גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיק 4000: שלמה פילבר חושב שתופרים תיק לנתניהו

בדיקת הרישיון שניתן ל-yes חושפת: לנתניהו לא הייתה חובת התייעצות עם מנכ"ל המשרד, ולכן עדות אבי ברגר לא רלוונטית ● בינתיים, נראה שעד המדינה פילבר דווקא מגן על נתניהו ● פרשנות

שלמה פילבר / צילום:  שלומי יוסף
שלמה פילבר / צילום: שלומי יוסף

1. המשטרה והפרקליטות הפכו את אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, לאותו "גורם מקצועי" שהתנגד למיזוג בזק-yes ונתניהו עקף אותו לכאורה ולכן היטיב עם בזק. בחודשים האחרונים הסברתי כאן לא אחת מדוע התיאוריה הזאת מנותקת מהמציאות, אבל היום אני חושף שעדותו של ברגר כלל לא הייתה רלוונטית, מסיבה פשוטה: לפי החוק והרישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין שנתנה המדינה (משרד התקשורת) ל-yes, ברגר לא היה פקטור באישור המיזוג. בסעיף שעוסק באפשרות של העברת השליטה בחברה נכתב: "לא ייעשה שינוי במישרין או בעקיפין, בבת אחת או בחלקים - אלא אם אישר השר, בהתייעצות מועצת הכבלים והלוויין, את השינוי בכתב ומראש". כלומר, לשר התקשורת אין חובת התייעצות עם מנכ"ל משרד התקשורת או בכיר אחר במשרד. חלה עליו חובת התייעצות רק עם מועצת הכבלים והלוויין, כמובן לאחר האישור של רשות ההגבלים העסקיים, וזאת נתניהו עשה. אני רוצה להדגיש זאת שוב ושוב: עדותו של ברגר במשטרה איננה רלוונטית, אלא זו של ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, וכמובן גם עדותו של ד"ר אסף אילת, שחתום על אישור המיזוג מטעם הרשות להגבלים עסקיים. 

2. אבי וייס, שסיים שירות ארוך במשטרה בדרגת ניצב משנה, כותב זה שנים רבות על ענייני תקשורת ובקי מאוד ברזי המשרד. במשך חודשים ארוכים הוא צולל לפרטי הפרטים של ההחלטות שהתקבלו בנוגע לבזק ומפרסם את מסקנותיו, פרק אחר פרק, באתר "טלקום ניוז" שבבעלותו. בפרק שפורסם ב-6.1 הוא כתב על תיק 4000: "פרק שישי בסדרה, שמבוסס כמו כל הפרקים הקודמים רק על עובדות המגובות במסמכים בהיקפים עצומים. התיאור כיצד נולדו שיבושים רגולטוריים חמורים, 'מגדל בבל' של כאוס רגולטורי, ש'דופק' את בזק ומיטיב עם מתחרותיה הפוך לתיאור שמנסים להעליל על נתניהו. ממש 'תפירת תיק'".

ביום הפרסום התרחשה מיני דרמה בתיק 4000, שעשתה רעש רק בטוויטר. וייס צייץ את הפרק שלו על  תפירה כביכול של תיק לנתניהו, ומי פיברט אותה, כלומר סימן את הציוץ כאהוב עליו? לא אחר מאשר עד המדינה שלמה פילבר! לא עברו כמה ימים ואחד מ"פרשני" הטלוויזיה, כלומר מדוברי הפרקליטות, אמר שאפשר יהיה להסתדר בלי עדותו של פילבר. ראשית, יפה שהפרקליטות או מי מטעמה עוקבים אחרי פעילותו של פילבר ברשתות החברתיות; שנית, נראה שעד המדינה פילבר דווקא מגן על נתניהו, בדיוק כפי שהגן בלהט על פעילותו במשרד התקשורת עוד לפני שחתם על הסכם עד המדינה. אז מה יש לנו כאן? יש לנו עד מדינה שאוהב מאוד כתבה על תפירת תיק לנתניהו ומתעקש לאורך כל הדרך שמדיניותו כלפי בזק הייתה מקצועית וללא רבב, ופרקליטות שכביכול מדליפה שהיא תסתדר בלעדיו. אני מקווה מאוד שלא יתברר שהמשטרה והפרקליטות, ברוב להיטותם להרשיע את נתניהו, מיהרו לקנות חתול בשוק - עד המדינה פילבר, אולי מתוך רצון לייצר מומנטום תקשורתי בפרשה. מומנטום בהחלט היה, השאלה אם יש גם עובדות. פילבר חושב שלא, ולא רק הוא.

3. לאורך השבוע נברתי במסמכים רבים, הן של בזק והן של רשות ני"ע, כדי לשרטט את ציר הזמן של מיזוג בזק-yes, והוא מוגש כאן שלב אחר שלב, פגישה אחר פגישה, עם פרשנות שלי לחלק מהאירועים. ציר הזמן הזה רק חיזק אצלי את המסקנה שתהליך קבלת ההחלטות היה ענייני ומקצועי, בלי טובות ובלי הטבות. זאת ואף זאת: מי ש"מרח" את הזמן לשווא (קרוב לשנה) באישור המיזוג היה גלעד ארדן, שר התקשורת לפני נתניהו, ובמיוחד אבי ברגר, שהדבר כלל לא היה בסמכותו. על זה אמר בזמנו אלי הורוביץ ז"ל, מנכ"ל ויו"ר טבע לפני כ-17 שנה: "שיטת הניהול בארץ היא בלתי מתקבלת על הדעת. היא כבר עברה את הגבולות של גרוע. זו קונספציה של אני ואפסי עוד. כשאתה אומר לביורוקרט, 'אבל השר אמר', הוא אומר: 'אז השר אמר'. כשאתה אומר לו, 'אבל הייתה החלטת ממשלה' או 'ועדת שרים', הוא אומר, 'אז הייתה'".

ציר הזמן של אישור המיזוג בין yes לבזק

■ 26.3.2014 

רשות ההגבלים העסקיים מאשרת את מיזוג בזק-yes

הממונה על ההגבלים העסקיים אישר את המיזוג בכפוף לשורה של תנאים. האישור היה בתוקף לשנה ועמד לפקוע ב-26.3.2015. מי שאישר את המיזוג היה ד"ר אסף אילת, לאחר בדיקה מעמיקה שארכה חודשים ארוכים, במקומו של פרופ' דיוויד גילה, שעמד אז בראש רשות ההגבלים העסקיים ונמנע מטיפול  באישור המיזוג בגלל ניגוד עניינים. ד"ר אילת, משום מה, לא הוזמן לתת עדות בתיק 4000, אף שהייתה מתבקשת.

■ 14.6.2014

yes מגישה למשרד התקשורת בקשה לאישור המיזוג

זו נקודה קריטית בתיק 4000: הבקשה של yes לשינוי ההחזקות בה, שהגישה למשרד התקשורת, הייתה אמורה להיות טכנית בעיקרה לאחר האישור של רשות ההגבלים, שהועבר לשר התקשורת אז גלעד ארדן, אלא שהוא ובכירי משרדו החליטו "למרוח" את הזמן - בגלל גישה "לעומתית" כלפי בזק של ארדן ובכירי משרדו או משום הרצון להשתמש באישור כתמריץ לא רשמי לזירוז רפורמת השוק הסיטונאי. כך או כך, בחודשים שחלפו מאז הפנייה לאישור, ביקשו משרד התקשורת והמועצה לשידורי כבלים ולוויין בכמה הזדמנויות נתונים ופרטים נוספים והשלמת מידע על ידי yes ויורוקום.

■ יוני 2014 עד יוני 2015

שנה תמימה של מגעים בין נציגי yes לנציגי משרד התקשורת

במשך קרוב לשנה התקיימו כמה פגישות בין נציגי yes לנציגי משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין, ובהן נמסר לנציגי yes, שימו לב, "המשרד שוקל תנאים והיבטים שונים ביחס לאישור המיזוג, והמשרד אינו רואה עצמו מוגבל לאישור הממונה או לתנאים שנקבעו בידיו". צריך להדגיש את המילה "שוקל", משום שבמשרד התקשורת אין שום מסמך על התניות שהציג המשרד או מי מטעמו ל-yes בנוגע לאישור המיזוג. מי ש"שקל" תנאים הוא אבי ברגר, שהיה לו אינטרס ברור במריחת הבקשה: הוא עבד בפרטנר ומייעץ כעת לסלקום, שתי חברות המתחרות בבזק.

■ 5.11.2014

ארדן מתמנה לשר הפנים, נתניהו מחליפו כשר התקשורת

כאן למעשה נקברת הטענה שנתניהו פיטר את אבי ברגר "מיד" עם כניסתו למשרד התקשורת. מדובר פשוט בפייק ניוז. אם נתניהו רצה לסייע לאלוביץ' לכאורה, מדוע הוא לא פיטר את ברגר ימים ספורים אחרי כניסתו לתפקיד שר התקשורת? הפיטורים התרחשו כעבור יותר מ-7 חודשים לאחר כניסת נתניהו לתפקיד זה. אמנם היו בחירות במהלך התקופה הזאת, ובכל זאת לנתניהו היו הזדמנויות רבות לפטר את ברגר והוא לא עשה זאת.

■ 8.12.2014

הכנסת מתפזרת בעקבות האישור הטרומי של חוק "ישראל היום"

■ 18.12.2014

פגישה בין רון אילון, אז מנכ"ל yes, לאבי ברגר

במהלך המגעים שנמשכו עוד ועוד, נפגשו אילון וברגר, בהשתתפות גורמים נוספים, ודנו בסוגיות שונות שהעלה המשרד במסגרת בחינת המיזוג.

■ 8.2.2015

פגישה בין רון אילון להרן לבאות, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת

בפגישה בין אילון ללבאות נידונו תנאים אחרים או נוספים שנבחנו על ידי המשרד, ואילו אילון הציג בקשה שאישור המשרד לא יותנה בתנאים נוספים מעבר לתנאים שהוצבו על ידי הממונה.

■ 15.2.2015

האסיפה הכללית של בזק מאשרת את תנאי המיזוג ועסקת בעלי העניין

בעלי המניות בבזק מאשרים שתי החלטות שעמדו על סדר יומה של האסיפה הכללית: האחת, הפחות משמעותית, היא קבלת תנאי המיזוג ומימוש האופציה שהייתה לבזק ב-yes ל-8.6% נוספים. השנייה, המשמעותית יותר, היא התקשרות בהסכם הרכישה ורכישת מלוא מניות יורוקום והלוואת הבעלים ב-yes. זו אותה עסקת בעלי עניין מפורסמת, שנחקרה על ידי רשות ני"ע נמצאה פגומה בחלקה, אבל איננה קשורה לנתניהו, כיוון שזו עסקה בין שתי חברות. באותו זמן, השלמת הסכם הרכישה ורכישת מניות יורוקום הייתה כפופה לאישור שר התקשורת, לאחר היוועצות המועצה לשידורי כבלים ולוויין. נכון לאותו "יום העלאת השליטה", לא התקבל אישור שר התקשורת אז נתניהו.

■ 17.3.2015

בחירות לכנסת ה-20: הליכוד זוכה ב-30 מנדטים ומרכיב את הממשלה

■ 19.3.2015

אילון וברגר שוב נפגשים עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין

בפגישה עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן חי שגב, היועצת המשפטית של משרד התקשורת דנה נויפלד והרן לבאות, הובהר ל-yes שהמשרד אינו רואה מניעה באישור המיזוג אך שוקל אם יש צורך להתנותו בתנאים נוספים על אלו שקבע הממונה. שימו לב: הן ברגר והן לבאות, שני הגורמים הלעומתיים ביותר והמיליטנטים ביותר נגד בזק סברו אז שאין מניעה לאישור המיזוג (!). אמנם הם שקלו אם יש להתנותו בתנאים נוספים אך תנאים כאלה מעולם לא גובשו במסמך רשמי וכיוון שמכך גם מעולם לא הוגשו באופן רשמי לצד השני, כלומר, yes. משמעות הדבר היא שאותם תנאים היו מעין איום מרחף באוויר של ברגר.

■ 22.4.2015

מועצת הכבלים והלוויין מבקשת מידע על העסקה

yes מקבלת את מכתבו של היועץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין, שבו הוא מבקש מידע על העסקה, לרבות שינויים במבנה השליטה ב-yes לאחר העסקה ומידע על עסקאות של yes עם קבוצות יורוקום. yes השיבה לפנייה זו עוד באותו חודש.

■ 15.5.2015

הממשלה החדשה בראשות נתניהו מושבעת

■ 17.5.2015

אבי ברגר מפוטר באותה שיחת טלפון מפורסמת על ידי נתניהו וב-8.6 נכנס לתפקיד שלמה פילבר לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת.

■ 21.6.2015

פגישה בין מנכ"ל yes לנציגי מועצת הכבלים והלוויין

אילון וגורמים נוספים בחברה נפגשים עם נציגי מועצת הכבלים והלוויין ועם היועצים הכלכליים מטעם המועצה ודנים במתן האישור. המועצה שכרה את חברת עדליא כדי שתיתן חוות דעת כלכלית וזו אישרה המיזוג. הצעד הזה גרר ביקורת רבה וטענות לקונספירציה, אבל למעשה מדובר באותה רעה חולה של הרגולציה הישראלית: משפטיזציה וכסת"ח. מהפחד מפני מה יגידו, כמעט כל אישור צריך להיות מגובה בחוות דעת כלכליות, וזה מה שעשתה ד"ר יפעת בן חי שגב. היא, בניגוד לד"ר אילת, דווקא הוזמנה לתת עדות ואמרה שהתהליך היה סדור, מקצועי וללא כל לחצים מצד נתניהו. בראיון לגלי צה"ל בספטמבר אשתקד אמרה: "ההמלצה לאשר לאלוביץ' את מיזוג בזק-yes הייתה מקצועית נטו ואני עומדת מאחוריה גם היום. ההיכרות בין נתניהו לאלוביץ' כלל לא הייתה על השולחן".

■ 23.6.2015

שר התקשורת נתניהו מאשר את המיזוג.

עוד כתבות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?