גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיתונות השקרנית? הקמפיין נגד עיתונאים של טראמפ משמעו להפוך כל ידיעה שלא לרוחו לפייק ניוז

השקרנית התגלתה בגרמניה עוד ב-1914. הכועס התגלה בגרמניה ב-2010. בני דמותו צצו במהירות בבריטניה, בארה"ב, באיטליה, בברזיל. עכשיו מחפשים את הפוטנציאל שלו גם בנתיבי איילון ● שימושי הלשון האלה מעולם לא הסתיימו בוויכוחים סלוניים. הם הכשירו אלימות ואיפשרו אותה. זהירות

דונלד טראמפ / רויטרס
דונלד טראמפ / רויטרס

המושג "העיתונות השקרנית" (Lügenpresse) נולד בקיסרות גרמניה בימים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה, לפני קצת יותר ממאה שנה. הוא נועד לתאר את תעמולת האויב.

לאחר תבוסת גרמניה במלחמה, האבחנה הישנה בין אויבים-מחוץ לאויבים-מבית היטשטשה והלכה. אגדת 'הסכין בגב' קנתה שביתה, והמחנה הלאומי הגרמני טיפח את האמונה שגרמניה לא תוכל לאויביה החיצוניים כל זמן שלא תמחץ את אויביה הפנימיים.

האויבים הפנימיים היו קודם כול יהודים, אחר כך שמאלנים, בהמשך ליברלים וסתם מתונים. היהודים שלטו במדיה, אלא מה, הם תמיד שולטים בה. המדיה שבשליטתם לעולם אינה פטריוטית (דווקא לא נכון, לפחות חלק מן היהודים בתקשורת יצאו מגדרם להפגין אהבת מולדת, אבל אלה רק פרטים קטנים ולא חשובים).

הכלל הראשון של הפופוליסטים הלאומנים בגרמניה (לאו דווקא הנאצים) היה להטיל דופי בכל המוסדות, הנבחרים או הלא-נבחרים. הרפובליקה ושיטתה הפרלמנטרית היו מוקצות מחמת מיאוס, מערכת המשפט הייתה חשודה מעיקרה, ובזויה במיוחד הייתה העיתונות. התווית "שקרנית" לא הייתה אלא טבעית בשבילה.

"יחי ניצחוננו"

כאשר הבכורה בימין הלאומני הגרמני עברה לידי הנאצים, בשלהי שנות ה-20, הם מיהרו לאזרח את התווית הזו, Lügenpresse. היא חדלה להיות שימוש לשון מהוגן לאחר תבוסת גרמניה. היא חזרה והתגנבה אל אוצר המלים הגרמני בערך לפני עשר שנים. באוקטובר 2014 התארגנה בגרמניה תנועה נגד מהגרים מוסלמים, שנטלה את השם PEGIDA (ראשי התיבות הגרמניים של "פטריוטים אירופיים נגד אסלאמיזציה של המערב"). היא העמידה את המאבק ב"עיתונות השקרנית" במרכז תוכנית הפעולה שלה. האגודה הלשונית הגרמנית הכריזה על Lügenpresse 'הלא-מלה החשובה ביותר' של שנת 2015.

מאז, חשיבותה גדלה והלכה. במהלך מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב, ב-2016, יודעי גרמנית נדהמו לשמוע אותה בוקעת מגרונותיהם של תומכי דונלד טראמפ בעצרות בחירות במערב התיכון האמריקאי. היא בשום פנים לא הייתה בשימוש תכוף. היא נשמעה רק פה-ושם. וידיאו אחד מן הזמן ההוא מראה אוהד של טראמפ חוזר על המלה הגרמנית מבלי להבין את פירושה המדויק, או את מוצאה. הוא מטיח אותה בעיתונאים, בידיעה שהיא נועדה להעליב. זה הספיק. אבל עצם נוכחותה של המלה סיפקה ראיה, שניאו-נאצים מוסווים הסתננו אל השורות.

ניאו-נאצים לא-מוסווים חגגו אחר כך את ניצחון טראמפ במסיבה בוושינגטון, שבה נשמעה קריאת הברכה הנאצית 'זיג הייל', 'יחי ניצחוננו'. הדובר העיקרי, אידיאולוג מוּכּר של "לאומנות לבנה", השתמש במלה Lügenpresse, והשומעים לא היו צריכים הסברים. הם הגיבו בתשואות ובצחוק.

להבאיש את ריחה

האנקדוטה של שימושי הלשון הנאציים סביב טראמפ, היא כשלעצמה, לא הייתה יותר מאנקדוטה. מה שלא כן שימוש הלשון Fake News, שפעם היה צריך, אולי, תרגום - אבל כיום הוא ידוע כמעט בכל ארץ ובכל לשון.

תהיה האבהות על הצירוף הזה אשר תהיה, אין ספק שהנשיא טראמפ הוא שהכניס אותו לשימוש רחב וחסר אבחנה. הוא לא החיל אותו רק על ספקות לגיטימיים, שעוררו ידיעות עיתונאיות לא בדוקות. כל ידיעה עיתונאית שלא ערבה לחיכו, ובוודאי כל דעה עיתונאית, הפכו מיד ל'פייק ניוז'. לא היה מקום לטעות בכוונתו: להבאיש את ריחה של העיתונות באשר היא.

המשבר הפיננסי של 2008 פתח תיבת פנדורה בכל הדמוקרטיות המערביות, ושיחרר רוחות רעות של כעס ושל התמרמרות. גרמניה הייתה כנראה הראשונה, אף כי היא המשבר פגע בה פחות מאשר כמעט בכל ארץ אחרת. שם, ב-2010, נולדה המלה Wutbürger. עניינה היה "האזרח הכועס". הוא/היא כעסו מפני שהגיעו למסקנה, כי דעתם אינה נחשבת, החלטות מתקבלות מאחורי גבם ומעל לראשם, ונמאס להם.

ה'ווטבורגר' תורגם אחר כך בהצלחה ניכרת לאנגלית בריטית, לאנגלית אמריקאית, לאיטלקית ולצרפתית. עכשיו הוא מתורגם לעברית.

גונבים את זכותו לדעת

הקישור בין 'האזרח הכועס' ל'עיתונות השקרנית' שירת בהצלחה מגמות סמכותניות במערב בשנים האחרונות. זה ניסיון ברור לקעקע את האמון במה שנחשבו לפנים מרכיבים חיוניים לחלוטין בשימור החרויות הדמוקרטיות.

הנוסחה מבריקה בפשטותה: להזכיר ל'אזרח הכועס' מי גונבים את זכותו לדעת, ומי גונבים את זכותו להחליט; למשל, שלט חוצות המכריז בפשטות גאונית "הם לא יחליטו". הנוסחה עבדה בהצלחה יוצאת דופן בתעמולתם של מתנגדי אירופה במשאל העם הבריטי ב-2016.

'האזרח הכועס', בלי קשר לימניותו או לשמאלניותו, הוזמן לרחוש בוז להתנשאותם של המומחים ושל יודעי-הדבר. לאמתו של דבר הוא/היא נקראו לבוז לא רק למומחים, אלא גם לעובדות. אין זה מקרה כמובן ש"עובדות חלופיות" (מטבע הלשון של ימי טראמפ), זאת אומרת שקרים גמורים, שורבבו כלאחר יד למערכה ("76 מיליון טורקים מצטרפים לאירופה").

בבריטניה לא היה צורך לתקוף במישרים את המדיה, מפני שחשובי העיתונים הפכו את עצמם לכרוזי תעמולה בשירות המחנה האנטי-אירופי. הם עצמם תקפו את המומחים, או את המומחיות. פרופסור אחד כתב, "בהיעדר מומחים אנחנו יכולים לחזור למערות". אבל הוא היה פרופסור.

"אויבת העם האמריקאי"

המערכה נגד העיתונות תחת טראמפ הסלימה והלכה. 'פייק ניוז' לא הספיק לנשיא. הוא החליט לאמץ עוד מטבעות לשון מימים קודרים. ב-17 בפברואר 2017, ארבעה שבועות לאחר השבעתו, הוא צייץ ערב אחד, "תקשורת ה'פייק ניוז' אינה אויבתי, היא אויבת העם האמריקאי!". זה היה צירוף מלים שגרתי בכתבי האישום נגד קורבנות סטאלין, בשנות ה-30 של המאה שעברה. יוזף גבלס כתב, "כל מי שעונד מגן דוד יהודי הוא אויב העם". אויבי העם בימי הדיקטטורים היו בני-מוות. 152 אלף חובבי טראמפ אהבו את ציוצו.

ב-28 ביוני 2018 פרץ גבר חמוש אל משרדי עיתון יומי באנאפוליס, במדינת מרילנד, לא הרחק מוושינגטון הבירה, ורצח חמישה עיתונאים ועובדי מערכת. לא היו לו סיבות פוליטיות, אלא אישיות, אבל הביוגרפיה שלו הלמה את האב-טיפוס של "האיש הכועס".

ב-24 באוקטובר 2018 התגלו חבילות נפץ בחדר הדואר של סי.אן.אן בניו יורק. בימים הבאים התגלו חבילות כאלה במשרדיהם של פוליטיקאים ושל אנשי ציבור ממבקרי הנשיא. ב-30 באוקטובר עצרה הבולשת הפדרלית גבר, שאיים על מערכת עיתון ליברלי בבוסטון. הוא השתמש במלים "אויבי העם".

את הקשר בין הרטוריקה הזו ובין מעשים אלימים אין צורך להוכיח. היא מובנת מאליה. היא צריכה להיות מובנת מאליה בייחוד לאנשים שנהגו להלביש יריבים פוליטיים במדי אס.אס, או לפחות להעלים עין, כאשר חסידיהם הניפו את כרזות האס.אס בכיכר העיר. הקליע ההוא מכיכר עיר אחרת צריך לשרוק באוזניהם.

"הם לא יחליטו" אינה ביקורת עניינית על אנשי מדיה. ביקורת כזאת ראויה ורצויה. זו הזמנה להתנגדות. מטרות חיות זקוקות רק לכוונת. זהירות היא מהם והלאה. הם מעמידים את עצמם בגלריה - הנשיב להם כגמולם? - של אויבי החירות.

_________________

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום