גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הודעותיה של בזק ערב המכירה מעלות תהיות קשות: האם ההנהלה עבדה לטובת בעלי מניותיה?

יש כתובת עיקרית לצלילה של מניית בזק בשבועות האחרונים שהביאה לכישלון הצפוי ● שלמה רודב ודודו מזרחי, יו"ר ומנכ"ל בזק מצטיירים כאשמים העיקריים בצלילת מניית בזק ובכישלון המכירה

1. לטעמי יש כתובת עיקרית לצלילה של מניית בזק בשבועות האחרונים שהביאה לכישלון הצפוי של המכרז על מכירת השליטה בחברה (דרך החברה האם). ולכתובת הזו קוראים שלמה רודב, יו"ר בזק ודודו מזרחי, מנכ"ל החברה. רודב מכהן כיו"ר בזק החל מסוף אפריל 2018, למעלה מ-8 חודשים בחברה ואילו דודו מזרחי נכנס לתפקידו בתחילת ספטמבר אשתקד, למעלה מ-4 חודשים בחברה. בחודשיים האחרונים, בעיתוי מאוד בעייתי טרם הניסיון למכירת החברה, "הפציצה" בזק בראשות רודב ומזרחי את הבורסה בהודעות שהצטיירו כסוג של ניקוי שולחן, ניקוי אורוות, הפרשות ענק, החלטות שפוגעות משמעותית ביכולת של בזק לחלק דיבידנידים - כולן הודעות שהיו גורם מזרז מאוד מובהק בירידת המניה. למה הם עשו זאת בעיתוי סופר בעייתי, טרם המכירה? למה הנהלת חברה מקבלת החלטות שהיא יודעת שהן עלולות לגרום נזק לבעלי המניות דווקא טרם ניסיון המכירה? האם בכלל היה צורך במגה דרמות של רודב ומזרחי בשם השקיפות לבעלי המניות. אני ממש לא בטוח ועברתי על ההודעות אחת לאחת, כדי להראות שהן בעייתיות מאוד ושידרו מסר רע מאוד למשקיעים, לטעמי לאו דווקא בצורה שמשקפת את המציאות. חשוב לי להדגיש שהבנקים עשו את כל הטעויות האפשרויות בתהליך המכירה העקום של בזק ועתה הם אוכלים את הדייסה שהם בישלו. יחד עם זאת, את הדייסה של החודשים האחרונים, בישלו רודב ומזרחי עצמם בשורה של החלטות מעוררות מחלוקת. הנה ההחלטות, הנה המחלוקת, על דבר אחד השניים לא יכולים לחלוק: תוך חודש ימים איבדה בזק כ-20% משווייה, מאמצע נובמבר 2018, חודשיים בלבד, היא איבדה כ-30% משווייה. למה? זה לא רק הסנטימנט השלילי בשווקים, זה הרבה מעבר לזה.

2. האירוע הראשון התרחש ב-7 לינואר. בהודעה די לא אפויה, תחת הכותרת "אפשרות לירידת שווי בחברות הבנות" ששלחה בזק לבורסה היא כתבה בה כי במסגרת הדיונים בתחזיות הרב השנתיות של כל החברות בקבוצת בזק, נערכו דיונים בדירקטוריונים של החברות הבנות - פלאפון, בזק בינלאומי ו-יס, בנושא שהוגדר כ"סקירת תחזיות רב שנתיות על בסיס הערכות מוקדמות ותרחישים מסויימים של הנהלות החברות הבנות". עד כאן, דבר שגרתי. חברת ענק כמו בזק מקיימת דיונים על תוכניות רב-שנתיות. בהמשך ההודעה לבורסה נראה שהנהלת בזק החלה בסיפורי אלף לילה ולילה על מה שעתיד לקרות, מה שעשוי לקרות ומה שאולי יקרה. זה לא נראה כמו הודעה לבורסה, זה נראה כמו ציור של תסריטים, שאולי יתממשו ואולי לא ויכול להיות שהתממשו, רק לא ברור מתי ולא ברור מה ההשלכות הכספיות המדויקות שלהן. בקיצור: הוציאו עוגה מהתנור 2 דקות אחרי שהכניסו לתנור וזה נראה בדיוק כך: לא אכיל.

