גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירי, הצתה וטענות לאיחור במסירת דירות: מה קורה בפרויקט "פיבקו על הים" בחיפה

רוכשי דירות בפרויקט אותו יוזמת חברה בשליטת בעלי חברת רנואר, מעלים טענות קשות על איחור במסירת הדירות ● אירועים בעלי נופך פלילי באתר הבנייה, רק מוסיפים לסימני השאלה סביב התנהלות הפרויקט

פיבקו על הים
פיבקו על הים

לפני כשבועיים התעוררו רוכשי דירות בפרויקט היוקרתי 'פיבקו על הים' בחיפה לבשורות קודרות. לפי רסיסי המידע שהגיעו לאוזניהם, המבואה של אחד הבניינים שנבנים כיום בפרויקט נשרפה. בדיקה של צוות כבאות שכיבה את השריפה קבע כי השריפה לא החלה מכשל, אלא מהצתה מכוונת. "סמוך לשעה 2:00 בלילה הוזעקו לוחמי אש מתחנה אזורית חיפה לשריפה אשר פרצה במבנה מגורים ברחוב חמדה אשר בשכונת נאות פרס בחיפה. ארבעה צוותים פעלו במקום לכיבוי הבערה אשר גרמה לנזקים כבדים וביניהם נזקי פיח ועשן ונזקים לתשתיות. מפקד המשמרת רב רשף מרזוק חמוד מסר כי מדובר במבנה אשר נמצא בשלהי בנייתו ועל סף אכלוס. חוקר דליקות מטעם רשות הכבאות הגיע למקום ועל סמך בדיקת הממצאים קבע כי מדובר בהצתה בזדון. המשך הטיפול באירוע הועבר למשטרת ישראל" נכתב בהודעת שירותי הכבאות.

ימים ספורים חלפו, ואירוע חמור אפילו יותר התרחש בשטח בניית הפרויקט, כשאלמוני ירה כ־10 כדורים לעבר מכוניתו הסקודה של עובד בחברת 'לאטי ייזום' שיזמה את הפרויקט. "מיד לאחר המקרים נפתחו חקירות במשטרה, וכן בוצעו ועוד יבוצעו מגוון פעולות חקירה על מנת לחשוף את מבצעי העבירה" נמסר ל"גלובס" ממשטרת מחוז חוף.

פיבקו על הים

לצד אירועים לא שגרתיים אלה, כך מוצאת בדיקת "גלובס", עולות טענות של רוכשי דירות בפרויקט על התנהלות מנהליו, ובעיקר בעניין איחור במועד מסירת הדירות. היתר הבנייה להקמת הפרויקט ניתן ב-18 במאי 2015, והעבודות החלו ללא בעיות מיוחדות. אלא שהיום, כמעט 4 שנים אחרי מתן ההיתר, עוד לא ברור מתי תסתיים הבנייה, בעוד פרויקטים סמוכים, שהחלו להיבנות במקביל, ואפילו שנתיים מאוחר יותר, כבר התאכלסו.

קריסת חברת הביצוע

את הפרויקט מקימה חברת ספייס בנייה ויזמות, שבבעלות חברת לאטי ייזום שבשליטת יוסי לאטי, מבעלי רשת האופנה רנואר. מדובר בפרויקט בן 155 יחידות דיור שמוקם ב־6 בניינים, האחד מגדל בן 16 קומות ו־5 בבניינים בני 8 קומות, שתכנן האדריכל אילן פיבקו. גורמים עמם שוחחנו טוענים כי בעיות בפרויקט החלו כאשר חברת הביצוע אורתם סהר, נקלעה להקפאת הליכים והבנייה נעצרה בשלב השלד. לטענת רוכשי הדירות מאז לא נשכרה חברת ביצוע בסדר גודל ראוי להיקף הפרויקט, ומועדי המסירה של הדירות חלפו מזמן.

כנגד החברה הוגשו מספר תביעות לפיצויים בגין הפרה של חוק המכר ואיחור במסירת הדירות, בעוד החברה מכחישה את טענת הזכאות לפיצויים בנימוק כי קריסתה של אורתם סהר והצו שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב להקפאת המצב הקיים באתר הבנייה למשך חודשים ארוכים, הן שהביאו לעיכובים שלא בשליטת החברה.

בתביעה שהגישו 13 רוכשי דירות בפרויקט באמצעות עו"ד יוסי ליבנה לבית משפט השלום בחיפה נגד החברה, נטען כי הרוכשים חתמו בין השנים 2014-2016 על הסכמים עם החברה לרכישת דירות, במסגרתם התחייבה החברה למועדי מסירת דירות שחלפו מזמן. "התובעים כמו יתר רוכשי הדירות מוצאים עצמם חסרי דיור קבע שעתידם כלל אינו ברור ואין הם יודעים כיצד לכלכל את צעדיהם". עוד עלה מהתביעה כי בגין איחור במסירת הדירות, התחייבה החברה בהסכמים לשלם פיצוי שנע בין 4,000-3,000 שקל לחודש. זאת בנוסף לפיצוי בגין עוגמת נפש, ובסך הכל העמידו התובעים את התביעה על סך 1.8 מיליון שקל.

בהתכתבות שקדמה להגשת התביעה, טענה החברה בתגובה לטענות התובעים כי החברה עשתה כל מאמץ שהבנייה לא תתעכב, אך הדבר לא עלה בידה ולא היה בשליטתה. לטענתה בינואר 2015 נחתם הסכם בין החברה לבין אורתם סהר לביצוע הפרויקט, אלא שבאוקטובר 2016 הגישה אורתם סהר בקשה להקפאת הליכים. בהתאם לבקשה, ניתן על ידי בית המשפט המחוזי צו איסור דיספוזיציה על כל הפרויקטים של אורתם סהר, לרבות פרויקט זה. למרות שהחברה ניסתה לפעול כדי לחלץ את הפרויקט מהמצב, היא טוענת כי נאמני אורתם סהר עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יגאל קנה, הוציאו בקשה דחופה לצו מניעה נגד החברה כדי לעצור את עבודות הביצוע בפרויקט, והשופט אורנשטיין אף הוציא צו שמורה להוציא את אנשי החברה מהמתחם. "החלטה זו עצרה את כל ניסיונות החברה לצמצם את הנזק עקב הקפאת ההליכים של אורתם סהר, ומנעה מהחברה לבצע כל פעולה בפרויקט בין בעצמה ובין אם באמצעות קבלן אחר חלף אורתם סהר", נטען על ידי החברה.

עוד הוסיפו אנשיה כי פרקליטיה התייצבו בבית המשפט וביקשו לשחרר את הצו אך הנאמנים התנגדו לכל בקשה לביטול צו המניעה. רק לאחר שנחתם הסכם פשרה אותו אישר בית המשפט התאפשר לחברה לתפוס חזקה בפרויקט. כלומר לטענת החברה במשך מספר חודשים מאז מתן צו הקפאת הליכים ועד לאישור הסדר הפשרה, לא היה באפשרות החברה לבצע פעולה בפרויקט. לטענת החברה חוק המכר קובע כי במקרה שלל עיכוב שאינו בשליטת החברה יידחה מועד המסירה, ועל כן היא חייבת בפיצוי הדיירים.

"אין לנו אפשרות כלכלית לשכור דירה"

"לפני 5 שנים רכשנו דירה בפרויקט, כשהיינו זוג ללא ילדים" כתבה אחת הרוכשות בפרויקט במכתב שהעבירה לאחרונה לממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, ושהגיע לידינו. "זאת היתה הדירה הראשונה שקנינו. מאז נולדו לנו שתי בנות ובינואר 2018 היינו צריכים להחליט אם לרשום אותן לגן ילדים במרכז או בחיפה והחלטנו לרשום אותן לגן בחיפה. לא שיערנו בדעתנו שבחודש דצמבר 2018 עדיין לא נקבל את הדירה שרכשנו כבר לפני 5 שנים. כך קרה שבאוגוסט 2018 העברנו את כל החפצים שלנו למחסן, ועברנו לחיפה. מכיוון שלא קיבלנו את הדירה והבנו כי אכלוס הדירה יהיה עד סוף אוקטובר לכל המאוחר, עברנו לגור בבית הוריו של בעלי. ארבעתנו בחדר אחד עם כל הקושי שבדבר. בשלב מסוים ביקשנו למצוא לעצמנו דירה אפילו זמנית, אך מאחר והיזם מסרב לשלם פיצויים, אין לנו אפשרות כלכלית לשכור דירה במקביל לתשלום משכנתא וגני ילדים", נכתב במכתבה.

החששות של הרוכשים מסתבר, הולכים וגדלים, שכן לטענתם, הם לא מקבלים תשובות לאי הוודאות שבה הם מצויים. על כן בדצמבר 2018 פנו הרוכשים לעיריית חיפה, על מנת לקבל עדכון בסטטוס של הנפקת טופס האכלוס. בתשובה של מנהל האגף לפיקוח על הבנייה בעירייה ניר לוי, צוין כי בביקורים שנערכו על ידי המפקח נמצא כי בבנייה בוצעו שינויים. "בגין השינויים הוגשה בקשה לתוכנית שינויים אשר נמצאת בטיפול אגף הרישוי על הבנייה וטרם נידונה בוועדה המקומית. עד הוצאת היתר לשינויים ומילוי התנאים לתעודת גמר לא ניתן לאשר את אכלוס הבניינים". כלומר עד כה, לא ברור לרוכשי הדירות מתי יקבלו את הדירות שרכשו לפני 4 שנים.

מחברת 'ספייס יזמות בע"מ' נמסר: "הפרויקט הכולל 150 יח"ד הוקם ע"י החברה היזמית - חברת 'ספייס יזמות בע"מ'. החברה היזמית ביקשה הקלת "שבס" כנהוג בשוק וקיבלה אישור על ידי הוועדה המקומית לפרויקט של 150 יח"ד. הפרויקט הוצג ושווק הן בפרוספקטים, הן בדגם וכו' כפרויקט שיכלול עפ"י התכנון כ-150 יח"ד. הקלת תוספת יח"ד "שבס" כפי שמופיעה בחוק קיבלה את אישור עיריית חיפה מייד לאחר שהוגשה הבקשה של החברה היזמית לעיריית חיפה. הדיירים והרוכשים רכשו במודע בעת העסקה במחיר מופחת כאמור לפני קבלת היתר בניה מלא כמופיע בהסכם המכר עימם. יתרה מכך, מופיע בתכנית מיקום חדרי אשפה, גינון וכו'.

"החברה מחויבת למפרט בחוזה המכר לגבי כל אחד מהדיירים ולא חל כל שינוי כזה או אחר שקשור במפרט אשר התחייבה חברת ספייס לגבי כל אחד מהדיירים. הרוכשים מודעים לכך, חתמו בהסכם המכר והסכימו לכך כי רכשו דירה טרם קבלת היתר בניה מלא. זאת ועוד, שנה טרם קבלת היתר מלא לפרויקט הייתה בידי החברה החלטת ועדה אשר מאשרת הפרויקט ומספר היח"ד כאמור. חברת אורתם סהר שנבחרה לבצע את עבודות הביצוע של הפרויקט, נמנתה באותה עת על חברות הביצוע מהגדולות והמובילות בארץ. לצערנו הרב, במהלך עבודות הביצוע, אורתם סהר קרסה כלכלית באופן מפתיע וכתוצאה מכך, ועפ"י צו שהוצא ע"י בית המשפט לבקשת כונסי אורתם סהר, הוקפאו לתקופה של מספר חודשים עבודות הבנייה באתר, כפי שקרה בכל אתרי הביצוע של אורתם סהר בכל רחבי הארץ.

"החברה היזמית עשתה כל שביכולתה מיום הסרת הצו כאמור כדי למסור את הדירות במהירות המרבית לרוכשים. כחברה יזמית עשינו כל שביכולתנו והשקענו מאמץ עילאי על מנת להכניס במיידי לעבודה חברת ביצוע אחרת, בכדי לצמצם את נזקי הזמן, אך הדבר לא התאפשר לנוכח, כאמור, צו ההקפאה שהוצא נגד אורתם סהר. עשינו ואנחנו עושים כל שביכולתנו על מנת למסור לדיירים את הדירות בזמן הקרוב ביותר כשהכל מוכן ומסודר ברמה ובאיכות הגבוהה ביותר ואף נדאג לפצות עפ"י וכמתחייב בחוק את הדיירים הזכאים לכך. נציגי החברה מתייחסים במלוא הרצינות לדיירים, נפגשים עם כל דייר המעוניין בכך וברגעים אלה פועלת החברה היזמית בכל כוחה להשלים את האישורים הנדרשים לצורך הוצאת טופס 4 לפרויקט בהקדם הראשוני כדי לאכלס את הדיירים היקרים בביתם".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "לאור תלונות רוכשים בדבר איחור במסירת דירות, ביצע הממונה על חוק המכר ביקורת בחברה. נדגיש כי המקרה המתואר הינו בפרויקט בשיווק פרטי של החברה ואינו קשור לפרויקט מחיר למשתכן. לממונה על חוק המכר אין סמכות חוקית לאכוף סעיף זה, אך נדגיש כי הרוכשים זכאים לדרוש פיצויים גבוהים מהיזם בגין איחור מסירה על פי חוק, ובגין כל חודש עיכוב סך של 150% שכירות לדירה שנרכשה.

"נשוב ונדגיש כי בפרויקטים של מחיר למשתכן דרשה המדינה ערבויות גבוהות מהממוצע כחלק מההליך המרכזי, על מנת לעקוב בצמוד על התקדמות הבנייה ואיכותה. ובמקביל המשרד מבצע מעקב צמוד אחר הפרויקטים ואחר קצב התקדמותם. במהלך הביקורת שקיים הממונה בפרויקט בשיווק הפרטי נמצאו מספר הפרות של חוק המכר אשר הביאו לפתיחת הליך מנהלי וניתן לחברה עיצום כספי בגינן. נציין כי החקירה עדיין בעיצומה ומסמכים רבים עוד עתידים להתקבל".

עוד כתבות

טוביה לוסקין, המייסד והמנכ''ל לשעבר / צילום: תמר מצפי

סוף לסכסוך: מייסד גבעות עולם יוצא בנזיד עדשים, החברה חוזרת לקידוחים

לאחר 12 שנות מאבק משפטי, נפרדת שותפות הנפט "גבעות עולם" מהמייסד טוביה לוסקין, שמכר את חלקו תמורת כ־1.2 מיליון שקל בלבד ופטור מחובות עתק ● כעת מכריזה ההנהלה על "דף חדש" וחזרה להפקת נפט מסחרית: "מחפשים שותף אסטרטגי, וגם נגייס הון בבורסה"

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

ממעבדה יוקרתית ב־MIT לעולם האמיתי: נרי אוקסמן חושפת את החברה שהקימה כדי להשפיע על המציאות

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

המסרון שעלה לאיש בדירת הפנטהאוז שלו כשנפרד מבת זוגו

בני זוג ידועים בציבור נפרדו, והאישה דרשה לקבל את חלקה בנכס שנרכש לפני תחילת מערכת היחסים, ושלא שימש את בני הזוג "בחיי היומיום" או למגוריהם ● למה בכל זאת בית המשפט פסק לטובתה?

שואבי אבק של דייסון / צילום: Shutterstock

פוקס קיבלה את הזיכיון הבלעדי להפצה ושיווק מוצרי דייסון בישראל

עפ"י הודעת פוקס, תקופת ההסכם עם דייסון נקבעה לחמש שנים ● עוד נמסר כי בהמשך השנה תפתח פוקס חנות ייעודית למותג במתחם ביג גלילות ● מדובר בעסקה ראשונה שמכניסה את הקבוצה, בבעלותו של הראל ויזל, לתחום האלקטרוניקה ומוצרי החשמל

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הדיווח שהגדיל את הונו של צדיק בינו בחצי מיליארד שקל בתוך יום

בעקבות דיווח על כוונת פיבי של צדיק בינו להתמזג עם הבנק הבינלאומי שבשליטתה, זינקה מניית חברת ההחזקות בכ־17% וצמצמה את הדיסקאונט העמוק בו נסחרה ביחס לשווי החזקותיה בבנק ● אי.בי.אי: "השוק חיכה למהלך הזה. בינו מעוניין לסגור את הדיסקאונט ו'להתקרב לצלחת'"

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למשקיעים בוול סטריט לא היו חסרות צרות, ואז הגיעה אמזון

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● וול סטריט סגרה יום שלישי רצוף של ירידות, ה-S&P 500 עבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● אמזון צנחה אתמול במסחר המאוחר בכ-10%, בעקבות דוחות מעורבים שפרסמה ● הביטקוין צנח אתמול בכ-10% ונסחר הבוקר סביב 65 אלף דולר ● וגם: הכירו את מניית ה-AI החדשה שתיכנס היום למדד ה-S&P 500 ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר