גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרישת רשות המסים להגשת דוחות אינה כביש עוקף התיישנות

לרשות המסים יש ארבע שנים לבדוק את דוחות הנישום, אך בשנים האחרונות היא מבצעת ניסיונות "עקיפה" של תקופת ההתיישנות, דרך של דרישה מנישומים להגיש דוחות ● פס"ד של ביהמ"ש מגביל את האפשרות הזו ומעלה תמונה קצת יותר מורכבת

דוח/צילום:shutterstock
דוח/צילום:shutterstock

במערכת היחסים שבין נישום לרשות המסים קיימות הוראות הקובעות מסגרות זמנים שעל כל אחד מהצדדים לעמוד בהן. בחלוף אותן תקופות, אף לא אחד מהצדדים יכול לטעון כנגד הצד השני. אלו הן תקופות ההתיישנות.

תקופות ההתיישנות חלות, בין היתר, על מועדי הגשת דוחות להחזר עבור נישום המבקש בחזרה מס מאחר ששילם מס ביתר, והן לגבי מועדי הטיפול האפשרי בידי רשות המסים - על דוחות שהגיש נישום - ובחלוף להן, רשות המסים לא יכולה לטעון כי נישום שילם מס מופחת על המס ששילם בפועל. תקופות ההתיישנות הללו הן ייחודיות לעולם המס.

בפקודת מס הכנסה ישנן שתי תקופות התיישנות עיקריות. התקופה הראשונה היא התקופה שבה רשאי פקיד השומה לבדוק את אמיתות דוחותיו של נישום, ואורכה, ככלל, הוא ארבע שנים - מתום שנת המס שבה הוגש לפקיד השומה הדוח. דהיינו, בתקופה זו לפקיד השומה ניתנת ההזדמנות לקבל את השומה, או לחלופין לקבוע שומה לפי מיטב שפיטה, כך שההכנסה החייבת שבגינה ישלם נישום מס תהיה שונה מההכנסה החייבת שעליה הצהיר בדוחותיו, והמשמעות - תשלום מס נוסף.

התקופה השנייה מתייחסת לנישומים שהגישו דוח, או לחלופין לא היו מחויבים להגשת דוח (לדוגמה מקבלי משכורת עד לסכום המעניק פטור מהגשת דוח), וברצונם לקבל החזרי מס ששולמו ביתר לרשות המסים.

דוגמה שכיחה למבקשי החזרי מס הם שכירים, שבנסיבות מסוימות שילמו מס ביתר - למשל אם עבדו במספר מקומות עבודה במקביל בשנת המס, עבדו חלק משנת המס בלבד או שקיבלו אחוזי נכות זמנית שבגינה ניתן פטור ממס.

במקרים אלה, לפי סעיף 160 לפקודה ולנפסק על-ידי בית המשפט העליון בפסק דין שחר (ע"א 3602/97), רשאי נישום להגיש בקשה להחזר מס עד לתקופה של שש שנים, ובחלוף תקופה זו, מתיישנת תביעתו של הנישום, והוא אינו רשאי להגיש בקשה להחזר מס.

ממתי סופרים את תקופת ההתיישנות?

בשנים האחרונות ניתן לראות ניסיונות "עקיפה" של תקופת ההתיישנות על-ידי רשות המסים, וזאת בדרך של דרישה מנישומים להגיש דוחות על-ידי פקיד השומה. עמדת רשות המסים היא שברגע שפקיד השומה מבקש ומקבל דוחות, הוא מתחיל למנות את תקופת ההתיישנות לעריכת שומה החל מהמועד שבו התקבלו בידיו הדוחות, ולא בהתאם לתקופות ההתיישנות הכלליות, כלומר, מהמועד שבו היה על פקיד השומה לערוך שומה. כך למעשה עוקף פקיד השומה את תקופות ההתיישנות הקבועות בחוק.

אבל האם באמת ניתן לעקוף את תקופת ההתיישנות על-ידי דרישת דוחות מנישום? תארו לכם מצב שבו פלוני קיבל ייעוץ משפטי בשנת 2009, שבו הובהר לו שאינו חייב בהגשת דוח למס הכנסה. האם יעלה על הדעת, כי רשויות המס יצליחו לעקוף את תקופת ההתיישנות בדרך של דרישה להגשת דוח לשנת המס 2009 בשנת 2019?

