת בזק החלה בסיפורי אלף לילה ולילה על מה שעתיד לקרות, מה שעשוי לקרות ומה שאולי יקרה. זה לא נראה כמו הודעה לבורסה, זה נראה כמו ציור של תסריטים, שאולי יתממשו ואולי לא ויכול להיות שהתממשו, רק לא ברור מתי ולא ברור מה ההשלכות הכספיות המדויקות שלהן. בקיצור: הוציאו עוגה מהתנור 2 דקות אחרי שהכניסו לתנור וזה נראה בדיוק כך: לא אכיל.

שימו לב ללשון ההודעה בהמשך: "כעולה מהדיונים הנ"ל ובהתחשב בתזרים המזומנים הנגזר מהתרחישים הנ"ל בתקופת התחזית ולצורך עריכת הדוחות הכספיים השנתיים של החברה צפויות להתבצע הערכות שווי עדכניות שכתוצאה מהן ובהתאם לתוצאותיהן ישנה אפשרות לירידה מהותית מאוד בשווי הפעילויות ו/או לירידת ערך של מי מהחברות הבנות". אז ככה, ראו את הלשון הספקנית: בהתחשב, צפויות, ישנה אפשרות. רגע, אז למה בכלל מדווחים? כדי להראות שאתם יותר צודקים מהאפיפיור, כדי להראות שבזק "מנקה אורוות", ביטוי מגוחך שאנשי שוק ההון התאהבו בו ולפעמים נראה שגם מנהלים חדשים מנסים למחוק בכל כוחם למחוק את ההיסטוריה ולשדר - הנה אנו באים והופכים את העולם בשביל בעלי המניות, מה שלא עשו קודמנו.

וזה היה רק הסיפתח לסיפורי אלף ולילה בהודעה לבורסה. "החברה שוקלת באם נכון, מבחינה חשבונאית", נכתב בהמשך ההודעה, "להתייחס לפעילויות החברה, יס ובזק בינלאומי, כיחידה מניבת מזומנים אחת במקום שלוש יחידות פרדות, ולפיכך היא בוחנת את הטיפול החשבונאי בהתאם. התייחסות לפעילויות לפעילויות הללו כיחידות מניבות מזומנים נפרדות, עלולה להביא לכך שהירידה בשווי הפעילות כאמור תביא למחיקת סכומים משמעותיים מערכה הפנקסני של יס במאזן החברה ובהתאמה לקיטון ברווח הנקי, ובהון העצמי של החברה. לעומת זאת, התייחסות לפעילויות הללו כיחידה מניבת מזומנים אחת, צפויה להביא למחיקה פחותה משמעותית בערכה הפנקסני של יס כאמור. החברה טרם ביצעה הערכות שווי עדכניות וכן עדין לא סיימה את תהליך הבחינה של הטיפול החשבונאי...".

החברה שוקלת, באם נכון, היא בוחנת, עלולה להביא, צפויה להביא. נו, באמת. אז למה להוציא הודעה לבורסה אם זה לא יקרה בקרוב והחברה גם לא יודעת ממש מה יקרה בדיוק? ההסבר של בזק היא שהיא חייבת לפעול לפני מדיניות דיווחים מוקפדת וכד', אבל נראה לי שעודף המשפטיזציה גם מייצר דיווחים לא הכרחיים, שלא משרתים את בעלי המניות, אלא רק משרתים את התדמית של המנהלים שמפקידים על "שקיפות" לכאורה, למרות שלא מדובר בשקיפות, אלא בעמימות.

3. ההודעה השנייה, דווקא די אפויה, היתה בנוגע לתוכנית התייעלות ב-16.12.2018. זה יפה שחברה עובדת על תוכנית התייעלות רב שנתית ומודיעה על כך לציבור המשקיעים שלה, אבל לא ברור העיתוי, כי בזק מתייעלת לאורך השנים בצורה עקבית באמצעות פרישת עובדים. בכל מקרה, על פי ההודעה דירקטוריון החברה אישר תקציב סיום העסקה בחברה לצורך מימוש תכנית התייעלות לשנת 2019 בסך כולל של כ-263 מיליון שקל בעיקר לפרישת 243 עובדים קבועים (ותיקים וחדשים). בנוסף, אישר הדירקטוריון הפרשה של כ-249 מיליון שקל לתוכנית פרישה מוקדמת, עד לתום תקופת ההסדר הקיבוצי (סוף שנת 2021) לכל עובדי החברה אשר הועברו לחברה ממשרד התקשורת (94 עובדים). בסיכומו של דבר בזק צפויה לרשום בדוחותיה הכספיים לשנת 2018 הוצאה בסך 512 מיליון שקל וזאת בנוסף להוצאה בסך של כ-90 מיליון שקל שנרשמה בדוחות הכספיים של החברה לרבעון הראשון והשני של שנת 2018 בגין אישור פרישה מוקדמת של עובדים. בשורה התחתונה הודיעה בזק שההפרשות הללו צפויות להקטין את הרווח הנקי של החברה לשנת 2018 בכ-464 מיליון שקל.

אז ככה: א. בזק, כאמור, מבצעת את ההתייעלות שלה כבר שנים רבות ב"טפטוף" פרישה של עובדים; ב. לא מדובר בהתייעלות של חברה שבקושי מרוויחה, מדובר בחטיבה הכי רווחית של בזק; ג. מדוע להפריש עכשיו סכום ענק למשהו שיקרה עד 2021? לא ברור, מה שברור שלהנהלת החברה היה דחף להפריש כבר עכשיו על מה שיקרה עוד שנתיים או שלוש. למה? שוב, כי הם רוצים כנראה להצטייר כמי ש"מנקים אורוות" ופותחים דף חדש מול שוק ההון. חייבים להדגיש: בזק כאמור התייעלה לאורך השנים בחטיבה הכי רווחית שלה בלי הרבה טררם ובלי הרבה רעש, עם הפרשה שנתית (כפי שנעשה כבר ב-2018) ומצבת העובדים שלה ירדה בין 2015-2017 בכ-300 עובדים. אז מה פתאום ההפרשה העתידית המאסיבית הזו? האם הנהלת בזק אולי מתכננת "להחזיר" את ההפרשה הזו בעתיד ושומרת לעצמה "עתודת" רווח לשנים הבאות?

גם הדחיפות לבצע התייעלות קודם כל בחטיבה הנייחת והאינטרנט, החטיבה הכי רווחיות של בזק, היא תמוהה לטעמי. מה עם פלאפון, יס ובזק בינלאומי, שצריכות דיאטה דחוף מאוד ומספר העובדים שלהם כפול מאלו של המתחרות? ההסבר של בזק לכך הוא שההסכמים הקיבוצים בבזק עצמה מאפשרים זאת ואילו ההסכמים בחברות הבנות לא מאפשרים זאת וצריכים לעבוד עליהם. לי נראה שזה קצת קלוש והיו מספיק חודשים כדי לגבש הסכמים כאלה כדי להוציא לפעול כמה שיותר מהר תוכנית התייעלות הרבה יותר אקוטית לעתידה של בזק.

4. ההודעה השלישית, בסמוך לשנייה, נגעה להסכם של חברת יס עם חלל ושירותי הלוויין. למעשה, בזק יוצאת מההסכם בתחנת היציאה שמאפשרת לה בעוד כשלוש שנים (ההסכם היה לעשר שנים) והחליטה להעביר אותם לאינטרנט. אני לא רוצה להיכנס לשיקולים של נכון או לא נכון, ומניח שלבזק יש טיעונים מצויינים לכל העניין הזה, כולל צידוקים טכנולוגיים וצרכניים. אלא, שהפעולה הזו נראית גם תמוהה: למה "להוריד" בכח מנויים מהלוויין, מה העלות הכלכלית של ירידה מהלווין ומעבר לאינטרנט, מה ההשקעות הנדרשות, האם זה אפשרי בלוח הזמנים שקבעה לעצמה בזק, האם זה אפשרי מבחינת התשתיות האלטרנטיביות והאם יש עוד תקדים אחד בעולם שחברה ירדה כך מהלוויין לטובת האינטרנט? והחשוב מכל: האם החלטה כה דרמטית צריכה להתקבל ערב העברת השליטה בחברה, העברת שליטה שנכשלה בינתיים?

עוד כתבות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; קרפור נופלת לאחר פרסום הדוחות

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

ארה"ב מכוונת לצינור החיים הכלכלי של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; מניית הבורסה מזנקת בכ-7%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8%, ת"א 90 מתחזק בכ-0.4% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה