גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השקעות אחראיות: איך עוברים מבאזז למציאות

השקעות ESG, שמבטיחות ערכים לצד תשואות ומוסיפות לניתוח גם גורמי סביבה, חברה וממשל תאגידי, הפכו ללהיט בשוק ההון • לצד היתרונות, הן מציבות אתגרים וסיכונים, ובהם פגיעה אפשרית בתשואות ודמי ניהול מופרזים

השקעות / צילום: Shutterstock
השקעות / צילום: Shutterstock

אחד הלהיטים הבולטים בשוק ההון הוא ההשקעות האחראיות (ESG). מעבר לשיקולים הפיננסיים הסטנדרטיים, אלה מוסיפות לניתוח גם גורמי סביבה (Environment), חברה (Society) וממשל תאגידי (Governance). השקעות ה-ESG מבוססות על הנחה שביצועים של חברות המנוהלות היטב, ושהמודלים העסקיים שלהן הינם ברי-קיימא סביבתית וחברתית, יהיו טובים יותר בטווח הארוך - הן בהגדלת תשואה והן בהפחתת הסיכונים.

לרוב, השקעות אלה נעשות תוך סינון שלילי - המשקיעים משמיטים ממדד רחב חברות, תעשיות או מדינות מסוימות, שאינן עומדות בקריטריונים. לצדן, קיימות גם אסטרטגיות אקטיביות - החל מהתחשבות בשיקולי ESG כחלק מהליך ההשקעה, ועד "השקעות אימפקט", במסגרתן המשקיעים מקצים כספים רק למיזמים בהם ניתן לכמת במדויק את ההשפעה החברתית והסביבתית שהניבה ההשקעה. למשל, כמה פליטת פחמן דו חמצני הפחית מפעל משימוש בכספי ההשקעה.

אך האם השקעות ה-ESG אכן יכולות לשלב בין השגת מטרות ערכיות לבין תשואות עודפות למשקיעים? להערכתנו, לצד היתרונות שההשקעות הללו עשויות להסב, הן מציבות בפני המשקיעים מגוון אתגרים וסיכונים, בהם פגיעה אפשרית בתשואות ודמי ניהול מופרזים.

צובעים בירוק

קריטריונים רחבים ועמומים

השקעות ESG הופכות לחלק משמעותי מתהליכי ההשקעה בגופים מובילים בעולם. בשנים האחרונות צמחו הנכסים המנוהלים המוגדרים כ-ESG בקצב מהיר. לפי נתוני ההתאחדות הגלובלית להשקעות אחראיות (GSIA), אלה עמדו בסוף 2017 על סכום אסטרונומי של 23 טריליון דולר - כרבע מסך הנכסים המנוהלים גלובלית.

להערכתנו, מדובר בהערכת יתר משמעותית. היא ממחישה לא רק את גודל הטרנד, אלא גם כפי שנסביר, שהשקעות "נצבעות" כ-ESG על סמך טיעונים וקריטריונים פשטניים, שאינם בהכרח מתקיימים.

הקושי העיקרי ביישום הגישה הוא העובדה ש-ESG הוא מושג המשלב בין תחומים רבים שאינם בהכרח דרים בכפיפה אחת, ובמידה רבה תלוי בהכרעות ערכיות.

חלק מהגורמים פשוטים לניתוח. לדוגמה, נתונים בנוגע לפליטות הפחם מהווים משתנה כמותי. אולם משתנים אחרים, בייחוד כאלה הנוגעים לשיקולים חברתיים, מורכבים יותר לסטנדרטיזציה. זאת, מכיוון שקשה להגדיר סולם ברור ומוסכם שלפיו ימדדו סוגיות כגון שמירה על זכויות אדם ותנאי העסקה.

העניין הגובר של משקיעים בתחום הביא לריבוי סוכנויות המציעות להעניק לחברות "דירוג ESG" - ציון בודד שאמור ללכוד עבור השקעה נתונה את כלל השיקולים. ברם, ניסיון לכנס את מגוון הגורמים והסוגיות לציון יחיד כרוך בהכרח בהפשטת יתר.

לשם המחשה, חברה עשויה להיות בעלת ממשל תאגידי איכותי, ולצד זאת לעסוק בהפקת נפט - ענף שמשקיעי ESG רבים נרתעים ממנו.

