גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיק 4000: שלמה פילבר חושב שתופרים תיק לנתניהו

בדיקת הרישיון שניתן ל-yes חושפת: לנתניהו לא הייתה חובת התייעצות עם מנכ"ל המשרד, ולכן עדות אבי ברגר לא רלוונטית ● בינתיים, נראה שעד המדינה פילבר דווקא מגן על נתניהו ● פרשנות

שלמה פילבר / צילום:  שלומי יוסף
שלמה פילבר / צילום: שלומי יוסף

1. המשטרה והפרקליטות הפכו את אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, לאותו "גורם מקצועי" שהתנגד למיזוג בזק-yes ונתניהו עקף אותו לכאורה ולכן היטיב עם בזק. בחודשים האחרונים הסברתי כאן לא אחת מדוע התיאוריה הזאת מנותקת מהמציאות, אבל היום אני חושף שעדותו של ברגר כלל לא הייתה רלוונטית, מסיבה פשוטה: לפי החוק והרישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין שנתנה המדינה (משרד התקשורת) ל-yes, ברגר לא היה פקטור באישור המיזוג. בסעיף שעוסק באפשרות של העברת השליטה בחברה נכתב: "לא ייעשה שינוי במישרין או בעקיפין, בבת אחת או בחלקים - אלא אם אישר השר, בהתייעצות מועצת הכבלים והלוויין, את השינוי בכתב ומראש". כלומר, לשר התקשורת אין חובת התייעצות עם מנכ"ל משרד התקשורת או בכיר אחר במשרד. חלה עליו חובת התייעצות רק עם מועצת הכבלים והלוויין, כמובן לאחר האישור של רשות ההגבלים העסקיים, וזאת נתניהו עשה. אני רוצה להדגיש זאת שוב ושוב: עדותו של ברגר במשטרה איננה רלוונטית, אלא זו של ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, וכמובן גם עדותו של ד"ר אסף אילת, שחתום על אישור המיזוג מטעם הרשות להגבלים עסקיים. 

2. אבי וייס, שסיים שירות ארוך במשטרה בדרגת ניצב משנה, כותב זה שנים רבות על ענייני תקשורת ובקי מאוד ברזי המשרד. במשך חודשים ארוכים הוא צולל לפרטי הפרטים של ההחלטות שהתקבלו בנוגע לבזק ומפרסם את מסקנותיו, פרק אחר פרק, באתר "טלקום ניוז" שבבעלותו. בפרק שפורסם ב-6.1 הוא כתב על תיק 4000: "פרק שישי בסדרה, שמבוסס כמו כל הפרקים הקודמים רק על עובדות המגובות במסמכים בהיקפים עצומים. התיאור כיצד נולדו שיבושים רגולטוריים חמורים, 'מגדל בבל' של כאוס רגולטורי, ש'דופק' את בזק ומיטיב עם מתחרותיה הפוך לתיאור שמנסים להעליל על נתניהו. ממש 'תפירת תיק'".

ביום הפרסום התרחשה מיני דרמה בתיק 4000, שעשתה רעש רק בטוויטר. וייס צייץ את הפרק שלו על  תפירה כביכול של תיק לנתניהו, ומי פיברט אותה, כלומר סימן את הציוץ כאהוב עליו? לא אחר מאשר עד המדינה שלמה פילבר! לא עברו כמה ימים ואחד מ"פרשני" הטלוויזיה, כלומר מדוברי הפרקליטות, אמר שאפשר יהיה להסתדר בלי עדותו של פילבר. ראשית, יפה שהפרקליטות או מי מטעמה עוקבים אחרי פעילותו של פילבר ברשתות החברתיות; שנית, נראה שעד המדינה פילבר דווקא מגן על נתניהו, בדיוק כפי שהגן בלהט על פעילותו במשרד התקשורת עוד לפני שחתם על הסכם עד המדינה. אז מה יש לנו כאן? יש לנו עד מדינה שאוהב מאוד כתבה על תפירת תיק לנתניהו ומתעקש לאורך כל הדרך שמדיניותו כלפי בזק הייתה מקצועית וללא רבב, ופרקליטות שכביכול מדליפה שהיא תסתדר בלעדיו. אני מקווה מאוד שלא יתברר שהמשטרה והפרקליטות, ברוב להיטותם להרשיע את נתניהו, מיהרו לקנות חתול בשוק - עד המדינה פילבר, אולי מתוך רצון לייצר מומנטום תקשורתי בפרשה. מומנטום בהחלט היה, השאלה אם יש גם עובדות. פילבר חושב שלא, ולא רק הוא.

