ארי שמיס / צילום: יונתן בלום
מרפאות אסותא, רשת בתי החולים הפרטית שנמצאת בבעלות מכבי שירותי בריאות (95%), יוזמת קרן הון סיכון להשקעה במכשור רפואי בשלבים מאוחרים של פיתוח (לפני אישור רגולטורי או מיד אחריו) וברפואה דיגיטלית, כך נודע ל"גלובס". לקרן יקראו אסותא Assuta Life sciences Ventures - Alive. הסגירה הראשונה של הקרן אמורה להתבצע ברבעון הקרוב. מתוך סכום של 50 מיליון דולר המיועדים לסגירה הראשונה, גויסו 37 מיליון דולר. עד הקיץ הכוונה היא לסגור את כל הקרן, בהיקף של 150 מיליון דולר.
מי שינהלו את הקרן בפועל הם המשקיעים ד"ר אשר שמולביץ' ומישל חביב. הם יהיו בעלי חברת הניהול של הקרן וישקיעו בה מהונם. שמולביץ' הוא ממייסדי חברת Labcoat שנמכרה ב-100 מיליון דולר לבוסטון סיינטיפיק, וכן מבעלי חברת הקנאביס תראפיקס, שמכירתה ב-48 מיליון דולר לחברה קנדית בוטלה לאחרונה. חביב היה מנהל ההשקעות בקרן אגייט המזוהה עם דני נווה, וכן שותף בניהול ההשקעות בישראל של המיליארדר וינסנט צ'ינגוויז. בקרן החדשה הוא למעשה ממשיך את עיסוקו בהשקעות בחברות מכשור רפואי בשלבים מאוחרים - תחום שהצליח בו באגייט.
לצד שמולביץ' וחביב, ישקיעו בקרן וינסנט צ'ינגוויז עצמו (20 מיליון דולר), ואסותא ומכבי (10 מיליון דולר יחד).
אסותא לא תהיה בעלת מניות בחברת הניהול של הקרן, אולם היא תשקיע בה הון ותהיה זכאית ל-30% מהכנסותיה. החשיבות של השתתפות אסותא בקרן היא האפשרות של הרשת לשמש זירת בחינה של טכנולוגיות חדשות, באופן שעשוי להציף את הערך הכלכלי שלהן וכך להעלות את ערך החברות.
אסותא מפעילה בתי חולים פרטיים בתל אביב, בראשון לציון, בחיפה ובבאר שבע, בית חולים ציבורי באשדוד וכן כמה קליניקות פרטיות בתל אביב, באשדוד וברעננה. יו"ר הרשת הוא פרופ' שוקי שמר והמנכ"ל הוא פרופ' ארי שמיס. שמר היה בעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל מכבי. שמיס ניהל בעבר את בית החולים תל השומר.
כפי שנחשף ב"גלובס" ביולי האחרון, הכנסות אסותא ב-2016 עמדו על 1.5 מיליארד שקל. כ-40% מההכנסות היו מטיפול במבוטחי מכבי והיתר הכנסות פרטיות. ב-2016, השנה האחרונה לגביה יש נתונים, הרוויחה הרשת 400 מיליון דולר. הרווחים הללו אינם מגיעים למכבי אלא נשארים בתוך אסותא לצורך המשך פיתוח, ואכן רשת בתי החולים רכשה, הביאה לארץ ואף פיתחה טכנולוגיות ייחודיות משלה בשנים האחרונות.
2,000 קולונוסקופיות בעשרה ימים
"הקרן היא אחד היסודות של תוכנית חדשנות בת שנה וחצי ברשת אסותא", אומר שמיס בשיחה עם "גלובס". "המטרה שלנו היא לתמוך בחברות ישראליות באזור סבב גיוס B או אחריו, שאמורות להתחיל להיכנס לשוק, ובדיוק בתקופה הזאת חסרים להן מזומנים.
"אסותא יכולה לתמוך בחברות בשלב הזה, לערוך להן פיילוט לאחר שהמוצר קיבל אישור שיווק, ובאמצעות הפיילוט הזה גם להעלות את ערך החברה וגם להאיץ את הקצב שבו טכנולוגיות חדשות וטובות מגיעות אל החולים שלנו שזקוקים להן".
שמיס נותן כדוגמה חברה שפיתחה מערכת המבצעת קולונוסקופייה ללא צורך בריקון המעי מראש. "הם עמדו לקבל אישור שיווק, ופתאום דרשו מהם עוד ניסוי, שבמסגרתו הם היו צריכים לעשות עוד 2,000 קולונוסקופיות. בבית חולים ציבורי אמרו להם שיידרשו לכך 6-9 חודשים, אבל אנחנו עושים 2,000 קולונוסקופיות בעשרה ימים.
"הצורך הזה עלה אצלם עוד לפני שהייתה הקרן, אז אמרתי להם - אני אעשה לכם את הפיילוט אבל אני רוצה זכויות בחברה. זו דוגמה ליכולת שקיימת באסותא. אנחנו יכולים למנוע מטכנולוגיות איכותיות ללכת לאיבוד".
אסותא מציעה למעשה להיות אתר הבדיקה של חברות שרק נכנסות לשוק - שלב שנחשב "עמק המוות" של לא מעט חברות מכשור רפואי ישראליות. רבות מהן לא מצליחות לייצר זרם הכנסות יציב בהשקה הראשונה. המוצר עדיין לא בשל מספיק, או שהמודל העסקי לא מתאים לשוק, או שהשירות וההכשרה לא מספיק טובים. לאחר מכן הן לא מצליחות לגייס הון להשקה שנייה, משופרת.
האם אתה מוכן שהחברות הללו יעברו את שלב ההתבגרות אצלך?
"קודם כול, אנחנו לא מחויבים לאפשר לכל חברה שהקרן משקיעה בה לעשות אצלנו פיילוט, אף שזו בהחלט הכוונה. כמו כן, אנחנו הרי מחליטים באילו חברות להשקיע, ולא נשקיע בחברות שהטכנולוגיה שלהן תייקר את הטיפול או תאריך אותו באופן משמעותי. נבחר רק חברות שכבר בשלב הפיילוט המוצרים שלהן מועילים לנו".
חברה מצליחה כמו מזור רובוטיקה אמרה שנדרשו עשרות ניתוחים פר בית חולים עד שהטכנולוגיה שלה הפכה מעול על הרופא ליתרון.
"זה נכון שככל שמשתמשים בטכנולוגיה יותר, כך הרופא הופך מיומן יותר בשימוש בה והיא מוטמעת טוב יותר בשגרת בית החולים, אבל כיום לדעתי אין דרך לגרום לבית חולים כלשהו לקחת על עצמו פיילוט לטכנולוגיה שיכולה להאריך או לייקר טיפול, וגם אני לא אבחר בה. קרנות ארלי סטייג' אולי ישקיעו בה, כי הן לא יידעו בדיוק כיצד הטכנולוגיה הזאת תשתלב בבית החולים ולא תוכל לבצע את ההערכה הזאת. לכן בקרן שלנו, הרופאים ומנהלי בית החולים הם יועצים ואני מנהל ועדת ההשקעות".
החברות שהקרן תשקיע בהן גם ייהנו משירותי שכירות של משרדים במגדל אסותא, הנגיש לבית החולים ולרופאים שיישבו בוועדות המייעצות של החברות ויעריכו את הניסויים. "אנחנו מארחים את החברות הללו, אבל לא כמאיץ או חממה, כי אלה חברות בשלות".
לדברי שמיס, מרכזי המצוינות של אסותא הם כירורגיה, סרטן (בעיקר שד ופרוסטטה) ופוריות, ובעיקר בתחומים האלה הרשת תחפש טכנולוגיות לקרן ולשיתופי פעולה, אף שלקרן יש מנדט לפעול בכל תחום. חברות שאינן מתאימות לקרן יכולות להציע לרשת בתי החולים שיתוף פעולה שבמסגרתו יוצע פיילוט תמורת מניות בחברה (אך ללא השקעה כספית). לאסותא כבר יש שת"פ כזה עם חברות מתחום המידע הרפואי ומתחום הגנת הסייבר.
מגעים עם מדטרוניק
נוסף על פעילות הקרן, אסותא מציעה את שירותיה כאתר פיילוט גם לחברות שהיא אינה משקיעה בהן, ובהן חברות ענק. רק לפני כמה שבועות סיפר מנכ"ל מדטרוניק, עומר ישראק, בראיון למוסף G של "גלובס" שהוא מתכנן להשתמש במערכת הבריאות הישראלית כמעין אתר בדיקה לטכנולוגיות של החברה. היום אומר שמיס שמדטרוניק כבר נמצאת במגעים עם אסותא במטרה ליישם את הגישה הזאת בחמש טכנולוגיות חדשות שפיתחה החברה. הפיילוט אמור לבחון את הטכנולוגיות עצמן וגם לפתח מול אסותא ומכבי מודל חדש שבו התשלום של הקופה למדטרוניק יהיה מבוסס הצלחה.
"אנחנו מציעים להם להיות עבורם מעבדת ענק, המשלבת בין בית החולים עצמו לקהילה, ובודקת לא רק כיצד המוצר משתלב בטיפול רפואי אמיתי, אלא גם את הערך הכלכלי שלה", אומר שמיס. "גם השותפים הפוטנציאליים וגם המשקיעים הפוטנציאליים שלנו ממש מתרגשים מהרעיון הזה".
בין השותפים המתרגשים נמצאת גם רשת בתי החולים קריליון שבמדינת וירג'יניה בארה"ב, שבינה לבין אסותא יש קשר רב שנים. "הם נלהבים לראות כיצד היישום של הגישה הזאת נעשה אצלנו ואז ליישם אותה אצלם, וגם להטמיע אצלם את הטכנולוגיות שכבר הוכיחו את עצמן אצלנו".
רעב לסיפורים חדשים
שמיס עצמו העדיף שלא להחזיק בקרן מניות באופן ישיר. לדבריו, אסותא, על אף היותה רשת בתי חולים פרטית, הולכת ונתפסת כגוף ציבורי ברפואה הישראלית. "אנחנו חצי ציבוריים משום שכמחצית מן השירותים שאנחנו נותנים הם בעבור טופסי 17 ולא משולמים ישירות על ידי המטופל", הוא אומר. מדובר בתהליך שחל אחרי שנכנס לתוקף ב-2016 החוק שנועד להסיט פעילות משירותי בריאות פרטיים לרפואה הציבורית, על ידי כך שמבוטחים פרטיים, במקום לקבל החזר מהביטוחים הפרטיים והמשלימים עבור רפואה פרטית, יוכלו ללכת דרך הקופה לרופא בהסדר. אסותא הציעה לספק את שירותי ה"רופא בהסדר" הללו לקופות וכך נולד השילוב פרטי-ציבורי. זו הסיבה שבעלות ישירה על מניות בחברות נראתה לשמיס פחות מתאימה לחברה.
השוק מתאים עכשיו לגיוס של קרן הון סיכון חדשה?
"זו תקופה לא טריוויאלית, המצב אפילו הולך ומחמיר, אבל אני כן מזהה אצל בתי ההשקעות רעב מסוים לסיפורים חדשים ומקוריים שמביאים ערך. לנו יש אולי חיסרון שאנחנו מקימים קרן בפעם הראשונה, אך בשל כך גייסנו את אשר ואת מישל, ששניהם משקיעים סדרתיים".
יש דמיון בין הקרן שלכם לבין הקרן המשותפת של שיבא וטריוונצ'רס?
"הדמיון הוא שותפות בין בית חולים לגורם מקצועי בתחום קרנות הון הסיכון, לשם הקמת קרן ייעודית המקושרת לבית החולים הזה, ואני מקווה שיהיו עוד המון מיזמים כאלה לכל בתי החולים בארץ, כי שיתוף פעולה כזה הוא מבורך. בכך נגמר הדמיון. הקרן שלהם היא להשקעה בשלבים מוקדמים יותר ולטכנולוגיות שיוצאות מהמחקר שלהם, ויש להם מרכזי מחקר מהטובים בארץ ואולי בעולם. המודל הזה מתאים להם, ושלנו יותר נכון עבורנו".