בורסת ניו יורק / צילום: רויטרס
שנת 2018 הייתה שלילית עבור רוב קרנות הגידור הישראליות, עבור חלקן אפילו שלילית במיוחד. על פי הערכות בשוק לאורך השנה כולה רשמו הקרנות בממוצע תשואה של מינוס 4.9%, ובכך היא הפכה לשנה השלילית השלישית בלבד ב-12 השנים האחרונות, לאחר שש שנים חיוביות ברציפות, ולשנה החלשה ביותר מאז 2008, שנת המשבר הגדול. לתמונה העגומה הזאת תרם במידה רבה חודש דצמבר, שבו הגיעה התשואה החודשית הממוצעת לשפל של מינוס 3.5%.
על פי נתוני אתר צור גלבוע, העוקב אחר תעשיית הגידור המקומית ומפרסם מדד לקרנות הישראליות, ייתכן שדצמבר 2018 היה החודש החלש של הענף מאז אוקטובר 2008, שיא המשבר הכלכלי, אז נרשמה תשואה שלילית של 7.9%. באוגוסט 2011 נרשמה תשואה שלילית דומה לזו של החודש שעבר, המוערכת במינוס 3.3%. מגמה זו באה כעת על רקע מציאות דומה הן במדד ת"א 35 והן במדד S&P500: על פי נתונים שחשפנו ב"גלובס" השבוע, תשואת החסר שאפיינה את רוב הקרנות ב-2018 לעומת מדדי הייחוס נבעה משלושת הרבעונים הראשונים של השנה, כאשר בדצמבר הן דווקא עקפו בממוצע את המדדים.
נתונים נוספים שהגיעו כעת לידינו מעידים כי שלושה גופים קטנים יחסית יכולים לסמן את 2018 כשנה עבורם, או לפחות לא רעה: קוליברי, טריו ורידינג, ובנוסף נראה שגם יסעור של אלטשולר שחם נמצאת בטריטוריה חיובית. מנגד, נץ של אלטשולר שחם ונוקד גלובל מצטרפות לגיא פאנד, ספרה Small Cap וטוליפ, שסיכמו את השנה עם תשואות שליליות בשיעור דו ספרתי.
אלטשולר שעולה, אלשטולר שצונחת
מהנתונים עולה כי קרן קוליברי, שבהובלת ערן מרדכי ואבישי קלימי, הייתה מהמצטיינות בשוק בשנה החולפת כשסגרה את השנה עם תשואה חיובית חזקה מאוד של קרוב ל-12%. גם בדצמבר הקרן הייתה חיובית, עם תשואה חודשית של 1.5%. מאז הקמתה ביוני 2016 ועד היום רשמה קוליברי תשואה שנתית ממוצעת של 22.1%.
עוד גוף שהציג שנה טובה ביחס לענף ולמדדי הייחוס, אם כי לא חיובית, הוא קרן טריו שבניהול עמית כהן ורועי בן נבט. טריו סיכמה את 2018 עם תשואה שלילית של מינוס 0.2% בלבד, ועברה לטריטוריה שלילית רק בגלל דצמבר האדום, שבו הציגה תשואה של מינוס 1.2%. טריו פועלת כקרן גידור מאז ינואר 2010, ובתקופה זו היא מציגה תשואה ממוצעת של 12% לשנה. לפני כן, במשך כשנה וחצי, ניהלה הקרן רק נוסטרו של עצמה, ובשקלול כל שנות פעילותה רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 12.2%.
קרן הגידור רידינג קפיטל שבהובלת צחי אברהם סיכמה את 2018 עם תשואה שלילית של מינוס 1.1%, הטובה יותר מתשואת מדד הייחוס שלה. גם היא עברה לטריטוריה שלילית בדצמבר, שבו רשמה תשואה של מינוס 6.3%. לפני כן, בין ינואר לנובמבר, רשמה הקרן תשואה מצטברת של 5.5%. בראייה ארוכת טווח, מאז תחילת 2013 ועד סוף השנה שעברה, רשמה הקרן תשואה שנתית ממוצעת של 14.9%. קוליברי, טריו וגם רידינג משוות את עצמן למול מדד ת"א 125, והן מכות אותו לאורך זמן.
