מוטי בן משה / צילום: אניה בושמן
הולך ומתחמם הקרב בין מחזיקי איגרות החוב של חברת אפריקה ישראל לבין המשקיע מוטי בן משה, על גורל פיקדון בסך של 100 מיליון שקל, שהעמידו בן משה וחברות בשליטתו להבטחת הסדר החוב של אפריקה ישראל.
היום (ראשון) הגישו בן משה וחברת אקסטרה שבבעלותו, את תגובתם לביהמ"ש לבקשת מחזיקי האג"ח לחילוט הפיקדון. מדובר בתגובה שניתנה לקראת הדיון בנושא, שיתקיים ב-30 בינואר באולמו של נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופט איתן אורנשטיין.
כזכור, הסדר החוב השני של אפריקה ישראל, במסגרתו היה אמור בן משה לרכוש את הבעלות על החברה בהשקעה של כ-2.3 מיליארד שקל, בוטל בחודש שעבר לאחר שהצדדים להסדר התקשו להסכים על התנאים להארכתו. כעת עוברים מחזיקי האג"ח להילחם על מה שעוד נותר ממנו - פיקדון של 100 מיליון שקל במזומן ובניירות ערך סחירים, שהעמידו חברות מקבוצת בן משהו לטובת הבטחת קיומו של ההסדר.
מי אחראי לביטול ההסדר?
השאלה המרכזית שתעמוד בפני בית המשפט היא האם בן משה הוא שאחראי לביטולו של ההסדר, כפי שטוענים מחזיקי האג"ח, או שמא האשם הוא דווקא בהתנהלות מחזיקי האג"ח עצמם או בגורמים חיצוניים שלבן משה אין שליטה עליהם. אם יקבל הנשיא אורנשטיין את טענות מחזיקי האג"ח, ייאלץ כנראה בן משה להיפרד מהפיקדון הגדול שהפקיד בנאמנות לטובת ההסדר. אולם אם יקבע הנשיא כי לא מצא פגם בהתנהלות של בן משה, עלולים מחזיקי האג"ח למצוא את עצמם חוזרים לנקודת ההתחלה, קרי ללא הסדר חוב, ללא משקיע ולא כספי הפיקדון.
מוקדם יותר החודש פנו נאמני האג"ח בבקשה לביהמ"ש כי יורה על חילוט הפיקדון והעברתו לידיהם, עקב מה שהוגדר על ידם כנסיבות חמורות של אי קיום התחייבויות ונסיגה בפעם השנייה מהסדר נושים, שהוצע בידי בן משה עצמו ושאושר בידי ביהמ"ש. בבסיס, הטילו מחזיקי האג"ח ספק בטענת בן משה כי סיבות אובייקטיביות הן שגרמו לכך שטרם התקבלו האישורים הדרושים לעסקה מהרשויות להגבלים עסקיים של שלוש מדינות במזרח אירופה.
"אולטימטום, לחצים ואיומים"
אלא שלטענת בן משה לא הוא הוביל לביטול ההסדר ולכן לטענתו יש לדחות את הבקשה. בתגובה מהיום, נטען כי בקשת החילוט היא חסרת בסיס וכי היא נועדה להטעות ולבלבל, מאחר שהיא מצניעה או מסתירה עובדות מהותיות. לדבריהם, ההסדר אינו בתוקף כבר מיום 13 בדצמבר, לאחר שמחזיקי האג"ח סירבו ודחו את הצעת בן משה להאריך את תוקפו עד ל-31 בינואר וזאת בטענה כי הוא אינו משתלם להם נוכח עליית ערך שנרשמה בנכסים הנמכרים.
"מחזיקי האג"ח הציבו לרוכשת (אקסטרה, ע"כ), באמצעות אולטימטום, דרישות לשינוי ההסדר לטובתם, כתנאי להארכת תוקפו. את האולטימטום ליוו מחזיקי האג"ח במסע תקשורתי מכפיש, מביש ומזיק כלפי הרוכשת, כלפי מוטי בן משה ורבוע כחול (גם היא בבעלות בן משה, ע"כ), כמו גם בהפעלת לחצים נוספים בדמות איומים 'לסגור את שוק ההון' בפני בן משה והתאגידים בשליטתו. בד בבד, מחזיקי האג"ח פעלו לקבלת הצעות חלופיות להסדר מצדדים שלישיים, ולאחר שהאולטימטום מצדנו סורב, פנו הנאמנים לחברה (אפריקה ישראל, ע"כ), למנהליה ולדירקטורים שלה ודרשו מהם להפסיד לשתף פעולה עם הרוכשת, ואף דרשו כי כל החומר שבידי הרוכשת אודות החברה יושמד באופן מיידי", כותב בן משה בתגובה לביהמ"ש.
כך או כך, ברור לחלוטין שהתהליך הארוך והמורכב של הסדר חוב בחברה כמו אפריקה ישראל, שחייבת לנושיה כ-3 מיליארד שקל, דורש שיתוף פעולה וחתירה להגשמה מצד שני הצדדים. שיתוף פעולה כזה התקיים בתחילתו, אולם בהמשך נרשמו לא מעט מאבקים בין הצדדים, שהובילו לחוסר אמון ביניהם ובסופו של דבר לפיצוץ ההסדר, לאחר אישורו ורגע ולפני השלמתו.