רנדי ויינגרטן./ צילום: רויטרס RT Aaron Bernstein
30 שנה לא ראתה העיר לוס אנג׳לס רבתי שביתת מורים בהיקף שנצפה השבוע. ארגון המורים האזורי, המונה כ-33 אלף מורים ואחראי על 600 אלף תלמידים במאות בתי ספר, הכריז על שביתה, ותחת גשמים חריגים (יחסית) בעיר הגדולה, אלפים מהם צעדו וגרמו לפקקי ענק בעיר שבעיות התחבורה שלה קשות ממילא. בעוד המפקח על החינוך במחוזות הצליח להשאיר את בתי הספר פתוחים, מרבית ההורים לא שלחו את ילדיהם לבתי הספר, ומיום שני האחרון שביתת המורים העצומה הזו מעסיקה את הציבור האמריקאי. המורים בלוס אנג׳לס דורשים שיפור שכר, הקטנת מספר התלמידים בכיתות ותקציבים לשיפור מערך ההוראה.
אך מורי לוס אנג׳לס לא לבד. זה שנה, בכל רחבי ארה"ב וגם במדינות שהצביעו לרפובליקנים וטראמפ ב-2016 ואילך, ארגוני המורים מארגנים מחאות. נגד שרת החינוך בטסי דה-ווס, נגד העקרונות שלה לייבש את מערכת החינוך הציבורית ולהעביר את הדגש לתשלומי הורים. על כל ההפגנות העצומות הללו מפקחת כיום רנדי ויינגרטן, יו"רית אחד מארגוני העובדים החשובים ביותר, פדרציית המורים של אמריקה (AFTׂ), המונה 1.7 מיליון איש, בזכותה הביטויים סוציאליזם, ארגוני עובדים ושביתה המונית (Walk-Outs) - הפסיקו להיות מילים גסות בארה"ב.
השבוע תקפה ויינגרטן את השיטה של הרפובליקנים: "מה שקורה בלוס אנג׳לס הוא חלק מן השיטה שאנו רואים בכל מקום. מרוששים את בתי הספר, כדי לייצר שם משברים, תוקפים את המורים וכך מעבירים את השליטה במערכת החינוך הממלכתית לאלה השואפים לנהל את בתי הספר כמו עסק פרטי ולא מוכנים להשקיע כסף ציבורי בילדינו". ויינגרטן, כיאה למנהיגת עובדים, לא היססה לתקוף גם את ראשי מפלגתה ובעיקר את מי שהיה שר החינוך תחת ממשל אובמה, ארני דנקן, שהטיח ביקורת נגד ההפגנות של המורים. "מדוע כאשר הילדים מפגינים בנוגע לסוגיית הגבלת הנשק בבתי הספר זה בסדר מבחינתך, אבל כאשר המורים שלהם רוצים שיפור בתנאי העבודה, אתה תוקף?".
"אנשים מבקשים איזונים ובלמים"
וינגרטן 60, היא מנהיגת ארגון עובדים מעניינת. ואותנו הישראלים היא מרתקת לא פחות. יהודיה, דמוקרטית, לסבית, מעריצת ישראל, רפורמית ומרבה להגיע אלינו לישראל לביקורים. בביקור האחרון שלה כאן לפני מספר שבועות ערכנו עימה ראיון ארוך ומעמיק.
היא מורה לשעבר, יועצת משפטית לשעבר יועצת משפטית של הארגון, בעשור האחרון היא מכהנת כיו"רית הארגון. ארגוני העובדים בארה"ב, בניגוד לישראל, אינם מסונפים רק סביב גילדות מקצועיות או מקום עבודה אחד, אלא מתנהלים במרחב השוק החופשי של האיגודים. כלומר כל אחד מהם רשאי לגייס בעלי מקצוע נוספים. מרבית החברות בארגון שבראשו ויינגרטן עומדת הן מורות. בנוסף רשומים אצלה מאות אלפי עובדים במקצועות ההדרכה, לימוד, הרצאות, מורים מן החוץ, סטודנטים-מרצים ומרצים ללא קביעות. אגף נוסף ומשמעותי בארגון ה-AFT מיועד לכ-150 אלף אחיות בתי חולים.
"התארגנות בארגון עובדים זה אקט פוליטי", אומרת ויינגרטן, "המורות חייבות להיות מאוגדות כדי להחזיר לידיהן כוח פוליטי ולהוביל שינויים. הארגון שבראשו אני עומדת שם לעצמו שלוש מטרות: האחת - להסביר למורות ולאחיות שאכפת לנו; השנייה - לצאת איתן למאבק; והשלישית - להיות נוכחת איתן בשטח".