3. לאורך השבוע נברתי במסמכים רבים, הן של בזק והן של רשות ני"ע, כדי לשרטט את ציר הזמן של מיזוג בזק-yes, והוא מוגש כאן שלב אחר שלב, פגישה אחר פגישה, עם פרשנות שלי לחלק מהאירועים. ציר הזמן הזה רק חיזק אצלי את המסקנה שתהליך קבלת ההחלטות היה ענייני ומקצועי, בלי טובות ובלי הטבות. זאת ואף זאת: מי ש"מרח" את הזמן לשווא (קרוב לשנה) באישור המיזוג היה גלעד ארדן, שר התקשורת לפני נתניהו, ובמיוחד אבי ברגר, שהדבר כלל לא היה בסמכותו. על זה אמר בזמנו אלי הורוביץ ז"ל, מנכ"ל ויו"ר טבע לפני כ-17 שנה: "שיטת הניהול בארץ היא בלתי מתקבלת על הדעת. היא כבר עברה את הגבולות של גרוע. זו קונספציה של אני ואפסי עוד. כשאתה אומר לביורוקרט, 'אבל השר אמר', הוא אומר: 'אז השר אמר'. כשאתה אומר לו, 'אבל הייתה החלטת ממשלה' או 'ועדת שרים', הוא אומר, 'אז הייתה'".

ציר הזמן של אישור המיזוג בין yes לבזק

■ 26.3.2014 

רשות ההגבלים העסקיים מאשרת את מיזוג בזק-yes

הממונה על ההגבלים העסקיים אישר את המיזוג בכפוף לשורה של תנאים. האישור היה בתוקף לשנה ועמד לפקוע ב-26.3.2015. מי שאישר את המיזוג היה ד"ר אסף אילת, לאחר בדיקה מעמיקה שארכה חודשים ארוכים, במקומו של פרופ' דיוויד גילה, שעמד אז בראש רשות ההגבלים העסקיים ונמנע מטיפול  באישור המיזוג בגלל ניגוד עניינים. ד"ר אילת, משום מה, לא הוזמן לתת עדות בתיק 4000, אף שהייתה מתבקשת.

■ 14.6.2014

yes מגישה למשרד התקשורת בקשה לאישור המיזוג

זו נקודה קריטית בתיק 4000: הבקשה של yes לשינוי ההחזקות בה, שהגישה למשרד התקשורת, הייתה אמורה להיות טכנית בעיקרה לאחר האישור של רשות ההגבלים, שהועבר לשר התקשורת אז גלעד ארדן, אלא שהוא ובכירי משרדו החליטו "למרוח" את הזמן - בגלל גישה "לעומתית" כלפי בזק של ארדן ובכירי משרדו או משום הרצון להשתמש באישור כתמריץ לא רשמי לזירוז רפורמת השוק הסיטונאי. כך או כך, בחודשים שחלפו מאז הפנייה לאישור, ביקשו משרד התקשורת והמועצה לשידורי כבלים ולוויין בכמה הזדמנויות נתונים ופרטים נוספים והשלמת מידע על ידי yes ויורוקום.

■ יוני 2014 עד יוני 2015

שנה תמימה של מגעים בין נציגי yes לנציגי משרד התקשורת

במשך קרוב לשנה התקיימו כמה פגישות בין נציגי yes לנציגי משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין, ובהן נמסר לנציגי yes, שימו לב, "המשרד שוקל תנאים והיבטים שונים ביחס לאישור המיזוג, והמשרד אינו רואה עצמו מוגבל לאישור הממונה או לתנאים שנקבעו בידיו". צריך להדגיש את המילה "שוקל", משום שבמשרד התקשורת אין שום מסמך על התניות שהציג המשרד או מי מטעמו ל-yes בנוגע לאישור המיזוג. מי ש"שקל" תנאים הוא אבי ברגר, שהיה לו אינטרס ברור במריחת הבקשה: הוא עבד בפרטנר ומייעץ כעת לסלקום, שתי חברות המתחרות בבזק.

■ 5.11.2014

ארדן מתמנה לשר הפנים, נתניהו מחליפו כשר התקשורת

כאן למעשה נקברת הטענה שנתניהו פיטר את אבי ברגר "מיד" עם כניסתו למשרד התקשורת. מדובר פשוט בפייק ניוז. אם נתניהו רצה לסייע לאלוביץ' לכאורה, מדוע הוא לא פיטר את ברגר ימים ספורים אחרי כניסתו לתפקיד שר התקשורת? הפיטורים התרחשו כעבור יותר מ-7 חודשים לאחר כניסת נתניהו לתפקיד זה. אמנם היו בחירות במהלך התקופה הזאת, ובכל זאת לנתניהו היו הזדמנויות רבות לפטר את ברגר והוא לא עשה זאת.

■ 8.12.2014

הכנסת מתפזרת בעקבות האישור הטרומי של חוק "ישראל היום"

■ 18.12.2014

פגישה בין רון אילון, אז מנכ"ל yes, לאבי ברגר

במהלך המגעים שנמשכו עוד ועוד, נפגשו אילון וברגר, בהשתתפות גורמים נוספים, ודנו בסוגיות שונות שהעלה המשרד במסגרת בחינת המיזוג.

