הפגנת יוצאי אתיופיה, 2018 / צילום: רויטרס
משבר האמון העמוק של ישראלים יוצאי אתיופיה בממסד הישראלי בכלל ומערכות האכיפה בפרט, הביא לכך שרק 11 בקשות למחיקת רישום פלילי לצעירים יוצאי אתיופיה הוגשו עד היום. זאת לאחר שרק לפני כ-3 חודשים פרסמו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד "קול קורא" פומבי לבני העדה לפנות ולבקש מחיקת רישום פלילי. בהודעה שפרסמו הנשיא ושרת המשפטים נכתב כי ה"קול הקורא" התפרסם "מתוך רצון להשלים תהליך של תיקון ואיחוי קרעים, כמו גם חיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה ובין רשויות האכיפה והמשפט".
מתוך 11 הבקשות שהוגשו, רק 3 בקשות הגיעו למיצוי ונענו על-ידי הנשיא והשרה למחיקת הרישום הפלילי. יתר הבקשות "מצויות בשלבי איסוף מידע וגיבוש חוות-דעת על-ידי הגורמים המוסמכים וצפויות לעלות לדיון בקרוב", לפי דוברת בית הנשיא.
לא בבית הנשיא ולא במשרד המשפטים - שם הדובר מפנה את כל השאלות לבית הנשיא - יודעים לומר מהו מספרם של הקטינים והצעירים בעלי רישום פלילי על עבירות הנחשבות ל"קלות" - בעיקר עבירות של הפרעת הסדר הציבורי, העלבת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור, התקהלות אסורה ומה שמכונה התפרעות - שהם הפוטנציאל אליו מתייחסת הקריאה למחיקת הרישום.
שיטור יתר וגזענות
גורמים שונים שמקורבים לעניין מספרים כי מדובר במאות רבות ואולי אף אלפים של קטינים וצעירים מבני העדה נגדם נפתחו במהלך השנים תיקים פליליים. לטענת אותם הגורמים, חלק מהסיבות לפתיחת התיקים נובעות מ"שיטור יתר", "גזענות", "אפליה לרעה" ו"פחד מובנה מפני גוון העור", ולכן ניתן כיום לפנות ולבקש את מחיקת הרישום הפלילי. בעיקר משום שהרישום הזה, גם אם ניתן בעת היותם קטינים, ממשיך ללוות אותם לאורך בגרותם ומונע מהם כל אפשרות להשתלב בעבודה, לפתח קריירה, להתפרנס בכבוד ולפעמים אפילו מונע גיוס לצבא - מה שמגביר את תחושת אי-השייכות והאפליה.
פניות שהועברו מבית הנשיא למשטרת ישראל לקבלת המידע המצוי במאגר הנתונים המשטרתי בנוגע לצעירים מהעדה שיש להם רישום פלילי, לא הביאו עד היום לתוצאות, ומהמשטרה רק נמסר כי הנושא בטיפול. זאת אף שבטרם הוכרזה היוזמה של הנשיא ושרת המשפטים, שוחח עליה ריבלין עם מפכ"ל המשטרה דאז, רוני אלשיך, וקיבל את ברכתו למהלך.
ההערכה היא שלמשטרה אין עניין, ואולי היא אפילו מתנגדת, לחשוף בפני הנשיא ושרת המשפטים את המספר הרב של התיקים הפליליים שפתחו ביוזמתה נגד קטינים וצעירים בני העדה לאורך העשורים האחרונים. לכן אף שלכאורה היא מגלה רצון לסייע ליוזמה, המשטרה לא מעבירה את פרטי מאגר המידע.
מידע מפורט היה מאפשר לפנות במישרין לנושאי התיקים הפלילים או בעיקר לעמותות של בני העדה או של המסייעים להם, כדי שיפעלו גם ליידע וגם לשכנע שאין סיכון או כוונה נסתרת בפניות לבקשות מחיקת רישומים פליליים, ולסדוק את החשש העמוק ואת אי-האמון המוחלט שמתקיים בין בני העדה בכלל וצעיריה בפרט מול הממסד הישראלי.
גבוה משיעורם באוכלוסייה
היוזמה למחיקת רישומים פליליים לצעירים וקטינים בני העדה האתיופית היא ממצאים שעלו בדוח "הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה", בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, שהוגש ביולי 2016. חברי הצוות בדקו ומצאו בבירור כי כמות התיקים הפליליים וכתבי האישום נגד בני העדה בכלל וצעיריה בפרט גבוה באופן משמעותי משיעורם היחסי באוכלוסיית המדינה. 1.6% הוא שיעור בני העדה בקרב האוכלוסייה, אבל 3.5% מהתיקים שנפתחו - נפתחו נגדם, נכון לשנים 2014-2015.
בדוח מצוין כי 8.2% מכלל כתבי האישום שהוגשו ב-2013 נגד קטינים - הוגשו נגש קטינים יוצאי אתיופיה. ב-2014 עמד הנתון הזה על 8.1%, וב-2015 על 8.5% - כלומר, יותר מפי 4 מחלקם באוכלוסייה הכוללת.
גם המשטרה עצמה הודתה, לפי הנתונים שהציגה באותה עת לצוותים שדנו בגזענות נגד בני העדה, כי "אחוז התיקים הפליליים שנפתחים נגד יוצאי אתיופיה וכן אחוז כתבי האישום - אינו פרופורציונלי באופן חריג לשיעורם באוכלוסייה, ונתונים אלה בולטים בייחוד כאשר מדובר בקטינים".