מול שלושת הגופים הללו יש גם כמה קרנות שממש ירצו לשכוח את 2018. בראשן ניתן למצוא את נוקד גלובל, שבבעלות נוקד של רועי ורמוס, שלומי ברכה, שי יצחקי, אילן רוקח ורונן גרשון, וכן את קרן נץ של אלטשולר שחם.
ממסמכי נוקד גלובל עולה כי הייתה לה שנה חלשה מאוד, עם תשואה דולרית שלילית של מינוס 19.5% (בשקלים הירידה שלה מסתכמת בכ-10%). שלא כמו נוקד אקוויטי ונוקד אופרטיוניטי הגדולות ממנה, שלא הציגו תוצאות חלשות ביחס לענף. נוקד גלובל הינה קרן צעירה מאוד, שהחלה את דרכה רק בשלהי 2017, כך ש-2018 משפיעה מאוד על התשואות שלה מהקמתה. הקרן משקיעה במניות קטנות בחו"ל, שספגו פגיעה ניכרת בשנה שעברה.
עוד קרן שאכזבה השנה היא נץ שמנוהלת על ידי איציק טרגן, בעבר ממנהלי הנוסטרו של אלטשולר שחם. הקרן רשמה בדצמבר לבדו תשואה של מינוס 6%, שהובילה אותה להפסד של 22% בכל 2018, וזאת לאחר שרשמה תשואה מצטברת חיובית של יותר מ-82% בתקופה שבין אוגוסט 2015 לסוף 2017. עם זאת, מאז הוקמה הקרן ועד סוף נובמבר 2018, היא רשמה תשואה שנתית ממוצעת נאה בשיעור של כ-11%. ככל הידוע קרן יסעור, שהוקמה ב-2017 ומנוהלת על ידי אלטשולר שחם, אהרון נבון וסער וינטראוב, דווקא סיימה את 2018 עם תשואה חיובית.
רוב הירידות: בשיעור חד-ספרתי
רוב קרנות הגידור הישראליות יכולות רק לקנא בקרן הזרה דפנה, שמנוהלת בלוס אנג'לס ושמשווקת בישראל על ידי סייבל, שגם נתוניה הגיעו לידינו. הקרן, שפעילה מאז 1999, סגרה את 2018 עם תשואה חיובית של 7.99%. דפנה מתמקדת בביומד ובחברות בתחום הרפואי.
מוקדם יותר השבוע פרסמנו כי על פי הדיווח של קרן גלבוע, שהיא קרן של קרנות גידור, "2018 היא היחידה ב-11 השנים האחרונות של ביצועי חסר במדדי קרנות הגידור בהשוואה למדדי המניות המובילים בתקופה של שוק יורד, במגוון אסטרטגיות שונות - מניות ואג"ח (בארץ ובחו"ל), מקרנות אלגו ועד קרנות אשר מבוססות על ניתוח מעמיק של חברות". עוד כתבו בגלבוע כי "ב-2018 הירידה הייתה גורפת, עם מספר מועט של קרנות ששמרו על יציבות עם תשואה לחיובית קטנה או סביב האפס" וש"רוב הקרנות ירדו בין 3% ל-9% ומספר קרנות נוספות אשר ירדו בין 9% ל-27%".
בגלבוע מעריכים עוד כי יש בישראל כ-150 קרנות גידור, כשהם נסמכים על התוצאות של 65 קרנות גידור מקומיות (ובהן הגדולות בשוק) על מנת להציג את התשואה הממוצעת לשוק כולו. במקביל מציגים בגלבוע תשואות של שתי קרנות גידור שמשקיעות ישירות בכ-20 קרנות גידור אחרות: גלבוע וגלבוע סלקט, שרשמו ב-2018 תשואות שליליות של מינוס 7.9% ומינוס 6.1%, בהתאמה.
עוד נחשף כי ספרה גלובל הלת'קייר, ספרהNIS (בישראל), ספרה Small Ca וספרה אסטרטגיות אג"ח רשמו תשואות שנתיות של מינוס 2.5%, מינוס 4.2% מינוס 16.9% ומינוס 6.1% בהתאמה. שתי קרנות אחרות של נוקד, נוקד אופרטיוניטיס ונוקד אקוויטי, רשמו בשנה שעברה תשואות שליליות של מינוס 6.6% ומינוס 3.7%. לצדן, אלפא וליו 1 ואלפא אופרטיוניטיס רשמו ב-2018 תשואות שליליות של מינוס 6.6% ומינוס 8.2%, כשברוש, טוליפ וגיא פאנד רשמו תשואות שליליות של מינוס 2.3%, מינוס 11.6% ומינוס 27.3%, בהתאמה. למול כל אלה, קרן ION קרן לונג שורט במניות הציגה תשואה חיובית ובולטת לטובה של 4.1%.
נוקד על פז: "ניתן להגדיל את הדיבידנדים"
הדיווח למשקיעים שפרסמה נוקד מתייחס בין היתר למאבק שהתרחש בשנה החולפת בחברת פז. מאבק זה, על צביון דירקטוריון הקבוצה שכבר אין בה גרעין שליטה, ריכז עניין רב בשוק ההון, ונוקד לקחה בו חלק מרכזי. בגוף ההשקעה מעריכים כי, בנוסף להרחבת הדירקטוריון בפז, "ניתן לפעול לחלוקת דיבידנד חד-פעמי לצד הכרזה על מדיניות דיבידנד שוטפת גבוהה יותר (כיום 75%), שיביאו לשיפור משמעותי בתשואה להון של החברה".
בחודשים האחרונים התגלע מאבק על השליטה דה-פקטו בפז, שלפני כשנתיים יצאה משליטתו של צדיק בינו, ובשיאו פרש מתפקידו יו"ר החברה הקודם, יצחק עזר, תוך הטחת ביקורת על התנהלותה. מנכ"ל החברה יונה פוגל, יחד עם המוסדיים, הוביל הליך בחירת שלושה דירקטורים חדשים, כשבלחץ בעלי מניות מוסדיים הוחלט שהדירקטוריון יורחב לעשרה חברים מתשעה כיום. לכשייבחר הדירקטור העשירי בחברה, יבחר הדירקטוריון את היו"ר הבא. המאבקים הללו מתרחשים אגב אקטיביזם מוסדי בפז, שכולל גם את נוקד.
עוד אומרים בנוקד ביחס לפז: "אנו מעריכים כי בחברה פוטנציאל שווי רב, שניתן להשיג באמצעות תהליכי התייעלות בכלל מגזרי הפעילות ובאמצעות פיצול ו/או גילוי על נכסים אשר אינם מתומחרים להערכתנו במלואם במחיר המניה, בהם נכסי הנדל"ן של החברה וכן פעילות הזיקוק הנמצאת בשורה אחת עם הפעילות הקמעונאית היציבה והחזקה שלה. אלו משפיעים על המכפיל הראוי לפעילות הליבה של פז נפט. נקיטת המהלכים הנדרשים על ידי הדירקטוריון וההנהלה יובילו, להערכתנו, להצפת ערך משמעותית במניית החברה, כל זאת ברמת סיכון נמוכה יחסית".
"שיכון ובינוי היא הר נכסים שמחכה למנהיג, סיכוי טוב שתטוס השנה"
קרן רידינג שלחה בשבוע שעבר את הדיווח שלה למשקיעים, שבו היא כותבת כי "רעיונות ההשקעה הנוכחיים זולים יותר בהשוואה לשנתיים הקודמות, ו(אנחנו) מקווים שנוכל להציג תוצאות טובות יותר אבסולוטית ב-2019". מנהלה, צחי אברהם, הוסיף כי "התנודתיות שחזרה אלינו בחודשים האחרונים אמורה להיות ברכה עבורנו בטווח הארוך, אם נדע לנצל אותה נכון".
בהסתכלות פרטנית אברהם כתב למשקיעים כי "אנחנו אוהבים לקנות חברות 'שיצאו מהאופנה'. רובן לא אהובות מסיבה מסוימת, שגם אם היא נכונה היא 'שוטפת' את המחיר בעזרת הפחד, בצורה כזו שהופכת את החברה לאטרקטיבית". הוא ממשיך ומפרט כי "2018 הרגישה כמקרה פרטי של השקעה בחברות לא אהובות, וברובה חשנו כאילו אנחנו אוספים אסירים לבית עונשין דמיוני. יש באמתחתנו פרשת שוחד באפריקה (שיכון ובינוי), חשש להטרדה מינית (פוקס), אי עמידה בדיווח לרשויות האמריקאיות (בנק הפועלים) ועוד".
