מפעלי ים המלח / צילום: איל יצהר
הכלכלן הראשי לשעבר באוצר, יואל נווה, הגיש את הדוח הסופי של הצוות בראשותו לבדיקת פעולות הממשלה לקראת סיום הזיכיון בים המלח. הדוח ממליץ על מסגרת להיערכות משרדי הממשלה לקראת המכרז לזיכיון החדש לכריית משאבי טבע בים המלח לאחר פקיעת הזיכיון הנוכחי של מפעלי ים המלח שבשליטת עידן עופר בשנת 2030.
בין היתר ממליץ הדוח על שורת תיקונים בשטר הזיכיון החדש, על קביעת מחיר מינימום ועל הקמת חברה ממשלתית שתוכל להוות ברירת מחדל במקרה שהמכרז ייכשל. בנוסף סבור הצוות כי יש אינטרס להקדים את סיום הזיכיון על מנת לקצר את תקופת אי הוודאות לשני הצדדים. אי הוודאות מעיבה על המשך ההשקעות בשטחי הזיכיון ובראש וראשונה בנושא קציר המלח, פרויקט עתיר מיליארדים שכיל התחייבה לממן בשיתוף הממשלה.
החשש העיקרי בקרב הצוות היה שכיל, חברת האם של מפעלי ים המלח, תיהנה מיתרון גדול במכרז העתידי, עובדה שתרחיק מתחרים אפשריים ועלולה להשאיר את הזיכיון בידי כיל. כיל נמנעה עד כה מלהגיב על המלצות הדוח לגופן וציינה כי יש לה "הסתייגויות מהותיות" שאותן תעלה רק לאחר שההמלצות יישומו.
במקביל לדוח של צוות נווה הוגשה לחשב הכללי עבודה שהכינה החשבת הכללית הקודמת, מיכל עבאדי בויאנג'ו, ובה מתודולוגיה לחישוב הפיצוי שהמדינה תשלם לכיל בגין השקעותיה בתשתיות להפקת משאבים מים המלח.
גורמים בצוות אמרו ל"גלובס" כי להקדמת הבחירות אין משמעות מיידית מבחינת יישום הדוח, היות ומרבית יישום ההמלצות מוטל על החשב הכללי. בעתיד יידרשו שינויי חקיקה לקראת משטר הזיכיון החדש וברור כי נדרשת תמיכה ממשלתית לצורך קידום ההמלצות המרכזיות ובראשן הקמת החברה הממשלתית.
דוח הביניים הוגש לשר האוצר במאי, והגשת הדוח הסופי התעכבה עד לחתימתם של כל נציגי משרדי הממשלה החברים בצוות. הצוות מנה עשרה נציגי משרדי האוצר, הגנת הסביבה, רשות המסים והיועץ המשפטי לממשלה.