ויינגרטן היא אחת מן הנשים החזקות ביותר במפלגה הדמוקרטית: צירת-על (Super-delegate), מעורבת בצמרת המפלגה ובעיקר נחשבת כבעלת יכולת גדולה להניע פעילים - להביאם להפגנות ולפעילות. היא אינה מתכננת להתמודד על משרה פוליטית, אך ראשי המפלגה יודעים מה המשמעות של השפעתה על 1.7 מיליון מורות ומורים. לארגון שבראשו היא עומדת יש נוכחות ב-40 מדינות בארה"ב, רישות והשפעה גדולה על מושלים, מחוקקים מדינתיים ועל מפקחי החינוך, אותם האנשים המשפיעים יותר מכול על ההורים והמורים בכל מחוז מדינתי.
לקראת מערכות בחירות ויינגרטן אינה מסתירה את דעותיה הליברליות וקוראת לצאת ולבחור במועמדים דמוקרטים - הן באמצעות מיילים וגם בראיונות ושיחות עם בעלי תפקידים. ב-2016 התייצב ארגון המורות מאחורי הילרי קלינטון. מנגד, אחד מארגוני האחיות הגדולים הודיע על תמיכה בברני סנדרס. הייתה שם מלחמה.
היית פעילה מאוד בבחירות אמצע הקדנציה, שנערכו בארה"ב בסוף 2018. את חושבת שהצלחתם?
"כן. מפת הסנאט (הבית העליון) הייתה קשה מאוד עבורנו ולכן ידענו שעלינו להתמקד בפעילות פוליטית בבית הנבחרים ולעבוד קשה על ניצחונות של מושלים ובתי מחוקקים מדינתיים. מספטבר יצאתי יום-יום לכ-30 ערים ב-18 מדינות כדי לשכנע אנשים להצביע למועמדים דמוקרטים".
אבל לא הייתה תחושה באותו הלילה שיש ניצחון דמוקרטי סוחף.
"הציפיות היו גבוהות מאוד, אך אם בודקים נתונים ברחבי ארה"ב, רואים שהציבור, גם באזורים שתמכו בטראמפ, העביר לו מסר ברור של חוסר שביעות רצון. קחי למשל את האזור היחיד בעיר ניו יורק שתמך בטראמפ ב-2016, סטייטן איילנד. באזור הזה טראמפ תמך במועמד משלו - דונובן - והציבור הלך ממש נגדו ובחר ביהודי מקס רוז. המדינה שלנו מאוד מפוצלת, אבל בבחירות אמצע הקדנציה התוצאה העידה בבירור שאנשים מבקשים איזונים ובלמים בשיטה".
"שרת החינוך אינה מאמינה בחינוך ציבורי"
ויינגרטן מציינת שבעשור האחרון היא מזהה שינוי באופי של האיגודים המקצועיים. "כאשר אתה ארגון עובדים המייצג אנשים שהמקצוע שלהם הוא עבודה עם הציבור - מורות, אחיות, אנשים שנותנים שירות למשפחות וילדים, אנשים שמסייעים לחולים - אז הם צריכים להיות מיוצגים כעובדים באופן שיסייע להם לשמור על קהילתיות, לשתף פעולה עם הרשויות, לשפר תנאי תעסוקה, אך לא על חשבון הקהילות שאותן הם משרתים".
מה המשמעות המעשית?
"שעלינו, כארגון עובדים, להיות מתואמים עם המפקח על החינוך במחוז, לעבוד בצמוד עם ועדי ההורים בבתי הספר ועם ועדי ההורים המחוזיים והמדינתיים. להיות מסונכרנים עם גורמים מקומיים ולמצב את הארגון כחלק מן הקהילה. אני מכירה את עבודת ארגוני העובדים בישראל וזה שונה מאוד. אצלכם האתוס של ארגון העובדים הוא משא ומתן סקטוריאלי עם נציגי הממשלה על תנאי השכר ותנאי העבודה. אצלנו זה אחרת".
האם אתם סגורים בפני מי שאינו חבר במפלגה הדמוקרטית? אם מורה סובלת מתנאי שכר באוקלהומה אך היא לא שייכת לצד שלכם של המפה.
"זה לא משנה, אנחנו מייצגים את כל המורים שרוצים להירשם. אנחנו לא מסתירים את הדעות שלנו, ואומרים שהמפלגה הרפובליקנית מעוניינת לחסל את ארגוני העובדים. זו המטרה שלהם וזה שונה מן האופן שבו פעלה המפלגה הזו לפני כ-30 שנה".
מי שמצטרף לארגון המורים שלך, מחויב להפריש משכר לאיגוד?
"עד לפני שנה חייבנו תשלום דמי חבר, אך הוגשה עתירה נגדנו שמטרתה הייתה לחסל אותנו סופית והעתירה הצליחה. נאסר עלינו לגבות דמי חובה וכך מי שרוצה להצטרף לארגון יכול לשלם, אך הוא אינו חייב להפריש סכום חודשי.
