שר הכלכלה אלי כהן | צילום: תמר מצפי
בחודש מאי 2015 נכנסה לתוקף חובת הרשתות להעביר דיווח על מחירי כל המוצרים שהן מוכרות למאגר ממשלתי. היה זה סעיף נוסף בפרק השקיפות בחוק המזון שיצא מנקודת הנחה שכלי להשוואת מחירים שיהיה מצוי בידי הצרכנים - יוביל להוזלת המחירים ולהקלה ביוקר המחיה.
המאגר, בתצורתו המקורית, הוא בלתי קריא גם למתוחכם שבצרכנים, ולכן הממשלה נעזרת במודע בגופים המעבדים את המידע, בהם פרייסז, מייסופרמרקט וזאפ מרקט שמעבירים את בליל המידע והמספרים בצורה ברורה יותר. אלא שעדיין, רוב רובם של האזרחים כלל לא נכנסים למאגרים ועורכים השוואה לפני הקניות או בכלל.
כעת מנסים במשרד הכלכלה לפתור את הבעיה: הלמ"ס ומשרד הכלכלה גיבשו סל המוצרים בסיסי שעל פיו ניתן יהיה באופן פשוט יותר לערוך השוואה וככלי לקידום התחרות. הסל כולל 68 מוצרים בקטגוריות שונות שהוא משקף את המוצרים הנמכרים ביותר ולמעשה המוצרים המובילים בכל קטגוריה ברמה ארצית.
הסל יפורסם מדי רבעון והוא יאפשר לצרכן לעקוב אחר המחירים של המוצרים לאורך הזמן. המוצרים נבחרו על פי שלושה קריטריונים: משקלם היחסי ב"סקר הוצאות משקי הבית" המבוצע על ידי הלמ"ס, רמת השונות בין חמישוני ההכנסה בישראל באופן בו נבחרו מוצרי בסיס הנצרכים על ידי כלל החמישונים ולבסוף, מוצרים שנמכרים לאורך כל עונות השנה. הקטגוריות הן חלב ומוצריו, לחם, מוצרי בשר ודגים, מזון יבש, פרות וירקות, ומוצרי טואלטיקה וניקיון.
המותגים שנכללים בסל הם אלו שנמצאו כנמכרים ביותר בישראל (מספרית) ומשכך הם לא כוללים מוצרים של מותגים פרטיים. מה כן בסל? בין היתר דגני בוקר של תלמה (750 גרם), אורז סוגת, חומוס אחלה, קוקה קולה, שמן זית יד מרדכי, פסטה אסם, קטשופ אסם, שוקולד השחר, קפה טורקי עלית, שוקולד השחר, נייר טואלט לילי, שמפו הד אנד שולדרס, נוזל כלים פיירי, מטרנה, אבקת כביסה סנו מקסימה, סבון רחצה כייף, ג'ל גילוח ג'ילט, משחת שינים קולגייט, דיאודורנט נשים דאב, דיאודורנט גברים אקס, מגבונים/חיתולים האגיס.
במוצרי חלב מדובר בעיקר במוצרים שנמצאים בפיקוח מחירים ממשלתי בהם ביצים (L), חלב בקרטון, גבינה צהובה עמק מעדנייה, שמנת מתוקה 38% השף הלבן, חמאה ועוד. במוצרי הבשר נכללים עוף טרי 1 ק"ג, חזה גוף, בשר בקר טרי (הזול ביותר), דג אמנון, פסטרמה טירת צבי וטונה סטארקיסט. אגב הצצה אל הרשימה שמבוססת כאמור על המוצרים שאנחנו קונים הכי הרבה ברמה ארצית ודווקא בחמישונים הנמוכים חושפת את חוזקם של המותגים הגדולים בכל אחת מהקטגוריות שהצרכנים בעצמם מקדשים.
בכל עדכון של סל מחירי סל המוצרים יפורסמו העלות הכוללת של רכישת סל המוצרים (יחידה אחת מכל מוצר), המחיר החודשי הממוצע של כל מוצר ושיעור השינוי בעלות הסל הכוללת. המחירים שיפורסמו מבוססים על דיווח הרשתות למאגר הממשלתי ולכן הם כוללים מבצעים. לפי הודעת משרד הכלכלה העלות הממוצעת של סל המוצרים הנבחר עמדה בשנת 2017 על 1,090 שקל ובשנת 2018 (ינואר-אוקטובר) על 1,086 שקל.
יודגש כי הסל מהווה כ-45% מסך ההוצאה הממוצעת של משקי הבית על קטגוריות המזון (כולל פירות וירקות) ומוצרי ניקיון וטואלטיקה. לפי בדיקה שערכה המועצה לצרכנות באמצעות אפליקציית המחירים של פרייסז (המבוססת על דיווחי הרשתות), עולה כי עלות אותו סל המכיל 68 מוצרים כאמור בחודש דצמבר 2018 עמדה בממוצע בין הרשתות השונות על מחיר של 970 שקל. עוד העלתה הבדיקה שפער המחירים בין הרשת היקרה ביותר נכון לחודש דצמבר שהייתה שופרסל שלי, לבין הרשת הזולה ביותר שהייתה רמי לוי עמד על 17%. המחיר בשופרסל שלי, הפורמט העירוני של שופרסל עמד על 1,059 שקל לעומת 878 שקל ברמי לוי.
לפי הבדיקה במחירי הפירות והירקות הפער בין שני הסלים הגיע ל-33% בין הרשת הזולה ביותר לרשת היקרה ביותר. אחרי רמי לוי הסל הזול בחודש דצמבר נמצא ברשת יינות ביתן (910 שקל מחיר הסל). בסקאלה היקרה ממוקם גם הפורמט העירוני של מגה, מגה בעיר עם סל שהסתכם ב-1,059 שקל. עלות הסל בשופרסל דיל, פורמט הדיסקאונט של שופרסל הייתה 987 שקל כאשר ממוצע המחירים בין כלל הרשתות שנבדקו עמד על 970 שקל. יודגש כי למרות התחזקות הקניות באתרים, בעיקר בקרב שופרסל אצלה מכירות האונליין מהווה יותר מ-13% מכלל המכירות - הבדיקה דווקא לא כוללת את מחירי האונליין ברשתות.
במשרד הכלכלה מדגישים כי הנושא יישקל. כך או כך, מדי חודש המועצה הישראלית לצרכנות תערוך השוואה קבועה בין רשתות המזון למחירי אותו סל. ההשוואה מתייחסת לרשתות המוגדרות קמעונאי גדול לפי חוק המזון וששיעור מוצרי הסל הנמכרים בהן גדול מ-80% והיא כאמור מציגה את הממוצע הארצי בכל רשת היות שבתוך הרשתות ברוב המקרים אין אחידות במחירים בין הסניפים.
מבחינת שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן "מדובר בכלי נוסף לעודד צרכנות נבונה שיאפשר לבצע השוואת מחירים רחבה ומקיפה, וכשכך יגביר את התחרות בין הרשתות ויתרום להורדת המחירים". כהן מגדיר את הסל כבסיסי וכמייצג תוך דגש על כך שלא מדובר בסל עונתי המושפע מתנודות של מבצעים שנערכים בתקופות החגים (גם לאור השוואות המחירים בתקשורת). "המטרה של הסל היא לייצר אחידות ולאפשר השוואה בין הרשתות".
ומה יקרה אם הרשתות יציגו מחירים זולים רק על הרשימה הזו בכדי לזכות בדירוג טוב ובשאר אלפי המוצרים שהן מוכרות הן יציגו מחירים פחות תחרותיים?
"מבחינתי מדובר בסל מקיף שרוב המוצרים שלו נמצאים בסל ממוצע של כל משק בית בישראל. הצרכן יעשה את הבחירה ויקנה איפה שזול", אומר השר כהן ל"גלובס". "הסל הזה יוביל לתחרות והחזון הוא שכל צרכן לפני שהוא יצא מהבית ייכנס לאחת האפליקציות וישווה מחירים באמצעות פיצ'ר שכולל את הסל. הרוב יקנה בפארטו את המוצרים שנמצאים שם. אני מעריך שכעת כשיש סל מגובש שרלוונטי למרבית הצרכנים יסגלו לעצמם הרגל של השוואת מחירים ומעקב אחר מחירי הסל".
עוד אומר כהן שנדבך שלישי של גיבוש הסל יאפשר למשרד הכלכלה יחד עם הרשות להגבלים עסקיים לבחון את הוזלת המוצרים שברשימה באמצעות הגדלת היבוא והגדלת מכסות במוצרים הללו, כשגם כאן נקודת המוצא שמדובר במוצרים שאנחנו קונים הכי הרבה.
