גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין / צילום אילוסטרציה: אלון רון

האם צפוי בקרוב מאבק חדש-חדיש-ומחודש בין המתמחים במשפטים ללשכת עורכי הדין? רק לאחרונה שככה לכאורה הסערה בזירת המאבק סביב בחינות ההסמכה של הלשכה. זאת, עם הסרתו מהשולחן של "חוק הפקטור", שביקש להוריד את ציון המעבר מ-65 ל-50, ועם ההסכמה שהושגה על הורדת ציון המעבר ל-60 - והנה הבוקר (ג') מתפרסמים אחוזי המעבר במבחני הלשכה שנערכו בחורף האחרון, והם מאיימים להצית מלחמה חדשה וסוערת יותר. מהנתונים עולה כי רק 36% מהנבחנים שניגשו לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין בדצמבר 2018, עברו את הבחינה.

שיעור המעבר הנמוך נרשם למרות שציון המעבר בבחינה ירד 60 בעקבות "דיל" שנחתם לאחרונה בין שרת המשפטים, איילת שקד, לחברי הכנסת שביקשו להוריד את ציון המעבר ל-50 באמצעות חקיקה מזורזת ("חוק הפקטור"). כפי הנראה, הורדת ציון המעבר ל-60 לא פתרה את הבעיה שעליה התלוננו הנבחנים במועדים האחרונים, באשר לרמת הקושי הבלתי סבירה במבחן והניסיון להשתמש בו כחסם בשערי המקצוע.

האוניברסיטאות בראש

לבחינה שנערכה בחודש שעבר ניגשו 2,700 מתמחים ומתמחות - 1,340 מתוכם ניגשו לראשונה לבחינה, ואחוז המעבר שלהם עומד על 54%. נתון זה דומה לנתונים מהשנים הקודמות, שלפיהם שיעורי המעבר של הנבחנים בפעם הראשונה גבוהים יותר משיעורי המעבר הכלליים; ואולם גם הנתון הזה רחוק מלהיחשב מעודד. עוד עולה מהנתונים כי מתוך 709 נבחנים שניגשו לבחינה בפעם השנייה, רק 26% עברו; ומתוך 651 הנבחנים שניגשו לבחינה בפעם השלישית ומעלה, עברו 8% בלבד. 

הנתונים מחזקים שוב את הטענות שעולות בשנים האחרונות נגד מבחני הלשכה ומלמדים על קושי ממשי לצלוח את מבחני ההסמכה במתכונת הנוכחית שלהם. כך, בדומה למועדים הקודמים, מעבר לאחוזי המעבר הנמוכים, גם הציון הממוצע בבחינה הוא ציון נכשל ועומד על 54.7 נקודות בלבד. גם הציון הממוצע של הנבחנים בפעם הראשונה מגרד מלמטה את סף המעבר החדש ועומד על 59.3.

יש מי שמתנחם היום בעובדה שבפילוג הנתונים לפי מוסדות לימוד, אחוזי המעבר קופצים מעלה בזינוק דרמטי, ככל שמדובר בבוגרי האוניברסיטאות והמוסדות המובילים. כך, למשל, נרשמו 84% מעבר בקרב בוגרי האוניברסיטה העברית, 81% מעבר בקרב בוגרי אוניברסיטת בר-אילן ו-80% מעבר בקרב בוגרי אוניברסיטת תל-אביב. בוגרי מכללות שונות מטים את הנתונים מטה משמעותית.

אולם גם נוכח ההצלחה של בוגרי המוסדות המובילים, שמהווים אחוז נמוך מאוד מסך הניגשים למבחן בכל מועד, קשה להתעלם מהעובדה שהמועד הנוכחי מצטרף לשורת המועדים האחרונים שבהם נכשלו יותר מתמחים מאלה שעברו.

