גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חללי עבודה משותפים - מה מקבלים ובאיזה מחיר?

מה זה חללי עבודה? ● מה היקף הפעילות של התחום בישראל? ● מהן האופציות המוצעות ומהם התעריפים? ● מהו פער המחירים בין מיקומים שונים בארץ?

חללי עבודה משותפים/ צילום: שאטרסטוק
חללי עבודה משותפים/ צילום: שאטרסטוק

הרעיון נשמע נהדר - במקום לשכור משרד, אתם מצטרפים לחלל עבודה - אין מחויבות לטווח ארוך, אין התעסקות לוגיסטית הכרוכה באחזקת משרדים כמו תחזוקת המבנה, תשלום ארנונה ואגרות שונות וכו'. אתם מגיעים יושבים ומתחילים לעבוד. יש סביבה נעימה, יש קפה חופשי, יש מטבחון. כל מה שצריך.

ובשנה האחרונה יש כבר תחרות, והמחירים בירידה, אם כי, גם הביקוש הולך וגדל - מעבר לעצמאיים שמעדיפים חלל עבודה על פני הבית, יש גם הרבה סטארטאפים, ואפילו חברות בשלבים מתקדמים יותר שאימצו את הרעיון.

חללי עבודה - מה זה?

רוב חללי העבודה הם יוזמות פרטיות שמשלבות סביבת עבודה נוחה עם אנשים מסביב. כן אנשים, מסתבר שחלק גדול מהבוחרים לעבור מהבית למשרדים האלו, הם אנשים שרוצים לפגוש אנשים, ולא להיות "תקוע" בבית.

הצורך החברתי שלנו חזק והתועלת הזו שווה לחלקנו את העלות. מעבר לכך, מסתבר שהמינגלינג וההיכרות עם אנשים אחרים, תורמת ומפרה את העובד - הוא מקבל רעיונות, הוא מקבל שירותים (לרוב במחירים טובים) מהסביבה שלו. חוץ מזה, יש לו עם מי לקשקש ועם מי ללכת לאכול צהריים , וכנראה שזה מרכיב משמעותי בהצלחה של חללי העבודה.

החברות והאנשים המשתמשים בחללי העבודה המשותפים, שלא כמו במשרדים המסורתיים, חולקים את מקום העבודה עם חברות ועובדים אחרים, המשתמשים באותו המקום לצרכיהם. התשלום עבור השימוש במקום ובשירותיו נקבע השימוש שעושה שוכר המקום, אם זה משרד קטן או עמדת עבודה משותפת עם אחרים.

רוב חללי העבודה מאפשרים לשוכרים לבחור בכרטיסייה יומית או בתשלום חודשי, ובדרך כלל, בהתראה של 30 ימים יכול הרוכש להודיע שאיננו ממשיך.

בעולם קיימים כ-12,000 מתחמי עבודה המשרתים כמעט 3 מיליון אנשים. בישראל, על פי ההערכות, פועלים היום כ-250 חללי עבודה משותפים, מעל ל-90 מהם ממוקמים בתל אביב. השטח הכולל של חללים אלו, עומד על פי ההערכות על כ-300 אלף מ"ר פי עשר מהשטח שתפסו חללים אלו לפני שלש שנים.

צמיחה מטורפת - מה הסיבות?

ב-2019, כך על פי גורמים בענף, יוכפל מספר המתחמים ויגיע ל-500.

חללי העבודה נבדלים האחד מהשני בעיקר במיקום, וגם בשירותים שמספקים לשוכרים, אם כי, מדובר בהבדלים לרוב לא משמעותיים מדי.

ישנם חללי עבודה הממוקמים במרכזי הערים וישנם חללי עבודה הממוקמים דווקא בפאתי הערים, שם העלויות נמוכות יותר ולפעמים גם יותר קל ללקוחות להגיע ברכב פרטי.