שימו לב ללשון ההודעה בהמשך: "כעולה מהדיונים הנ"ל ובהתחשב בתזרים המזומנים הנגזר מהתרחישים הנ"ל בתקופת התחזית ולצורך עריכת הדוחות הכספיים השנתיים של החברה צפויות להתבצע הערכות שווי עדכניות שכתוצאה מהן ובהתאם לתוצאותיהן ישנה אפשרות לירידה מהותית מאוד בשווי הפעילויות ו/או לירידת ערך של מי מהחברות הבנות". אז ככה, ראו את הלשון הספקנית: בהתחשב, צפויות, ישנה אפשרות. רגע, אז למה בכלל מדווחים? כדי להראות שאתם יותר צודקים מהאפיפיור, כדי להראות שבזק "מנקה אורוות", ביטוי מגוחך שאנשי שוק ההון התאהבו בו ולפעמים נראה שגם מנהלים חדשים מנסים למחוק בכל כוחם למחוק את ההיסטוריה ולשדר - הנה אנו באים והופכים את העולם בשביל בעלי המניות, מה שלא עשו קודמנו.

וזה היה רק הסיפתח לסיפורי אלף ולילה בהודעה לבורסה. "החברה שוקלת באם נכון, מבחינה חשבונאית", נכתב בהמשך ההודעה, "להתייחס לפעילויות החברה, יס ובזק בינלאומי, כיחידה מניבת מזומנים אחת במקום שלוש יחידות פרדות, ולפיכך היא בוחנת את הטיפול החשבונאי בהתאם. התייחסות לפעילויות לפעילויות הללו כיחידות מניבות מזומנים נפרדות, עלולה להביא לכך שהירידה בשווי הפעילות כאמור תביא למחיקת סכומים משמעותיים מערכה הפנקסני של יס במאזן החברה ובהתאמה לקיטון ברווח הנקי, ובהון העצמי של החברה. לעומת זאת, התייחסות לפעילויות הללו כיחידה מניבת מזומנים אחת, צפויה להביא למחיקה פחותה משמעותית בערכה הפנקסני של יס כאמור. החברה טרם ביצעה הערכות שווי עדכניות וכן עדין לא סיימה את תהליך הבחינה של הטיפול החשבונאי...".

החברה שוקלת, באם נכון, היא בוחנת, עלולה להביא, צפויה להביא. נו, באמת. אז למה להוציא הודעה לבורסה אם זה לא יקרה בקרוב והחברה גם לא יודעת ממש מה יקרה בדיוק? ההסבר של בזק היא שהיא חייבת לפעול לפני מדיניות דיווחים מוקפדת וכד', אבל נראה לי שעודף המשפטיזציה גם מייצר דיווחים לא הכרחיים, שלא משרתים את בעלי המניות, אלא רק משרתים את התדמית של המנהלים שמפקידים על "שקיפות" לכאורה, למרות שלא מדובר בשקיפות, אלא בעמימות.

3. ההודעה השנייה, דווקא די אפויה, היתה בנוגע לתוכנית התייעלות ב-16.12.2018. זה יפה שחברה עובדת על תוכנית התייעלות רב שנתית ומודיעה על כך לציבור המשקיעים שלה, אבל לא ברור העיתוי, כי בזק מתייעלת לאורך השנים בצורה עקבית באמצעות פרישת עובדים. בכל מקרה, על פי ההודעה דירקטוריון החברה אישר תקציב סיום העסקה בחברה לצורך מימוש תכנית התייעלות לשנת 2019 בסך כולל של כ-263 מיליון שקל בעיקר לפרישת 243 עובדים קבועים (ותיקים וחדשים). בנוסף, אישר הדירקטוריון הפרשה של כ-249 מיליון שקל לתוכנית פרישה מוקדמת, עד לתום תקופת ההסדר הקיבוצי (סוף שנת 2021) לכל עובדי החברה אשר הועברו לחברה ממשרד התקשורת (94 עובדים). בסיכומו של דבר בזק צפויה לרשום בדוחותיה הכספיים לשנת 2018 הוצאה בסך 512 מיליון שקל וזאת בנוסף להוצאה בסך של כ-90 מיליון שקל שנרשמה בדוחות הכספיים של החברה לרבעון הראשון והשני של שנת 2018 בגין אישור פרישה מוקדמת של עובדים. בשורה התחתונה הודיעה בזק שההפרשות הללו צפויות להקטין את הרווח הנקי של החברה לשנת 2018 בכ-464 מיליון שקל.