באילו סכומים מדובר?
"זה מאוד משתנה ממקום למקום. באזורים מעוטי יכולת, דמי החבר השנתיים - הוולונטריים - יכולים להגיע ל-50 דולר בשנה. כשאני לימדתי בתיכון בניו יורק שכר ההוראה שלי היה גבוה וכך מיסי החבר שלי הגיעו עד 1,000 דולר בשנה. מאז הפסיקה של העליון איננו גובים דמי חובה, אבל אנחנו בהחלט מסבירים לסניפים המקומיים של ארגון העובדים שכדי לצאת למאבק, הפגנות, עתירות או לנהל משא ומתן על הסכם שכר עלינו לאסוף מן המורים סכום מינימלי".
איך את מסבירה את זה שבצד הימני, הרפובליקני, אין התארגנות? מורה שהוא שמרן חייב ללכת עמכם כדי להיאבק?
"הימין האמריקאי תוקף את ארגוני העובדים וזה כמובן נובע מסיבה כלכלית - מכיוון שהם מאמינים בשיטה שנוגדת את עקרון החלוקה של העוגה הכלכלית. הרפובליקנים מבינים שאנשים שמתאגדים ומתארגנים הם חזקים יותר ועשויים לעשות ביחד דברים שלא היו מצליחים להוביל כיחידים. לכן הם לא רוצים לראות עלייה בהרשמה לארגוני עובדים".
יצאתם במדינות רבות ל-Walk-Out, לא הגעתם ללמד, האם קיבלתם לכך תמיכה מההורים, מהאנשים המקומיים, או שהרגזתם אותם?
"ההורים לא התנגדו, הפוך, הם שיתפו פעולה באופן מלא כי כולם מבינים שבטיחות בבתי הספר מפני מקרי ירי, ששכר טוב יותר למורים, ששיפוץ בתי הספר - הם דברים שישפיעו על כל התלמידים וההורים הסכימו איתנו והצטרפו.
"המאבקים של ראשית 2018 הראו את הכוח הפוליטי שיש למאבק משותף. הצלחנו להשפיע על מושלי מדינות. זה התחיל בוירג’יניה המערבית, נמשך שמונה ימים עם תמיכה מוחלטת של כל המפקחים על החינוך ב-55 מחוזות שונים במדינה. הם קיבלו פנייה מפרקליט המדינה של וירג’יניה המערבית לקחת את המאבק של המורים לצווי אכיפה בבתי המשפט, ואף אחד מהמפקחים לא היה מוכן להתנדב להיות זה שיוציא צו בבתי המשפט".
למה את מכנה את כל המהלך הזה Walk-Out ולא בשם הטבעי של זה - שביתת מורים?
"לישראלים יהיה קשה לתפוס זאת, אבל במדינות רבות בארה"ב, כולל וירג’יניה המערבית, אוקלהומה ואריזונה, שם ניהלנו את המאבק הזה, החוק אוסר על שביתה. במקום לשבות יצאנו מהכיתות. מפקחי המחוזות התריעו מפני סכנת ניהול בית הספר ללא המורים, והם הורו על סגירה".
מה עשיתם ב-Walk-Out?
"הלכנו לבית המחוקקים של המדינה, למחות יום שלם. הערנו את התקשורת, דיברנו על שכר של מורים, על רשת ביטחון סוציאלית, על בעיות בתשלומי ביטוחי הבריאות של המורים, על כך שהם נאלצים לעבוד בשתי משרות נוספות כדי לקיים את עצמם. עשינו זאת יחד עם הארגון הגדול הנוסף".
איך את מתמודדת עם שחיתויות בתוך ארגוני העובדים? זאת צרה מרכזית באופי פעילות כזה.
"אני מקפידה מאוד על הדברים, חייבים לשמר את האיגוד נקי מהדברים האלה. אם מתעורר סיפור או מגיע מידע, אנחנו מעמידים לדין, וכבר היו דברים אצלנו וטיפלנו בהם - פיטרנו אנשים. אני מחזיקה בכספי האנשים שמשלמים לנו ואני חייבת לתת לאנשים להבין שהם יכולים לסמוך עלינו".
אתם לא נפגשים עם שרת החינוך בטסי דה־ווס?