נושא דומה נבחן בפסק הדין אהרונוב (ע"מ 57131-01-14). בית המשפט, בפסק דינו, אמנם קיבל את עמדת רשות המסים בדבר אי-תחולת דיני ההתיישנות הכלליים (שבע שנים) על בקשת דוחות במקרים מסוימים. עם זאת, בית המשפט סייג את החלטתו בכך שקבע שסבירות בקשת פקיד השומה להגשת דוחות תימדד בין היתר בחלוף הזמן ממועד שנת המס המדוברת וחומרת המעשים שבגללם נדרש הדוח.

בית המשפט פסק, כי רשאי פקיד השומה לדרוש דוחות מעבר לתקופת ההתיישנות הכללית במקרה של התיישנות ש"לא מדעת", כלומר שהעובדות הוסתרו מפקיד השומה, ואשר לא היה יכול לגלותן בזהירות סבירה, שלדוגמה, במקרה של הונאה או מעשה פלילי.

במקרה של הונאה, ספירת שנות ההתיישנות תחל מהמועד שבו היוודע לפקיד השומה על אותה הונאה. לכן, ניתן להסיק מעמדה זו של בית המשפט, שאם מדובר במעשה בתום לב של נישום שלא הגיש דוחות, ניתן יהיה להסתמך על חוק ההתיישנות, ולגזור מתוכו את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, דהיינו שבע שנים.

הנישום לא בהכרח ישמור מסמכים

חיזוק לעמדה זו ניתן למצוא בפסק הדין סולומון (עע"מ 8832/12) שעסק בהליכי גביית חובו של אזרח על-ידי רשות מקומית. בפסק הדין נקבע, כי מעבר לעובדה שהאזרח לא ער לעובדה שרובץ לחובתו חוב, סביר להניח שבחלוף הזמן יתקשה האזרח להוכיח את צדקתו בהיבט הראייתי, וזאת מכיוון שלא בהכרח ישמור מסמכים המחזקים את טענתו במשך שנים כה רבות.

פסיקת בית המשפט בעניין סולומון ממחישה את ההשלכות הנובעות מתקופת הזמן המוגבלת בת שבע שנים של חובת שמירת מסמכים על-ידי מערכות הנהלת חשבונות. לכן, אזרח שביער את הנתונים לאחר תקופה זו כחוק לא יוכל להציג מסמכים להוכחת טענותיו בפני פקיד השומה אם יידרש להציג דוחות.

הקו המנחה של בית המשפט בפסק הדין סולומון הוא שבמקרה שפעולות גבייה מנהליות שלא הובאו לידיעת החייב, לא יאפסו את תקופת ההתיישנות, ואילו כאלה שהובאו לידיעתו יקימו חזקה בדבר איפוס מרוץ ההתיישנות. עוד פסק, כי פעולה פסיבית לגביית חוב, כבמקרה של מתן אישור לרישום המקרקעין, אף שלא הובא לידיעת החייב על קיומו של חוב, אינה עוצרת את מרוץ התיישנות החוב.

סיכומו של דבר, אף על פי שפקיד השומה רואה עצמו כמי שאינו כפוף לתקופת התיישנות בכל הקשור לדרישתו להגשת דוחות, ובין בטענה שאי-הגשת דוח מהווה עבירה פלילית מתחדשת המאפסת את תקופת ההתיישנות, הדבר אינו מהווה סוף פסוק, שכן, תום ליבו של הנישום תופס חלק חשוב בבחינה האם חוב או דוח התיישן. לכן, טוב יעשה המחוקק אם יבהיר בפקודת מס הכנסה את תחולת ההתיישנות בקשר עם התקופה שבה רשאי פקיד השומה לדרוש דוחות מנישומים, או לגבות את המס שנישומים חייבים בו.

עו"ד טלי ירון-אלדר היא שותפה מנהלת במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות', עופר גרוס הוא מתמחה במשרד

עוד כתבות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"