■ 8.2.2015

פגישה בין רון אילון להרן לבאות, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת

בפגישה בין אילון ללבאות נידונו תנאים אחרים או נוספים שנבחנו על ידי המשרד, ואילו אילון הציג בקשה שאישור המשרד לא יותנה בתנאים נוספים מעבר לתנאים שהוצבו על ידי הממונה.

■ 15.2.2015

האסיפה הכללית של בזק מאשרת את תנאי המיזוג ועסקת בעלי העניין

בעלי המניות בבזק מאשרים שתי החלטות שעמדו על סדר יומה של האסיפה הכללית: האחת, הפחות משמעותית, היא קבלת תנאי המיזוג ומימוש האופציה שהייתה לבזק ב-yes ל-8.6% נוספים. השנייה, המשמעותית יותר, היא התקשרות בהסכם הרכישה ורכישת מלוא מניות יורוקום והלוואת הבעלים ב-yes. זו אותה עסקת בעלי עניין מפורסמת, שנחקרה על ידי רשות ני"ע נמצאה פגומה בחלקה, אבל איננה קשורה לנתניהו, כיוון שזו עסקה בין שתי חברות. באותו זמן, השלמת הסכם הרכישה ורכישת מניות יורוקום הייתה כפופה לאישור שר התקשורת, לאחר היוועצות המועצה לשידורי כבלים ולוויין. נכון לאותו "יום העלאת השליטה", לא התקבל אישור שר התקשורת אז נתניהו.

■ 17.3.2015

בחירות לכנסת ה-20: הליכוד זוכה ב-30 מנדטים ומרכיב את הממשלה

■ 19.3.2015

אילון וברגר שוב נפגשים עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין

בפגישה עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן חי שגב, היועצת המשפטית של משרד התקשורת דנה נויפלד והרן לבאות, הובהר ל-yes שהמשרד אינו רואה מניעה באישור המיזוג אך שוקל אם יש צורך להתנותו בתנאים נוספים על אלו שקבע הממונה. שימו לב: הן ברגר והן לבאות, שני הגורמים הלעומתיים ביותר והמיליטנטים ביותר נגד בזק סברו אז שאין מניעה לאישור המיזוג (!). אמנם הם שקלו אם יש להתנותו בתנאים נוספים אך תנאים כאלה מעולם לא גובשו במסמך רשמי וכיוון שמכך גם מעולם לא הוגשו באופן רשמי לצד השני, כלומר, yes. משמעות הדבר היא שאותם תנאים היו מעין איום מרחף באוויר של ברגר.

■ 22.4.2015

מועצת הכבלים והלוויין מבקשת מידע על העסקה

yes מקבלת את מכתבו של היועץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין, שבו הוא מבקש מידע על העסקה, לרבות שינויים במבנה השליטה ב-yes לאחר העסקה ומידע על עסקאות של yes עם קבוצות יורוקום. yes השיבה לפנייה זו עוד באותו חודש.

■ 15.5.2015

הממשלה החדשה בראשות נתניהו מושבעת

■ 17.5.2015

אבי ברגר מפוטר באותה שיחת טלפון מפורסמת על ידי נתניהו וב-8.6 נכנס לתפקיד שלמה פילבר לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת.

■ 21.6.2015

פגישה בין מנכ"ל yes לנציגי מועצת הכבלים והלוויין

אילון וגורמים נוספים בחברה נפגשים עם נציגי מועצת הכבלים והלוויין ועם היועצים הכלכליים מטעם המועצה ודנים במתן האישור. המועצה שכרה את חברת עדליא כדי שתיתן חוות דעת כלכלית וזו אישרה המיזוג. הצעד הזה גרר ביקורת רבה וטענות לקונספירציה, אבל למעשה מדובר באותה רעה חולה של הרגולציה הישראלית: משפטיזציה וכסת"ח. מהפחד מפני מה יגידו, כמעט כל אישור צריך להיות מגובה בחוות דעת כלכליות, וזה מה שעשתה ד"ר יפעת בן חי שגב. היא, בניגוד לד"ר אילת, דווקא הוזמנה לתת עדות ואמרה שהתהליך היה סדור, מקצועי וללא כל לחצים מצד נתניהו. בראיון לגלי צה"ל בספטמבר אשתקד אמרה: "ההמלצה לאשר לאלוביץ' את מיזוג בזק-yes הייתה מקצועית נטו ואני עומדת מאחוריה גם היום. ההיכרות בין נתניהו לאלוביץ' כלל לא הייתה על השולחן".

■ 23.6.2015

שר התקשורת נתניהו מאשר את המיזוג.

עוד כתבות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • שני בני אדם נוספים נפצעו בתאונה

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?