הפשטת היתר מתבטאת למשל בכך שהשימוש בציון בודד מבוסס על הנחות בנוגע לגורמים ספציפיים בהם יש להתחשב ולמשקל שראוי להקצות לכל אחד מהם. בכך, הציון עשוי להיות מושפע במידה רבה מהמתודולוגיה של סוכנות הדירוג הספציפית ומשיקול דעתה בישומה.

ואכן, בפרקטיקה קיים שוני מהותי בין המתודולוגיות והנתונים עליהם מתבססות סוכנויות דירוג ESG שונות. כתוצאה, לא אחת מקבלת אותה חברה מסוכנויות שונות דירוג ESG שונה בתכלית.

לדוגמה, בספטמבר האחרון דירגה FTSE את טסלה במיקום האחרון במדד ה-ESG של חברות המכוניות, בשעה ש-MSCI דירגה אותה במקום הראשון. לעומת זאת, Sustainalitics העניקה לחברה דירוג ממוצע פחות או יותר.

כיום טרם התבססו סולמות מקובלים המאפשרים להשוות באופן אחיד בין הדירוגים של נכסים מסוגים שונים. העובדה שבמידה רבה הציונים מפורסמים כ"קופסה שחורה", ושהטרמינולוגיה בה משתמשות הסוכנויות איננה אחידה, מקשה להפיק תובנות משמעותיות מהשוואה בין דירוגים.

לצד זאת, חלק מהחברות פועלות בדרכים שונות לבצע "ESG Washing". הדבר מתבטא בכך שהן מוסיפות לדוחותיהן גילויים "חיוביים" המנוסחים באופן עמום במכוון, ללא תוכן ממשי מאחוריהם. לחלופין, החברות דואגות שאמצעי התקשורת יפרסמו פעולות "ירוקות" שלהן, על אף שהיו חסרות השפעה מוחשית. כך, הן מצליחות להעלות את הציון שהן מקבלות ולהגדיל ביקושים מצד משקיעי ESG.

מוצרים יקרים וסיכונים סמויים

הכותרת "השקעות אחראיות" מהווה במקרים רבים כסות לתמחור גבוה של מכשירי השקעה כגון קרנות סל (ETF), שדמי הניהול בהם לרוב אינם מצדיקים את הערך המוסף "ההשקעתי" או ה-"ערכי" שהן מקנות. קרנות ה-ESG הפכו למוצר השקעה אופנתי, שבעידן של ירידת עמלות - מאפשר למנהלי נכסים לגבות ממשקיעים תשלומים גבוהים יותר.

מעבר לעמימות הקריטריונים בתחום ה-ESG, גם לא קיימת רגולציה משמעותית האוכפת את מה שניתן לכנות בשם "השקעות אחראיות". לפיכך, בפועל משקיעות חלק מקרנות הסל המוגדרות כ-ESG שיעורים משמעותיים, אף למעלה מ-80% מהרכבן - במדדים נפוצים כגון S&P 500. זאת ועוד, לפחות 25 קרנות נאמנות שהושקו בשנים האחרונות כ-ESG היוו למעשה מיתוג מחדש של קרנות קיימות, בלי ששינו כמעט את תמהיל השקעותיהן.

שילוב העמלות הגבוהות עם הרכב ההשקעות הדומה לקרנות סטנדרטיות פוגע בתשואות המשקיעים. בנוסף, השקעה במוצרים אלה עשויה לחשוף את המשקיעים לסיכונים נסתרים. למשל, ציוני ה-ESG של חברות אירופיות גבוהים יותר משל אלה המצויות במדינות אחרות. כתוצאה, משקיע בקרנות ESG מנייתיות גלובליות נחשף כך באופן מוגבר לכלכלה האירופאית המאותגרת, ובפרט לסיכון מט"ח באירו.

התחום צפוי להיתקל ב"כאבי גדילה"

להערכתנו, בשנים הקרובות צפוי תחום ה-ESG להיתקל ב"כאבי גדילה" משמעותיים, ולחייב משקיעים ורגולטורים למצוא את האיזון הנכון בין שיקולי תשואה להשקעות ראויות.

ראשית, בעוד גורמי ה-ESG עתידים תאורטית להתממש רק בטווח הזמן הארוך - הביצועים של מנהלי נכסים רבים נמדדים בטווח הזמן הקצר.

האתגר גדול במיוחד מפני שעל מנהלי נכסים וגופים מוסדיים מוטלות חובות משפטיות ורגולטוריות להניב תשואות מקסימליות ללקוחותיהם. אלה מגבילות את יכולתם להשתמש באסטרטגיות ESG, ובפרט "לסכן" תשואות עתידיות בשם קריטריונים חברתיים וסביבתיים. זוהי בעיה ממשית, משום שהטיעון התיאורטי בדבר התרומה של קריטריוני ESG לתשואות בטווח הארוך אינו מתקיים בהכרח בפועל, ובוודאי לא בכל סוגי ההשקעות. יתרה מכך, השקעות ESG עלולות לשמש תירוץ למנהלי השקעות חיצוניים הפועלים בתחום שלא לעמוד ביעדי התשואות המצופים מהם.

שנית, השקעות ESG כוללות סוגיות מורכבות, הצפויות ליצור דילמות בניהול השקעות ESG על ציר הזמן. לדוגמה, בעוד סיכוני אקלים צפויים להתממש בטווחי זמן של עשרות שנים, הם עלולים לגרום הרבה קודם לכן השלכות משמעותיות על תיקי ההשקעות, כתוצאה מתמחור צופה פני עתיד בשווקים. דוגמאות מובהקות לכך הם שינויים בשווי השקעות נדל"ן באזורי סיכון מעליית גובה פני הים או קריסת שווי חברות מזהמות, שהטכניקות בהן הן משתמשות תעבורנה מהעולם.

שלישית, ריבוי השקעות ESG עלול ליצור בתיקי ההשקעות היזון חוזר שלילי. עליית השווי של חברות שימשכו השקעות ESG בהיקפים גבוהים עלולה להעלות את תמחורן בשווקים ולהוריד את התשואות שיניבו בעתיד, בשעה שחברות עם מדדי ESG נמוכים ימשכו פחות השקעות, שוויין ירד ובהתאם התשואות שהן תנבנה דווקא יעלו. הדבר עלול להביא לכך שהשקעות ESG דווקא תנבנה תשואות חסר. בנוסף, מאחר שחברות הזוכות לדירוגי ESG גבוהים הן בדרך כלל ה"טובות" מסוגן, בעלות שווי שוק גבוה - תיק הממוקד בחברות אלה עלול לצמצם פיזור ולהגביר את חשיפת המשקיע לסיכונים ספציפיים.

כמו כן, יש לנהל בקפידה השקעות פסיביות במדדי ESG, תוך התמקדות במתודולוגיה העומדת בבסיסם, הרכבם ביחס למדדים סטנדרטיים ודמי הניהול. אחרת, המשקיעים עלולים לשלם עמלות גבוהות בלי לקבל ערך משמעותי, או לחלופין להיחשף לסיכונים מיותרים.

לבסוף, תחום ה-ESG אינו מפותח כיום בישראל. רק לפני שנה החלה רשות שוק ההון לדרוש מהמשקיעים המוסדיים לתת גילוי באשר להשקעות האחראיות שלהם. מדיניות השקעות ה-ESG של מרבית הגופים בישראל לוקות בחסר ולעיתים מתמצות במסמכי מדיניות קצרים שאינם יוצקים תוכן ממשי בתהליכי ההשקעות.

לדעתנו, בשים לב למגוון האתגרים וחובות הנאמנות החלות על מנהלי הנכסים והמוסדיים בישראל, ראוי מחד גיסא שהרגולטור ייצור מסגרת מוסדרת ומפורשת לציפיותיו בתחום ה-ESG ומאידך גיסא שהמשקיעים המוסדיים יאמצו את עקרונות ה-ESG כחלק מאסטרטגיה וממדיניות השקעה מפורטת. זאת, כאמצעי לניתוח מעמיק יותר של תשואות וסיכונים בתיקי ההשקעות וכדי ש-ESG תשמש במקומות ראויים שיניבו ערך לחוסכים. 

הכותבים הם, בהתאמה, שותף וסניור במחלקת המימון המורכב של PwC ישראל. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות חדות בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון