גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אולטרה-מרתון בהרי הטררה בעקבות שביל הבריחה של סבא

רני גבע בחר לרוץ אולטרה-מרתון פרטי של 70 קילומטר בהרי הטטרה בסלובקיה כמחווה לסבא שלו, שנמלט מהנאצים באותו מסלול במפולין לסלובקיה ● מיוחד ליום השואה הבינלאומי

הרי הטטרה / צילום: , Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
הרי הטטרה / צילום: , Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

זה לא היה אולטרה-מרתון רגיל, ולא רק בגלל שהריצה ארכה 70 ק"מ בשטח הררי בין פולין לצ'כוסלובקיה. כשרני גבע בחר את המסלול, הסיבה לא הייתה ספורטיבית. 75 שנה אחרי שסבא שלו, עוזיאל ליכטנברג, עשה את המסלול הזה, ובנסיבות לגמרי אחרות, הלך גבע בעקבותיו, או יותר נכון - רץ, וסגר מעגל.

השנה היא 1941. עוזיאל ליכטנברג, אז כבן 25, היה כבר בעל רקורד עשיר כראש קן הנוער הציוני בלודג' שבפולין, חייל, קצין בקרב הבליץ, שבוי ואסיר נמלט, ונאלץ להמשיך ולברוח. תחת זהות בדויה הגיע לוורשה, פגש את בלומה זוגתו מגיל 16 (ולימים רעייתו), וקיבל על עצמו תפקיד כשליח יהדות פולין שמטרתו למצוא נתיב בריחה ליהודים דרך הרי הטטרה לסלובקיה ולהקים בה תא מחתרת.

הרי הטטרה הם הגבול הטבעי בין המדינות ומהווים חלק מרכס הקרפטים שנמשך בהונגריה ורומניה. לקראת המסע הוא חבר למבריח גבולות וחצה עמו את ההרים לסלובקיה בדרך אל החופש. נתיב הבריחה סייע בהמשך בהברחתם של יהודים שחצו את הרכס ונמלטו מהתופת הנאצית.

"גם בעונה הטובה אי אפשר לדעת מה יקרה בהרים", גבע מספר. "בחורף אנשים חצו זאת בלילה, בשלג, בחושך ובקור והיו חייבים להחזיק בחגורה של המבריח, כי אחרת הוא לא מחכה. סבא שלי פעל בסלובקיה ואחר כך בהונגריה עד שגבולותיהן נסגרו, ובשנת 1944 עלה ארצה".

מנטרה בעליות הקשות

גבע, מהנדס בניין במקצועו, עבד בחברה שהקים סבו, צמוד אליו במשך 15 שנה. "היינו כמו חברים", הוא מעיד, "הוא היה אדם צנוע שלא התבלט, לכן הצליח בסלובקיה. הייתה לו יכולת להשתלב בסביבה ולראות בלי להיראות. היה לו זיכרון פנומנלי, הוא דיבר כמה שפות וידע להחליף זהויות ובכל רגע נתון היה יכול להיות בן אדם אחר. כך גם הצליח לברוח יותר מפעם אחת אפילו ממחנה ריכוז, ובגלל זה כינו אותו בגסטפו ‘הציפור' כי אי אפשר היה לתפוס אותו".

את הסיפורים ינק גבע מילדותו, אבל גם כשהגיע הסב לגיל מאה (הוא נפטר בגיל 101), הוא עדיין זכר הכול וגבע לא הפסיק לשאול, בעיקר כשפנה לספורט לפני כשלוש שנים. "הפן הספורטיבי הוא פן רוחני אצלי, כי לא עשיתי ספורט מכיתה ו' וסבא שלי, שלא היו לו פחדים, היה השראה. הייתי בתקופה קשה אחרי גירושים, והיו דברים שהפריעו לי ורציתי להתפתח ולשנות, ולמרות שהצלחתי בתחומים רבים, הרגשתי כישלון ורציתי להוכיח לעצמי שאני יכול להתגבר על קשיים. אינטואיטיבית, חשתי שספורט יעזור לי ושהחוסן המנטלי ממנו ישליך על החיים".

רני גבע עם סבא שלו, עוזיאל ליכטנברג / צילום: רני גבע

גבע יצא למסע שלו כשבראשו מהדהד משפט שאליו נחשף: "אם מישהו אחד מצליח לעשות דבר שאתה מאוד רוצה, כנראה שגם אתה יכול לעשות אותו". רק כשנתקל באדם שסבל מבעיה רפואית ובכל זאת עשה איש ברזל, החליט שזה הייעוד, ננעל על המטרה ולמחרת לקח את רן שילון כמאמן.

האירוע הראשון שבו השתתף היה מרוץ לחרמון עם טיפוס של 700 מטרים. "כששאלתי את סבא שלי כמה הוא טיפס, הוא דיבר על כ-2,000 מטרים, וגם בגיל מאה שלו המשכתי לשאול אותו שאלות כמו, מה עבר לו אז בראש. אני זוכר במיוחד סיפור על מישהי שהוא היה צריך להבריח פעם בלילה במעבר. היה חשוך ומושלג והוא כל הזמן דרבן אותה ‘קדימה רותי, עוד מעט נגיע'.

"המשפט ‘קדימה רותי' הפך להיות למנטרה אישית שלי בעליות הקשות, וזה בדיוק מה שאמרתי לעצמי בראש. כל הזמן גם חשבתי עליו איך הוא עשה את המסע בהרים וכדי להיכנס לנעליים שלו, דמיינתי את עצמי בגוף שלו בהרי הטטרה בחורף, בשלג, בלילה, וזה נתן לי את הכוח לרוץ את החרמון".

המטרה הבאה שלו נקבעה לאחר שקרא את הספר "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה" של הרוקי מורקמי שבו תיאור של אולטרה-מרתון. "משהו בהלך הרוח ובחוויה הכללית ובצורת החיים הזו התחברו לי לחוויה שהיא גדולה יותר ממה שאפשר לדמיין, ואז החלטתי שזה הדבר הבא. התקשרתי לרן שילון ושאלתי מה דעתו על ריצה שכזו, כמה זמן לוקח להתכונן, ותוך כדי מחשבות ודיונים איתו עלה לי, אסוציאטיבית, הרעיון לשחזר את מעבר הגבול של סבא שלי. הסיפור שלו נחקק אצלי בראש כילד, אבל גם כבוגר. כל הזמן חשבתי עליו ואיך הוא עשה את המסע בהרים".

איך מתכוננים לריצה כזאת?

"עשינו אימונים שמשלבים ריצה ייעודית להרים ותרגילי כוח לצד הרבה שחרור והרפיה. צריך לייצר נפח מאמץ באימון בהתאם למטרה. מלבד ריצה ואימון בעליות למשל, עשיתי המון תרגילי כוח שמתאימים לעלייה כמו סקווטים. אבל הכי חשוב זה להיות קשוב לגוף ולא לדחוק בו אלא לתת לו להוביל.

"התכוננו שלושה חודשים, אבל זה פרק זמן מתאים למי שרץ ויודע איך להתמודד עם הקשיים של אולטרא-מרתון ועם האתגרים המנטליים. אני מגיע מאימונים עצימים לאיש ברזל שעשיתי בשנתיים האחרונות, ולכן התאמנתי שש פעמים בשבוע ורצתי שעה עד שעתיים בכל אימון.

זה התאים לי, ומבחינתי זו כמות הגג של הריצה בשבוע. למי שמתחיל מאפס זה ייקח הרבה יותר. אם לכמת את כל מה שעשיתי בתקופה הזו, אז רצתי כאלף קילומטרים, מהם כ-12,000 מטרים טיפוס מצטבר ועשיתי כ-8,000 סקווטים".

רני גבע / צילום: שלומי יוסף

איך מדמים בישראל את הרי הטטרה?

"אפשר לצאת לאזור עם טופוגרפיה הררית כמו הרי ירושלים, אני עשיתי את זה המון ורוב האימונים שלי היו בטבע. אם אין סביבה הררית, לקחת כל עלייה שיש, דיונה, גבעה וכדומה ולעלות אותה כמה פעמים, עד שמגיעים לאלף מטרים במצטבר לאימון. המקום החביב עליי היה באזור נחל עמוד - מכביש 90 לקיבוץ חוקוק. עשיתי את זה הלוך ושוב כשבע פעמים כדי לקבל אלף מטר מצטבר".

חרדות לא מוסברות

ביוני האחרון יצאו השניים למסע המחווה לסבא ולסבתא של גבע, שעשו את המסלול כדי להימלט מאימת הנאצים, אבל גם כדי להציל את חייהם של יהודים רבים. בפועל, שילון וגבע לא ידעו דבר על המסלול, בהיעדר מפות מדויקות. הם שרטטו מסלול בקווים כלליים, התבססו על ניסיונו העשיר של שילון בריצות הרים, וקיוו לטוב.

"לפני שנסענו לסלובקיה הייתי בחרדות. הייתי בטוח שאני הולך למות. אני לא יודע להסביר, אולי חוויתי משהו שסבא שלי חווה, פחד גדול. חלקתי את תחושתי עם רן שילון, והוא אמר לי שפחד זה דבר טוב, כי הוא שומר עלינו שלא נעשה טעויות, ושזה טוב לצאת למסע כזה כשמפחדים. זה עדיף משאננות, ולמרות זאת יצאנו בלי לדעת כלום, בלי מפות מדויקות, בלי מסלול, בלי מקום לינה ועם הרבה חוסר ודאות.

זה לא קצת חסר אחריות?

"זה לא שיצאנו על עיוור, כי הייתה לנו מפה כללית, ותכננו למצוא שם מפה וגם הצלחנו, אבל זה היה סיכון. לכן התאמנו את הציוד למצב שנצטרך ללון בחוץ, למשל. ביוני עדיין קר מאוד בפסגות כי מזג האוויר בהרים משתנה כל רגע. רק בהר הכי גבוה ברכס הטטרה בצד הפולני הצלחתי לדמיין את עצמי למעלה, ולמרות ששקשקתי מפחד, כל הזמן ראיתי את עצמי כבר למעלה בסוף".

עם אילו קשיים התמודדת? מה עזר לך?

"הקושי הוא בעיקר בעליות, ומה שעוזר לי זה לחלק אותן לחלקים קטנים וכל פעם לדמיין את עצמי עובר את החלק הבא. מצד שני, אני מאפשר לעצמי לדמיין אותי בראייה הרבה יותר מתקדמת, כשאני כבר בסוף העלייה. בנוסף, אני מדבר אל הגוף כדי להרפות אותו, אני מדבר אל הכתפיים ואל הרגליים ואומר להן להשתחרר, אני מעודד ומפרגן להן ב'כל הכבוד', ובקצה כל עלייה משחרר צעקה גדולה של פרגון עצמי".

רני גבע  בהרי הטטרה/ צילום: רני גבע

איך אתה מסכם את החוויה?

"מאוד מעצימה. כשדמיינתי אותה בהתחלה, ראיתי את הכול בשחור-לבן כמו סרט ישן משנות ה-40, וכאמור נתקפתי בחרדות. בסוף, הכול היה צבעוני ובסדר גמור, שמח אפילו. הגשמתי חלום שהוא למען החיים, עם הסתכלות קדימה.

"אשמח לעשות את זה שוב, לרוץ במקום שהייתה בו כל-כך הרבה היסטוריה ולהביא לשם עוד אנשים, זה יהיה כמו לטהר את המקום. הרגשתי שגם אנחנו כמו סבא שלי, פתחנו נתיב לקראת משהו חדש".

ומה היה השיא מבחינתך?

"בפסגה, כמובן. מצד אחד ראינו את כל סלובקיה פרוסה לרגלינו ומצד שני את הרי הטטרה ואת מעבר הגבול מתנשא מעלינו. בהרים נהוג להכין גלעדי אבנים קטנים כסימן לעוברים ולשבים, אז בניתי לכבודם רוג'ום קטן ושם הרגשתי כאילו סבא וסבתא מסתכלים עליי מחייכים ושמחים וזה היה הרגע הכי מרגש מבחינתי".

גלעד אבנים לכבוד סבא וסבתא/ צילום: רני גבע

עוד כתבות

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

בין מצודת זאב לקריה: היום שבו גיבש נתניהו את הקמפיין לבחירות

עם סיגר בפה ובקשב רב, האזין נתניהו ביום שלישי לפעילי ליכוד במצודת זאב וגם הבטיח להם כי הימין ישיג 60 מנדטים בבחירות הבאות • משם הוא עבר למשרד הביטחון בקריה לפגישה קצרצרה עם גנץ, שנועדה לצורכי הקמפיין בלבד: מו"מ לא התנהל שם

רוחאני. מסר פייסני לארה"ב  / צילום: רויטרס

החרם הכלכלי מעיק, אז מדוע ההנהגה באיראן אופטימית

בממשל טהראן הצליחו לדכא את המהומות במדינה, ונהנים גם מהצטרפותן של שש מדינות אירופיות למנגנון עקיפת הסנקציות האמריקאיות

חברי הקונגרס האמריקאי/ צילום :   רויטרס Jim Young

על אף הצהרת התמיכה של הממשל בסיפוח: הקונגרס דחה אותה

בית-הנבחרים בוושינגטון קיבל החלטה שתומכת בפתרון שתי מדינות ● רוב הצירים הדמוקרטים הצביעו בעד ההחלטה – ועימם חמישה רפובליקאים ● קריאה מפורשת נגד סיפוח שטחים בגדה ● שתי הצירות הדמוקרטיות המוסלמיות בקונגרס הצביעו נגד ● השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק: לא נוקטים עמדה

מייגן מרקל  / אינפוגרפיק: גטי אימג'ס

"כולנו יצורים פצועים שצריכים להירפא”

היא הואשמה בצביעות ובקפריזיות, בהעכרת היחסים עם משפחת המלוכה הבריטית, ובתרומה לקרע בין הנסיכים וויליאם והארי ● על רקע ההתנפלות עליה, קיבלה מייגן מרקל תמיכה בלתי צפויה דווקא מ-72 חברות פרלמנט מרחבי הקשת הפוליטית, שהתאחדו להגן עליה מפני התקשורת ● עכשיו היא משקיעה בבניית נוכחות גלובלית ● קווים לדמותה של מנהיגות נשית מזן חדש

פרופ’ איילת פישבך / צילום: תמונה פרטית

באנו לבאס: למה רובנו מתקשים ללמוד מכישלונות?

פרופ’ איילת פישבך, פסיכולוגית וחוקרת של כלכלה התנהגותית, מטילה ספק בתפיסה הרווחת שלפיה לכישלונות יש אפקט מלמד • הממצאים של מחקריה מפתיעים: נבירה בכישלון עלולה לטרפד הישגים עתידיים • הצד החיובי: יש דרכים אחרות לעודד מוטיבציה

מתוך הסרט "רצח כתוב היטב" / צילום: באדיבות פורום פילם

כתוב היטב: כשכבר ברור לנו באיזה סרט אנחנו, הסרט מבצע פנייה חדה

בדיוק כשברור לנו באיזה סרט אנחנו, "רצח כתוב היטב", שגם ככה עשוי מצוין, מתהפך לחלוטין

שאול אלוביץ' / צילום: שלומי יוסף

תיק ניירות הערך שחולט הוליד תביעת מיליונים: שאול אלוביץ' ואחיו תובעים את המדינה

אלוביץ, בעל השליטה בבזק לשעבר ואחיו יוסי תובעים מהמדינה 20 מיליון שקל על חילוט תיק ניירות ערך שהחזיקו במשותף ● נגד אלוביץ תלוי ועומד כתב אישום על מתן שוחד בתיק 4000, אחיו יוסי שגם כספו חולט אינו חשוד או נאשם בפרשה

פרשת הצוללות/  צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

"גלובס" מאמ;לק: כל מה שצריך לדעת על פרשת הצוללות ב-5 שלבים

האם שיקולים זרים גברו על שיקולי הביטחון? כיצד מיקי גנור הפך מעד מדינה לנאשם המרכזי? ומה יקרה הלאה? ● "גלובס" מאמ;לק

צילום האלבום

"9" של האחיות כרקוקלי: מרקיד וקולי

"9" של האחיות כרקוקלי עונה על כל כללי הז'אנר, אבל לא מצליח לפרוץ את גבולותיו

מייסד עליבאבא ג'ק מא ומנכ"ל סופטבנק מסיושי סאן / צילום: רויטרס

הטיפ של מייסד עליבאבא למשקיע שהימר עליו לפני 2 עשורים

מייסד עליבאבא ג'ק מא השתתף היום בכנס בטוקיו, ובמסגרת פאנל שבו נכח גם מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סאן, התייחס מא לשורת התסבוכות שאליו נקלע הקונגלומרט היפני ● על אף זאת, מא הדגיש כי הוא מעריץ של סאן ומצדד בו להמשיך לדבוק בדרכו - אסטרטגיית השקעות המונעות מ"תחושת בטן"

צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

"הדתה? אין פה שום הדתה". או שאולי יש? תלוי את מי שואלים

האם ישראל מצויה בעיצומו של תהליך הדתה מפר איזון, שמשתולל במערכת החינוך ובצבא, או אולי בכלל מדובר בהתפתחות חברתית טבעית של מדינה שמספר הדתיים, החרדים והמסורתיים בה מצוי בעלייה מתמדת? ● ובכן: תלוי (מאוד) את מי שואלים

ג'וזף מוסקאט / צילום: Yara Nardi, רויטרס

המדינה שבה ראש הממשלה פורש בגלל ענן כבד של חשד

מה אפשר ללמוד ממדינה קטנה ומוקפת מים, אשר שלטון החוק בה התמוטט, וראש ממשלתה החליט להקריב את עתידו לטובת הציבור, גם אם זה לא צודק

שי באב"ד / צילום: יונתן בלום, גלובס

"יש לנו אפס ציפיות מהמנהיגים שלנו": שי באב"ד רוצה שתדעו מה הוא עשה באוצר

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, בראיון אישי ● על הילדות בהרצליה בבית דתי, על הסב הדומיננטי, על המינוי למנכ"ל "צים ישראל" בגיל 31, על ההתקדמות המהירה במגזר הציבורי, על ההצטרפות לרשימת כולנו לכנסת, ועל הבוס, השר כחלון: "בתקופתו נעשו דברים שלא נעשו עשרות שנים"

יואב קיש / צילום: דוברות הכנסת

"בא מהצורך לשמור על הימין": ח"כ קיש יתמוך בסער לראשות הליכוד

בתוך כך מצטרף קיש לח"כ מיכל שיר שכבר הביעה תמיכה בסער ● בראיון ל"פגוש את העיתונות"  קיש ציין כי יש אנשים רבים בליכוד החושבים כמוהו

יובל דיסקין, ממייסדי סיימוטיב ואופורה, ראש השב"כ לשעבר  / צילום: איל יצהר, גלובס

הסטארט-אפ המבטיח והביטחוניסט שמתנגד למכירת סייבר התקפי: סיכום הייטק שבועי

הסטארט-אפים שממהרים לפתח בינה מלאכותית, האזהרה של יובל דיסקין, ומשקיעי ההייטק שמחפשים להשקיע בחברות משלוחים ● מה קרה השבוע בהייטק

אפרת סלע איתמר / צילום: איל יצהר

"תוך שבוע היו לנו 40 אלף נרשמים. טובי המשפיענים רצו אלינו"

פורטפוליו עם אפרת סלע איתמר, מנכ"לית ומייסדת The Leaders, על הישגיות, ניהול מותג והשפעה ברשתות

בוריס ג'ונסון וג'סטין טרודו / צילום: Yui Mok, רויטרס

ממבחן פיזה עד מימון מפלגות - כמה אתם שולטים בחדשות?

מי צחקו על דונלד טראמפ, ממה הזהיר ה-FBI ובכמה זמן מקצר נתיב הקארפול את הנסיעה? 10 שאלות מסיפורים שהיו השבוע בחדשות

השור של וול סטריט / צילום: שאטרסטוק

נתוני תעסוקה הקפיצו את וול סטריט; הדאו ג'ונס עלה 1.2%

קרטל הנפט אופ"ק יחד עם מעצמות נפט נוספות הגיעו להחלטה לצמצם את תפוקה הנפט ● בחודש נובמבר, כלכלת ארה"ב הוסיפה 266 אלף מקומות עבודה וזאת מעל לתחזיות האנליסטים שצפו תוספת של 186 אלף מקומות עבודה בלבד ● שיעור האבטלה המשיך לשבור שיאים וירד ל-3.5% ● כעת יורדת הסבירות שהפד יוריד את הריבית ● תשואות האג"ח הממשלתיות קפצו בהתאם

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

דעה: אני לא ביביסט, אבל השבוע יש מצב שהייתי ביביסט-יסט

בהפגנה בעד נתניהו קיבלתי קצת שנאה, אך גם אהבה, כנות וצלקות פתוחות ● דעה

קהילה שכונתית של חברת הנדל”ן וואן בבושוויק  / צילום: כפיר זיו

אופנה, נדל"ן ומשלוחים: מה מחפשים משקיעי ההון סיכון הישראלים בתעשיות לואו-טק

משקיעי הון סיכון ישראלים משתלבים במגמה העולמית והחלו להשקיע בחברות לואו טק ● מה הופך חברת משלוחי ירקות לסטארט-אפ בעיני המשקיעים, למה הם לא מתרגשים מהקשיים של WeWork והאם בכלל יש להם את המיומנות הנדרשת להשקעה בחברות מסוג זה?