נציגי המשטרה בביהמ"ש / צילום: אמיר מאירי
השמועות על "הפרשה המשפטית החמורה", שהיום כבר ניתן לומר שעיקרה הוא חשד לעבירות על טוהר המידות בהליך בחירת שופטים מצידו של יו"ר לשכת עורכי-הדין, אפי נוה, החלו להופיע מספר ימים לפני תחילתה של שנת 2019. ב-1.1.2019, בהודעת דוברות לאקונית של משטרת ישראל, נמסר כי הוטל צו איסור פרסום למשך 15 ימים "על חקירה המתנהלת ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב-433 ".
מה שלא חשפה ההודעה האמורה, וניתן היה להבין רק מעיון בצו עצמו שהוציא שופט בית-משפט השלום בנתניה, עמית פרייז, הוא כי את הבקשה למתן צו איסור הפרסום הגורף על פרטי הפרשה, הגיש לא אחר מאשר מפקד יאח"ה בכבודו ובעצמו, נצ"מ יואב תלם.
יאח"ה הגבירה השמועות
התייצבותו של תלם בבית-המשפט בנתניה, בעוד שברוב רובם של המקרים מגישה יאח"ה את בקשותיה בבית-משפט השלום בראשל"צ; והעובדה כי מפקד היחידה היה זה שהציג בפני השופט עמית פרייז את חומרי החקירה הרגישים בעניינו של נוה - הגבירו עוד יותר את חרושת השמועות והתמיהות בנוגע לפרשה .
לא לקח זמן רב עד שכל כלי התקשורת ידעו, וכנראה גם נוה עצמו, כי הוא החשוד המרכזי בפרשה שעליה הוטל צו איסור פרסום גורף. חרושת השמועות הלכה וגברה, ולצידה החל לזרום לכלי התקשורת גם מידע מבוסס ואמין יותר, אשר חשף בחלקו את אותם חשדות שכעת הותרו לפרסם .
לאור האינטרס הציבורי שבחשיפת הפרשה, ולו חלק קטן מפרטיה שעוררו טלטלה ציבורית; וכן בשל חרושת השמועות המלווה את הפרשה מאז התייצב נצ"מ תלם בביהמ"ש עם הבקשה לאיסור פרסום הגיש "גלובס" בקשה להסרת הצו. זאת, כדי להגשים את האינטרס הציבורי הכרוך בחשיפת הפרטים הנוגעים לפרשה, וכדי למנוע את המשך מחול השדים סביב גורמים משפטיים שאינם נוגעים לפרשה, אך שמם בכל זאת נקשר אליה .
עוד בטרם הגישה יאח"ה את תשובתה לבקשת "גלובס" להסרת הצו, הוחלט ביאח"ה להוציא את הטיפול בתיק מבית-משפט השלום נתניה. ב-10.1.2019, חמישה ימים לפני מועד פקיעתו של הצו המקורי, הגישה יאח"ה בקשה להארכת הצו, הפעם בבית-משפט השלום בתל-אביב. השופט עלאא מסארווה נעתר לבקשה, והורה על איסור פרסום גורף לפרשה, עד ה-15.2.2019 .
"גלובס" המשיך במאבקו, ומיהר להגיש בשנית בקשה דחופה להסרת הצו. יאח"ה התנגדה לבקשה, בנימוק אחד ויחיד שלפיו אין להסיר את הצו "נוכח רגישות החקירה". השופט עלאא מסארווה דחה את הבקשה של "גלובס", בלי לקיים דיון בבקשה .
אך "גלובס" המשיך במאבקו. "ברשתות החברתיות כבר נפוצו שמועות, וההתעקשות של יאח"ה לעמוד על הרגליים האחוריות, ולא להסיר את הצו או חלקים ממנו, רק הדגישה את הבעייתיות והקשיים הכרוכים בצווי איסור פרסום בעידן הנוכחי", אומרת עו"ד אוריין אשכולי-יהלום ממשרד עוה"ד יורם מושקט. אשכולי הובילה יחד עם המייסד-השותף של המשרד, עו"ד יורם מושקט, את מאבקו של "גלובס בניסיון להסרת הצו .
"גלובס" לא אמר נואש, ואתמול, ד', בבוקר, כשכבר היה ברור כי הצו הפך מצו "איסור פרסום" ל"צו עידוד פרסום" (כדברי היועץ-המשפטי לממשלה, ד"ר-עו"ד אביחי מנדלבליט בהקשר אחר) - הגיש "גלובס" ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב - על החלטת בימ"ש השלום .
אנשי מערכת "גלובס" סברו, כי הצו במתכונתו הנוכחית אינו משרת את תכליתו, ואולי אף מעודד את חרושת השמועות ועיסוקם של כלי התקשורת בפרשה, ובכך גורם נזק למי ששמם נקשר לפרשה על לא עוול בכפם. גם העובדה כי נימוקי המשטרה נכתבו על פני שורה אחת בלבד, עודדה את הגשת הערעור .
התרת פרסום חלקית
רוח גבית למאבק "גלובס" הורגשה בעקבות קביעת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, כי תשובת יאח"ה להודעת הערעור אינה מספקת. "מאחר שלא קיבלתי תגובה מנומקת, אלא רק הודעה שלפיה ההתנגדות בעינה, יתייצב מחר נציג המדינה בפניי, בשעה 8:30, כשברשותו החומר הרלוונטי", נקבע בהחלטה .
הבוקר, ה', התייצבו נציגי יאח"ה באולם בית המשפט לדיון בדלתיים סגורות, והציגו את חומרי החקירה המצדיקים, לטענתם, את הותרת צו איסור הפרסום על כנו.
אמנם, משנעצרו נוה וחשודים נוספים בפרשה הותרו לפרסום חלק מפרטי הפרשה. אמש בשעות הערב, הותרו מספר פרטים נוספים לפרסום, ובראשם - כי נוה הוא החשוד המרכזי בפרשה. עם זאת, גם היום ישנם פרטים רבים הנוגעים לפרשה, שעדיין אסורים לפרסום.
עו"ד אשכולי-יהלום מסרה עוד, כי "פרשה זו גוררת חרושת שמועות ברשתות החברתיות - הכורכת עימה שמות שופטים, שופטות ופרקליטים, שאין להם כל קשר לחקירה ומציבה כל אחד מהם כחשוד או כמעורב בפרשה. חשוב לציין, כי למרות שאנו סבורים כי הצו שניתן חייב להיות מוסר, ב"גלובס" הקפידו ועדיין ממשיכים להקפיד על כיבוד הצו במלואו".
בתוך כך, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט ציון קאפח, קבע כי דיון בערעור שהגיש "גלובס" ייערך ביום ראשון בבוקר.
חזקת החפות: חקירת המשטרה בעניין זה נמצאת בראשיתה. יודגש כי כל המעורבים בה ובהם אפי נוה הם בחזקת חשודים וזכאים ליהנות מחזקת החפות.