שר האוצר משה כחלון / צילום: ארז דולב
שר האוצר משה כחלון נמצא בימים אלה בכנס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי שנערך בעיירת הסקי השווייצרית דאבוס. הכנס, אולי מפגש האליטות החשוב בעולם, מרכז בכל שנה ראשי מדינות, פוליטיקאים, אנשי עסקים ותקשורת. בכל הקדנציה של כחלון הוא בחר לא להשתתף בכנס, אך השנה - אולי על רקע הבחירות הקרובות - הוא החליט להשתתף.
הרבה שיתופי-פעולה, קשרים ועסקות יכולים להיווצר בכנס כזה, וכחלון בחר לנצל את הזמן כדי להיפגש עם בכירים בענקיות הטכנולוגיה גוגל ואמזון: רות פורת, סמנכ"לית הכספים של אלפבית (החברה האם של גוגל), קרן בהטיה, אחראי קשרי ממשל של גוגל; ובאמזון - עם מייקל פונקה, סגן נשיא למדיניות ציבורית של AWS, שירותי הענן של החברה. הנושא השנתי של הכנס הוא גלובליזציה 4.0, כלומר איך מתמודדים עם האתגרים שהיא יוצרת, בין השאר העובדה שענקיות הטכנולוגיה מחזיקות בכוח משמעותי, חודרות לפרטיות של המשתמשים ומשלמות מסים זעומים.
לכן, לא משנה מה המסר שגוגל ואמזון רוצות להעביר לכחלון, שר האוצר של ישראל יכול (וצריך) להגיד להן כמה דברים:
1. הדיונים על סוגיות המס בישראל
אחת הסיבות העיקריות שענקיות הטכנולוגיה מעוררות התנגדות במדינות רבות היא היקפי המסים הנמוכים שהן משלמות. בעזרת רואי חשבון ועורכי דין מתוחכמים, ובתמיכתם של מקלטי מס, מצליחות הענקיות לבצע תכנונים שמפחיתים למינימום את המסים שהן משלמות.
רשות המסים בישראל כבר שיגרה שומות מס אל גוגל ופייסבוק, ואלה מנהלות כעת דיונים על הנושא, בניסיון לשכנע את המדינה לצמצם את השומות או לבטלן.
זה צעד נכון של המדינה, והיה ראוי שכחלון יבהיר להן שאין שום סיבה שהענקיות יופלו לטובה.
לא רק זאת, המדינה נכנסה לפני כשנתיים למירוץ העולמי להפחית עוד ועוד את המסים לענקיות (מס החברות לענקיות נקבע על 6%-12%). היוזמה באה על רקע כניסתם לתוקף של כללי מיסוי בינ"ל חדשים (BEPS), שחייבו את חברות ההייטק לשלם מס במדינה שבה נרשם הקניין הרוחני שלהן.
באוצר חששו שחברות יעבירו את מרכזי הפיתוח שלהן מישראל החוצה. בפועל לא נרשמה העברה מהותית של הפעילות לישראל, ובממשלה מתרצים זאת, בין היתר, ברפורמת המס של דונלד טראמפ, ששינתה את מאזן השיקולים של החברות לטובת ארה"ב.
מסים מופחתים לחברות הללו אינם הוגנים וגם לא בהכרח נחוצים - כוח האדם בתעשיית ההייטק הישראלית הוא מהאיכותיים בעולם, ולחברות זרות יש אינטרס מובהק לפתוח פה מרכזי פיתוח זרים - גם בלי שיעודדו אותן.
גם אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר באחרונה כי המדינה לא צריכה להמשיך לעודד מרכזי פיתוח זרים. כלומר, אם הם מגיעים לישראל - לקבלם בברכה ובשמחה, אך לא להיות אקטיביים מולם. אחת הסיבות לכך היא השכר הגבוה שמקבלים המתכנתים מענקיות הטכנולוגיה, ובראשן אמזון. השכר שובר את השוק ומקשה על החברות הישראליות לצמוח.
