ניסוי קליני / צילום: SHUTTERSTOCK
דוח חדש של חברת הייעוץ דלויט מוקדש כולו למקומה של ישראל במגזר הכלים הדיגיטליים לעריכת ניסויים קליניים, וזה בפני עצמו מעיד שמעמדה של ישראל בתחומי החדשנות ברפואה דיגיטלית וניסויים קליניים אינו ייחודי רק בעיניים מקומיות. ייתכן שישראל אכן נמצאת בעמדה טובה כדי להפוך ל"ארגז החול הדיגיטלי-רפואי" של העולם, כפי שגורמים רבים בסקטור טוענים שצריך לקרות. זהו היעד שהוגדר גם לתוכנית הממשלתית בהיקף של מיליארד שקל, שהוקמה כדי לקדם את היתרון היחסי של ישראל בתחום, וכן של תוכניות פרטיות וממשלתיות נוספות.
עם זאת, הדוח - שנערך על-ידי עמית הראל, מוביל פרקטיקת הסטארט-אפים, Deloitte Innovation Tech Terminal; וארוד בליסה, מנהל דומיין מדעי החיים והבריאות ב-Deloitte ITT - מפרט כמה בעיות וחסמים בדרך להפיכתה של ישראל למובילה בתחומים הללו, ובמיוחד הוא שם דגש על הצורך באימוץ נרחב יותר של כלים דיגיטליים על-ידי חברות סטארט-אפ רפואיות ישראליות בעצמן, וכן חיזוק הקשר בין הגורמים השונים בתחום. כותבי הדוח קוראים לגורמים הבינלאומיים המעוניינים לנצל את היכולות בישראל להגיע ולפעול באפן אקטיבי כדי לחבר את הקצוות הללו.
חברות זרות נדרשות לאקטיביות
לפי הדוח, העולם הרפואי כולו, לא רק בישראל, מאמץ לאט יחסית טכנולוגיות שיכולות לשפר את הניסויים. אפילו הארגונים הפתוחים ביותר מאמצים רק טכנולוגיות חישוב המשפרות את התהליכים הקיימים ולא טכנולוגיות שמציעות מהפכה מן היסוד. כותבי הדוח טוענים שהן חברות התרופות והן בתי החולים המבצעים את הניסויים בפועל אינם מנוסים בעבודה עם סטארט-אפים בתחום הטכנולוגי, שהיום הם המקור לרוב החשיבה החדשנית בתחום.
ישראל, על-פי הדוח, היא מקום טוב להתחיל בו את הפיתוח של מערכות היחסים הללו, הן משום שמערכת הבריאות הישראלית פתוחה יחסית לחדשנות, הן בשל ריבוי הסטארט-אפים בתחום והן בשל תוכניות התמרוץ הממשלתיות שמעודדות את הקשר הזה. הסטארט-אפ הישראלי בתחום הדיגיטלי-רפואי, נכתב, פתוח ומוכן לעבוד עם חברות זרות, להתנסות ביישומים שונים של הטכנולוגיה שלו ולהתאימה לצורכי הלקוח. הדבר החסר הוא שיח פתוח בארץ, שישלב בין כל הגורמים בתחום.
הדוח ממפה 53 סטארט-אפים המציעים פתרון שיש לו נגיעה לעולם הדאטה ויכול לשמש לשיפור ניסויים קליניים (גם אם אין זה השימוש העיקרי הנעשה במערכות הללו היום). נמצא שישנם סטארט-אפים ישראליים רלוונטיים לכל התחום הקשורים לדיגיטציה של הניסוי הקליני: תכנון הניסוי, עריכת הניסוי, קשר בין מטופל לחוקר/רופא, אגירת המידע, שימוש במידע גנומי, שימוש במכשירים מקוונים, מעקב דיגיטלי אחר ציות החולים לכללי הניסוי, עריכת ניסויים מקדימים, גיוס חולים דיגיטלי והחתמתם על טופס הסכמה מקוון, ו"ניקוי" הנתונים באמצעות תוכנות עיבוד מידע חדשניות.
עם זאת, נמצא שחברות סטארט-אפ ישראליות בתחום התרופות והמכשור הרפואי אינן נמצאות בחזית כשזה מגיע לטיוב הניסויים הקליניים של עצמן באמצעים דיגיטליים.