"לצערי, היא אינה בת-שיח. כאשר מונתה יצרתי קשר איתה. היא הציעה שנסייר בבתי ספר הפועלים על בסיס זכיינות (צ’ארטר-סקול) ואני הצעתי שנלך לבית ספר ציבוריים, זה לא קרה. היא נשבעה אמונים לילדי אמריקה - לחינוך ולקידום שלהם - והיא לא ממלאת אחר ההבטחה הבסיסית הזאת, כיוון שהיא לא מאמינה בחינוך ציבורי. היא רוצה חינוך שהוא מבוסס על מימון פרטי. היא כבר ניסתה לחסל את מערכת בתי הספר הציבורית של דטרויט. גרטשן ויטאמר, שניצחה בקרב על המושלות במישיגן, הריצה קמפיין שלם על בסיס נושא החינוך, וניצחה בזכות העובדה שהציכה מדיניות הפוכה לזו של דה-ווס".
את תמיד רק עם הדמוקרטים?
"ארגון העובדים שלנו תמך בעבר במושל רפובליקני (פטאקי) ובמועמד רפובליקני באוהיו (ג’אביץ), אבל בשנים האחרונות המפלגה הרפובליקנית הפכה להיות מפלגת טראמפ. קשה למצוא מועמד שמנתק את עצמו מן המסרים הקשים של הנשיא ומי שמתבדל מן המדיניות שלו, חוטף ממנו נאצות. אנחנו לא מוכנים ללכת עם המדיניות הגזענית שלו".
"הייתי שמחה להיפגש עם נפתלי בנט"
היא יהודייה, נכדה למהגרים מאוקראינה שהתיישבו באזור ניו יורק ב-1913 והקימו קהילה יהודית קטנה. היא למדה משפטים ויחסי עבודה באוניברסיטת קורנל ולאחר מכן בישיבה-יוניברסיטי. בגיל מתקדם יחסית פגשה את בת הזוג שלה - רבי שרון קליינבאום - אחת הדמויות הבולטות בארה"ב בהקמת בתי כנסת ופעילות יהודית עבור חברי קהילת הלהט"ב. עד היום בית הכנסת הגדול ביותר של הקהילה מנוהל על ידי בת זוגה.
יש לך בטן מלאה על הנשיא.
"טראמפ הוא הנשיא המסוכן ביותר שהיה אי-פעם בארה"ב, בהיבט של הפרת נורמות דמוקרטיות של החוקה שלנו. זו פעם ראשונה שיש לנו נשיא שממוקד בעצמו וכוחו ולא בעקרונות ובערכים. הוא פגע וזרק אנשים פטריוטים מסביבתו, כמו ג’ון מקיין, מיה לאב ואחרים. טראמפ הוא נרקיסיסט, מייצג אנטי-ערכים, לועג לרפובליקנים, משקר ללא הרף, נלחם בעיתונות, משתמש בצבא באופן פוליטי בתואנה שיש פלישה של מהגרים, עוצר הורים מהגרים במכלאות, מפחיד אנשים מפני אוכלוסייה מוסלמית. אלה הם דברים שרואים במשטרים דמגוגיים ולא מישהו שנמצא במשרה הרמה ביותר".
דונלד טראמפ אינו פטריוט?
"אני חושבת שהוא מאמין רק בעצמו - בכוח שלו - והוא מעיד על עצמו שהוא לאומן, נשיונליסט. אני לא אכתיר אותו כפטריוט או כלא, אבל אני חושבת שהוא רואה באנשים שלא מסכימים עמו אויבים ולא בני-פלוגתא.
את יודעת שהוא נערץ בישראל?
"יש לכך סיבה שהוא נערץ ואהוד כאן, אבל לטווח רחוק, וזה הקושי העיקרי, הוא עשוי להתהפך בקלות על כל אחד. אנחנו רואים מה הוא עושה לצוותים שמקיפים אותו. לדעתי הוא עשוי להתהפך גם על נתניהו, אם משהו לא יתקדם לפי האינטרסים שמקדמים אותו".
לאן הולכת ההנהגה הדמוקרטית? מי ירוץ שם, סנדרס או וורן?
"הקמפיין של סנדרס התחבר לאגף הזועם בצד השמאלי של המפה והצעירים ראו בו מעין משיח. לא יודעת אם זה יחזור על עצמו. באשר לוורן, ראיתי אותה לאחרונה בביקור בתיכון שבו למדה וזה היה מרגש. יש לנו המון מועמדים: ג’ו ביידן, קורי בוקר, קמלה האריס, קריסטין ג’ילברנד, סת’ מולטן, טים ראין, מייקל בלומברג, טום סטאייר ועוד. לפחות 20 שמות".
את נפגשת בישראל בבואך לכאן עם שר החינוך הישראלי?
"לא, הוא לא ביקש פגישה עמי מעולם ואני לא יזמתי כי חשבתי שהוא לא יסכים להיפגש. אני נפגשת פה בישראל עם ארגוני מורים ועם מורים. פגשתי את נתניהו בעבר, אך לא לאחרונה. הייתי שמחה להיפגש עם נפתלי בנט, נהגתי להיפגש עם רוב קודמיו".