גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירי, הצתה וטענות לאיחור במסירת דירות: מה קורה בפרויקט "פיבקו על הים" בחיפה

רוכשי דירות בפרויקט אותו יוזמת חברה בשליטת בעלי חברת רנואר, מעלים טענות קשות על איחור במסירת הדירות ● אירועים בעלי נופך פלילי באתר הבנייה, רק מוסיפים לסימני השאלה סביב התנהלות הפרויקט

פיבקו על הים
פיבקו על הים

לפני כשבועיים התעוררו רוכשי דירות בפרויקט היוקרתי 'פיבקו על הים' בחיפה לבשורות קודרות. לפי רסיסי המידע שהגיעו לאוזניהם, המבואה של אחד הבניינים שנבנים כיום בפרויקט נשרפה. בדיקה של צוות כבאות שכיבה את השריפה קבע כי השריפה לא החלה מכשל, אלא מהצתה מכוונת. "סמוך לשעה 2:00 בלילה הוזעקו לוחמי אש מתחנה אזורית חיפה לשריפה אשר פרצה במבנה מגורים ברחוב חמדה אשר בשכונת נאות פרס בחיפה. ארבעה צוותים פעלו במקום לכיבוי הבערה אשר גרמה לנזקים כבדים וביניהם נזקי פיח ועשן ונזקים לתשתיות. מפקד המשמרת רב רשף מרזוק חמוד מסר כי מדובר במבנה אשר נמצא בשלהי בנייתו ועל סף אכלוס. חוקר דליקות מטעם רשות הכבאות הגיע למקום ועל סמך בדיקת הממצאים קבע כי מדובר בהצתה בזדון. המשך הטיפול באירוע הועבר למשטרת ישראל" נכתב בהודעת שירותי הכבאות.

ימים ספורים חלפו, ואירוע חמור אפילו יותר התרחש בשטח בניית הפרויקט, כשאלמוני ירה כ־10 כדורים לעבר מכוניתו הסקודה של עובד בחברת 'לאטי ייזום' שיזמה את הפרויקט. "מיד לאחר המקרים נפתחו חקירות במשטרה, וכן בוצעו ועוד יבוצעו מגוון פעולות חקירה על מנת לחשוף את מבצעי העבירה" נמסר ל"גלובס" ממשטרת מחוז חוף.

פיבקו על הים

לצד אירועים לא שגרתיים אלה, כך מוצאת בדיקת "גלובס", עולות טענות של רוכשי דירות בפרויקט על התנהלות מנהליו, ובעיקר בעניין איחור במועד מסירת הדירות. היתר הבנייה להקמת הפרויקט ניתן ב-18 במאי 2015, והעבודות החלו ללא בעיות מיוחדות. אלא שהיום, כמעט 4 שנים אחרי מתן ההיתר, עוד לא ברור מתי תסתיים הבנייה, בעוד פרויקטים סמוכים, שהחלו להיבנות במקביל, ואפילו שנתיים מאוחר יותר, כבר התאכלסו.

קריסת חברת הביצוע

את הפרויקט מקימה חברת ספייס בנייה ויזמות, שבבעלות חברת לאטי ייזום שבשליטת יוסי לאטי, מבעלי רשת האופנה רנואר. מדובר בפרויקט בן 155 יחידות דיור שמוקם ב־6 בניינים, האחד מגדל בן 16 קומות ו־5 בבניינים בני 8 קומות, שתכנן האדריכל אילן פיבקו. גורמים עמם שוחחנו טוענים כי בעיות בפרויקט החלו כאשר חברת הביצוע אורתם סהר, נקלעה להקפאת הליכים והבנייה נעצרה בשלב השלד. לטענת רוכשי הדירות מאז לא נשכרה חברת ביצוע בסדר גודל ראוי להיקף הפרויקט, ומועדי המסירה של הדירות חלפו מזמן.