בבחינה שנערכה ביוני 2018, נתוני המעבר היו דומים לאלה שנרשמו במועד האחרון - רק 32% מכלל המתמחים שניגשו לבחינה עברו אותה. אחוז המעבר של בוגרי המכללות עמד על 26% בלבד, בעוד שבקרב בוגרי האוניברסיטאות (המהווים 15% בלבד מכלל הנבחנים) עמד שיעור העוברים את הבחינה על 74%; במועד דצמבר 2017 עמד שיעור העוברים על 34% בלבד.

אלה היו הנתונים לפני הערעורים וההשגות שהוגשו כנגד הבחינות, ולפני שנפסלו שלל שאלות, ובית המשפט מתח ביקורת על מתכונת הבחינה. אולם גם לאחר ההקלות שכבר ניתנו לנבחנים במועדי הבחינה האחרונים, שיעורי המעבר שנרשמו לא היו גבוהים מאוד - בבחינה שנערכה ביוני 2018 עמדו אלה על 42%, ובבחינה שנערכה בדצמבר 2017 - על 49%.

"חוק הפקטור" חוזר?

בהחלט ייתכן כי לאחר הגשת ההשגות, גם נתוני המעבר של הנבחנים במועד האחרון יעלו. אולם הניסיון מלמד כי הם לא צפויים לעלות באורח דרמטי. בעקבות זאת צפוי להתעורר שוב במלוא עוצמתו מאבק מתמחים.

יש גם מי שלא ממתין ל"תוצאות האמת". עוד לא יבשה הדיו על הודעת הלשכה בנוגע לאחוזי המעבר הנמוכים במבחני ההסמכה, ויו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), כבר מבקשת להחזיר אל הבמה את "חוק הפקטור" שנגנז לאחר שאושר בקריאה ראשונה (ראו מסגרת) הודות להסכמה שהושגה. יחימוביץ פנתה הבוקר למזכירת הכנסת, בבקשה לכנס את המליאה כדי להעביר את החוק שמטרתו להוריד את ציון המעבר בבחינה ל-50. 

בפנייתה כתבה יחימוביץ' כי "הרוב המכריע של חברי הכנסת סבורים כי משהו פגום מיסודו בהתנהלות הלשכה; כי הבחינות מהוות מכשול מכוון, לא מידתי, בכניסה למקצוע; כי הן פוגעות באנשים שהקדישו את חייהם, את ממונם ואת הזמן עם משפחתם ללימודי המשפטים; וכי ההליך כולו מלווה בסימני שאלה וסימני קריאה בכל הקשור לניקיונו וכשרותו".

לדברי ח"כ יחימוביץ', מסיבה זו אישרה הכנסת ב-1 בינואר בקריאה ראשונה ללא מתנגדים, את "חוק הפקטור". "אבקשך אפוא להעביר פנייתי זו לחברי ועדת ההסכמות, כדי שיפעלו לכינוס הכנסת, כך שנוכל להעביר את החוק בקריאה שנייה או שלישית", כתבה יחימוביץ'. 

ערעורים, השגות ופנייה לבית המשפט

המאבק נגד מבחני לשכת עורכי הדין נולד על רקע שינוי מתכונת בחינת ההסמכה, שיזמו שרת המשפטים, איילת שקד, וראש לשכת עורכי הדין היוצא, אפי נוה. בעקבות רפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, שבמסגרתה נקבע כי לבחינת ההסמכה בכתב של הלשכה יתווסף דין מהותי, בנוסף לדין הפרוצדורלי הקיים, מינתה שקד צוות ייעוץ לגיבוש מתכונת חדשה לבחינה.

הצוות גיבש שורת המלצות לשינוי מתכונת הבחינה, במטרה לטייב את הליך הבחינות ולוודא כי המתמחים הניגשים לבחינה אכן ישלטו בדין המהותי, לצד הדין הפרוצדורלי. זאת לפי המטרה המוצהרת של המהלך, כדי להבטיח שלמקצוע עריכת הדין יוסמכו בעלי הכישורים המתאימים לשמש כעורכי דין.

מסקנות הצוות הוגשו בנובמבר 2016, והבחינה הראשונה שנעשתה לאחר התיקון על-פי המלצותיו נערכה במועד חורף 2017. הבחינה הולידה שלל עתירות נגדה, ובית המשפט העליון התייחס במסגרת ההכרעה בהן למספר סוגיות עקרוניות הנוגעות למתכונת המעודכנת והעיר את הערותיו.

לאור הערות בית המשפט העליון, שונתה שוב מתכונת הבחינה, אך השינויים לא הועילו להורדת גובה הלהבות שבערו סביב רמת הקושי של מבחני ההסמכה שנערכו בשנים האחרונות. כל מבחן גרר אחריו אלפי ערעורים, השגות ופנייה אוטומטית כמעט לבית המשפט בבקשה לפסול שאלות ולהעניק פקטור לנבחנים. 

"חוק הפקטור": המתמחים רתמו את חברי הכנסת למאבקם נגד "סגירת שערי המקצוע"

כל המאבקים של המתמחים בעריכת דין בקשר לציון בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הגיעו לשיאם לאחרונה במהלך שהוליד את "חוק הפקטור" השנוי במחלוקת, שהסתיים בהסכמה על הורדת ציון המעבר בבחינה מ-65 ל-60. הרקע ליוזמת "חוק הפקטור" הוא התלונות של מתמחים שנכשלו במבחני ההסמכה, שלפיהן הלשכה והוועדה הבוחנת שלה האחראית על הבחינות, שמו להן למטרה להכשיל רוב גדול מהנבחנים, על-מנת לצמצם את העוסקים במקצוע עריכת הדין.

לטענת המתמחים, המבחנים לא נועדו לבחון ידע או יכולת אלא לסגור את שערי המקצוע. כראיה לכך הציגו המתמחים את אחוזי המעבר הנמוכים מאוד בשלושת המועדים האחרונים בכלל והאחרון בפרט (כ-42%, כאמור לאחר הקלות, עררים ופסילת שאלות).

המתמחים פעלו להגיע את המחוקקים והצליחו לשכנע שורה של חברי כנסת כי המבחן אינו הוגן, וכל מטרתו להכשיל - ואלה הגישו שורת הצעות חוק שנועדה להעלות את אחוזי המעבר בבחינות הלשכה שנערכו מאז שנת 2016. לבסוף גובשה הצעת חוק אחידה ("חוק הפקטור"), שנועדה להוריד את ציון המעבר בבחינה ל-50 - שינוי שהיה מעלה את שיעור העוברים ואת מספר העוסקים במקצוע באורח דרמטי, לאחר שאלפי מתמחים שנכשלו היו עוברים.

הליך החקיקה היה סוער במיוחד, גרר את התפטרות חברי הוועדה הבוחנת של הלשכה במחאה על היוזמה החקיקתית, ועיכב את קבלת הציונים במועד הבחינה האחרון. למרות זאת, נראה היה כי "חוק הפקטור" עתיד להפוך לעובדה מוגמרת, לאחר שעבר בקריאה ראשונה בכנסת. אולם ערב העלאת החוק לקריאה שנייה ושלישית הושגה פשרה בין שרת המשפטים, איילת שקד, לבין חברי הכנסת מיקי זוהר ואסנת מארק (הליכוד), מיוזמי "חוק הפקטור", ובין הלשכה (בהסכמת חברי הוועדה הבוחנת בראשות סגן נשיא המחוזי בתל-אביב, שאול שוחט), שהובילה להורדתו מסדר היום של "חוק הפקטור".

בנוסף להורדת ציון המעבר ב-5 נקודות, על-פי ההסכם בין שרת המשפטים לחברי הכנסת, יינתן מועד בחינה מיוחד לנבחנים שנכשלו באחד משלושת מועדי הבחינה האחרונים וקיבלו ציון בטווח שבין 50-59. נבחנים אלה יוכלו לגשת למועד בחינה מיוחד, שבו תיערך בחינה על-פי המתכונת הקבועה בחוק, בהיקף מצומצם, שהוועדה הבוחנת תקבע לגביה רשימת מיקוד מצומצמת. מועד הבחינה המיוחד ייקבע בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, בהתאם לקבוע בתקנות.

הסכמה זו צפויה להשפיע גם על הנבחנים שנכשלו במועד הבחינה האחרון, כך שהמילה האחרונה של אף אחד מהצדדים עדיין לא נאמרה. בתקופה הקרובה אנו צפויים לגלות מהם נתונים המעבר האמיתיים לאחר כל ההקלות, ההטבות וההסכמים - ואז להבין מה תהיה עוצמת המאבק הבא שיתנהל. 

הישגים לפי מוסדות לימוד

האוניברסיטאות מכות בפער דרמטי את המכללות; האוניברסיטה העברית בראש עם 84% מעבר 

במשך השנים האחרונות הסבירה לשכת עורכי הדין את תוצאות המעבר הנמוכות במבחני ההסמכה ללשכה - בייחוד במועד החורף - בכך שמרבית הנבחנים הם בוגרי מכללות למשפטים, שמטים את הנתונים כלפי מטה - והנתונים אכן מלמדים על פער דרמטי בין בוגרי חלק מהמכללות לאוניברסיטאות. אחוזי המעבר בקרב האוניברסיטאות העברית, בר-אילן ותל-אביב עומדים על מעל 80% מבוגריהן.

בראש מוסדות הלימוד מככבת במועד חורף 2018 האוניברסיטה העברית, שמקרב 129 בוגריה, עברו את הבחינה 84% (ו-87% מקרב אלה שניגשו בפעם הראשונה); 81% מ-64 בוגרי אוניברסיטת בר-אילן עברו אף הם, מתוכם 90% עוברים בקרב הנבחנים בפעם הראשונה; אוניברסיטת תל-אביב מדורגת במקום השלישי, אך הצמוד מאוד למקום השני, עם 80% מ-144 הנבחנים שסיימו את לימודיהם (ו-87% מקרב הנבחנים בפעם הראשונה).

אל הבוגרים המככבים בראש טבלת העוברים מצטרפים בוגרי המרכז הבינתחומי - מתוך 257 נבחנים, 72% עברו את המבחן; אוניברסיטת חיפה מסתפקת במקום החמישי עם 63% עוברים מקרב 82 הנבחנים שסיימו את לימודיהם אצלה; צמוד אליה נמצאת מכללת ספיר עם 63% מעבר מקרב 24 סטודנטים.

הנתון המטריד החוזר על עצמו במבחנים הוא כי מתחת לרף 50% העוברים נמצאות רק מכללות. כך, המכללה האקדמית צפת שלחה 35 סטודנטים בלבד למבחן, שרשמו אחוזי מעבר של 29% בלבד; מתוך 271 בוגרי המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן, עברו רק 23%.

אך נדמה כי הנתון הצורם מכולם הוא הנתון המלמד כי רק 22% מקרב 690 הבוגרים שסיימו את לימודיהם בקריה האקדמית אונו, עברו את המבחן. מכללת נתניה שלחה 212 בוגרים למבחן, ורק 21% מהם עברו, ועוד פחות עוברים נרשמו מקרב בוגרי המרכז האקדמי פרס (18% בלבד) וממכללת שערי משפט, ששלחה 217 בוגרים למבחן, ורק 16% מהם עברו.

עוד פורסמו תוצאות הבחינות על-פי מקום התמחות, ואלה מחמיאים בעיקר למקומות ההתמחות במגזר הציבורי. 54% מקרב המתמחים בפרקליטויות השונות ובמשטרה עברו את המבחן, עם ציון מעבר 60; ו-44% עברו מקרב המתמחים בבתי המשפט. יוצאי המגזר הפרטי, שמהווים את רוב הנבחנים (2,046 מתוך 2,700 נבחנים), רשמו אחוזי מעבר כלליים נמוכים מאוד - 33% בלבד.