בתל אביב למשל, מרוכזים מרבית חללי העבודה המשותפים במרכז העיר, אבל ניתן למצוא גם לא מעט מהם בדרום תל אביב ובפלורנטין.

אפשרויות ההשכרה נעות בין עמדת עבודה בודדת במרחב פתוח (אופן ספייס), בו חולקים השוכרים מקום עם שוכרים אחרים לבין משרדים בגדלים משתנים, החל מקובייה קטנטונת שמספיקה לכיסא ושולחן ועד למשרדים גדולים המסוגלים להכיל מספר אנשים ועמדות עבודה.

בנוסף למקום הישיבה, במרחב הפתוח או במשרד, מספק המקום שירותים נוספים כמו אינטרנט אלחוטי, מדפסת, ארונית בחלק מהמקומות וכמובן מטבח מאובזר ומקום לאכול. אגב, כל המקומות מספקים גם ארוחות (קלילות) פעם או פעמיים בשבוע, וברוב המקומות יש גם מסיבונת קטנה (happy Hour) ביום חמישי אחרי הצהריים.

חלק מהמקומות פתוחים 24 שעות, 7 ימים בשבוע. הצוות במקומות האלה נמצא במקום בשעות העבודה המקובלות.

חללי עבודה - כמה זה עולה?

בגדול ניתן להגדיר שלשה סוגים של מקומות שאפשר להשכיר. כיסא בשולחן חם, שולחן אישי, ומשרד. את המשרדים, כאמור, ניתן להשכיר בגדלים שונים.

המחיר הוא פונקציה של המיקום, סוג וגודל השטח המושכר ורמת האבזור והשירותים המוצעים על ידי מפעילי המתחם. אותו המפעיל, על אותו המקום ואותם השרותים הניתנים, ייגבה מחיר שונה בהתאם למיקום הגאוגרפי של המתחם. כך למשל ב-Wework באר שבע, למשל, מקום בכיסא חם במתחם פתוח יעלה כ-600 שקל. ב-Wework שרונה בתל אביב המחיר של כיסא במתחם פתוח הוא 1000 שקל

משרד פרטי יחיד שעולה ב-Wework באר שבע 1600 שקל, יעלה ב-Wework שרונה בתל אביב בין 2,200 ל-2,480 שקל, בהתאם למאפייני המשרד. אבל מדובר במחירים של החברה שנמצאת ברף העליון של המחירים. תוכלו גם למצוא מחירים נמוכים ב-20% במקומות אחרים, לא בטוח שפחות טובים.

כיסא חם בשולחן - בסוג הזה של שכירות לא מוקצה לשוכר מקום מסוים. כל השוכרים בסוג הזה תופסים מקום אקראי ליד שולחן או עמדות שהוקצו מראש לכולם. זוהי גם השכירות הזולה ביותר. מניסיון, כל אחד תופס לו את הפינה שלו והיא הופכת לקבועה פחות או יותר, מצד שני, אף אחד לא מבטיח את זה. המחירים בתל אביב לכיסא חם מתחילים בסביבות ה-400 שקל ומגיעים עד לכ-1200 שקל בחודש.

שולחן אישי - בניגוד לכיסא החם, השולחן האישי שמור לשוכר ומשתמשים אחרים אינם יכולים "לתפוס" לו את המקום. בנוסף למקום קבוע, מאפשר השולחן האישי גם פתרונות אכסון לציוד משרדי או אישי. מחיר שכירות של שולחן קבוע נע בתל אביב בין 900 שקל ל-1900 שקל.

משרד - זהו משרד לכל דבר, שטח מוגדר ומתוחם, שיש בו אפשרות לסגור את הדלת ולעבוד בשקט ובפרטיות. המשרדים נבדלים בגודלם - החל מקוביות קטנות המספיקות לאדם אחד ועד למשרדים גדולים היכולים להכיל בו זמנית מספר עובדים. מחירו של משרד ליחיד בתל אביב נע בין 1500 שקל ל-2800 שקל.

ניתן, כאמור, להשכיר משרדים גדולים יותר. מחיר של משרד המתאים לארבעה/ חמישה אנשים יכול להגיע לכ-4-5 אלף שקל. אבל יש גם במחירים נמוכים יותר משמעותית.

חדר ישיבות - מתחמי עבודה רבים משכירים גם חדרי ישיבות. מחיר השכירות לחדרי ישיבות נקבע לפי שעה בדר"כ. השכרת חדר ישיבות עולה בתל אביב בין 100 ל-350 שקל.

חללי עבודה - השוואת מחירים

ערכנו השוואת מחירים של המקומות הבולטים בתחום - פרטנו את סוג השכירות (אופן ספייס, משרד יחיד, משרד למספר אנשים) ואת המחיר. הנה הנתונים: מתחמי עבודה - השוואת מחירים.

חללי עבודה - איך בוחרים?

* המדריך נכתב על ידי כותבי מערכת האתר הון, מדריכים פיננסיים. המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

עוד כתבות

מימין: עפרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס ומו''ל גלובס, אלונה בר און / צילום: שלומי יוסף

עופרה שטראוס: "חוסן לאומי הוא הדבר היחיד שיביא גם לחוסן עסקי"

בכנס "יוזמות שינוי" של גלובס לחיזוק הכלכלה היזמית הנשית בתעשייה, הציגה יו"ר קבוצת שטראוס עופרה שטראוס בשיחה עם מו"ל גלובס אלונה בר און את תפיסתה בנוגע לניהול נשי, בדגש על עיתות משבר ● שטראוס סיפרה כי בין הקורונה והמלחמה מצאה חשיבות בהיותה בצפון, לצד נשים, כדי שימצאו משאבים לפרוח, "כעת עלינו להתחיל מחדש, לחזור לכל היוזמות שהתחלנו ולבנות את חוסננו" ● "חוסן זה לא משהו שבונים ברגעי משבר אלא בונים כל יום"

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסות אירופה; הנפט ב-85 דולר

עליות קלות בחוזים בוול סטריט ● מחיר הנפט יורד ל-85 דולר לחבית, סוכנות האנרגיה שוקלת הזרמת נפט מסיבית ממאגרי החירום ● מניית אורקל זינקה במסחר המאוחר בעקבות הדוח הכספי ● ביקוש שיא להנפקת האג"ח של אמזון

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מנכ"ל ישראייר עולה למתקפה: "הציניקנים טועים, לא מרוויחים מהמצב"

אורי סירקיס בראיון טעון על המבצע המורכב בדובאי תחת איומי טילים, מחירי הכרטיסים וחברות התעופה הזרות - ש"שואפות להחליש את המקומיות" ● על סוגיית הלינה לנוסעים שנתקעו: "החוק הקיים לא נכתב למצבי קיצון שבהם השמיים נסגרים"

למי יעלה הנטו?

הרפורמה המפתיעה שנשארה בפנים: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

שר האוצר וראש הממשלה הודיעו כי חוק ההסדרים יכלול את רפורמת ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

המערכת שהייתה אמורה לסגור את שמי הצפון בלייזר בלתי־נראה נשארה כמעט מחוץ לסבב הלחימה ● בין הבטחות על עלות של שקלים בודדים, לבין האתגר ההנדסי של פינוי חום ומגבלות העננות - כל מה שצריך לדעת על הפער שבין פריצת הדרך לבין המציאות המבצעית

אנתרופיק / צילום: Reuters, DADO RUVIC

הקווים האדומים של אנתרופיק: כך הפכה ענקית ה־AI לאויבת הפנטגון והבית הלבן

לאחר שסירבה לאפשר שימוש בטכנולוגיה שלה לנשק אוטונומי ולמעקב המוני, מצאה עצמה אנתרופיק תחת מתקפה של הממשל האמריקאי ● החברה נאלצת כעת להכריע בין אובדן הכנסות של מיליארדי דולרים לבין עקרונות הבטיחות שהפכו אותה לחביבת המפתחים בעולם

חימוש משוטט skystriker ''שרקרק'' / צילום: באדיבות אלביט מערכות

למרות המלחמות: ישראל מגדילה את יצוא הנשק ומטפסת בדירוג העולמי

עפ"י נתוני מכון המחקר השבדי SIPRI, ישראל הפכה ליצואנית הנשק והציוד הביטחוני השביעית בגודלה בעולם ● עוד עולה מהדוח כי בחמש השנים האחרונות, כלל היצוא הביטחוני ברחבי העולם עלה ב-9.2% לעומת חמש השנים שקדמו

נובה על מסכי הנאסד''ק. הדרישות יכבידו על הישראליות שנסחרות בוול סטריט / צילום: Nasdaq, Inc.

תם עידן ההקלות: הרגולציה החדשה על ישראליות בוול סטריט

החודש תיכנס לתוקף רגולציה חדשה, המחייבת דירקטורים ונושאי משרה בחברות זרות הנסחרות בבורסות אמריקאיות לדווח על עסקאות שערכו בניירות הערך של החברה ● ה־SEC העניקה פטורים למספר מדינות, אך ישראל נותרה בחוץ ● במקביל צפויות גם הקלות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הירידות מתגברות; מדד הביטחוניות נופל ב-4%, מדד הביטוח ב-2.5%

מדד ת"א 35 יורד ב-1.5%% ● הממשלה אישרה את הגדלת הגירעון, האוצר: המלחמה צפויה להוריד את הצמיחה ● הנפט ב-87 דולר, סוכנות האנרגיה שוקלת הזרמת נפט מסיבית ממאגרי החירום ● הסקטורים שעלולים להימצא בסיכון עקב המלחמה, לפי קנטור ● וגם: כך נחשף השכר השנתי המדהים של משקיע-העל ביל אקמן

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

שרפה 12 מיליארד דולר בשבוע: המלחמה באיראן דוחקת את טורקיה לקצה

בעוד האינפלציה מאיימת לזנק שוב בשל עליית מחירי הנפט, הבנק המרכזי באנקרה מהמר על הרזרבות כדי לייצב את הכלכלה השברירית ● בנוסף, ארדואן חושש מהתפרקות המשטר באיראן שתסלול את הדרך לאוטונומיה כורדית, ומתיחות גוברת מול יוון בקפריסין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לילה לבן באוצר: הגירעון נפרץ, הצמיחה שונמכה, והרפורמות נפלו מחוק ההסדרים

בישיבת הממשלה הלילית שעסקה בהתאמות הנדרשות בתקציב המדינה בעקבות המלחמה באיראן, באוצר נאלצו להודיע כי הגירעון המתוכנן ל-2026 יזנק ל-5.1%, להנמיך את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.7% ולוותר על רפורמות מרכזיות בחוק ההסדרים - ובהן רפורמת החלב ורפורמת מס רכוש על קרקעות פנויות

הפגנה פרו-פלסטינית בלונדון בשנה שעברה / צילום: Reuters, Yann Tessier Thomas Krych

לראשונה מזה עשור: בוטלה הפגנת ענק איראנית נגד ישראל בלונדון

הממשלה הבריטית הודיעה על ביטול הפגנת "יום אל-קודס" בלונדון בסוף השבוע הקרוב, שבה היו אמורים להשתתף רבבות בני אדם ● הנימוק הרשמי לביטול הוא המלצה של משטרת המטרופולין של לונדון, וזאת בשל חשש מ"חיכוך ואלימות" בין קבוצות פרו-פלסטיניות ופרו-איראניות לבין המפגינים נגדן

כלי רכב עוצרים מתחת לגשר בזמן אזעקה / צילום: פביו טרופה

האם כדאי להתחבא מטילים מתחת לגשר או בתוך מנהרה?

כאשר שומעים אזעקה על הכביש, המחשבה הראשונה תהיה למצוא מרחב מכוסה - כמו מנהרה או גשר ● פיקוד העורף ממליץ לפעול הפוך ● שאלת השעה

מוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון השלישי של איראן / צילום: Reuters, Hamed Jafarnejad

איראן מינתה מנהיג מת? הקונספירציה החדשה ברשתות החברתיות

הרשתות החברתיות התמלאו ביממה האחרונה בתאוריות קונספירציה לפיהן מוג'תבא חמינאי חוסל כבר בשבוע שעבר. בכך, טוענים ברשת, איראן מינתה מנהיג שאי אפשר לחסל ● המומחים, לפחות בינתיים, קצת יותר סקפטיים: "אם הוא היה מת, ישראל כבר הייתה מפרסמת את זה"

ביקור שר החוץ של גרמניה, יוהאן ודפול, בבית שמש / צילום: שלומי אמסלם- לע״מ

"עומדים לצדה של ישראל": שר החוץ הגרמני מבקר בארץ

השר יוהאן וואדפול הוא הדיפלומט הבכיר הראשון שמגיע לישראל מאז פרוץ המלחמה באיראן ● ברלין ממשיכה להביע תמיכה פומבית בישראל ואף מאפשרת לארה"ב שימוש חופשי בבסיסיה, אך במקביל קוראת לחתור לסיום המלחמה ומותחת ביקורת על מדיניות ישראל בשטחים

דני דניאל, מנהל השקעות ראשי ודסק מוסדי אפסילון מקבוצת הפניקס / צילום: סטודיו פולית

מנהל ההשקעות שמאמין: מהסקטור הזה אתם צריכים להתרחק

דני דניאל, מנהל השקעות ראשי באפסילון, מאמין שתוך כמה שבועות העולם יחזור להתעסק ב-AI ובסוגיית הצמיחה בארה"ב ● הוא מצדד בחשיפת יתר בתיק לשוק המקומי, מציע להשקיע במניות שמהוות "שער הכניסה לישראל" ומזהה הזדמנות גם בסקטור אחד בארה"ב

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

עוד השפעה של המלחמה: הגשת דוחות כספיים ותשקיפים נדחתה לרבעון שני

בעקבות המצב הביטחוני הרשות לניירות ערך הודיעה על מתן ארכות מה-31 במרץ ל-20 באפריל בהגשת דיווחים שנתיים ותשקיפים

סוחרים בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

ההיסטוריה מגלה: אלה שני הדברים שיכריעו את מצב השווקים

עפ"י פרסום במרקטווץ', בחינה היסטורית של סוסייטה ז'נרל את משבר הנפט של 50 השנים האחרונות מלמדת כי מה שיכריע את כיוון השווקים אלה שני דברים כרגע: משך הזעזוע והתגובה של הפד

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

המניות שצנחו ומלמדות: בשוק מאמינים שהפסקת האש קרובה

בעקבות דבריו של טראמפ על סיומה הקרב של המלחמה נגד איראן, מדד הביטחוניות ומדד הנפט והגז הובילו את הירידות בתל אביב היום ונחלשו בשיעורים חדים של בין 4% ל-6% ● אלעד קראוס, מנהל מחקר במיטב ברוקראז': "גם אם המלחמה תסתיים בקרוב, החברות הביטחוניות מקבלות צבר מאוד משמעותי לשנים הקרובות"

עו''ד לבנת עין-שי וילדר, היועצת המשפטית של הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

האקזיט של היועמ"שית: הבכירה בבורסה שהרוויחה 9 מיליון שקל ממימוש מניות

לבנת עין-שי וילדר, היועמ"שית של הבורסה, ביצעה את המימוש לאחר שמניית הבורסה צנחה בעקבות הדוחות השנתיים ● שורה של בכירים בבורסה מימשו אופציות באוקטובר ו"פספסו" רווח של עשרות מיליוני שקלים