אברהם כותב עוד כי "כאשר ההנהלה הבכירה והבעלים (לשעבר) של שיכון ובינויצועדים לחקירות במשטרה, מלווים בכותרות בעיתונים, הפתרון הקל עבור רוב המשקיעים הוא למכור את המניה ולהימנע מהסיפור. אך עבורנו, כאשר השוק מוחק 60 שנה של רווחיות בשיכון ובינוי ארצות חוץ (חברת הבת) וקופת מזומנים של 1.2 מיליארד שקל, זו נקודת כניסה מפתה". לדבריו, שיכון ובינוי היא "הר של נכסים שמחכה למנהיג. יש סיכוי טוב שהחברה הסופר מסובכת הזו עשויה 'לטוס' בשנת 2019, אם רק תעשה שורה של צעדים רציונליים (...) זו החברה היחידה שאנחנו מכירים בבורסה המקומית שדרך תהליכים פנימיים יכולה להכפיל את שוויה ויותר".
רידינג רואה בהתנהלות שיכון ובינוי בתקופה האחרונה סיבה לאופטימיות: "אנחנו מזהים תהליכים נכונים עם החלפת הבעלות בחברה, כמו הכוונה למכור את האחזקה באיי.די.או, רצון לתת פירוט טוב יותר למשקיעים בדוח השנתי לגבי שלל הנכסים המניבים אודותיהם יש היום מידע חלקי בלבד, וייתכן שאף מכירה או הכנסת שותף לפרויקט האנרגיה הירוקה שהשוק הנוכחי לא מתמחר נכונה (...) נזכיר ששיכון ובינוי היא חברה חריגה שבאופן היסטורי אינה מבצעת שערוכים לנכסים שבבעלותה, והתוצאה היא מאזן מעוות".
על מניות הבנקים, שרידינג מחזיקה לדבריה בשיעור ניכר החל מסוף 2015, מעיר אברהם: "כל הסקטור רשם עליות חדות בשנים האחרונות. רוב הזמן, ההשקעות המרכזיות שלנו היו בבנק לאומי והבינלאומי שרשמו עליות פנטסטיות על רקע קומבינציה של קיצוץ הוצאות וצמיחה באשראי, וזאת בתקופה שהריבית האפסית עדיין לא תורמת למרווח האשראי (דרמטי)".
עם זאת, אברהם משנה את הצמד המוביל שלו להשקעה בבנקים, כשרידינג המירה לאחרונה את ההחזקה במניות לאומי במניות בנק הפועלים, וכן החליפה את ההחזקה במניות הבינלאומי במניות החברה האם פיבי. לגבי העדפת מניות הפועלים על אלה של המתחרה הגדולה הוא אומר: "אמנם בנק לאומי הציג יתרונות על הפועלים בתקופה האחרונה, אבל בסופו של דבר בנק הפועלים ובנק לאומי הם תאומים זהים (...) הפחד של השוק מהקנס הצפוי מארה"ב גרם לשוני לא סביר בתמחור בין הבנקים". את המעבר ממניות הבינלאומי לפיבי הוא מנמק בכך ש"בעלת השליטה בבינלאומי היא למעשה חברת צינור של העברת דיבידנדים לבעלי המניות שנסחרת בדיסקאונט, ולכן במקום תשואת דיבידנד נוכחית של 4.8% בבינלאומי אנחנו צפויים לקבל 5.3% במחיר הנוכחי, בזמן שהבנק ממשיך להשתפר".
אילו עוד מניות מעניינות את רידינג? סאפיינס, ש"אחרי שנתיים מבוזבזות צפויה להפתיע לטובה", אבגול, פלרם, ופוקס, שהיא "המנצחת בתחרות הישרדות בקניון עונת 2018-9", כאשר "חוסר הדיפרנציאציה בין חברות הריטייל גורם לכך שלמרות שפוקס מצליחה להציג תוצאות מרשימות, השוק מסרב לתמחר את הנתונים בשלב הנוכחי".