דבריו של אהרון (לשעבר מנכ"ל אפל ישראל) גררו ביקורת רבה מצד החברות הרב-לאומיות, שפועלות בישראל, וכדאי לקוות שכחלון הביע עמדה דומה לזה של אהרון.
2. ענן או קמעונאות? יחי ההבדל הגדול
הבוקר קרה דבר מעניין - שר האוצר סיפר בגלי צה"ל שהוא מתכוון להיפגש עם נציגי אמזון, מכיוון שהיא מנהלת מגעים לכניסה לישראל. כשמדברים על כניסה של אמזון לישראל, הכוונה היא לכניסה של שירותי הקמעונות. כלומר, שאמזון תחזיק מתחמי לוגיסטיקה במדינה, ותבצע משלוחים של מוצרים בתוך זמן קצר. זהו חלומם של הצרכנים, והסיוט של הקמעונאים המקומיים. לא בכדי הנושא הזה מסקרן מאוד את הציבור הרחב. מה שבוודאות לא מדברים עליו, זה על שירותי הענן של אמזון (שלמעשה כבר פועלים במדינה), שעם נציגיה נפגש כחלון.
אז מה גרם לכחלון לערבב את שני הדברים? אם אפשר לנחש - קמפיין הבחירות שבו הוא נמצא. הוא יצטייר כמי שמקדם את פעילות הקמעונאות, בעוד שפועל הוא הולך לעסוק בענן. ההבהרה שיצאה מאוחר יותר כבר תגיע לפחות אנשים. גם אם זאת היתה טעות או אי הבנה אמיתית (ניתן לשר האוצר ליהנות מהספק), אולי יהיה נחמד לשמוע את עמדתו של כחלון לגבי פעילות קמעונאית של אמזון בישראל.
החברה עצמה אגב מוטרדת מסוגיות מיסוי (כן, שוב…), אבל מה בעצם כחלון חושב על הסוגיה? האם צריך קודם כל לדאוג ליוקר המחיה, אחד מהנושאים שהוא שם במוקד פעילותו, גם במחיר של פיתוי כלכלי של אמזון להיכנס לישראל, והאם צריך לסייע לקמעונאיות המקומיות?
3. מה עם הפרטיות של הישראלים?
השבוע קיבלה גוגל קנס בגובה 50 מיליון אירו על הפרת חקיקת הפרטיות האירופית החדשה (GDPR). זהו אמנם לא קנס משמעותי בעבור גוגל, אך הוא הגבוה ביותר שהוטל עד כה על ידי רגולטור כלשהו בעניין זה.
אמנם פרטיות לא נופלת בתחום העיסוק הנוכחי של כחלון, אך הוא פוליטיקאי ישראלי, ומתוקף כך צריך לדאוג לאזרחי ישראל. הוא צריך להבהיר להם בצורה חד משמעית כי העמדה בישראל היא שעל הענקיות (בעיקר גוגל ופייסבוק) לדאוג לפרטיות המשתמשים. נכון, ישראל זאת מדינה קטנה ופחות משמעותית בטיפול העולמי בסוגייה הזאת, אבל אין שום סיבה שאזרחי ישראל יוותרו על הפרטיות שלהן בגלל זה.
ענקיות הטכנולוגיה מנסות גם להציג את הצד החיובי שלהן. גוגל בולטת בזה במיוחד - למשל באמצעות פרויקטים להכשרת אוכלוסיות וסיוע לעסקים קטנים. אין כמובן מניעה שהם יעשו זאת בישראל, אך כחלון לא יכול להסתנוור מכך.
ענקיות הטכנולוגיה אמנם הנגישו מידע לציבור הרחב, מוזילות מחירים, ומביאות את הקדמה לאזורים נחשלים - אך נלווה לכך גם נזק רב לתעשיות רבות, לכוחן של המדינות, ולאזרחים עצמם. אסור שכחלון הסתנוור מתרומה כזאת או אחרת לקהילה.