גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הודעותיה של בזק ערב המכירה מעלות תהיות קשות: האם ההנהלה עבדה לטובת בעלי מניותיה?

יש כתובת עיקרית לצלילה של מניית בזק בשבועות האחרונים שהביאה לכישלון הצפוי ● שלמה רודב ודודו מזרחי, יו"ר ומנכ"ל בזק מצטיירים כאשמים העיקריים בצלילת מניית בזק ובכישלון המכירה

1. לטעמי יש כתובת עיקרית לצלילה של מניית בזק בשבועות האחרונים שהביאה לכישלון הצפוי של המכרז על מכירת השליטה בחברה (דרך החברה האם). ולכתובת הזו קוראים שלמה רודב, יו"ר בזק ודודו מזרחי, מנכ"ל החברה. רודב מכהן כיו"ר בזק החל מסוף אפריל 2018, למעלה מ-8 חודשים בחברה ואילו דודו מזרחי נכנס לתפקידו בתחילת ספטמבר אשתקד, למעלה מ-4 חודשים בחברה. בחודשיים האחרונים, בעיתוי מאוד בעייתי טרם הניסיון למכירת החברה, "הפציצה" בזק בראשות רודב ומזרחי את הבורסה בהודעות שהצטיירו כסוג של ניקוי שולחן, ניקוי אורוות, הפרשות ענק, החלטות שפוגעות משמעותית ביכולת של בזק לחלק דיבידנידים - כולן הודעות שהיו גורם מזרז מאוד מובהק בירידת המניה. למה הם עשו זאת בעיתוי סופר בעייתי, טרם המכירה? למה הנהלת חברה מקבלת החלטות שהיא יודעת שהן עלולות לגרום נזק לבעלי המניות דווקא טרם ניסיון המכירה? האם בכלל היה צורך במגה דרמות של רודב ומזרחי בשם השקיפות לבעלי המניות. אני ממש לא בטוח ועברתי על ההודעות אחת לאחת, כדי להראות שהן בעייתיות מאוד ושידרו מסר רע מאוד למשקיעים, לטעמי לאו דווקא בצורה שמשקפת את המציאות. חשוב לי להדגיש שהבנקים עשו את כל הטעויות האפשרויות בתהליך המכירה העקום של בזק ועתה הם אוכלים את הדייסה שהם בישלו. יחד עם זאת, את הדייסה של החודשים האחרונים, בישלו רודב ומזרחי עצמם בשורה של החלטות מעוררות מחלוקת. הנה ההחלטות, הנה המחלוקת, על דבר אחד השניים לא יכולים לחלוק: תוך חודש ימים איבדה בזק כ-20% משווייה, מאמצע נובמבר 2018, חודשיים בלבד, היא איבדה כ-30% משווייה. למה? זה לא רק הסנטימנט השלילי בשווקים, זה הרבה מעבר לזה.

2. האירוע הראשון התרחש ב-7 לינואר. בהודעה די לא אפויה, תחת הכותרת "אפשרות לירידת שווי בחברות הבנות" ששלחה בזק לבורסה היא כתבה בה כי במסגרת הדיונים בתחזיות הרב השנתיות של כל החברות בקבוצת בזק, נערכו דיונים בדירקטוריונים של החברות הבנות - פלאפון, בזק בינלאומי ו-יס, בנושא שהוגדר כ"סקירת תחזיות רב שנתיות על בסיס הערכות מוקדמות ותרחישים מסויימים של הנהלות החברות הבנות". עד כאן, דבר שגרתי. חברת ענק כמו בזק מקיימת דיונים על תוכניות רב-שנתיות. בהמשך ההודעה לבורסה נראה שהנהלת בזק החלה בסיפורי אלף לילה ולילה על מה שעתיד לקרות, מה שעשוי לקרות ומה שאולי יקרה. זה לא נראה כמו הודעה לבורסה, זה נראה כמו ציור של תסריטים, שאולי יתממשו ואולי לא ויכול להיות שהתממשו, רק לא ברור מתי ולא ברור מה ההשלכות הכספיות המדויקות שלהן. בקיצור: הוציאו עוגה מהתנור 2 דקות אחרי שהכניסו לתנור וזה נראה בדיוק כך: לא אכיל.

