עצים בתל-אביב / צילום: שאטרסטוק
השבוע אנחנו מציינים את ט"ו בשבט, חג האילנות הבא עלינו לטובה. חשיבותם הרבה של העצים לחיינו ידועה לכל - הן בצינון האקלים, הן מבחינה נופית והן בתפקידם המשמעותי בספיחת מזהמים והפחתת זיהום אוויר והן בתרומת החמצן שהם משחררים עבורנו. מחקרים מראים, שלעצים תרומה בל תשוער גם לבריאות הנפש שלנו, בני האדם.
ואולם, לא רבים יודעים עד כמה עצים שכולנו אוהבים לחגוג את חגם נמצאים בימים אלה תחת מתקפה.
צפיפות האוכלוסין הגוברת בישראל ומשבר הדיור המחמיר, מובילים לקידום תוכניות בנייה ותשתיות מאסיבי, שנעשה בהליכים מהירים ומקוצרים, לעיתים במחשכים, ומבלי להתחשב כראוי בערכי הטבע והסביבה. הנפגעים הראשיים מכך הם העצים.
בשנים האחרונות יותר ויותר עצים נכרתים ללא הצדקה, או נרמסים תחת תוכניות פיתוח, שאינן שוקלות כיאות את חשיבותו של העץ, את החשיבות שבשמירה עליו, ואת היות העצים משאב טבע מתכלה. כ-7,500 עצים נכרתים מדי שנה בישראל בערים הגדולות, וכ-85% מן הבקשות לכריתה שמוגשות לפתחו של פקיד היערות (אותו פקיד היושב במשרד החקלאות אשר אמון על הגנה על העצים) מאושרות על ידו. משרד החקלאות, זה הממונה על הגנת העצים בישראל, הוא שנותן אור ירוק לכריתתם של אלפי עצים מדי שנה בישראל.
היחידים שיכולים להגן על העצים הם אנחנו - הציבור. הבעיה היא שגם זכות הטיעון שלנו כציבור, המקנה יכולת להתנגד להחלטה לכרות עצים, אינה זוכה להגנה ראויה בחקיקה הקיימת.
אחת הדרכים החשובות לאזן בין האינטרס של שמירת העצים לבין אינטרסים אחרים המאיימים עליהם, היא להבטיח את יידוע הציבור בנוגע לעצים הנתונים בסכנה. ואולם, כיום לאזרחים אין יכולת ממשית לדעת מבעוד מועד על הכוונה לכרות עץ. פרסום הבקשות לכריתה שמוגשות לפקידי היערות נעשה כבר אחרי שרישיון הכריתה ניתן.
כלומר, לציבור מוקנת אמנם זכות ערר על ההחלטה, אך מבלי שניתנה לו הזכות הראשונית לטעון נגד הבקשה, ולהצביע על חלופות טרם קבלת ההחלטה. מסיבה זאת, ברוב המקרים, ההתנגדויות באות מאוחר מדי וכשכבר אין יכולת ממשית להציל את העץ.
בנוסף, הפרסום בדבר רישיון הכריתה נעשה באינטרנט, ולא על גבי העץ המיועד לכריתה. משמעות הדבר היא שאדם אינו מודע כלל לעובדה שעצים בהם הוא פוגש מדי יום אושרו לכריתה. לעיתים הוא יגלה זאת רק כאשר יבחין ש"העץ שלו" אינו עומד במקומו, או במקרה הטוב, כאשר ישמע את שאונו של המסור.
יתר על כן, גם אם אדם הצליח לגלות בזמן על הכוונה לכרות עץ, הוא יתקל בקשיים נוספים, למשל אי-פרסום סקרי עצים ואי-פרסום תוכניות מפורטות באופן שלא מאפשר הצעת חלופות או מעקב באם העץ המסומן הוא העץ שנכרת. המחסור במידע מרוקן מתוכן את זכות הטיעון, ומוביל לתסכול ניכר של האזרחים - מגני העצים.
זכות הטיעון המדוברת, איננה זכות פרוצדוראלית, אלא זכות המהווה חלק מכללי הצדק הטבעי בשיטת המשפט הישראלית. קיימת הצעת חוק של אדם טבע ודין לתיקון פקודת היערות, שיוצאת מתוך התפיסה שעל מנת להבטיח מימוש זכות זו באופן מהותי, נדרש לפרסם לציבור את המידע הרלוונטי מבעוד מועד, ובמקום נגיש, לאפשר לציבור לפרוש את טיעוניו בזמן שעדיין יש ביכולתו להשפיע. לקראת הבחירות הקרובות תדרוש אדם טבע ודין ממקבלי ההחלטות ומשר החקלאות הבא, לתמוך בהצעת החוק שמטרתה יידוע הציבור בנוגע לכריתת עצים מבעוד מועד. לצד זאת, נדרוש ממשרד החקלאות שלא לאפשר לפקידי היערות בישראל להיות חותמת גומי אוטומטית לאישור תכניות בניה, הכוללות בקשה לכריתת עצים.
המשך קידום מדיניות התכנון הקיימת, באופן הפוגע בעצים לצד השתלטות הנוף הבנוי על שארית השטחים הפתוחים שעוד נותרו, יוביל לכך שלא רחוק היום שבו לראות עץ בלב העיר יהיה מחזה חריג, והנוף שנשאיר לילדים שלנו יהיה שונה בתכלית מזה שאנו הורגלנו אליו.
בפרוש חג הנטיעות הנוכחי, העצים מבקשים את עזרתנו. הציבור הרחב יכול לחולל את השינוי, הן בדרישה ברורה ממשרד החקלאות לשנות ממדיניותו והן בתמיכה ביוזמת החקיקה המתגבשת.
חג שמח.
הכותבת היא ראש תחום כימיקלים ובריאות באט"ד