"הדוח מיפה קבוצה של חברות שיכולות להועיל לחברות פארמה ומכשור רפואי בעולם בניהול הניסויים הקליניים. לא כל החברות יודעות שהן רלוונטיות למשימה הזאת, אך כאשר פנינו אליהן הן הביעו עניין ונכונות להתאים את הטכנולוגיה שלהן גם לתחום הזה. השיח שמתקיים בעולם לגבי הטמעה של טכנולגיות דיגיטליות לפעמים מגיע לישראל באיחור כי היא רחוקה פיזית. אנחנו מציעים לחברות הגדולות לא לחכות שהסטארט-אפים הישראליים יגיעו אליהן. לדעתנו אם חברה או שתיים יגיעו לישראל ויצהירו שזה בדיוק מה שהן מחפשות, החברות הרלוונטיות בתעשייה המקומית יוכלו להתקבץ סביבן, ותהיה לכך השפעה גדולה".
בדוח נטען שבישראל קיים "אקוסיסטם סמוי" בתחום הטכנולוגיות לשיפור ניסויים קליניים, כלומר, ישנם סטארט-אפים המקיפים את התחום מכיוונים רבים. אך מחברי הדוח מזהירים שחברות בינלאומיות לא יוכלו ליהנות מן היכולות הישראליות רק מעצם נוכחותן כאן. חברות זרות שרוצות לשפר את הניסויים הקליניים שלהן באמצעים דיגיטליים ופונות לישראל לשם כך צריכות לעורר בעצמן שיח בין כל הגורמים בישראל ולעודד שיתוף של יכולות ומידע.
"חסרה שיחה יזומה ופעילה סביב השימוש בכלים דיגיטליים בניסויים קליניים, וכן דיון בשאלה איך מורידים את הלחצים מהחברות העורכות ניסויים קליניים בארץ. יש לעורר בישראל דיון משופר, נועז יותר, בתפקיד של חדשנות פתוחה בניסויים קליניים. שיחות כאלה מתקיימות בתחומים אחרים בארץ, כמו סייבר וקמעונאות אלקטרונית, ואפילו לגבי מערכת הבריאות הישראלית.
בהמשך הדוח משיאים כותבי הדוח כמה עצות פרקטיות לחברות בינלאומיות המעוניינות לפעול בתחום הדאטה הרפואי בישראל: לחברות מומלץ לנסות להתחבר לטכנולוגיות ישראליות המציעות מאגרי מידע בתחום הגנטי; יכולות בינה מלאכותית לניבוי הצלחה של ניסוי; שיפור הקשר בין החברה למשתתף בניסוי והלקוח הסופי (על-פי הדוח, החברות הללו משתמשות בידע שנצבר בישראל בתחום ממשק המשתמש והמסחר האלקטרוני); יכולות בתחום האוטומציה של תהליכים כמו טופס הסכמה אלקטרוני או אוטומציה רובוטית; איסוף מידע קליני מהעולם האמיתי.
לטייב את מאגרי המידע
לסטארט-אפים הישראליים עצמם מציעה דלויט לטייב את מאגרי המידע שהנתונים נאספים מהם, כך שלא יהיה צורך לבנות מאגר מידע מחדש עבור כל ניסוי. הסטארט-אפים, אומרים כותבי הדוח, צריכים להבין שעתיד התחום תלוי בקיומם של מאגרי מידע מרכזיים, ממוסדים, המתעדכנים בנתונים קליניים בזמן אמת כדבר שבשגרה. על הסטארט-אפים לחנך את חברות התרופות הצעירות והוותיקות לגבי חשיבותם של המאגרים האלה ולגבי הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות, מתוך הנחה שחברות הסטארט-אפ בתחום המידע מעודכנות יותר לגבי השימושים האפשריים בטכנולוגיה עבור החברות הגדולות, מאשר החברות עצמן.
לסיכום מציינים כותבי הדוח כי למרות הקושי בהתנעת התהליך, והעובדה שבישראל יש מאגר, גם אם עדיין לא באמת אקוסיסטם של חברות בתחום המידע הרפואי, כדאי לחברות בינלאומיות לשקול בחיוב להתחיל את תהליך החדשנות הפתוחה בניסויים קליניים דווקא בישראל, אך אל להן לצפות שהדרך תהיה ברורה וקלה, אלא להשקיע בתכנון ובגיוס כל הגורמים הרלוונטיים למשימה.