שימו לב ללשון ההודעה בהמשך: "כעולה מהדיונים הנ"ל ובהתחשב בתזרים המזומנים הנגזר מהתרחישים הנ"ל בתקופת התחזית ולצורך עריכת הדוחות הכספיים השנתיים של החברה צפויות להתבצע הערכות שווי עדכניות שכתוצאה מהן ובהתאם לתוצאותיהן ישנה אפשרות לירידה מהותית מאוד בשווי הפעילויות ו/או לירידת ערך של מי מהחברות הבנות". אז ככה, ראו את הלשון הספקנית: בהתחשב, צפויות, ישנה אפשרות. רגע, אז למה בכלל מדווחים? כדי להראות שאתם יותר צודקים מהאפיפיור, כדי להראות שבזק "מנקה אורוות", ביטוי מגוחך שאנשי שוק ההון התאהבו בו ולפעמים נראה שגם מנהלים חדשים מנסים למחוק בכל כוחם למחוק את ההיסטוריה ולשדר - הנה אנו באים והופכים את העולם בשביל בעלי המניות, מה שלא עשו קודמנו.

וזה היה רק הסיפתח לסיפורי אלף ולילה בהודעה לבורסה. "החברה שוקלת באם נכון, מבחינה חשבונאית", נכתב בהמשך ההודעה, "להתייחס לפעילויות החברה, יס ובזק בינלאומי, כיחידה מניבת מזומנים אחת במקום שלוש יחידות פרדות, ולפיכך היא בוחנת את הטיפול החשבונאי בהתאם. התייחסות לפעילויות לפעילויות הללו כיחידות מניבות מזומנים נפרדות, עלולה להביא לכך שהירידה בשווי הפעילות כאמור תביא למחיקת סכומים משמעותיים מערכה הפנקסני של יס במאזן החברה ובהתאמה לקיטון ברווח הנקי, ובהון העצמי של החברה. לעומת זאת, התייחסות לפעילויות הללו כיחידה מניבת מזומנים אחת, צפויה להביא למחיקה פחותה משמעותית בערכה הפנקסני של יס כאמור. החברה טרם ביצעה הערכות שווי עדכניות וכן עדין לא סיימה את תהליך הבחינה של הטיפול החשבונאי...".

החברה שוקלת, באם נכון, היא בוחנת, עלולה להביא, צפויה להביא. נו, באמת. אז למה להוציא הודעה לבורסה אם זה לא יקרה בקרוב והחברה גם לא יודעת ממש מה יקרה בדיוק? ההסבר של בזק היא שהיא חייבת לפעול לפני מדיניות דיווחים מוקפדת וכד', אבל נראה לי שעודף המשפטיזציה גם מייצר דיווחים לא הכרחיים, שלא משרתים את בעלי המניות, אלא רק משרתים את התדמית של המנהלים שמפקידים על "שקיפות" לכאורה, למרות שלא מדובר בשקיפות, אלא בעמימות.

3. ההודעה השנייה, דווקא די אפויה, היתה בנוגע לתוכנית התייעלות ב-16.12.2018. זה יפה שחברה עובדת על תוכנית התייעלות רב שנתית ומודיעה על כך לציבור המשקיעים שלה, אבל לא ברור העיתוי, כי בזק מתייעלת לאורך השנים בצורה עקבית באמצעות פרישת עובדים. בכל מקרה, על פי ההודעה דירקטוריון החברה אישר תקציב סיום העסקה בחברה לצורך מימוש תכנית התייעלות לשנת 2019 בסך כולל של כ-263 מיליון שקל בעיקר לפרישת 243 עובדים קבועים (ותיקים וחדשים). בנוסף, אישר הדירקטוריון הפרשה של כ-249 מיליון שקל לתוכנית פרישה מוקדמת, עד לתום תקופת ההסדר הקיבוצי (סוף שנת 2021) לכל עובדי החברה אשר הועברו לחברה ממשרד התקשורת (94 עובדים). בסיכומו של דבר בזק צפויה לרשום בדוחותיה הכספיים לשנת 2018 הוצאה בסך 512 מיליון שקל וזאת בנוסף להוצאה בסך של כ-90 מיליון שקל שנרשמה בדוחות הכספיים של החברה לרבעון הראשון והשני של שנת 2018 בגין אישור פרישה מוקדמת של עובדים. בשורה התחתונה הודיעה בזק שההפרשות הללו צפויות להקטין את הרווח הנקי של החברה לשנת 2018 בכ-464 מיליון שקל.

אז ככה: א. בזק, כאמור, מבצעת את ההתייעלות שלה כבר שנים רבות ב"טפטוף" פרישה של עובדים; ב. לא מדובר בהתייעלות של חברה שבקושי מרוויחה, מדובר בחטיבה הכי רווחית של בזק; ג. מדוע להפריש עכשיו סכום ענק למשהו שיקרה עד 2021? לא ברור, מה שברור שלהנהלת החברה היה דחף להפריש כבר עכשיו על מה שיקרה עוד שנתיים או שלוש. למה? שוב, כי הם רוצים כנראה להצטייר כמי ש"מנקים אורוות" ופותחים דף חדש מול שוק ההון. חייבים להדגיש: בזק כאמור התייעלה לאורך השנים בחטיבה הכי רווחית שלה בלי הרבה טררם ובלי הרבה רעש, עם הפרשה שנתית (כפי שנעשה כבר ב-2018) ומצבת העובדים שלה ירדה בין 2015-2017 בכ-300 עובדים. אז מה פתאום ההפרשה העתידית המאסיבית הזו? האם הנהלת בזק אולי מתכננת "להחזיר" את ההפרשה הזו בעתיד ושומרת לעצמה "עתודת" רווח לשנים הבאות?

גם הדחיפות לבצע התייעלות קודם כל בחטיבה הנייחת והאינטרנט, החטיבה הכי רווחיות של בזק, היא תמוהה לטעמי. מה עם פלאפון, יס ובזק בינלאומי, שצריכות דיאטה דחוף מאוד ומספר העובדים שלהם כפול מאלו של המתחרות? ההסבר של בזק לכך הוא שההסכמים הקיבוצים בבזק עצמה מאפשרים זאת ואילו ההסכמים בחברות הבנות לא מאפשרים זאת וצריכים לעבוד עליהם. לי נראה שזה קצת קלוש והיו מספיק חודשים כדי לגבש הסכמים כאלה כדי להוציא לפעול כמה שיותר מהר תוכנית התייעלות הרבה יותר אקוטית לעתידה של בזק.

4. ההודעה השלישית, בסמוך לשנייה, נגעה להסכם של חברת יס עם חלל ושירותי הלוויין. למעשה, בזק יוצאת מההסכם בתחנת היציאה שמאפשרת לה בעוד כשלוש שנים (ההסכם היה לעשר שנים) והחליטה להעביר אותם לאינטרנט. אני לא רוצה להיכנס לשיקולים של נכון או לא נכון, ומניח שלבזק יש טיעונים מצויינים לכל העניין הזה, כולל צידוקים טכנולוגיים וצרכניים. אלא, שהפעולה הזו נראית גם תמוהה: למה "להוריד" בכח מנויים מהלוויין, מה העלות הכלכלית של ירידה מהלווין ומעבר לאינטרנט, מה ההשקעות הנדרשות, האם זה אפשרי בלוח הזמנים שקבעה לעצמה בזק, האם זה אפשרי מבחינת התשתיות האלטרנטיביות והאם יש עוד תקדים אחד בעולם שחברה ירדה כך מהלוויין לטובת האינטרנט? והחשוב מכל: האם החלטה כה דרמטית צריכה להתקבל ערב העברת השליטה בחברה, העברת שליטה שנכשלה בינתיים?

עוד כתבות

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

דיקלה כהן שיינפלד, ראשת הסגל של נשיא המדינה / צילום: קובי גדעון, לע''מ

מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן

אחרי אחד הנאומים של יצחק הרצוג, אי שם ב־2010, ניגשה אליו דיקלה כהן שיינפלד  וביקשה להתנדב אצלו ● גם היא לא האמינה ששנים אחר כך היא תקבל שיחת טלפון שתהפוך אותה לראשת הסגל של נשיא המדינה:"ברגעים היסטוריים, אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע לזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן, הייתי צריכה לסגור פה פעור"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Reuters

דיווח בארה״ב: הנהגת חמאס שוקלת לעזוב את קטאר לטובת המדינה הזו

על פי הוול סטריט ג׳ורנל ברקע המו״מ השברירי לעסקת חטופים והלחץ שמופעל עליהם, בכירים בהנהגה המדינית של חמאס פנו לשתי מדינות באזור ובהן עומאן

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

שי-לי עטרי וינר / צילום: צילום: עוז שמש | איפור ושיער: שלומית פדידה | סטיילינג: בר פרידמן

שי-לי עטרי וינר: "שייה לא ילדה עצובה. היא בערך הדבר הכי מצחיק שיש"

בפסח שעבר שי-לי עטרי ויהב וינר היו אם ואב הסדר של קיבוץ כפר עזה. השנה היא מסרבת לחגוג ● אבל בדבר אחד היא מצליחה להיאחז ● פרויקט מיוחד

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

נהר הסיין בפריז / צילום: ap, Pavel Golovkin

הישג נועז באולימפיאדת פריז: הפיכת נהר הסיין לבטוח לשחייה

במשך עשורים לא הצליחה פריז לנקות את נהר הסיין, שמזוהם ממי ביוב ● לקראת האולימפיאדה, שתכלול שחייה ושיט בנהר, היא מוכרחה לעשות זאת ● אבל לא כולם מאמינים שזה אפשרי, "צריך תוכנית אחרת", אומרת האלופה האולימפית בשחייה במים פתוחים

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין