דקלה פרסיקו, מתכננת הותמ"ל / צילום: איל יצהר
הותמ"ל הוא כלי שאמור לענות על חוסר במלאי תכנוני עתידי - כך אמרו ראש מטה הדיור, זאב ביילסקי, ומתכננת הותמ"ל, דקלה פרסיקו. השניים דיברו בכנס על עתיד החקלאות והשטחים הפתוחים לנוכח משבר הדיור. מולם טענו אנשי אקדמיה, גופים ירוקים ואנשי התיישבות, כי הותמ"ל גורמת לבעיות חמורות בשטחים הפתוחים.
זאב ביילסקי הזכיר את התוכנית האסטרטגית של ישראל, שמדברת על כך, שב-2040 ישראל תמנה 16 מיליון תושבים. לדבריו, כדי של-16 מיליון יהיה היכן לגור, "צריך לתכנן 2 מיליון דירות ולבנות 1.6 מיליון דירות. היום אנחנו בסוף הקדנציה, אבל הצרכים לא משתנים, ומדינת ישראל צריכה את הדירות". עוד הוא ציין כי מינהל התכנון הגיע לשיא של 158 אלף דירות, שתוכננו בשנה שעברה, מהן 60 אלף אושרו בותמ"ל. "כיום יש שילוב בין הותמל לבין הוועדות המחוזיות, שיצר את השיא הזה", סיכם.
"הממשלה יצרה סט של כלים מאוד אגרסיביים, אני מודה בזה, אבל לפני תקופת הותמ"ל, מערכת התכנון תכננה 24 אלף יחידת דיור בשנה, פחות מקצב הבנייה. עכשיו אנחנו מגיעים לקצב של 120-150 אלף יחידות דיור בשנה, וזה הקצב שצריך לעמוד בו, כדי שמלאי התכנון לא יישחק", אמרה מתכננת הותמ"ל, דקלה פרסיקו, לדבריה, בניגוד לטענות שמושמעות כנגד הותמ"ל, רק 4 תוכניות ותמ"ל שינו תוכניות מתאר מחוזיות.
"מרגע שראינו שהמדינה התאהבה בותמ"ל בגלל הקלות שלו והאגרסיביות שלו, החלטנו להילחם בו", אמר היועץ המשפטי של תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח, והבטיח כי בכוונת התנועה לעתור לבג"ץ נגד המשך הארכת הקדנציה של הותמ"ל.
"אם נמשיך לבנות כמו שאנחנו בונים היום, כנראה שנבנה במקום אחר", אמרה מנכ"ל החברה להגנת הטבע, איריס האן, "אם נמשיך למלא מחסנים לעוד מי יודע כמה זמן, אנחנו לא נוכל לחיות כאן. התכנון מסתכל לזמן קצר. העתיד בישראל הוא בעיר. פריז היא בגודל של ירושלים. כמה גרים שם וכמה גרים בירושלים? ובאיזו איכות חיים?". היא הזכיר, כי הותמ"ל החל כמנגנון שאמור היה לשרת את חברת דירה להשכיר, ואולם לאחר מכן זה הפך ל"מנגנון זולל שטחים פתוחים", כדבריה.
"לא רק יחידות הדיור על המדף, אלא גם השטחים הפתוחים על המדף", אמר רענן מויאל מרשות הפיתוח של משרד החקלאות. לדבריו, עד היום הותמ"ל גרע כ-66 אלף דונם מהשטחים החקלאיים. לדבריו, "התהליכים בותמ"ל הם מאוד חד-צדדיים. היו מקרים שבהם יישובים ביקשו להכין חומרים, אולם זה לא ניתן להם. האם רמ"י ומשרד השיכון רואים משהו אחר חוץ מיחידות דיור? לצערי לא".
"שפכו את התינוק עם המים. הייתה בעיה של אישורי תוכניות. אבל מה שעשו כדי להתמודד עם הבעיה היה לעקוף את הליכי התכנון וזה דבר גרוע מאוד", אמרה פרופ' נורית אלפסי מאוניברסיטת בן-גוריון. "סוף מעשה במחשבת תחילה, אבל תכנון חפוז אינו מחשבת תחילה. למה לתכנן בצורה כל כך פרימיטיבית, כל כך פשוטה, כל כך לא נכונה? מי בונה ככה היום? אם ועדה מחוזית לא מאשרת מספר יחידות דיור מסוים, שכרם של עובדי התכנון נפגע. מה זה, אם לא סחיטה לתכנון גרוע? על איכות תכנון לא מדברים יותר. מדברים על מלאי, על מספר התחלות בנייה ולא על תכנון איכותי".
יו"ר הוועדה המחוזית צפון, אורי אילן, אמר כי התוכנית האסטרטגית לדיור היא הזדמנות-פז שנפלה לידינו, כדי לנצל את ההזדמנות ולמצות אותה, במיוחד באזור צפון. "האתגר שלנו כיצד הופכים את קריית שמונה, ערבה שפרעם ונהריה לערים משובחות. אנחנו דוחים תוכניות למרות שזה פוגע בשמנו הטוב ואומרים שהתוכניות נתקעות אצלנו. אנחנו עובדים על התחדשות עירונית והתחדשות במרחב הכפרית. במחוז הצפון אין מהומה, כי ברוב המקומות הגענו להסכמות בין ראשי רשויות ואיתנו ובשיתוף עם גופים ירוקים".
פרסיקו הביאה את תוכנית המתאר המחוזית למרכז, תמ"מ 3/21 והסבירה כי היא מיושנת וכדי לשמור אותה, משתמשים בותמ"ל בעקרונות גמישות והתאמה של התוכנית לימים אלה. לטענתה, הותמ"ל לא תפגע בצורה אנושה בקרקעות החקלאיות, כפי שנציגי ההתיישבות העובדת טוענים. היא הביאה כדוגמה את תוכניות הותמ"ל שאושרו ביבנה וקצרין, ששם ישומרו ערכי טבע וחקלאות בסמוך לתוכניות מגורים.