כנגד החברה הוגשו מספר תביעות לפיצויים בגין הפרה של חוק המכר ואיחור במסירת הדירות, בעוד החברה מכחישה את טענת הזכאות לפיצויים בנימוק כי קריסתה של אורתם סהר והצו שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב להקפאת המצב הקיים באתר הבנייה למשך חודשים ארוכים, הן שהביאו לעיכובים שלא בשליטת החברה.

בתביעה שהגישו 13 רוכשי דירות בפרויקט באמצעות עו"ד יוסי ליבנה לבית משפט השלום בחיפה נגד החברה, נטען כי הרוכשים חתמו בין השנים 2014-2016 על הסכמים עם החברה לרכישת דירות, במסגרתם התחייבה החברה למועדי מסירת דירות שחלפו מזמן. "התובעים כמו יתר רוכשי הדירות מוצאים עצמם חסרי דיור קבע שעתידם כלל אינו ברור ואין הם יודעים כיצד לכלכל את צעדיהם". עוד עלה מהתביעה כי בגין איחור במסירת הדירות, התחייבה החברה בהסכמים לשלם פיצוי שנע בין 4,000-3,000 שקל לחודש. זאת בנוסף לפיצוי בגין עוגמת נפש, ובסך הכל העמידו התובעים את התביעה על סך 1.8 מיליון שקל.

בהתכתבות שקדמה להגשת התביעה, טענה החברה בתגובה לטענות התובעים כי החברה עשתה כל מאמץ שהבנייה לא תתעכב, אך הדבר לא עלה בידה ולא היה בשליטתה. לטענתה בינואר 2015 נחתם הסכם בין החברה לבין אורתם סהר לביצוע הפרויקט, אלא שבאוקטובר 2016 הגישה אורתם סהר בקשה להקפאת הליכים. בהתאם לבקשה, ניתן על ידי בית המשפט המחוזי צו איסור דיספוזיציה על כל הפרויקטים של אורתם סהר, לרבות פרויקט זה. למרות שהחברה ניסתה לפעול כדי לחלץ את הפרויקט מהמצב, היא טוענת כי נאמני אורתם סהר עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יגאל קנה, הוציאו בקשה דחופה לצו מניעה נגד החברה כדי לעצור את עבודות הביצוע בפרויקט, והשופט אורנשטיין אף הוציא צו שמורה להוציא את אנשי החברה מהמתחם. "החלטה זו עצרה את כל ניסיונות החברה לצמצם את הנזק עקב הקפאת ההליכים של אורתם סהר, ומנעה מהחברה לבצע כל פעולה בפרויקט בין בעצמה ובין אם באמצעות קבלן אחר חלף אורתם סהר", נטען על ידי החברה.

עוד הוסיפו אנשיה כי פרקליטיה התייצבו בבית המשפט וביקשו לשחרר את הצו אך הנאמנים התנגדו לכל בקשה לביטול צו המניעה. רק לאחר שנחתם הסכם פשרה אותו אישר בית המשפט התאפשר לחברה לתפוס חזקה בפרויקט. כלומר לטענת החברה במשך מספר חודשים מאז מתן צו הקפאת הליכים ועד לאישור הסדר הפשרה, לא היה באפשרות החברה לבצע פעולה בפרויקט. לטענת החברה חוק המכר קובע כי במקרה שלל עיכוב שאינו בשליטת החברה יידחה מועד המסירה, ועל כן היא חייבת בפיצוי הדיירים.

"אין לנו אפשרות כלכלית לשכור דירה"

"לפני 5 שנים רכשנו דירה בפרויקט, כשהיינו זוג ללא ילדים" כתבה אחת הרוכשות בפרויקט במכתב שהעבירה לאחרונה לממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, ושהגיע לידינו. "זאת היתה הדירה הראשונה שקנינו. מאז נולדו לנו שתי בנות ובינואר 2018 היינו צריכים להחליט אם לרשום אותן לגן ילדים במרכז או בחיפה והחלטנו לרשום אותן לגן בחיפה. לא שיערנו בדעתנו שבחודש דצמבר 2018 עדיין לא נקבל את הדירה שרכשנו כבר לפני 5 שנים. כך קרה שבאוגוסט 2018 העברנו את כל החפצים שלנו למחסן, ועברנו לחיפה. מכיוון שלא קיבלנו את הדירה והבנו כי אכלוס הדירה יהיה עד סוף אוקטובר לכל המאוחר, עברנו לגור בבית הוריו של בעלי. ארבעתנו בחדר אחד עם כל הקושי שבדבר. בשלב מסוים ביקשנו למצוא לעצמנו דירה אפילו זמנית, אך מאחר והיזם מסרב לשלם פיצויים, אין לנו אפשרות כלכלית לשכור דירה במקביל לתשלום משכנתא וגני ילדים", נכתב במכתבה.

החששות של הרוכשים מסתבר, הולכים וגדלים, שכן לטענתם, הם לא מקבלים תשובות לאי הוודאות שבה הם מצויים. על כן בדצמבר 2018 פנו הרוכשים לעיריית חיפה, על מנת לקבל עדכון בסטטוס של הנפקת טופס האכלוס. בתשובה של מנהל האגף לפיקוח על הבנייה בעירייה ניר לוי, צוין כי בביקורים שנערכו על ידי המפקח נמצא כי בבנייה בוצעו שינויים. "בגין השינויים הוגשה בקשה לתוכנית שינויים אשר נמצאת בטיפול אגף הרישוי על הבנייה וטרם נידונה בוועדה המקומית. עד הוצאת היתר לשינויים ומילוי התנאים לתעודת גמר לא ניתן לאשר את אכלוס הבניינים". כלומר עד כה, לא ברור לרוכשי הדירות מתי יקבלו את הדירות שרכשו לפני 4 שנים.

מחברת 'ספייס יזמות בע"מ' נמסר: "הפרויקט הכולל 150 יח"ד הוקם ע"י החברה היזמית - חברת 'ספייס יזמות בע"מ'. החברה היזמית ביקשה הקלת "שבס" כנהוג בשוק וקיבלה אישור על ידי הוועדה המקומית לפרויקט של 150 יח"ד. הפרויקט הוצג ושווק הן בפרוספקטים, הן בדגם וכו' כפרויקט שיכלול עפ"י התכנון כ-150 יח"ד. הקלת תוספת יח"ד "שבס" כפי שמופיעה בחוק קיבלה את אישור עיריית חיפה מייד לאחר שהוגשה הבקשה של החברה היזמית לעיריית חיפה. הדיירים והרוכשים רכשו במודע בעת העסקה במחיר מופחת כאמור לפני קבלת היתר בניה מלא כמופיע בהסכם המכר עימם. יתרה מכך, מופיע בתכנית מיקום חדרי אשפה, גינון וכו'.

"החברה מחויבת למפרט בחוזה המכר לגבי כל אחד מהדיירים ולא חל כל שינוי כזה או אחר שקשור במפרט אשר התחייבה חברת ספייס לגבי כל אחד מהדיירים. הרוכשים מודעים לכך, חתמו בהסכם המכר והסכימו לכך כי רכשו דירה טרם קבלת היתר בניה מלא. זאת ועוד, שנה טרם קבלת היתר מלא לפרויקט הייתה בידי החברה החלטת ועדה אשר מאשרת הפרויקט ומספר היח"ד כאמור. חברת אורתם סהר שנבחרה לבצע את עבודות הביצוע של הפרויקט, נמנתה באותה עת על חברות הביצוע מהגדולות והמובילות בארץ. לצערנו הרב, במהלך עבודות הביצוע, אורתם סהר קרסה כלכלית באופן מפתיע וכתוצאה מכך, ועפ"י צו שהוצא ע"י בית המשפט לבקשת כונסי אורתם סהר, הוקפאו לתקופה של מספר חודשים עבודות הבנייה באתר, כפי שקרה בכל אתרי הביצוע של אורתם סהר בכל רחבי הארץ.

"החברה היזמית עשתה כל שביכולתה מיום הסרת הצו כאמור כדי למסור את הדירות במהירות המרבית לרוכשים. כחברה יזמית עשינו כל שביכולתנו והשקענו מאמץ עילאי על מנת להכניס במיידי לעבודה חברת ביצוע אחרת, בכדי לצמצם את נזקי הזמן, אך הדבר לא התאפשר לנוכח, כאמור, צו ההקפאה שהוצא נגד אורתם סהר. עשינו ואנחנו עושים כל שביכולתנו על מנת למסור לדיירים את הדירות בזמן הקרוב ביותר כשהכל מוכן ומסודר ברמה ובאיכות הגבוהה ביותר ואף נדאג לפצות עפ"י וכמתחייב בחוק את הדיירים הזכאים לכך. נציגי החברה מתייחסים במלוא הרצינות לדיירים, נפגשים עם כל דייר המעוניין בכך וברגעים אלה פועלת החברה היזמית בכל כוחה להשלים את האישורים הנדרשים לצורך הוצאת טופס 4 לפרויקט בהקדם הראשוני כדי לאכלס את הדיירים היקרים בביתם".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "לאור תלונות רוכשים בדבר איחור במסירת דירות, ביצע הממונה על חוק המכר ביקורת בחברה. נדגיש כי המקרה המתואר הינו בפרויקט בשיווק פרטי של החברה ואינו קשור לפרויקט מחיר למשתכן. לממונה על חוק המכר אין סמכות חוקית לאכוף סעיף זה, אך נדגיש כי הרוכשים זכאים לדרוש פיצויים גבוהים מהיזם בגין איחור מסירה על פי חוק, ובגין כל חודש עיכוב סך של 150% שכירות לדירה שנרכשה.

"נשוב ונדגיש כי בפרויקטים של מחיר למשתכן דרשה המדינה ערבויות גבוהות מהממוצע כחלק מההליך המרכזי, על מנת לעקוב בצמוד על התקדמות הבנייה ואיכותה. ובמקביל המשרד מבצע מעקב צמוד אחר הפרויקטים ואחר קצב התקדמותם. במהלך הביקורת שקיים הממונה בפרויקט בשיווק הפרטי נמצאו מספר הפרות של חוק המכר אשר הביאו לפתיחת הליך מנהלי וניתן לחברה עיצום כספי בגינן. נציין כי החקירה עדיין בעיצומה ומסמכים רבים עוד עתידים להתקבל".

עוד כתבות

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות קלות בבורסות אירופה ובחוזים העתידיים על וול סטריט

הפוטסי עולה ב-0.2%, ומדד הדאקס עולה ב-0.4% ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת: הקוספי בדרום קוריאה קפץ ב-1.8%, מדד הניקיי איבד מערכו כ-1% ● בהמשך היום יפורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE) ● וול סטריט ננעלה אמש במגמה מעורבת ● החוזים העתידיים על וול סטריט בעליות קלות

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית לשעבר שוחררה מביה"ח לאחר חודש באשפוז

יפעת-תומר ירושלמי שוחררה מאיכילוב לאחר שנטלה כדורים ואיבדה את ההכרה ● תנאי המעצר שלה הסתיימו, המשטרה צפויה לבקש להחמיר אותם ● גורמים המעורבים בחקירה: "היא תזומן לחקירה - ותעומת עם עדויות וגילויים חדשים בפרשה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

תקציב 2026 אושר בממשלה

תקציב המדינה לשנת 2026 אושר כעת בממשלה ברוב גדול. בין היתר, אושרה הרפורמה במשק החלב שעמדה במחלוקת עד הרגע האחרון ● התקציב יעבור כעת לתהליך החקיקה בכנסת, בדרך לדד ליין לאישורו הסופי במליאה, ה-31 במרץ. עד אז, תוכנית התקציב עשויה עוד לעבור שינויים