אז ככה: א. בזק, כאמור, מבצעת את ההתייעלות שלה כבר שנים רבות ב"טפטוף" פרישה של עובדים; ב. לא מדובר בהתייעלות של חברה שבקושי מרוויחה, מדובר בחטיבה הכי רווחית של בזק; ג. מדוע להפריש עכשיו סכום ענק למשהו שיקרה עד 2021? לא ברור, מה שברור שלהנהלת החברה היה דחף להפריש כבר עכשיו על מה שיקרה עוד שנתיים או שלוש. למה? שוב, כי הם רוצים כנראה להצטייר כמי ש"מנקים אורוות" ופותחים דף חדש מול שוק ההון. חייבים להדגיש: בזק כאמור התייעלה לאורך השנים בחטיבה הכי רווחית שלה בלי הרבה טררם ובלי הרבה רעש, עם הפרשה שנתית (כפי שנעשה כבר ב-2018) ומצבת העובדים שלה ירדה בין 2015-2017 בכ-300 עובדים. אז מה פתאום ההפרשה העתידית המאסיבית הזו? האם הנהלת בזק אולי מתכננת "להחזיר" את ההפרשה הזו בעתיד ושומרת לעצמה "עתודת" רווח לשנים הבאות?

גם הדחיפות לבצע התייעלות קודם כל בחטיבה הנייחת והאינטרנט, החטיבה הכי רווחיות של בזק, היא תמוהה לטעמי. מה עם פלאפון, יס ובזק בינלאומי, שצריכות דיאטה דחוף מאוד ומספר העובדים שלהם כפול מאלו של המתחרות? ההסבר של בזק לכך הוא שההסכמים הקיבוצים בבזק עצמה מאפשרים זאת ואילו ההסכמים בחברות הבנות לא מאפשרים זאת וצריכים לעבוד עליהם. לי נראה שזה קצת קלוש והיו מספיק חודשים כדי לגבש הסכמים כאלה כדי להוציא לפעול כמה שיותר מהר תוכנית התייעלות הרבה יותר אקוטית לעתידה של בזק.

4. ההודעה השלישית, בסמוך לשנייה, נגעה להסכם של חברת יס עם חלל ושירותי הלוויין. למעשה, בזק יוצאת מההסכם בתחנת היציאה שמאפשרת לה בעוד כשלוש שנים (ההסכם היה לעשר שנים) והחליטה להעביר אותם לאינטרנט. אני לא רוצה להיכנס לשיקולים של נכון או לא נכון, ומניח שלבזק יש טיעונים מצויינים לכל העניין הזה, כולל צידוקים טכנולוגיים וצרכניים. אלא, שהפעולה הזו נראית גם תמוהה: למה "להוריד" בכח מנויים מהלוויין, מה העלות הכלכלית של ירידה מהלווין ומעבר לאינטרנט, מה ההשקעות הנדרשות, האם זה אפשרי בלוח הזמנים שקבעה לעצמה בזק, האם זה אפשרי מבחינת התשתיות האלטרנטיביות והאם יש עוד תקדים אחד בעולם שחברה ירדה כך מהלוויין לטובת האינטרנט? והחשוב מכל: האם החלטה כה דרמטית צריכה להתקבל ערב העברת השליטה בחברה, העברת שליטה שנכשלה בינתיים?

עוד כתבות

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ● צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית